מי "ירים את הכפפה" ויגן על 230 אלף בעלי דומיינים (Domain Names)?

הצעת "מחליטים" והצעת "חוק שמות המרשם ברשת האינטרנט בישראל" מונחות בפני מקבלי ההחלטות וחברי הכנסת, לאור ההתפוררות של איגוד האינטרנט הישראלי. מי ירים את הכפפה ויגן על מעל ל-230 אלף בעלי "שמות מתחם" בישראל?
מאת: אבי וייס, 23.6.15, 09:40

לאחרונה חשפנו כאן את שיאו של תהליך ההתפוררות של "איגוד האינטרנט הישאלי", שנשארו בו כ-200 חברים בלבד, מהם בקושי 20 טורחים להגיע לאסיפות ולקבל החלטות, שיא שכלל את התפטרות המנכ"לית של האיגוד, התפטרות שבאה, בין היתר, על רקע שערוריית ניהול "שמות המתחם" (Domain Names) בישראל ע"י האיגוד.

זו לא הבעיה היחידה של האיגוד: מס הכנסה "התלבש" על האיגוד ודורש ממנו כספים בהיקף ניכר בגלל ההפקרות בניהול הכספים, כ"כ, מתנהלת חקירה כנגד הנהלת האיגוד ע"י חוקר מיוחד, שמונה מטעם רשם העמותות במשרד המשפטים. החוקר יגיש את הדו"ח שלו בקרוב, מה שכבר מעורר תסיסה בקרב הנהלת האיגוד, שמאיימת לפנות לבג"ץ כדי "להגן על עצמה"... 

כפי שחשפנו, הנושא של "שמות המתחם" מנוהל מחוץ לכל חוק, תקנה או הסמכה, תוך כישלון של כל גופי הפיקוח (כולל הממונה על ההגבלים העסקיים, שכן מדובר במונופול בלתי מוכרז), כישלון, שלא מנע את הפקעת המחירים המתמשכת והכאוס, בכך, שאלפים (כ-9,000 איש) לא שילמו (מזה יותר מעשור), לא משלמים ולא ישלמו על הדומיינים שלהם, בעוד שהפראיירים, שכן משלמים, צריכים לממן מכספם את עלות אחזקת הדומיינים של אלה שלא משלמים ולא רוצים לשלם (כי הם, במקרה או שלא במקרה, גם חברי ההנהלה ומקורביהם, באיגוד האינטרנט). 

זה הרקע ליוזמה של אחד מוותיקי עולם התקשורת בישראל, חבר ותיק באיגוד האינטרנט הישראלי ומי שהיה, בין היתר, גם המדען הראשי של משרד התקשורת: רפי הוידה. רפי הציג כאן "הצעת מחליטים" לממשלה והציע כאן הצעת חוק בנושא שמות המתחם, במטרה לקבוע מסגרת חוקית מחייבת וברורה במדינת ישראל לתחום המופקר הזה, שבו מאות אלפי אזרחים הפכו להיות "שבויים" של מונופול דורסני, שלא יודע להתנהל כראוי במדינה דמוקרטית. 

ההצעה הזו הועברה (בין היתר) למשרד רוה"מ, למשרד המשפטים, למבקר המדינה, ליועץ המשפטי לממשלה ולעוד גורמים. הגורם החשוב ביותר, שהצעה זו הופנתה אליו, הוא משרד התקשורת.

לכן, פניתי ושאלתי את משרד התקשורת כדלהלן:
"א. מה עמדת משרד התקשורת להצעת החוק המצ"ב.
(הערה: אין צורך להפנות אותי למשרד המשפטים, כי הם כבר ענו לי...).
ב. רקע

1. כיום, כנראה אין סמכות משפטית בחוק התקשורת להסמכת שר התקשורת להענקת זיכיון / רישיון מיוחד לעמותה – ''איגוד האינטרנט הישראלי'' (שהיא מונופול בלתי מוכרז בתחום "שמות המתחם" בישראל), ולכן לא ברור אם ניתן להמשיך לטפל בנושא זה תחת פיקוח של משרד התקשורת, שלא טיפל עד היום בנושא, בטענה של היעדר סמכות.
 
2. לא ברור האם סיומת שם ישראל בשם המתחם, אותו מוכר איגוד האינטרנט במחירים הנראים מופרזים ומופקעים (גם בהשוואה עולמית), הוא בבעלות / סמכות של המדינה או בידי גורם פרטי / ציבורי, כמו איגוד האינטרנט הישראלי, שהשתלט ללא כל הסמכה באיזו פרוצדורה חוקית מוכרת, על התחום העסקי והמניב הזה.

3. לא ברור האם קיים צורך בחקיקה ראשית להסדרת התחום או שניתן להותיר את המצב הקיים ללא הסדרה והפקרות מוחלטת. למרבה הפליאה, הנושא אינו מוסדר בחוק בצורה מפורשת, למרות מספר ניסיונות בעבר של מספר חברי כנסת, שלא הצליחו לקדם הנושא (אולי בגלל שניסו לקדם זאת במסגרת משרד התקשורת, שהתעלם עד כה מהנושא).

ג. כידוע לכל, ''איגוד האינטרנט הישראלי'' הוא עמותה רשומה (פחות מ-300 חברי עמותה) המנהלת מזה כ-20 שנה את המשאב הציבורי של "שמות מתחם" של ישראל, כמונופול בלתי מוכרז וללא כל פיקוח ממשלתי / ציבורי. המדובר בהיקף של כ-230 אלף שמות מתחם תחת שם ישראל ובהיקף כספי שנתי של כ-10 מיליון ש''ח, כסף המגיע היישר לכיס של קבוצה קטנה מאוד של בעלי אינטרסים צרים, שהגיעו לתפקידם בשיטת "חבר מביא חבר", שיושבים על המשאב הזה וגובים כסף כראות עיניהם, מהציבור שתלוי בהם (אי אפשר לפתוח אתר באינטרנט בלי שם מתחם, אותו צריך לרכוש מאיגוד האינטרנט, או מאחד מסוכני המכירות של האיגוד שנקראים – "רשמים"). באינטרנט הישראלי משתמשים כיום קבוע כ-3 מיליון בני אדם לפחות.

ד.  מומלץ ביצוע שימוע ציבורי של נושא זה, היה והנושא מצוי (כנראה) באחריות משרד התקשורת, (ומשרד המשפטים מפנה אותי למשרד התקשורת...).

ה. אודה להיענותך ופעולתך בהתאם".

לא הצלחתי לקבל תשובה ממשרד התקשורת, לא שלא ניסיתי. זה די עצוב, שהמשרד, שממונה על תחום התקשורת בישראל, לא מוצא צורך להגן על כמות כזו גדולה של לקוחות שוק התקשורת, שתלויים במשך שנים ארוכות בגוף מונופוליסטי הפועל מחוץ לכל מסגרת חוק ועושה בכספם כרצונו. זה לא הנושא היחיד, שלא מטופל ע"י משרד התקשורת בתחום האינטרנט (יש נושאים לא פחות חשובים שהוזנחו, דוגמת IPv6). 

לכן, ניתן לצפות, שמי משרי הממשלה החדשה (דוגמת שרת המשפטים), או מי מחברי הכנסת, שההגנה על הצרכן חשובה בעיניהם, "ירים את הכפפה" הזו ויקדם את ההסדר החקיקתי הנדרש והראוי לתחום זה, כמו שהתרחש במדינות רבות בעולם המערבי ולאחרונה בקנדה ובשבדיה. 

רפי הוידה: "אנו נמצאים כיום במצב משברי חמור ביותר בניהול המרשם הלאומי של שמות המתחם בישראל. להבנתי במצב זה, יש מקום להתערבות ממשלתית בנעשה בשירות הציבורי הנמצא באחריות משרד התקשורת. יש לשקול מינוי מיידי של רשם שמות המתחם בישראל (במשרד המשפטים) ע''י ממשלת ישראל בתוקף סמכותה.

למרבה הפליאה תחום ''ניהול שמות המתחם תחת שם ישראל בישראל'' אינו מוסדר בחקיקה ראשית כדוגמת מדינות מערביות מתקדמות. הסדרת הנושא עשוייה לקדם את ישראל לאחת המדינות המתקדמות והמובילות בעולם בתחום הדיגיטלי, כאשר היעד האפשרי להשגה בשנת 2020 הוא 1,000,000 (מיליון) שמות מתחם תחת שם ישראל, לעומת 230 אלף כיום, ותוך הוזלה ניכרת של עלויות השירות לציבור הרחב".  

עדכון 28.6.15: תגובת רמו"ט (משרד המשפטים) (שנשלחה ע"י ליפז בן-יצחק, דוברת היחידות המקצועיות במשרד המשפטים): "רמו"ט תידרש לנושא, ככל שתועבר הצעת מחליטים ו/או הצעת חוק, וזאת בהתאם להסדרי העבודה הנהוגים בין משרדי הממשלה."  

עדכון 31.12.15: רשומים (באיגוד האינטרנט הישראלי) נכון לסוף דצמבר 2015: 233,721 דומיינים. מדובר בעלייה של 2.25% ביחס לשנה שעברה, שזה נתון הקרוב לנתוני הצמיחה במרשמים הלאומיים ברחבי העולם.