NFV – העתיד של תשתיות הטלקום, למה זה כבר כאן?

NFV – העתיד של תשתיות הטלקום, למה זה כבר כאן?
מאת: שמואל דרטבה, 16.12.15, 04:00
 
ספקי שירותי תקשורת (CPS) בכל העולם מאמצים טכנולוגיית רשת חדשה הידועה בתור NFV Network Functions Virtualization – וירטואליזציית פונקציות הרשת, לתשתית רשת תקשורת, שנמנעת מחומרה ייעודית.

העתיד של פריסת תשתיות טמון בפריסה פונקציונלית מבוססת תוכנה על שרתי/חומרת מדף מסחריים (COTS), שממנפים את טכנולוגיית הווירטואליזציה החדישה ביותר. מספר ספקים גדולים הכריזו בפומבי על כוונתם לעבור ל-NFV ואנליסטים מעריכים, שפריסה נרחבת של NFV תתבצע עד 2017.
 
בסקירה הבאה אפרט את הסיבות, שהובילו לשינוי המהותי, שחל בתחום בתקופה האחרונה ואענה על השאלה – מהם האמצעים הטכניים, שאפשרו את השינוי דווקא עכשיו?
 
להלן 4 סיבות עיקריות מדוע ה-NFV הופך למציאות:

1. התקדמות בכוח המחשוב – כוח המחשוב של חומרת המדף כיום ממשיך לגדול בהתאם לחוק מור והצורך בשימוש בחומרה ייעודית הוא נמוך באופן משמעותי.    
2. התקדמות בטכנולוגיית הווירטואליזציה – טכנולוגיית הווירטואליזציה, שבישרה על עידן הענן הותאמה יותר למחשוב עסקי. במעבר לתשתית וירטואלית לתקשורת מולטימדיה בזמן אמת התעוררו אתגרים נוספים, מכיוון שהטיפול באיתותים (Control plane) ובמדיה (Data plane) הוא רגיש יותר לפעולות עתירות CPU, להשהיות (Latency) ולאובדן מידע (Packet drop).
   גרסאות מוקדמות של תוכנת ה-Hypervisor לא היו מיועדות לתמוך בדרישות התכנון המחמירות, שנדרשו כדי לצמצם את ההשהיה. התקדמות בטכנולוגיית ה-Hypervisor, הכניסה של טכנולוגיית ה-Containers והאצת תהליך עיבוד המדיה – הפחיתו את ההשפעה של תקורת הווירטואליזציה ואפשרו עיבוד מהיר ויעיל יותר של תעבורת האיתות והמדיה.
3. תמיכה בזמינות גבוהה (HA) והתאוששות מאסון (DR) באמצעות טכניקות וירטואליזציה ומעבר למערכת גיבוי – אחת הסיבות המרכזיות לשימוש בחומרה ייעודית, זהו הצורך למעבר מהיר מהמערכת הפעילה (Active) למערכת הגיבוי (Standby) בהשהיה מינימלית. בזכות וירטואליזציית התשתית והרשת, כשל של שרת, משאבי אחסון, זיכרון או רכיבי רשת יכול להיות שקוף עבור ה-VNF. התאוששות מתקרית כזו יכולה להתרחש באופן יעיל בעזרת שכבת התשתית הווירטואלית (NFVI) ולהיות מתוקנת ע"י פעילות אוטונומית ואוטומטית של פונקציית ניהול תשתית וירטואלית, שמטמיעה יצירה אוטומטית (scale up/out) של VMים, במקרה של בעיה בשרת, אחסון או רשת. אומנם זוהי דרך שונה לביצוע הדברים – בהשוואה לגישות המסורתיות – אך בסופו של דבר, היא גם זו, שתספק סקלביליות (יכולת גידול) ומהימנות גדולות יותר.      
4. נדידה לכל ה-IP – מכיוון שרשתות התקשורת המרכזיות עוברות ל-IP, הצורך בחיבורים פיזיים לרשתות TDM יורד. לכן, ניתן להריץ פונקציות רשת בסביבות וירטואליות ולנצל גם את ממשקי הרשת הווירטואלים. כמו כן, רשתות מבוססות IP יכולות להגיע לקצבים (מהירות) גבוהים מאוד. מדובר על מהירויות של 100 ג'יגה בייט לשנייה, ובשל כך ניתן לאפשר בצורה טובה יותר NFV מבוסס ענן.   

ספקי שירותי תקשורת מעוניינים לנצל הזדמנויות חיסכון של CAPEX (הוצאות הון) ושל OPEX (הוצאות תפעוליות) המקושרות לווירטואליזציה. הדבר ממנף את ההשקעה ההולכת וגדלה במרכזי נתונים, אחסון ותשתיות רשת. תודות להתקדמות הטכנולוגית, שמניתי קודם לכן, המעבר לארכיטקטורת NFV הוא בהישג יד.
 
עם זאת, ספקי שירותים רואים השפעה גדולה יותר שלNFV  על גמישות תפעולית ועסקית, קיצור זמן ההשקה של שירותים חדשים, יעילות תפעולית והקטנת הסיכונים בהשקעות חדשות – כל אלו הן דרכים, שבהם ה-NFV יכול לאפשר להם לחולל שינוי יסודי במודל העסקי שלהם - לטובה.
  
מאת: שמואל (שמוליק) דרטבה, דצמבר 2015.
ארכיטקט סיסטם בחברת הטלקום Dialogic.