האם ניתן להטיל פעמיים קנס על אותה עבירה? החוק די ברור בעניין זה

הודעת מנכ"ל משרד התקשורת (שלמה פילבר, בתמונה) ביום 16.12.15 אודות הכוונה להטיל קנס אדיר (יחסית לקנסות, שהוטלו עד כה) של 8.5 מיליון ש"ח על בזק, יצאה בסמיכות גדולה ומוזרה ממש אחרי שהוא הותקף בפראות ע"י רוב כלי התקשורת (למעט אתר זה, היחיד שתמך ללא סייג בעמדתו) בנושא השימוע של הטלפוניה של בזק ב"שוק הסיטונאי".

בהודעה, התהדר המנכ"ל (שלמה פילבר), שעל בזק הוטלו עד כה קנסות בסך מצטבר של 17 מיליון ש"ח, רק בקדנציה של שלמה פילבר וזה הקנס הגבוה ביותר, שהוטל אי פעם ע"י מי מהרגולטורים הקיימים במדינת ישראל. 

אולם, כבר בניתוח ראשוני של הודעתו של שלמה פילבר (כאן), עוד בטרם היו בפני כל המסמכים, ציינתי, שלהערכתי ולאור החשיפות הקודמות שלי בעניינים הקשורים בשמילה מימון, קנסותיו ובתחום "האפלייה באכיפה", נראה שגם הפעם זה תחמון, "עבודה בעיניים" וקנס לא חוקי. 

כשבזק פרסמה באתר הבורסה את ההודעה, שקיבלה ממשרד התקשורת, פתאום גיליתי, שפרטי העבירות המיוחסות לבזק מוכרות לי. 

ואכן, גליתי די מהר את מה שחיפשתי. ביום 11.5.15 דיווחתי בידיעה שפורסמה כאן, שמנכ"ל משרד התקשורת הקודם, אבי ברגר, (בתמונה משמאל) הודיע לבזק על כוונתו לקנוס אותה ב-11.3 מיליון ש"ח. בזק פרסמה את הודעת אבי ברגר בהודעתה לבורסה ביום 11.5.15 (כאן). 

להפתעתי, מסכת העבירות הקיימות בהודעה מ-11.5.15 של אבי ברגר, זהה לחלוטין למסכת העבירות של שלמה פילבר, שיש בהודעתו מ-16.12.15.

מנסיוני בתחום זה, מוכרים לי כללי החוק לעניין המכונה לעיתים בשם: "סיכון כפול", שאסור בחקיקה של מדינות העולם המערבי וגם חלקית בחקיקה בישראל.

לכן, פניתי לחוק התקשורת ומצאתי, שגם בחוק התקשורת הישראלי יש סעיף מיוחד של "מניעת סיכון כפול" והנה התצלום שלו:



הסעיף הזה מאוד ברור, גם למי שלא מבין דבר וחצי דבר בענייני ענישה, קנסות ו"סיכון כפול". 

אני מניח, שכל מיני חוכמולוגים יקפצו כעת ויגידו: זה לא המקרה. נכון שהייתה כוונה להטיל קנס על בזק, אבל הוא לא הוטל בפועל, כי המנכ"ל, שהכריז את זה, אבי ברגר - פוטר, ממש זמן די קצר (יחסית) אחרי הכרזתו על הקנס הזה.

נכון. אבל הקנס לא הוטל, בעיקר בגלל שהוא לא היה חוקי, כבר ביום ההכרזה עליו!

למה הקנס על בזק לא היה חוקי, כבר ביום ההכרזה עליו ע"י אבי ברגר?
מהסיבה המאוד פשוטה: ההכרזה הזו של אבי ברגר בוצעה ביום 11.5.15. כפי שחלק מהקוראים כבר הבין, מנכ"ל משרד התקשורת לא יכול להטיל קנסות, כפי שנקבע בחוק התקשורת כבר לפני יותר מ-4 שנים, בלי להתייעץ קודם לכן עם ה"ועדה המייעצת לעניין עיצומים כספיים".

אולם, ביום 11.5.15 לא הייתה שום ועדה מייעצת כזו. פשוט לא הייתה. הוועדה המייעצת מונתה ע"י שר התקשורת (שהוא גם ראש הממשלה) ביום 13.7.15. יותר מחודשיים אחרי הודעתו של אבי ברגר אודות הטלת הקנס של 11.3 מיליון ש"ח על בזק.

אגב, הוועדה הזו התכנסה בפעם הראשונה לישיבה ראשונה בעניין הקנסות של מנכ"ל משרד התקשורת ביום 16.9.15, יותר מ- 4 חודשים אחרי הודעתו של אבי ברגר על הקנס לבזק. 

דהיינו: אבי ברגר ידע בעת ההכרזה שלו, שההודעה שלו לא חוקית, כי אין "ועדה מייעצת" כנדרש בחוק, בטרם ההודעה על הכוונה להטלת הקנס על בזק על ידו. 

אני מניח, שכל מיני חוכמולוגים יטענו כעת: נניח שהקנס לא הוטל על בזק בגלל שלא הייתה "ועדה מייעצת", ולא רק בגלל פיטורי אבי ברגר, אבל מה הבעיה "להחזיר את הגלגל אחורה" ולהביא את העניין הזה שוב לדיון, כאשר יש כבר "ועדה מייעצת"?

גם לזה יש תשובה בחוק. מעבר לסעיף של מניעת "סיכון כפול", שהבאתי קודם, הטלת קנסות על חברות התקשורת היא דבר, שיש לו שלבים ולוחות זמנים מאוד ברורים:

1. השלב הראשון זו הודעה של מנכ"ל משרד התקשורת להטיל קנס כמופיע בתצלום הבא:


ברגע שמנכ"ל משרד התקשורת מודיע לחברת תקשורת, שהוא מתכוון להטיל עליה קנס, נכנס לוח זמנים של "זכות טיעון", כמופיע בתצלום הבא:


מהסעיף הזה עולה, ש"זכות הטיעון" לאחר יום מסירת ההודעה של המנכ"ל היא לכל היותר 30 + 60 ימים = 90 ימים וזה רק כשהמפר (במקרה שלנו - בזק) מבקש להאריך את המועד. במקרה שלנו, בזק לא ביקשה להאריך את המועד. כך, שהזמן הוא 30 יום, שהחלו ביום 11.5.15. 

2. לאחר הזמן הזה של "זכות טיעון", יש עוד זמן מאוד מוגדר לקבלת החלטה סופית ע"י המנכ"ל והוא מופיע בסעיף הבא:


היות וכל התהליך הזה, כאמור בסעיף בתצלום כאן - לא קרה, גם כי לא הייתה בכלל "ועדה מייעצת", הכרזת שלמה פילבר על הטלת קנס על אותה מסכת עובדות, נופלת בגדר "סיכון כפול", האסור לפי החוק.

זאת, משום שההודעה של שלמה פילבר על קנס קצת יותר קטן מזה של אבי ברגר, של 8.5 מיליון ש"ח, על אותה מסכת עובדות ועבירות לכאורה של בזק, הייתה ביום 16.12.15, יותר משבעה חודשים אחרי הודעתו של אבי ברגר, והיא חורגת הרבה מעבר לכל לוח זמנים המופיע בחוק לגבי להטלת הקנס הזה על בזק, במסכת העובדות, שטען כלפיה - אבי ברגר. 

דהיינו: הקנס הזה התבטל, בגלל היעדר חוקיות בעצם הטלתו ע"י אבי ברגר, וגם בגלל שהסתיימו המועדים המנויים בחוק להטלתו.

זאת, עוד לפני שבדקנו את מסכת העובדות, שנטענו ע"י שני המנכ"לים: האם בכלל בוצעה כאן איזו עבירה ע"י בזק (בזק טוענת בתגובתה לבורסה, גם כעת, והיא טענה כך גם בהודעתה הקודמת בעניין זה ב-11.5.15 - שלא). 

כלומר: מישהו עושה כאן תרגיל ותחמון ענקי על הציבור ועל בזק. זה פשוט "ספין תקשורתי". 

אינני יודע מה בזק תעשה בסופו של דבר עם הקנס הזה. לרוב, בזק מעדיפה לשתוק ולשלם את הקנסות הללו, שהם "כסף קטן" עבורה ולהמשיך הלאה, "כאילו כלום".

אולם, מנקודת מבט ציבורית אני לא יכול לשתוק. ברור, שמדובר כאן ככל הנראה, בתחמון נוסף מבית היוצר של "קליקת הפרקליטים" בשת"פ שמילה מימון, (בתמונה משמאל), סמנכ"ל בכיר לפיקוח ואכיפה במשרד התקשורת, שמתמחה ב"אפלייה באכיפה". 

הקליקה הזו כנראה לא מהססת לעשות דברים פסולים, על גבול החשדות לפלילים. כבר חשפתי כיצד זוייף לכאורה התאריך של דיוני "הוועדה המייעצת", כדי "להכשיר" את אי החוקיות של הקנסות של שלמה פילבר. לא הצלחתי לקבל איזו תגובה, או התייחסות, או איזה הסבר למעשה החמור הזה. בקרוב אחשוף את מסכת השקרים (לכאורה), שמשרד התקשורת "האכיל" את "הוועדה המייעצת" וכיצד הוועדה הזו סטתה ממסלולה, בתרגיל מדהים, ששומט את הקרקע מכל דיוניה.

בנוסף, כבר חשפתי לפני 4 ימים, כיצד חשדות פליליים כנגד הקבוצה הזו, מקבלים גיבוי וחיפוי מהיועץ המשפטי לממשלה ועוזריו והחשדות הללו חוזרים אל החשודים עצמם, כדי שיחקרו את עצמם ושיחליטו על עצמם, מה לעשות עם העבירות לכאורה שהם עצמם חשודים בהן (פטנט ייחודי ישראלי, שאולי כדאי להקים בגינו סטארטאפ). 

ברגע שהפרוטוקול של הוועדה המייעצת בגין הקנס החדש, שהוטל על בזק, יפורסם ברבים, אחשוף חשדות נוספים לעבירות, מצד הקליקה הזו. הגיבוי והחיפוי, שהקליקה הזו מקבלת היום, לא ימנעו מהאמת לצאת לאור ולא ימנעו את נפילתם. גם אבי ברגר חשב, שהוא מעל לחוק, למרות שקיבל אין סוף אזהרות. הוא נפל. הוא לא היחיד שנפל בשנים האחרונת במשרד התקשורת, תוך התעלמות מוחלטת מהאזהרות שקיבל. כך יפלו גם כל האחרים, שחושבים שהם "הסגנים של אלוהים" וששום חוק לא תופס לגביהם. 

עדכון 4.2.16: בזק הגישה עתירה מנהלית בבית המשפט המחוזי בת"א כנגד הקנס של 8.5 מיליון ש"ח האחרון, שהוטל עליה. 

עדכון 10.6.19: בזק הפסידה היום בבג"ץ, שבו ניסתה לערער (ערעור שני) על ההפסד שלה בבית משפט מחוזי ת"א, שבו ערערה על הקנס הענק של 8.5 מיליון ש"ח שקיבלה משלמה פילבר ב-2015 בנושא "השוק הסיטונאי". החלטת הבג"ץ כאן - למתעניינים. מה שמצביע שבזק עקבית - לערער שוב ושוב ולהפסיד...