חברות סלולר באירופה רוצות להתמזג והרגולטורים לא מתלהבים. ומה בארץ?

חברות סלולר באירופה רוצות להתמזג והרגולטורים לא מתלהבים. ומה בישראל?
מאת: עו"ד אבי רימון, 2.2.16, 08:20
 
יש לקוות, שמשרד התקשורת, שפעל עד כה בתכנון רגולטורי, שאינו תואם את המציאות הכלכלית, יצליח לנווט את שוק התקשורת בצורה טובה יותר' כדי שלא נאלץ לחוות בארץ מיזוג בין 2 מפעילות ותיקות.
 
הירידה העולמית בהכנסות ובריווחי חברות הסלולר והוצאות הפריסה והשדרוג יוצרות לחץ כלכלי להפחתת רמת התחרותיות ולחסכון בהוצאות. מכאן, נעשים מטעם החברות נסיונות לתהליכי מיזוג ביבשת אירופה. להלן כמה דוגמאות מוחשיות:
 
בריטניה
באי הבריטי מתנהל תהליך המיזוג המרכזי באירופה, שבמסגרתו "3" של האצ'ינסון מבקשת לרכוש את ,O2 שבבעלות טלפוניקה. בבריטניה ישנם 4 מפעילים בעלי תשתית, והשוק מתחלק ביניהם באופן הבא:
EE - 29%
 O2 - 29%
 Vodafone - 23% 
13% - "3"
יתרת השוק מצויה אצל מפעילים וירטואליים שונים.
 
לטענת החברות המבקשות את המיזוג, המצב התחרותי הנוכחי וירידת הכנסותיהן פוגעות ביכולת לשדרג את המערכות. הדברים נכונים בעיקר לגבי "3", שסובלת מפער תשתיתי ניכר אל מול מתחרותיה. בקשת המיזוג הוגשה לנציבות האירופאית. אולם, רשות ההגבלים העסקיים והמתחרות הבריטיות חוששת מהשפעת מיזוג זה על השוק בבריטניה ולכן הן מנסות לטרפד אותו.
 
בקשת המיזוג מקבלת משנה תוקף לנוכח הרכישה של EE (המפעיל הסלולרי הגדול ביותר בבריטניה) ע"י British Telecom - BT, שהיא המפעיל הקווי החזק ביותר בבריטניה עם נתח שוק של כ-40% בשירותים הנייחים העיקריים.
 
BT דומה במובנים רבים לבזק הישראלית בהיותה חברה ממשלתית, ששלטה בעבר בשוק התקשורת הבריטי, עד אשר הממשלה החליטה לפרק אותה למספר חברות ולבצע הפרטה. כעת מזהים תהליך "התכנסות" מחדש. הרגולטור אישר את המיזוג בנימוק, שהשוק הסלולרי והשוק הקווי נפרדים זה מזה, ולכן אין למיזוג השפעה מדכאת על התחרות בכל אחד מהענפים.
 
צרפת
,SFR שבשליטת פטריק דרהי (31%), מבקשת לרכוש את (Bouygues (15%, שהפסידה נתח שוק ל-(Free (15%, שבבעלות קזביה ניאל, מבעליה של גולן טלקום הישראלית בשנים האחרונות.

המפעילות הללו התלוננו מרה לפני הרגולטור הצרפתי, Arcep, על כך, שהוא אינו מפקח כשורה על הסכם הנדידה הפנים ארצית, שבמסגרתו מתארחת Free אצל המפעיל הגדול בצרפת, אורנג' (39%), ושכתוצאה מכך הן הפסידו כספים רבים. מזכיר משהו?
 
הרגולטור הצרפתי, לא מתלהב מכוונת המיזוג הזו ומעוניין ב-4 תשתיות עצמאיות במדינה. על מנת ללכת צעד קטן כלפי SFR ו-Bouygues, הוא יצא בשימוע פומבי בעניין רצונו לסיים את הסכמי הנדידה הפנים ארצית ושיתוף הרשתות שבין המפעילים הסלולריים בטרם מועד הסיום החוזי. כך, שהסכם הנדידה פנים ארצית בין אורנג' לבין Free לגבי רשת הדור ה-3 יסתיים תוך 4 שנים והסכם שיתוף רשתות, שבין Bouygues לבין SFR לגבי הדור ה-4 יסתיים תוך שנתיים, (המועדים המדויקים טרם הוגדרו).
 
מטרת מהלך זה היא לעודד הקמתן של רשתות סלולריות עצמאיות (די בדומה למה שקרה כבר קודם בבריטניה), ונסיגה מהמודל של יצירת שחקנים בשוק התלויים בתשתיות של המתחרים.
 
דנמרק
במהלך החודשים האחרונים, דחתה הנציבות האירופאית בקשה של Telia-Sonera ו-Telenor, מפעילות סלולר דניות להתמזג בטענה, שהשוק הדני נהנה מרמת תחרותיות גבוהה וממחירים נמוכים והמיזוג יפגע במצב מיטבי זה.
 
בדנמרק יש כיום 4 חברות סלולר. ראש דסק התחרות בנציבות, מרגרטה וסטגר, סירבה לומר, שלא תאפשר באופן גורף הפחתה של מספר המפעילים מ-4 (מספר המפעילים הסלולריים בעלי התשתית הרווח ברבות ממדינות אירופה) ל-3, אלא שכל מקרה יבחן לפי נסיבותיו. במקרה הדני החברות המתמזגות הציעו, ללא הועיל, שאם יאושר המיזוג הן תקמנה מתחרה חדש נוסף, שישלט על ידן במשותף, כביכול כדי לשמור על מספר המפעילים בשוק. יש להניח, שהמיזוג היה מאושר אילו היה צומח מפעיל חדש נטול זיקה למפעילים הקיימים.
 
איטליה
ההחלטה בעניין הדני משפיעה על עוד עסקת מיזוג, שמקדמת האצ'ינסון, הפעם באיטליה. שם 3 Italia של האצ'ינסון מעוניינת להתמזג על בסיס חלוקה שוויונית של המניות עם מפעילת הסלולר Wind.

השוק באיטליה מתחלק כך: TIM ו-Vodafone מחזיקות כל אחת כשליש מהשוק, Wind בכרבע ו-"3"  בקצת מעל 10%. כך, שהמיזוג, אם ימומש, יצור 3 חברות די דומות בגודלן. ממשלת איטליה הודיעה, שלא תתנגד למיזוג זה. כך, שהדבר יהיה תלוי בעמדת הנציבות האירופאית.
 
ישראל
התהליכים המתוארים לעיל טבעיים ומתבקשים, לנוכח ירידת קרנה של תעשיית הסלולר בכל העולם, לרבות בישראל. בישראל הרגולציה הלכה עד כה בכיוון ההפוך, והוא יצירת תנאים יחודיים לשם כינונם של מפעילים סלולריים נוספים. כך, המשרד אפשר ב-2015, במסגרת מכרז תדרי דור 4, את כניסתה של מרתון (אקספון), שבשליטת חזי בצלאל, על סמך ההנחה, שהיא תגיע להסכם שיתוף רשתות, (המכרז היה יכול לאפשר תיאורטית כניסתם של עוד מפעילים חדשים), וב-2010 משרד התקשורת אפשר כניסתן של הוט מובייל וגולן טלקום על בסיס "הסכם נדידה פנים ארצית" שנולד ומומש על הרשתות של פרטנר וסלקום (בהתאמה).
 
התוצאות הכלכליות של המפעילים הסלולריים הישראלים מראות, שההליכה בניגוד לנתונים הכלכליים לא הניבה תוצאות טובות במיוחד לחוסנו של הענף. גולן הגיעה כנראה לסוף דרכה המסחרית, סלקום ופלאפון מתנדנדות בין הפסד לרווח זעום, ואף פרטנר נמצאת בהפסד המשקף מגמה. כמו כן, מרתון טרם החלה בפעילותה ולא הגיעה בינתיים לכדי הסכם שיתוף.
 
כל זאת, בעוד שהמיזוגים האירופאים נעשים בשעה, שהמפעילות עדיין מרוויחות שם יפה מאד, יחסית לישראל, מקרה גולן טלקום, כמו אף המצב, שאליו נקלע מיזם הסיבים Unlimited, מעידים על תכנון רגולטורי, שאינו תואם את המציאות הכלכלית, שהיתה ניתנת לצפייה.
 
יודגש שלא היה תסריט כלכלי למפעיל סלולרי חמישי בישראל, בעל תשתית משלו, על אף כל ההטבות, שהוענקו לו, ומכאן הנפילה הצפויה של גולן טלקום וההשלכות החמורות על כל שוק התקשורת הנובעות מכל ההליך. יש לקוות, שמשרד התקשורת יצליח לנווט את שוק התקשורת בצורה טובה יותר, כדי שלא נאלץ לחוות בישראל מיזוג בין 2 מפעילות ותיקות.

מאת: עו"ד אבי רימון, פברואר 2016.
מומחה לתחום רגולציית עולם התקשורת.
www.rimonlaw.co.il