חשיפת הסטארטאפים של האקסלרטור The Nest, הבית ליזמים בפ"ת

האקסלרטור The Nest של פתח תקוה מיוזמתו של חן זוהר, עושה את צעדיו הראשונים ויוצא לדרך עם 12 סטארטאפים בעלי פיתוחים חדשניים בתחומים מגוונים, מיזמים המקבלים מעטפת של מנטורים וסיוע בכל תחום, עדיין בבית גוגל בת"א בהמתנה לקבלת מתחם הפעילות מעיריית פתח-תקווה. בנוסף: איך קובעים שווי של סטארטאפ? הרבה יזמים המגיעים לאקזיט מקבלים אפס: על משקיעים ויזמים ומה שביניהם.
מאת: אבי וייס, 28.2.16, 07:30

בלעדי: את האקסלרטור The Nest, הבית ליזמים בפתח-תקווה, חשפנו לראשונה כאן, בנובמבר 2015. מאז, המיזם הזה, שנולד ביוזמתו של חן זוהר, המייסד והמנכ"ל של The Nest (בתמונה משמאל, עם ראש העיר פתח-תקווה, עו"ד איציק ברוורמן), יוצא לדרך לאחר תהליך מיון המיזמים, שנרשמו לתכנית ומקיים את פעילותו באופן זמני בקמפוס גוגל בת"א, בהמתנה למשכן הקבע, כפי שהובטח ע"י ראש העיר פ"ת. 

חשיפת רשימת 12 המיזמים ב-The Nest:
 
Waepoint - פתרון פלטפורמה מקוון המכיל נתוני גאוגרפיה, ניתוח פיננסי, ניתוח פריוקטלי בשלב מוקדם של פרויקטי אנרגיה סולרית. 
 
Steamcore - הקמת מרכז תאי גזע, של מומחים, וידע מאפשרת טיפולים אישיים מבוססים על תאי הגזע.  
 
Seeblings - אפליקציית מובייל ליצירה ושיתוף אינטראקטיבי של ברכות וידיאו. 
 
Salienteye - פתרון חדש עבור אבטחה בבית - Smart Home, שמנצל כל מכשיר עם מצלמה שיש לאדם בבית. 
 
- Wisesystem פלטפורמת שיווק למוכרי ביטוח והלקוחות שלהם, המכילה את כל נתוני הביטוחים של הלקוח.
 
Commusicator - אפליקציה ללימוד ותרגול של קריאת תווים.  
 
Plasmatica - שימוש בטכנולוגיה פורצת דרך - המונעת היווצרות אדים בעדשות לשימוש רפואי (לניתוחים ואישי .(
 
Drinks - אפליקציית חיי לילה חברתית המשלבת היכרויות עם משחק מאתגר בין המשתמשים באינטרנט .
 
Filterlex - מפתחת מכשיר הדור הבא להפחתת הסיכון לשבץ ולסיבוכים אחרים במהלך צינטורי לב. 
 
F4F - מיזם בתחום השילוח הבינלאומי. המיזם הוא פלטפורמה שיתופיתB2B  למשלוחים בינלאומיים מכל העולם המספקת להם פתרון גם מסחרי וגם מקצועי.
 
WizQL - פלטפורמה לאנשי מקצוע מענף הבניה ולספקים לניהול רשימות כמות, הצעות מחיר, הזמנות ומכירות .
 
Karz - יישום סלולרי העוקב אחר הרגלי הנהיגה של הנהג, וכתוצאה מכך מפיק משוב אובייקטיבי חזותי על ביצועי הנהיגה, מידע, שיכול להיות משותף עם חברות ביטוח, הנהג והוריו של נהג צעיר. ראיון עם מייסד החברה והמנכ"ל שלה - נציג במאמר נפרד. 

במפגש של היזמים, שהתקיים ביום 18.2.16 בקמפוס גוגל בת"א, נפגשו היזמים עם המנטורים, שילוו אותם במהלך ההתפתחות שלהם ב-The Nest, ושמעו הרצאות בתחומים המעניינים יזמים בתחילת דרכם. את ההרצאה המעניינת ביותר נציג כאן.

רפאל מיארה, (בתמונה משמאל), מנכ"ל ומייסד משותף AlgoValue: "השאלה הכי חשובה לסטארטאפיסט, שמעסיקה אותו בכל חיי המיזם שלו משלב הרעיון ועד לאקזיט (אם יגיע), היא: כמה שווה הסטארטאפ שלו בכל שלב בחיי המיזם? 

עד היום, השווי של הסטארטאפ היה נגזר מחלומות. לאור הניסיון שלנו בתחום הערכת השווי של חברות, בנינו מכשיר, שזו למעשה פלטפורמה מקוונת כמו כל מכשיר הוני הקיים בשוק ההון.

משקיעים, ששמים את כספם בסטארטאפ, יש להם כלים מתקדמים לניתוח ההשקעה שלהם ובאיזו צורה להשקיע. אולם, לסטארטאפים, עד היום, לא היו כלים כאלה, גם כי לא הייתה להם נגישות לכלים של הערכת שווי הקיימים בשוק, כלים מאוד יקרים וכבדים. 

בהיעדר כלים מקצועיים, כל סטארטאפיסט מחשב את הערך של המיזם שלו בעצמו. הערכת השווי הזו מאוד חשובה, כי זה קובע את היקף האחוזים, שהוא מוכן לתת כנגד הכסף, שהוא מקבל. שאלה שנייה שמייד צצה: מה הוא נותן בדיוק כנגד הכסף, כי המשקיעים כיום מאוד מתוחכמים ומבקשים מניות בכורה, מניות להמרה, נותנים מעין הלוואות כהשקעה, ומשתמשים בכלים פיננסיים נוספים, שהסטארטאפיסט לא יודע להעריך מה תהיה השפעת ההחלטות שלו לגבי מה לתת למשקיעים כיום, לאורך חיי המיזם ואיך זה ישפיע על הדילול שלו בחברה, שהוא הקים ליישם את הרעיון שלו.

ראיתי מספקי יזמים, שהגיעו לאקזיט וקיבלו אפס, ממש אפס, כי כל כספי האקזיט הלכו למשקיעים, שבנו לעצמם כלים, שנבנו במיוחד כדי שיגרפו את כל הכסף באקזיט. 

בהערכת השווי יש כל הזמן קונפליקטים: המשקיע רוצה חברה בשווי נמוך ולקבל ממנה אחוזים גבוהים, בעוד שהיזם מוכן לתת מעט אחוזים וטוען שהחברה שלו שווה הרבה. לרוב, היזם שוכח, שהעובדים רוצים אופציות, וזה חייב להילקח בחשבון מהרגע הראשון. העובדים גם הם רוצים שווי חברה נמוך בעת שהם מקבלים אופציות. כך, שבמקרה זה הם באותו קו של אינטרסים עם המשקיעים. מכאן, שיש לנו אקוסיסטם עם ניגודי אינטרסים הנמשכים כל חיי המיזם.

בהערכת שווי חייבים לקחת בחשבון 3 פרמטרים עיקריים:

א. הערכת שווי היסטורית עם צפייה לעתיד. למי שאין עדיין הכנסות מהמיזם שלו ואין לו עדיין רווחים, זו שאלה טובה, שצריכים לשאול אותה: איך מוכיחים הכנסות עתידיות וכמה? 

ב. רעיון טוב כשלעצמו עדיין לא אומר שיש לו ביקוש ושוק. לרעיון יש שווי של אפס. 

ג. חברות להשוואה אינן פרמטר נכון להערכת שווי, כפי שעושים בטעות יזמים רבים. אי אפשר להשוות סטארטאפ מתחיל עם גוגל או פייסבוק. צריך להשוות דברים דומים במצבים דומים. 

בגלל שכיום יש המון מידע גלוי, צריך לדעת למיין אותו ולנתח אותו וגם לדעת שהכל משתנה כל יום. זה תחום דינאמי ביותר. ממה שאני רואה, יזמים מגיעים היום למשקיעים עם שווי מטורף. הרוב מציגים את עצמם בשווי של 5 עד 10 מיליון דולרים, כשהם עדיין בלי הכנסות בכלל ולא ברור מתי באמת תהיה הכנסה וכמה. זה לא ריאלי ומשקיעים מכל העולם לא אוהבים את זה. 

משקיעים מבקשים מהיזמים להפעיל כלים, שיראו שיש להם מטרות ברות השגה ורבים מהיזמים נופלים בנקודה הזו. הם אינם יודעים להתמודד עם כלים להערכת שווי, כלים המראים איך מתקדמים בפיתוח המוצר, כלים הקובעים לו"ז למיזם וכך הלאה. היזמים מגיעים לדיונים עם מצגות, שהן לא יותר מתחושת בטן. זה למעשה סתם ניחושים, חלומות וטבלאות אקסל, המשקיעים יודעים את זה ומתעלמים מההצגה הזו. 

לכן, פיתחנו כלי מקצועי כזה ליזמים, שיכול להיות בסיס להכרה מצד המשקיעים וגם יכול להיות כלי למו"מ ולדיון רציני מול המשקיעים. בכלי הזה ניתן לבחור 'חברות השוואה' בכל מגזר וענף. חברה שאין לה הכנסות, המכפיל היחיד לחישוב הוא מכפיל ההכנסות הצפויות. בכל תחום אנו מציגים את המידע, שאספנו וניתחנו ויש בו ממוצע של מכפיל הכנסות.

ברגע שיש ליזם את 'הממוצע של מכפיל הכנסות' בתחום, שהוא מפתח, ניתן להעריך מה תהיינה ההכנסות בעוד שנתיים, מהוונים את הסכום הזה ועל זה בונים את החישוב, שנותן את הערך של החברה כיום. כך, ניתן לקבל חישוב מלא, מאוד מדויק, שכולל את כל ההנחות הכלכליות לתחום, שבו מפתחים. ניתן להתנסות במערכת והיא עולה 60 דולרים לחודש עבור שימוש מתמשך, שכן השווי של החברה הוא לא דבר סטטי. 

יזמים רבים טועים ומוסיפים ערך לחברה עבור פטנטים, ידע ייחודי, הסכמים מיוחדים, עובדים ייחודיים וכיו"ב. זה חישוב כפול, כי כל אלה כבר מגולמים במכירות העתידיות ואין לחשב פרמטרים אלה פעמיים. המשקיעים לא אוהבים את התרגיל הזה, שמשמעו, שהיזם לא מבין את המשמעות של הכנסות ושווי חברה. 

מאוד חשוב לשים לב מה המשקיעים מבקשים, אם זה מניות רגילות, מניות בכורה, מניות להמרה, הלוואה להמרה (שזה למעשה חוב מגודר, ששווה יותר בסבב הגיוס הבא) ועוד. בשנתיים האחרונות גדל היקף ההלוואות להמרה והצורה שלהן השתנתה בגלל שבעבר ההסכמים הללו מנעו ממשקיעים בסבבים הבאים לרצות להשקיע, כדי להחזיר חובות של גיוסים קודמים. לכן, ההסכמים היום הם כאלה,שבכל מקרה ממירים את החוב למניות ברגע שמגיע סיבוב של גיוס כסף נוסף.

חשוב להבחין בין השקעות של משקיעים פרטיים - אנג'לים, לבין משקיעים מוסדיים - VC. משקיעי פרטיים מחפשים צמיחה ודיבידנדים, הרבה יותר מאשר אקזיט. קרן ממוסדת בכלל לא מעניינים אותה דיבידנדים. הקרן רוצה אקזיט עם מכפיל גבוה ושווי ענק. זה יכול ליצור קונפליקטים בהתפתחות המיזם. לכן, גם הקרונות רוצות יותר מניות בכורה, שהן טובות יותר עבורן ופחות טובות ליזם. יזמים לא מבינים את העניין הזה ונופלים בו כל הזמן, בעיקר כשמגיע האקזיט. הזכויות של מניות בכורה מבטיחות עדיפות לקרנות. לכן, אני ממליץ ליזמים לפני שהם מקצים מניות בכורה, להשתמש בכלי הסימולציה, שאנו מספקים, כדי להעריך מה יהיה המצב הכלכלי של היזם מול המשקיעים בכל שלב, אם יגיע האקזיט".