בכיר אחד במשרד התקשורת כבר פרש בשבוע שעבר והצפי הוא, שבעקבותיו ילכו עוד בכירים. בלי "ניקוי כללי" של בעלי תפקידים, שלא מתפקדים לטובת הציבור בצמרת משרד התקשורת, לא יהיה שום ערך לשינוי הארגוני, שכבר נחשף לקוראינו מזמן. רשימת המלצות מי צריך ללכת מייד ובמהירות הביתה ומי מומלץ שיילך הביתה בטווח הזמן הקרוב.
מאת:
אבי וייס, 10.5.16, 20:34
השינוי הארגוני, שהוכרז עליו סוף סוף היום, ע"י מנכ"ל משרד התקשורת
שלמה פילבר (בתמונה), שניתן
לקרוא אותו במלואו כאן, מגיע אחרי
שהשינוי הזה נחשף על ידינו כבר לפני כמה שנים והתגלגל במשך השנים, מבלי שאיש העיז לבצע אותו.
מסמך השינוי כולל בתוכו פאתוס של מילים נבובות בכמויות, שמישהו שלף מהאינטרנט תוך שימוש בגוגל, כדי לעבוד על הציבור והעיתונאים שביצעו Cut & Past להודעה של מנכ"ל משרד התקשורת (זה שמישהו כותב את המילים: 5G, IoT וסייבר במסמך רשמי, לא באמת מעיד שהוא מבין על מה הוא כותב).
כדי שלשינוי הארגוני הזה יהיה איזה ערך לציבור, יש צורך שיתרחשו כמה דברים, שלא בטוח שאכן יתרחשו, ובראשם
התפטרות מסיבית של בכירים.
בכיר אחד במשרד התקשורת הופרש מתפקידו בשבוע שעבר,
כפי שחשפנו כאן, אך זו "טיפה בים". יש צורך לקדם אנשים מוכשרים וצעירים (יחסית)
בתוך משרד התקשורת, כדי לקדם את הסיסמאות, שהמנכ"ל הכניס למסמך ההכרזה על השינויים הארגוניים.
למי שלא מכיר, צמרת משרד התקשורת מורכבת בעיקרה מכמה סוגי פקידים בכירים:
- כאלה שאינם מתאימים לתפקידם והוצנחו בלי שום כישורים לתפקיד ולא מבינים בכלל מה תפקידם (והדאגה לציבור בכלל לא מצויה במילון המושגים שלהם).
- "מושתלים" מטעם בעלי הון ואינטרסים זרים ומוזרים במשרד התקשורת (אני קראתי לתופעה הזו: "חפרפרות". בספר החוקים של מדינת ישראל יש לזה שמות יותר מדויקים).
- יש כאלה שהם חלק מ"קליקת הפרקליטים" ונספחיה, שמאמינים ששום חוק, תקנה או נורמה לא חלה עליהם.
- אנשים שמזמן היו צריכים להיות בבית אבות, שאינם מביאים שום תועלת, אפילו לא לעצמם ורק מבזבזים את כספי משלמי המיסים.
- אנשים שנשחקו מהעבודה וסתם לא עושים מאומה, או אנשים בעלי דיעות והשקפות עולם של המאות שעברו, שלא תורמים מאומה מלבד לדאוג לעצמם ואולי לחבריהם ובדרך מכשילים כל דבר חיובי ומתקדם בעולם התקשורת, משום שהם לא מבינים על מה מדובר.
- יש גם לא מעט בעלי תפקידים מסורים, שעובדים נאמנה לטובת הציבור, אבל בצמרת משרד התקשורת של היום הם מיעוט מבוטל.
במציאות, יש בעלי תפקידים, שאפשר למצוא אצלם יותר ממאפיין אחד שלילי ברשימה דלעיל. יש כאלה, שאפשר למצוא אצלם את כמעט
כל המחלות הללו
גם יחד. הם ממש "פגע רע" לציבור בכלל ולמשרד התקשורת בפרט. הדוגמאות הכי בולטות לעניין זה הם
שלמה פילבר,
שמילה מימון, תמי לשם וד"ר
יפעת בן-חי-שגב.
לכן, הכנתי כאן רשימה של בעלי תפקידים, שאני ממליץ שיילכו
כעת, עם התחלת השינוי הארגוני, ישר הבייתה ובשקט, כמו הבכיר מהשבוע שעבר. אלה שמות האנשים, שאני ממליץ להם לפרוש ובשקט, לטובת הציבור ו
לטובת עצמם (לפי סדר עדיפויות לפרישה):
א. עדיפות עליונה מומלצת לפרישה מיידית (השמות כאן לא לפי איזה סדר עדיפות מסוים. כולם צריכים לעוף וכמה שיעשו זאת יותר מהר - יותר טוב לכולם):
יו"ר מועצת הכבלים והלוויין, ד"ר
יפעת בן-חי-שגב.
סמנכ"ל בכיר לאכיפה:
שמילה מימון.
היועצת המשפטית של משרד התקשורת: עו"ד
דנה נויפלד.
סמנכ"ל בכיר ספקטרום:
נתי שוברט.
סמנכ"ל בכיר למינהל ומשאבי אנוש:
תמי לשם.
סמנכ"ל בכיר לכלכלה:
הרן לבאות.
ב. עדיפות נמוכה יותר לפרישה:
סמנכ"ל בכיר פיקוח בנק הדואר:
אורן לביאן.
מנהל אגף חירום וביטחון:
איתן שטיינר.
מנהל אגף ביטחון וסייבר (וגם הקב"ט):
אסף גרונדמן.
מנהל תחום רישוי אלחוטי:
שאול כץ.
עוזרת המנכ"ל:
עדי קאהן-גונן.
יש עוד, אבל הרשימה מספיק ארוכה גם ככה. זה גם ייקח זמן להחליף כל כך הרבה בעלי תפקידים....
מה יקרה עם הפעלת השינויים הארגוניים במשרד התקשורת?
- כמות הסמנכ"לים הבכירים לא תרד, שזו אבן נגף רצינית בתיפקוד משרד התקשורת. במשרד התקשורת הישראלי (משרד זעיר של כ-150 איש) יש יותר סמנכ"לים וסמנכ"לים בכירים מאשר במשרדי הביטחון והחינוך גם יחד, משרדי ממשלה שכל אחד מהם גדול פי 20 עד 30 יותר ממשרד התקשורת.
- אחד מבעלי התפקידים במשרד התקשורת (או מישהו מבחוץ) יקודם (או יוצנח) לתפקיד משנה למנכ"ל, תפקיד שלא היה מאוייש מאז שמשה גלילי מונה לתפקיד הזה (של משנה למנכ"ל), לפני יותר מ-12 שנה, ומהתפקיד הזה הוא פרש לפנסיה.
- אגף בכיר ספקטרום, שהיה האגף הבכיר והגדול במשרד, יגומד ויקוצץ ויהפוך ליחידה בתוך "מנהל ההנדסה", שבראשה יעמוד המשנה למנכ"ל. למעשה האגף הזה מתפרק ומשלם את המחיר של כל מחדלי משרד התקשורת בעשור האחרון.
- הגוף הגדול ביותר מבחינת כוח אדם ותקציבים במשרד יהיה אגף הפיקוח, כמו ששמילה מימון חלם, מהיום שהוצנח לתפקידו.
- האגף הבכיר החדש, שיוקם לקידום טכנולוגיות, הוא מעין שילוב של המדען הראשי עם יחידת האסטרטגיה (אגף תכנון מדיניות), יפיק ניירות חסרי כיסוי, כדי שהמנכ"ל יוכל לנאום בכל מקום ולספר שאנו מתקרבים ל-5G...
- אגף הרישוי החדש, שיוקם בכפיפות למנכ"ל, אמור לעבור מעידן הפקס היישר לעידן הענן, קצת קשה לראות את זה מתקיים, בלי שמחליפים את כל האנשים העוסקים בנושא, במכה אחת...
לסיכום: לשאלה האם זה הזמן לבצע שינוי ארגוני במשרד התקשורת? בניגוד לרושם, שיכול להיווצר מהקריאה של הכתבה עד כה, אני סבור שכן. זה בדיוק הזמן המתאים! אני תומך במהלך הזה של המנכ"ל.
גם בבית אבות מתלפים הדיירים, העובדים והמנהלים, עם הזמן. על אחת כמה וכמה במוסד ממשלתי שנראה כיום במצב סיעודי מתקדם, כמו משרד התקשורת.
כל שינוי ארגוני כיום, גם שמשאיר את שמילה מימון והופך אותו לבעל עוצמה מוגברת, לרבות באם ימונה למשנה למנכ"ל, וגם אם כל זה הושג בתהליך מלווה במרמה ובתחמונים, עדיף על השארת המצב הקיים על כנו.
אולם, אם כתוצאה מהשינוי הארגוני, כמה בכירים ילכו לבד הביתה, ובמיוחד אלה המופיעים ברשימת מומלצים, שהבאתי לעיל - זה יהיה ממש מצוין ובשורה משמחת לעם ישראל.
זה הזמן לקדם אנשים טובים ומסורים מבפנים ולהפסיק להצניח טייסי חלל מבחוץ.
רק בדרך זו ניתן כיום לקדם את התנהלות משרד התקשורת. בעניין הזה אני מסכים כרגע ב-100% עם הכוונה של שלמה פילבר, לנער את המשרד הזה מכל הכיוונים.
אני גם תומך בכוונה להכניס את עובדי הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלוויין לתוך המסגרת של המשרד (מה שמכונה "ברית המועצות"). הגופים הללו גם כן זקוקים לניעור רציני ו"יציאה מהסרט" בו הם נמצאים.
חג עצמאות שמח ושקט למנהלים ולעובדים, במהלך ביצועי השינויים הארגוניים במשרד התקשורת... ברכת הדרך לפורשים, וכמה שיותר מהר, ייטב להם ולעם ישראל.
