מהפך רגולטורי: ספקי הבזק לא יחוייבו יותר לפתוח את התשתיות למתחרים

נציבות השוק האירופאי (EU) "מיישרת קו" עם הרגולציה בשאר מדינות העולם החופשי בתחום הפס הרחב ומשלימה את המהלכים, שהחלו בחלק ממדינות ה-EU כבר לפני למעלה מ-6 שנים, מהלכים, שביטלו את רגולציית "השוק הסיטונאי" בגישה הישנה ועברו ל-WLR (ר"ת: WholeSale Line Rental). ומה קורה בישראל?
מאת: אבי וייס, 8.9.16, 08:00

על פי דיווח של סוכנות רויטרס, שהגיע לידה המסמך החדש של נציבות השוק האירופאי - EU, שיפורסם בימים הקרובים, הנציבות החליטה להשלים את מהלכי המהפך הרגולטורי, שכבר החלו לפני שנים, ולתת עדיפות לפריסת פס רחב מאוד (דהיינו: סיבים לבתים או ליד הבתים - FTTx) ולהוריד את הרגולציה, שחייבה ספקיות בזק לתת גישה לתשתיות שלהן לספקים מתחרים. 

המהלך הזה משתלב היטב במהלכים המקצועיים של BEREC, ארגון הרגולציה לתקשורת של השוק האירופאי. ארגון BEREC סיים לאחרונה שימוע לכללים המעודכנים של הפס הרחב מאוד באירופה, כללים המבוססים על 2 יסודות מובילים: הגישה הטכנולוגית הקרויה L2-WAP והגישה הכלכלית הקרויה WLR (עוד הסברים על המהלכים הטריים של BEREC ניתן למצוא כאן).

בצעד משלים למהלך הזה ארגון BEREC פרסם לפני מספר ימים את הכללים החדשים ל"נייטרליות הרשת", כללים המתאימים לעידן החדש של חיבורי הסיבים. כך, שיש כאן הצטלבות והתאמה של כל כללי הרגולציה בכל הרמות ובכל התחומים. 

מה כלול בהחלטות החדשות של נציבות השוק האירופאי - EU?
העיקרון המרכזי הוא, שכדי להאיץ פריסה של סיבים - FTTx ולהשיג את המדינות המובילות בעולם (דוגמת מדינות דרום מזרח אסיה, שבהן אין בכלל דבר כזה הנקרא "שוק סיטונאי), תינתן מעתה עדיפות למי שמוכן להשקיע בפריסת סיבים באופן עצמאי.

כלומר: חברות הבזק לא תחוייבנה יותר לפתוח את התשתיות הפיזיות שלהן למתחרים. במקביל, תינתן עדיפות לחברות בזק המאמצות את מודל ה-WLR. הן תזכינה ל"רגולציה קלה" ומתחשבת ביותר. 

המהפך הזה הוא חלק מרפורמה הנמשכת כבר כמה שנים ב-EU, ברגולציית הפס הרחב, בהתאם למסמכי המדיניות ל"קידום אירופה דיגיטלית" (Europe 2020). זה החל במדינות "בנלוקס", שביטלו ראשונות, כבר לפני יותר מ-6 שנים, את עקרונות "השוק הסיטונאי" במתכונת ה-BSA>SLU, כדי לאפשר תחרות בסיבים, בלי שספקים מתחרים "ירכבו" על התשתיות של חברות הבזק המדינתיות.

למעשה, את הגרסה המעודכנת של הכללים, שתתפרסם בימים הקרובים, דחפו חברות הבזק הגדולות והממשלות של אירופה, ממדינות דוגמת גרמניה, איטליה וצרפת, שהיו אחרונות בביטול רגולציית ה-BSA > SLU, שהייתה אצלן בתחום הפס הרחב מתחילת שנות ה-80 של המאה הקודמת. 

ב-EU מדגישים, שההשקעות בתשתית סיבים לכל המדינה, היא גבוהה ביותר, ופתיחת תשתיות בפני מתחרים לא מאפשרת לחברות הבזק להשיג ROI ולכן לא כדאי להן לפרוס סיבים בהיקפים גדולים.

לפי הממצאים של ה-EU, רק מדינות, שביטלו את הרגולציה הזו (BSA>SLU), השיגו התקדמות של ממש ברוחבי הפס שיש לתושבים, באמצעות פריסת סיבים עצמאיים של חברות מתחרות ובראשן חברות הבזק.

לדברי ה-EU, רק בשינוי הרגולציה ניתן לקבל פריסת סיבים באזורים כפריים, שבהם אין הצדקה כלכלית לפרוס סיבים, ואת זה ניתן לדרוש מחברות הבזק בתמורה להקלות הרגולציה הקיימות בתכנית החדשה.

המסמך החדש (שמכיל גם רפורמות בתחום הסלולר, למשל הארכת הזיכיון בתדרים ל-25 שנה), צריך עוד לעבור אישור של הפרלמנט האירופאי, מה שלא צפוי לעורר בעיות (במיוחד אחרי הכרזת הפרישה מה-EU של בריטניה, שהייתה מעט יוצאת דופן ברגולציה אצלה, רגולציה מסוג VULA בגרסה מקומית, רגולציה, שכבר לא קיימת בשום מדינה אחרת ב-EU).

מבחינת הנציבות, מדובר במהלך, שהחל לפני שנים (ראה למשל כאן) וכעת זו רק גרסה חדשה עדכנית של הרפורמות בתחום הרגולציה של הפס הרחב, גישה חדשה, שהחלה כבר לפני כ-6 שנים ולמעשה כבר קיימת ברוב מדינות אירופה (ההתפתחות של הרגולציה הזו ב-EU מתוארת בפרוטרוט כאן). ה-EU מאוד מקפיד שמדינות ה-EU תצייתנה לכללים החדשים. אפשר לראות מה קרה לרגולטור לתקשורת באירלנד ששלחו לו "בודקים" מטעם הנציבות, כדי לבדוק מדוע אירלנד לא מתקדמת מספיק מהר עם הרגולציה שלה בתחום הפס הרחב (מפורט כאן). די ברור מהדיווח על הנעשה באירלנד, שנוצר שם "כאוס רגולטורי" בגלל אי אימוץ בזמן של ההנחיות החדשות שמתעדכנות כל הזמן של ה-EU. 

אחת הדוגמאות המעניינות שניתן למצוא בנתונים, אם צוללים עמוק לפרטים: גישת ה-WLR עם שיטת Retail Minus מופעלת כבר בכל מדינות ה-EU, שהייתה בהן רגולציית "שוק סיטונאי": ב-26 מדינות מתוך 33 מדינות המפוקחות ע"י BEREC.

בלינק בתחתית הכתבה מצוי ד"וח של BEREC לגבי שיטות התמחור של "שוק סיטונאי" ב-EU נכון ל-2015 ואיך תחום השימוש בקנים ובתשתית הפיזיות של חברות הבזק נכשל ב-EU: זה קיים רק בשתי מדינות מכלל מדינות ה-EU וגם בשתיים הללו באופן חלקי בלבד עם חיסכון מאוד מאוד קטן לספק התקשורת המתחרה, שהשתמש בתשתית הפיזית של חברת הבזק (המדינתית).

גישת ה-L2-WAP נמצאת כעת בתחילת הטמעה בכמחצית מהמדינות המפוקחות ע"י BEREC. כך, שההחלטה של הנציבות היא "סגירת מעגל" ו"ישור קו" ברמה הפוליטית הבכירה שם, בתחום רגולציית הפס הרחב, עם העברת הדגש לפריסה רחבה של סיבים משוחררת "מפרזיטים על הגב" של חברות הבזק המדינתיות, ספקים הרוצים להשתמש בתשתיות הפיזיות וגם הלא פיזיות של חברות הבזק בלי להשקיע בעצמם בתשתיות עצמאיות. 

מה ההשלכות של זה על הרגולציה בישראל?
היות ובספק אם יש 5 בעלי תפקידים במשרד התקשורת, שהבינו מה כתוב במאמר זה, לא בטוח שתהיה לזה איזו השפעה. ברור, שאין ולו בעל תפקיד אחד במשרד התקשורת המסוגל ליישם את מה שבאירופה מיישמים מזה שנים (זו אותה אירופה ממנה העתקנו את הרגולציה של שנות ה-80 של המאה שעברה - SLU<BSA ומאז לא התקדמנו אפילו מילימטר אחד). מקבלי ההחלטות בישראל ניזונים באופן קבוע מנתונים מפוברקים וחסרי כל בסיס. זו המציאות. 

ברור עוד יותר, שבמשרד האוצר אין איש המבין בנושא (מה שלא מפריע לאוצר לקדם את רגולציית ה-BSA>SLU), ובכנסת כמובן איש לא מבין בתחום הרגולטורי הזה. כך, שהח"כים יצביעו בעד כל דבר שהאוצר רוצה ושלא מובן להם עד הסוף (או בכלל).

משרד האוצר מנצל את העובדה שאין מי שמבין בנושא בכלי התקשורת ובארגוני הצרכנות, כך שקל "למכור לוקשים" לחברי הכנסת בלי שאיש מבין לאשורו מה המטרה של "הלוקשים" הללו. 

אגב, משרד האוצר בעצמו, במסמך ההסברים, שהוא הפיץ כחלק מהחקיקה המוצעת, ובנימוקים למה צריך חקיקה מיוחדת בתחום ה-SLU על רשת בזק, לא שמו לב (בגלל חוסר המקצועיות של אלה שחיברו את המסמך), שהם סותרים את עצמם ממש באותו מסמך. משרד האוצר מציג בנימוקיו כיצד ניתן להצליח ולהתקדם בתחום הקווי בפריסת סיבים עצמאית. זאת, ב- 3 דוגמאות לפריסת סיבים מוצלחות באירופה. כל הדוגמאות, שהאוצר מביא בעצמו, הן של פריסת סיבים עצמאיים ללא כל SLU, של חברות מתחרות בחברת הבזק המדינתית (בתשתית עצמאית). אם באירופה זה הצליח בכל המדינות בלי SLU, למה בכלל צריך SLU בישראל? לזה אין מענה ברור או בכלל. זאת, במיוחד ש-SLU יקר יותר לחברות המתחרות בבזק, בטכנולוגיות פריסת סיבים שיש כיום, בעולם כמו גם בישראל. 

בנוסף, באירופה אין בכלל רגולציית BSA>SLU על חברות הכבלים. יש מספר מדינות מצומצם שיש אצלן רק רגולציית WLR על חברות הכבלים, רגולציה שלא זכה לאיזו הצלחה ברשתות חברות הכבלים הללו שם. כך, שהורדת הרגולציה על חברות הבזק ב-EU, ממילא מייתרת את השאלה האם יש צורך ברגולציה של "שוק סיטונאי" על חברות הכבלים (אצלנו זו חברת הוט). התשובה הברורה היא: לא. 

היות ובישראל עוד בכלל לא בוצעה שום עבודה מכינה למצב של פריסת סיבים לבתים או ליד הבתים ע"י בזק, שיטת WLR לא קיימת ועל L2-WAP בכלל לא שמעו בישראל, ברור, שיש כאן כשל שוק אדיר וכשל בתכנון השוק, שלא ברור כיצד ניתן לתקן אותו, כשהאוצר ומשרד התקשורת עסוקים ושקועים בטכנולוגיות העבר וב"מיקרו רגולציה", במקום בטכנולוגיות העתיד. 

לכן, בישראל רק הספינים מדברים (ואגב כך חשפנו מה קרה לפני יומיים בבית השגריר השבדי בישראל). הפוליטיקאים ממש לא מבינים למה ישראל מידרדרת מול העולם בכל מדד אפשרי. הם לא מבינים, שזה מעשה ידיהם.