העיתוי המוזר של שימוע תעריפי הטלפוניה של בזק ועל מה זה נועד לחפות?

הפעלתנות המוזרה של ראשי משרד התקשורת דווקא כעת בתחום מחירי הטלפוניה של בזק נועדה להסיח את הדעת מהאחריות של ראשי משרד התקשורת לפעילות הנחקרת כעת בצמרת בזק ולכאוס הפנימי המתעצם בתוך משרד התקשורת עצמו. חשיפות טריות לקראת סוף הכתבה....
מאת: אבי וייס, 1.7.17, 19:17

משרד התקשורת פרסם בחודש האחרון 3 מהלכים:
 1)  פתיחת שירותי הטלפוניה של בזק לתחרות במסגרת "השוק הסיטונאי" בשיטת ה-Resale (כאן),  2) הכנסת הוט בכפייה לתוך הסדר "השוק הסיטונאי" (כאן, מנותח בהרחבה כאן),
 3) שימוע חדש לשינוי שיטת הפיקוח על מחירי הטלפוניה הפרטית והעסקית של בזק (כאן). 

אתייחס כאן רק לעניין הטיפול האינטנסיבי בבזק, ממש בימים בהם מתנהלת חקירה (בנושאים פליליים וכלכליים) נגד צמרת בזק, מה שיכול להוביל להתמוטטות כל המבנה הקיים של קבוצת בזק (לרבות הוצאת השליטה בקבוצה מידיו של שאול אלוביץ' והחלפת הצמרת הניהולית של בזק ו-yes). אם זה יקרה, ממילא כל השימועים הללו ימתינו עד להתבססות הנהלה ובעלים חדשים לקבוצת בזק. 

בהתיחס לפרשה זו אביא כאן ציטוט מדויק היישר מדבריה של מיכל הלפרין (הממונה על ההגבלים העסקיים): "אי אפשר להסכים לכך, שקרטל או מונופול ייעשקו את ציבור הצרכנים וראשי הקרטל או המונופול לא יישבו בכלא".

העניין הזה (של השימוע הטרי בנושא הטלפוניה של בזק) תמוה ביותר, משום שהנתונים, ששימשו כבסיס לשימוע הנוכחי (כמפורט כאן), שמקורם ב"יצרן המספרים" של משרד התקשורת, שכבר פרש, ובחברת המחקר הבריטית פרונטיר, היו מונחים על שולחנם של ראשי משרד התקשורת כבר לפני כ-4 שנים.

למה בדיוק כעת נזכרו לטפל בנושא? יש לזה 2 תשובות אפשריות:

• לטשטש את חלקם של שר התקשורת ומנכ"ל משרד התקשורת במסכת התהליכים החשודים בפלילים בצמרת קבוצת בזק (כמנותח בהרחבה כאן).
• לטשטש את העובדה, שבתוך משרד התקשורת עצמו מתחולל כעת כאוס. נחזור על עניין זה בהמשך הכתבה עם כמה חשיפות טריות ביותר. 

טשטוש הסיוע, שניתן עד כה לבעלי בזק:
זה די ברור, שכעת צמרת משרד התקשורת תרצה לברוח כמו מאש מכל קשר לצמרת בזק (דו"ח מבקר המדינה הקרב ובא "יוסיף עוד שמן למדורה" הזו). אולם, זה לא יעזור למנסים לטשטש את המציאות בספינים על הורדת מחירי הטלפוניה של בזק. הדיווח על השיחות היומיות של שלמה פילבר עם מנכ"לית בזק, לפני כל צומת החלטות שלו ושל שר התקשורת בעניינים הקשורים לבעלי בזק (וכספם), פורסמו ע"י גלובס כמה פעמים בזמן אמת. לא ניתן יהיה לברוח מהאמת הזו בלי חקירה. 

אם לא די בכך, השימוע הטרי בעניין הטלפוניה של בזק לוקה בכמה מכשלות מאוד חמורות:

• מבוצע כעת שימוע חדש ומאוד מורכב, שהמטרה הלא מוצהרת שלו היא: למרוח את הזמן (בגלל שזה מסובך). שר התקשורת יכול היה לשנות את שיטת הפיקוח על מחירי בזק בלי כל שימוע ולהגיע לאותה רפורמה בדיוק, רק בשינוי מילה אחת בתקנות (כפי שהצענו כאן). השינוי של מילה אחת לא דורש שימוע, משום שהשינוי זה כבר עבר שימועים וכבר הוחלט בדיוק כך כמה פעמים בעבר (לרבות בוועדת חייק, בהחלטות השר משה כחלון ובהחלטות השר גלעד ארדן). יתרה מכך: חוק התקשורת כבר תוקן והוא מכיל כבר בדיוק את השינוי הזה (של מעבר ממחיר קבוע למחיר מרבי), כאמור בסעיף 15 לחוק התקשורת. כלומר: עדכון התקנות של מחירי בזק במהלך מיידי היה תואם בדיוק את עדכון חוק התקשורת, שנעשה כבר לפני כ-4 שנים. 
• השימוע לא נשלח לציבור ולנציגי הציבור המוסמכים. לעומת זאת, לוח התפוצה של מסמך השימוע מכיל אנשים, שלא קיימים (בתפקיד שהם מופיעים בלוח התפוצה) ולחברות, שכבר לא קיימות, או לחברות, שאינן פעילות בשוק התקשורת. משרד התקשורת לא עדכן את רשימות התפוצה שלו כבר כמה שנים טובות. 
• בשימוע מוזכר מנגנון מאוד חשוב לפיקוח על מחירי בזק בשם "צמצום מרווחים" (שזה נובע משימוע ישן מ-2014 שלא מומש - כאן, וכמנותח כאן). היות ויש בשימוע הזה מנגנון חדש ולא ברור של "צמצום מרווחים", ששונה מאשר בשימוע מ-2014, לא ברור מה המנגנון התקף כעת וכיצד הוא ימומש. בשימוע הקודם זה היה מנגנון של "רף מחיר" ו"מחיר האפקטיבי" וכעת זה הפך למבחן רגולטורי, שלא הוגדר בכלל בשימוע. אולם, בהודעה לעיתונות (כאן) בעמוד השלישי באמצע, יש הגדרה למבחן הרגולטורי הזה:"מבחן Ortho", שלא ברור מהיכן זה נלקח ומה זה אומר. המילה Ortho לא מופיעה בכלל בשימוע, רק בהודעת הדובר וזה נראה מאוד תמוה (בלשון המעטה). למיטב ידיעתי, שיטה רגולטורית זו של מבחן "צמצום מרווחים" בגישת ה-Ortho, הופעלה בעבר (ולא בהצלחה יתרה, בלשון המעטה) רק בספרד. איך זה קפץ כאן להודעת דובר משרד התקשורת הישראלי??
• השימוע הנוכחי עוסק בטלפוניה הישנה של בזק, שמזמן הייתה אמורה להתחסל. בטלפוניה החדשה של בזק (על הסיבים, שנפרסו בכל הארץ אך לא חוברו ללקוחות בבתים), לא יהיה צורך בכל השימוע הזה, כי הטלפוניה של בזק תהיה VoB ולא יהיה יותר שום משמעות לספירת דקות כמו שיש בשימוע הנוכחי, כי הכל יהיה Packets של Data. 
• מחירי דקות השיחה במעבר בין חברות תקשורת (קש"ג) היו אמורים לרדת לאפס ומזמן. השימוע הטרי מתעלם מנושא זה לגמרי (נושא שטופל ביסודיות, כולל מחקרים מפורטים ביותר של: חברת Analysys הבריטית ואחריה חברת Nera האמריקאית-בריטית ואחריה חברת פרונטיר הבריטית, החל משנת 2004 ועד לפני כ-4 שנים), ומקבע את הקש"ג הקיים (הקווי והסלולרי), במחיר הקיים מזה כמה שנים, קדימה לכמה שנים טובות וללא הגבלה של זמן. כך, המחיר של הקש"ג עפ"י השימוע הטרי ישתנה בשנים הקרובות רק לפי המדד. זאת, בניגוד גמור להחלטות קודמות, ניתוחים קודמים ולכל הגיון כלכלי. רק בזק מרוויחה מהמשך שיטת הקש"ג העקומה שיש בישראל (בפער עצום בין הקש"ג הקווי, כ-1 אג' ללא מע"מ לדקה, לבין הקש"ג הסלולרי, כ-6 אג' ללא מע"מ לדקה) ולפי השימוע החדש - הרווחיות הזו של בזק - תישאר. באירופה, הורידו אפילו את הקש"ג במעבר מכשירי סלולר בין מדינות ("עלויות הנדידה"). כאן, לא שמעו על ההתפתחויות הרגולטוריות החשובות הללו.
• השימוע לא עוסק בכלל בדברים היותר חשובים לתשתיות התקשורת הקוויות של מדינת ישראל: 1) שדרוג מערכת האיתותים של הטלפוניה של בזק, שנולדה במאה הקודמת (כמנותח כאן). משרד התקשורת החל בהליך מוזר ביותר של בחינת הנושא (כפי שחשפנו כאן), אבל לא הגיע לשום מסקנות. הנושא הזה פי כמה יותר חשוב וקריטי לעתיד הטלפוניה והתקשורת של מדינת ישראל, מאשר לבצע שימוע מסובך, לא ברור מבחינת ההגדרות הרגולטוריות ולא הגיוני, למחירי הטלפוניה הישנים של בזק הנספרים בדקות, שממילא השיטה הזו אמורה להתבטל, עם המעבר לחיבור בסיבים לבתים. 2) שדרוג מערכת ה-IP ברשת של בזק ל-IPv6 במקום המערכות הישנות הקיימות שם. 3) פתיחת תחום הדומיינים לתחרות ולשליטה ציבורית שקופה.  

למה פתאום אחרי 4 שנים (של שינוי החוק וקבלת כל הנתונים הכלכליים), משרד התקשורת שולף מסמכים ישנים ובונה עליהם שימוע חדש, שלא עונה לצרכים הנוכחיים והעתידיים של רשת הטלפוניה של בזק? זה די ברור ושקוף. זה נועד להראות, שכאילו כעת צמרת משרד התקשורת דואגת לכיס של האזרחים ולא לכיס הפרטי של שאול אלוביץ'.

כיצד ניתן להסביר, שלא רק שבעלי בזק קיבלו אישורים לכל מהלכי העברת כספי הציבור, מהציבור היישר אל הכיס של שאול אלוביץ', בדיוק באותו זמן קריטי של מתן אישורים רגולטוריים לבזק למהלכיה הכספיים שכעת מצוים בחקירה, צמרת משרד התקשורת החליטה להסיר את הפיקוח מעל בזק (כפי שחשפנו כאן). אלמלא החשיפה שלנו, המהלך המושחת והשערורייתי הזה, כבר היה מתבצע. 

בכל העולם, ספקי הבזק עברו מזמן לענן ול-IPv6 והם מספקים שירותים בטכנולוגיות תקשורת מתקדמות דוגמת SD-WAN. בישראל, אנו מתעסקים בשימועים על רשת חוטי הנחושת של בזק בטכנולוגיות של המאה הקודמת. 

ניסיון להסתיר את הכאוס במשרד התקשורת עצמו:
ההתמוטטות הסופית של אגף הרישוי החדש במשרד התקשורת (כפי שחשפנו כאן וכאן), היא רק "קצה הקרחון" של הכאוס. כעת, צמרת משרד התקשורת פשוט לא קיימת וחסרים בעלי התפקידים הבאים:

• סמנכ"ל\ית למנהל ומשאבי אנוש.
• סמנכ"ל בכיר לכלכלה ותקציבים.
• יועץ\ת משפטית.
• סמנכ"ל בכיר דואר.
• סמנכ"ל בכיר לפיקוח ואכיפה.
• מדען ראשי.
• ראש אגף חירום (התפקיד בוטל).

וזו לא כל הרשימה.

שניים מהתפקידים הבכירים ביותר הללו לא מאוישים בגלל מריבה פנימית בתוך משרד התקשורת. כבר בינואר בתחילת השנה (2017) נסגרה רשימת המתמודדים לתפקיד סמנכ"ל בכיר לפיקוח ואכיפה במשרד התקשורת, ועדיין אין כל התקדמות בהליכי המכרז. כעת מתברר, שככל הנראה, הסיבה לכך נעוצה בעובדה, שעדי קהאן-גונן (עוזרת המנכ"ל), שמועמדותה למכרז נפסלה על הסף, מכיוון שלא עמדה בתנאי הסף, לא השלימה עם פסילתה ומזה כמה חודשים היא פועלת לפסילת המכרז וקביעה בדיעבד של תנאי סף מקלים יותר, דבר שיאפשר לה להגיש מועמדות מחודשת לתפקיד. כזכור, משרד התקשורת אף לא נרתע או התבייש לפרסם בגלובס כי הוא פועל לשנות את הגדרת התפקיד במכרז לסמנכ"ל בכיר כלכלה. כך, שזו לא תחייב את המועמד להיות כלכלן, דבר שיאפשר "לפתוח" את התפקיד לעדי קאהן-גונן, שאיננה כלכלנית.

בקיצור, המירוץ למינוי עדי קהאן גונן לתפקיד סמנכ"לית, נמשך חודשים, למרות שהיא אינה עומדת כרגע בתנאי הסף של 2 התפקידים הללו: של סמנכ"ל בכיר פיקוח וסמנכ"ל בכיר כלכלה. אם לא די בכך, עדי קהאן גונן גם מתכוונת (על פי הידוע לנו), לרוץ לתפקיד סמנכ"לית למנהל ומשאבי אנוש (במקום תמי לשם שפורשת). בהצלחה.....

גם בצמרת מועצת הכבלים והלוויין יש כאוס, לא רק בגלל שהיו"ר מחפשת את דרכה החוצה לגלי צה"ל. כבר חשפנו מזמן, שמימון שמילה (בתמונה משמאל, אחד מ-2 נציגי משרד התקשורת במועצת הכבלים והלוויין), מצוי בניגוד עניינים הסותר את הגדרות החוק, כאשר מצד אחד הוא סמנכ"ל פיקוח בפועל בנוסף להיותו משנה למנכ"ל (כולל על בזק-yes) ומצד שני הוא חבר מועצת הכבלים (המפקחת גם על yes). קיים המינוי התמוה של תמי לשם למועצת הכבלים והלוויין, שלא בוטל לאחר החשיפה שלנו. אולי מפני שסיכמו איתה - לבקשתה, שהיא תפרוש. מהחודש הקרוב, הכיסא, שהיא תופסת במועצת הכבלים והלוויין, לא מאוייש. 

כלומר: כ-70% מצמרת משרד התקשורת מאוישת ע"י ממלאי מקום זמניים, או ע"י אנשים שאינם מתאימים להגדרת התפקיד, לפרקי זמן ארוכים (למשל סמנכ"ל בכיר דואר - התפקיד לא מאויש מזה שנה ורבע), כשכמעט כל ממלאי המקום הזמניים הללו - חסרי כישורים ניהוליים בקנה מידה הנדרש לתפקיד בכיר ביותר במערך הממשלתי. כלומר: שלמה פילבר המנכ"ל עם צוות קטן ביותר של עוזרים אישיים מנהל הכל לבד, בלי הבנה (או ניסיון קודם או השכלה רלבנטית), מה הוא מחליט (למעט מה שיתכן שביבי נתניהו אומר לו להחליט...). זאת, תוך צפצוף ארוך על כל חוק ונורמה וגם התעלמות מוחלטת מהציבור ומנציגי הציבור, בחוסר שקיפות מוחלט.

במקביל, בהמשך לפרישתה של תמי לשם את משרד התקשורת (כפי שחשפנו כאן) בעיצומו של שינוי ארגוני כושל, פועל מנכ"ל המשרד, שלמה פילבר, לפצל את הסמכויות הרבות שהיו לה, בין מספר מנהלים. כפי ש-Telecom News חשף לא אחת בעבר, תמי לשם היתה "אישיות רבת זרועות" ושלטה ביד רמה בתחומים רבים במשרד: כח אדם, ביטחון, לוגיסטיקה, תקציב, סקרים, יועצים, מועצת הכבלים והלוויין, משמעת, מיחשוב, נסיעות לחו"ל, רכישות, שכר עידוד, שעות נוספות ועוד. לא עוד. השר והמנכ"ל למדו מהלקח של תמי לשם וכעת (כך הם מנסים ליישם) לא ירוכזו כל כך הרבה סמכויות בידי אדם אחד, שעלול להפוך ל"תמי נוסף". יצויין, שבמקביל למהלך של ראשי משרד התקשורת, בנציבות שירות המדינה פועלים באופן רוחבי לפצל בין "מינהל" לבין "משאבי אנוש", אך זה לא קשור למהלך הנקודתי הקורה כעת במשרד התקשורת לפיזור הכח הרב, שהיה בידי תמי לשם. האם המהלך החדש הזה יצליח? עוד לא ברור. מה שברור, שהכאוס כעת המריא לשחקים (מעבר לגובה של מגדל שלום... שם שוכנים משרדי משרד התקשורת סניף ת"א).