סיכום ביקור ב-3 ענקיות ההייטק הגדולות ביותר ב"סיליקון ואלי" בקליפורניה: אפל, גוגל ופייסבוק. הן נמצאות בפריחה ושגשוג מדהימים ממש כעת. איך זה קרה ומה ניתן ללמוד מזה? פרק ראשון בסדרה על המסע מה"סיליקון ואדי" (כלומר: ישראל) לעמק הסיליקון בארה"ב, שמתאר בקצרה כיצד התופעה הזו נוצרה ומה ניתן ללמוד ממנה על שוק היזמות בישראל.
מאת:
אבי וייס, 18.11.17, 18:50
.jpg)
לאחר שנחשפתי לצוותי הפיתוח של פייסבוק, שהציגו את שירות ה-AR/VR של פייסבוק הקרוי בשם Facebook Spaces (כמתואר
בהרחבה כאן), החלטתי להעמיק את ההיכרות שלי עם עולם היזמות וההייטק של "עמק הסיליקון" (
Silicon Valley) בקליפורניה ולבקר
ב-3 החברות הגדולות ביותר של עמק הסיליקון, חברות הנמצאות במרחק של כמה דקות נסיעה זו מזו (אבל שונות לחלוטין זו מזו, כפי שאתאר בהמשך הסדרה): אפל, גוגל ופייסבוק.
עמק הסיליקון בארה"ב הוא מרכז היזמות הראשון והגדול בעולם. ישראל נחשבת כמקום שני (יחסית) בגודלו בעולם היזמות וההייטק העולמי. על המקום השלישי מתחרות כעת סין וגרמניה. את סיור העומק שערכתי בגרמניה ולמה יש סיכויים די סבירים, שבעשור הקרוב הגרמנים ישיגו את ישראל כמעצמת יזמות והייטק, תיארתי בסדרה (
כאן,
כאן, ו
כאן, למתעניינים). זה גם די ברור לי ולרבים אחרים, שבעוד כמה עשרות שנים ואולי פחות, סין תהיה במקום הראשון, גם ביזמות. אולם כרגע, ארה"ב מובילה ופורחת, בפער די ניכר מכל השאר.
3 הענקיות הסמוכות זו לזו בסיליקון ואלי: אפל, גוגל ופייסבוק (שגם מתחרות בתחומים רבים זו בזו), נמצאות כיום בפריחה מדהימה. כל אחת מהחברות הללו מגייסת בממוצע
כ-200 עובדים חדשים כל שבוע, ויש חודשים, שכל אחת מהחברות הללו מגייסות
כאלף איש לחודש. החברות לא מפרסמות את שיעור נטישת העובדים הקיים אצלן, אבל לפי כל המקורות, מדובר באחוז אפסי ביותר. הסיבות לכך די ברורות: לא כדאי לעזוב. התנאים המפנקים, המשכורות, התנאים הנלווים, האתגרים הטכנולוגיים, כולם לטובת הישארות במקום העבודה ששמו: אפל, גוגל או פייסבוק.
לדוגמה: מנהל צוות פיתוח באפל (זה גם קורה אצל האחרים), שגר במדינה אחרת (ולא בקליפורניה), מקבל טיסות, שכירת רכב, שכירת בתי מלון, אוכל במסעדות, חיבור אינטרנט סלולרי ואלחוטי בכל מקום (כולל בטיסות) ועוד ועוד, הכל ללא הגבלה. רק שיביא תפוקה ותועלת לארגון בו הוא עובד. 3 החברות הללו משלמות על מערך אוטובוסים ענק, שמוביל עשרות אלפי עובדים כל יום, מסן-פרנסיסקו למקום העבודה בעמק ובחזרה. בתוך הקמפוסים הענקיים של 3 החברות הללו, יש אופניים חופשיים לכל העובדים ויש מערכי הסעות פנימיים חופשיים, למי שזקוק לנוע בין הבניינים.
כשמדברים על אפל, גוגל ופייסבוק, יש להבין, שמדובר בחברות ענק בכל קנה מידה, עם מאות אלפי עובדים בכל אחת, עם צמיחה מטורפת של היקף העובדים, מכירות של עשרות מיליארדי דולרים לכל רבעון - לכל אחת מהן, שווי שוק המתקרב לטריליון דולרים (לכל אחת), מיליארדי לקוחות לכל אחת מהחברות הללו, בכל רחבי העולם. אלה מספרים בלתי נתפסים, לחברות שבכלל לא שמעו עליהן לפני כ-30 שנה (פייסבוק היא הצעירה ביותר מבין ה-3: נולדה ב-2004. ה-2 האחרות נולדו ב-1976 (אפל) ו-1998 (גוגל)).
יש עוד חברות הייטק אמריקאיות ענקיות הנמצאות ב"ליגה" הזו של 3 הענקיות ובכללן: אינטל, IBM, סיסקו, HP, מיקרוסופט, אמזון, דל-EMC, אורקל, AT&T, קומקאסט, GE, ועוד, ויש חברות די חדשות שהמצאות בצמיחה מטורפת, שמתקרבות במהירות רבה לממדים של הליגה הזו ובכללן: אובר, נטפליקס, Airbnb, ורייזון, סיילספורס, רד-האט, טסלה, SpaceX, איביי, ברודקום (שמנסה ממש כעת להשתלט על קוואלקום, לאחר שהשתלטה על Brocade ברכישה של 5.5 מליארד דולרים), Arris ועוד ועוד. אולם, הן לא נמצאות בעמק, ממש במשולש הזה של אפל-גוגל-פייסבוק, משולש מאוד חשוב בעמק הסיליקון דרומית לסן-פרנסיסקו, ולכן יש צורך להקדיש לחברות האחרות ימי ביקור נפרדים, בגלל המרחקים העצומים.
כך, אנו ניצבים כיום עם איזור, שקיבל מעיתונאי לפני כ-2 עשורים את השם "עמק הסיליקון", אזור, שהוא מתחם ההייטק המצליח, העשיר והמשגשג ביותר בעולם. השגשוג העצום, שחוות החברות הגדולות בעמק הסיליקון הפך אותו לאחד המקומות העשירים והנחשבים ביותר בארה"ב ובעולם כולו. הגידול העצום בהיקף המועסקים בחברות ההייטק בסיליקון ואלי וסביבתו, הוביל לביקוש אדיר לכל השירותים שמסביב. מחירי הבתים האמירו לשחקים ולא ניתן כיום למצוא חדר בבית המלון ואף במלון נחות בעמק הסיליקון, בפחות מ-300 דולרים ללילה (בלי ארוחת בוקר...). כל שאר המחירים (בעיקר מזון) עלו במקביל, כך, שבעיניים ישראליות, המחירים בדולרים בסיליקון ואלי הם המחירים בשקלים (בישראל). כלומר: ב"סיליקון ואלי" המחירים
גבוהים פי 3.5 ממה שאנו מכירים בישראל. זו התוצאה של העלייה התלולה בביקושים מול ההיצע בעמק הסיליקון.
איך כל זה נולד ולמה זה ממשיך לפרוח, להתפתח ולגדול לממדים כאלה ענקיים?
התשובה נעוצה בכמה תופעות, שהתרחשו
בו זמנית. התופעות הללו התרחשו רק בעמק, שברבות הימים כונה בשם "סיליקון ואלי". האזור החל את צמיחתו בשנות ה-50 מחברות, שסיפקו ציוד מתקדם לצי האמריקאי ולנאס"א. זאת, כשאוניברסיטת סטנפורד הממוקמת בלב העמק, החלה להשכיר שטחים, ששייכים לה, כדי למשוך עבודה לאזור. הגיעו למקום מייסדי היולט פקארד (חברת HP) ואחריהם הגיע החברה של
ויליאם שוקלי, ממציא המוליך למחצה (הטרנזיסטור) הראשון, שהוא גם נחשב לצ'יפ המחשב הראשון. למעשה הכל צמח משם, במיוחד מחברת "מעבדות שוקלי למוליכים למחצה", שממנה התפצלה "פיירצ'יילד סמיקונדקטור" (Fairchild Semiconductor), בצעד המהווה את נקודת המפנה בהקמת עמק הסיליקון. כך, מחברת הזנק אחת שנולדה ב-1956, הגענו כיום לאלפי חברות הייטק ענקיות ועשרות אלפי סטארטאפים, ששוכנים בחוף המערבי של ארה"ב.
מהן התופעות, שהניעו את המהפכה הזו, תופעות ה
ממשיכות להניע את ההתפתחות והשגשוג הזה גם כיום? אפשר למנות
6 תופעות מרכזיות:
- תופעת ה-Spin-Off. לא מדובר ב-Spin-Off עסקי, שבו חברה מפצלת חלק מפעילותה לחברת בת, או לחברה נפרדת בבעלות חברת האם. הכוונה כאן ל-Spin-Off אישי. זו השאיפה אישית ל"הגשמה עצמית" ועצמאית. הדוגמה הכי בולטת הוא ויליאם שוקלי, שביחד עם עוד 2 עמיתים חוקרים, המציא את הטרנזיסטור במעבדות בל (Bell-Labs). בזמנו, מעבדות בל (ששוכנות עד היום בחוף המזרחי, בניו-ג'רסי), היו שייכות ל-AT&T (כיום המעבדות הללו שייכות לנוקיה). חברת AT&T תכננה להשתמש בהמצאה הזו לצרכי מכשירי הטלפון של החברה. אולם, ויליאם שוקלי חשב אחרת והיה בטוח, שניתן לפתח את ההמצאה הזו לכיוונים לגמרי שונים ומלהיבים והיה בטוח, שהוא יוכל להגשים בעצמו את החלום שלו. לכן, הוא החליט ב-1956 לנטוש את AT&T ולעבור מצד אחד לצד שני של היבשת האמריקאית, ולהקים חברה עצמאית משל עצמו, חברה המפתחת את המצאת הטרנזיסטור, גם לשימושים ממשלתיים וצבאיים וגם לשימושים אזרחיים. הנדידה הזו ממזרח ארה"ב למערבה, די מזכירה את הנדידה של האבות המייסדים של ארה"ב (למה שכונה אז "המערב הפרוע") ואת הנדידה העצומה (שהתרחשה פעמיים) למערב היבשת, במסגרת מה שמכונה "הבהלה לזהב". זו אותה רוח של הרפתקנות, שאיפה להגיע להגשמה עצמית במקום חדש וחלוציות טהורה מלווה בהרפתקנות. מ"מעבדות שוקלי" היו כמה וכמה Spin-Off של אנשים מפורסמים דוגמת גורדון מור ורוברט נויס, שבהמשך היו בין מייסדי אינטל. שמיניית המדענים והמהנדסים, שביצעו Spin-Off ראשון מ"מעבדות שוקלי", הקימו את חברת "פיירצ'יילד סמיקונדקטור" ב-1957 וזה המשיך כך בגלגל מסתובב של Spin-Off אחרי Spin-Off, של אנשים מוכשרים ביותר, ששאפו להגשים את החלום שלהם בעצמם, מה שהוביל להקמת עמק הסיליקון אותו אנו מכירים כיום (ראה תרשים בהמשך).
- סביבה כלכלית תומכת. ההרפתקנות והרצון להגשמה עצמית לא יכולים לצאת לפועל, בלי שמישהו ישים על זה כסף. בארה"ב, קודם כל היזמים שמים כסף על המיזם מכיסם הפרטי, או מכיס בני משפחתם או קרוביהם וידידיהם (מה שמכונה: FFF, כלומר: Friends, Family & Fools). אחרי כן, היזמים היו לוקחים הלוואות, מכל מי שמוכן לספק הלוואות. זה היה ונשאר (מאז ועד היום) המקור העיקרי של מימון בעולם היזמות האמריקאי. רוב הכסף של הון סיכון בארה"ב, הוא בתצורה של הלוואות. בנוסף, בתקופה ההיא היו מספיק בעלי הון, שהיו מוכנים להשקיע כסף במהנדסים, שהגיעו אליהם עם רעיונות, שנראו אז די משוגעים והרפתקניים. בנוסף, האוניברסיטאות ובראשון סטנפורד, תמכו ביוזמות הללו והקצו לזה שטחים, תקציבי מחקר ומענקים. בהמשך, קמו מוסדות יותר מאורגנים לתמיכה בכסף ביזמים, ואלה ה-VC. במקביל נולדו גם האקסלרטורים ושאר הכלים לתמיכה ביזמים בתחילת דרכם.
- נכונות לקחת סיכון ולהיכשל. התרבות העסקית, שהייתה אז בחוף המזרחי של ארה"ב, הייתה תרבות עסקית, שבעיקרה מבוססת על התרבות העסקית האירופאית, תרבות שבעיניה כישלון נחשב אז לבושה. אולם, זה לא קרה בחוף המערבי של ארה"ב, החוף של ההרפתקנים. בחוף המערבי, הכשלון הוא רק צעד לקראת ההצלחה. בארה"ב, אין מוסדות, שהנתונים שלהם מקובלים על הכל, דוגמת חברת המחקר IVC הישראלית והרשות לחדשנות (לשעבר המדען הראשי בישראל). לכן, ההערכות של מכוני המחקר השונים בארה"ב הן שאחוז הכישלון של מיזמים בארה"ב נע בין 45% ל-75%, כאשר אין הסכמות בין מכוני המחקר שם, מה זה יזמות ומה זו הצלחה או כישלון של מיזם. בישראל, אחוז הכישלון של מיזמים עובר את ה-95% ולקראת סוף הכתבה ארחיב למה אחוז זה כל כך גבוה אצלנו. בכל מקרה, הנכונות להסתכן, לסגור את היוזמה בגלל אי הצלחה, או אף לפשוט רגל, היא המפתח להצלחה של עולם היזמות. זאת, כי היזמים המוכשרים, שיש להם תכונות של "דבקות במטרה" ועקשנות, לומדים מכשלונות וממשיכים הלאה אחרי הכישלון, עד שהם מצליחים.
- אנשי פיתוח מוכשרים. שום יוזמה לא יכולה לצאת לפועל בלי מנהלי פיתוח ועובדי פיתוח מיומנים ומסורים. בתחילה, האוניברסיטאות הגדולות בארה"ב היו המקור העיקרי לעובדים מיומנים כאלה. אולם, גלי הגירה של אנשי מקצוע ממדינות רבות בעולם (כולל מישראל), במיוחד מהמדינות מעבר לאוקיינוס השקט: סין, הודו, דרום קוריאה, יפן וכד', שימשו כ"זריקת עידוד" של עובדים מקצועיים, במיוחד במקצועות ההנדסה, התיכנות וכל המקצועות הנלווים לפיתוח עולם ההייטק, כתשתית הפיתוח הטכנולוגי ליזמים בסיליקון ואלי. העובדים הללו מהווים כיום את שדרת הניהול הבכירה והבכירה ביותר ברוב החברות המובילות בסיליקון ואלי. זה די דומה לתרומה של העלייה המסיבית של אנשי מקצוע ממדינות ברית המועצות לשעבר, שעלו לישראל, עולים, שחיזקו בצורה משמעותית את התשתית לפיתוח טכנולוגי של היוזמות הרבות, שנולדו בישראל בעשורים האחרונים.
- לקוחות משלמים. גם ההרפתקן הכי מבריק, שהצליח להשיג מכל המקורות שיש, את כל הכסף הנדרש לפתוח ההמצאה או הרעיו שלו, לא יוכל להתקיים לאורך זמן בלי לפשוט את הרגל, אם לא יהיו לו לקוחות המוכנים לשלם ולאורך זמן עבור מה שהוא פיתח. בסיליקון ואלי, הלקוחות הללו היו זמינים בשנות ה-50 והיו אלה הצבא (בעיקר בפרויקטים של הצי) ונאס"א (סוכנות החלל האמריקאית) ומערכת המחקר הצבאית של משרד ההגנה האמריקאי - DARPA. יש לזכור, שבשנים ההם, ארה"ב הייתה במרוץ כפול כנגד ברית המועצות: גם מרוץ חימוש צבאי (וגרעיני) וגם מרוץ בחלל. הממשל האמריקאי והציבור בארה"ב באותה עת לא היו מוכנים לסבול את העליונות של ברית המועצות הקומוניסטית בתחום הצבאי ובמיוחד בתחום הגרעין ובחלל, עליונות של מדינה, שהייתה אז האוייבת המוצהרת והראשית של ארה"ב. לכן, הושקעו סכומי עתק כדי לסגור את הפערים בין המעצמות העולמיות של אז. החברות החדשות הללו מעמק הסיליקון היו בדיוק מה שהממשלה חיפשה. ארה"ב סגרה את הפערים ואף השיגה את ברית המועצות בעיקר בזכות טכנולוגיות העילית, שצמחו אז בסיליקון ואלי. כל ההמצאות בעולם המחשוב וכמובן המצאת האינטרנט, המצאות, שנולדו אז בסיליקון ואלי, ממאות החברות, שצמחו שם במהירות, סיפקו את הייתרון התחרותי, שממשלת ארה"ב חיפשה והייתה מוכנה לשלם על זה אז הון עתק. בהמשך, כל העולם הפך ללקוחות לרבות לקוחות משלמים של הפיתוחים, שנעשו ושנעשים בסיליקון ואלי.
- מהירות פיתוח ויישום. גם החברה הכי מוצלחת, שיש לה מימון ושקיבלה הזמנה מלקוח כבד דוגמת הממשלה, לא תוכל להתקיים לאורך זמן, אם היא לא תפתח במהירות כל הזמן פיתוחים חדשים ומספקי תועלת ללקוחותיה. זאת, כי תמיד יהיה מי שיקדים אותה ויצליח לפתח משהו יותר טוב ואולי גם יותר זול ויותר יעיל ואז יבלע אותה, או יחסל אותה. זו תמצית הקפיטליזם האמריקאי במיטבו. מכאן, התחום שקרוי: Time To Market הפך לאמנות של יזמי ההייטק המצליחים, יזמים של הסיליקון ואלי ובהמשך, זה הפך לחובה ליזמים בכל רחבי העולם. העיקרון כאן די פשוט: אם אתה לא מפתח מהר וטוב ומגיע בזמן הנכון לשוק, הפסדת את השוק למתחרים.
תרשים: איך הסיליקון ואלי החל מגרעין של חברה אחת (Fairchild Semiconductor), שהייתה Spin-Off מהחברה הלא בדיוק מוצלחת של
ויליאם שוקלי, חברה, שממנה התפצלו כמעט כל החברות המובילות בסיליקון ואלי, פיצול, שהלך והתפשט כמו גלים ושכיום מקיף
אלפי חברות מצליחות ביותר ולמעשה המובילות בעולם,בתחומים רבים:
יודגש, שהסיליקון ואלי יכול היה להיווצר
רק כשהתקיימו
כל 6 התופעות, שצויינו לעיל, שהם התנאים הבסיסיים ליצירת הייטק פורח ומשגשג. בחוף המזרחי של ארה"ב היו יותר חברות של צ'יפים ופיתוחים בעולם ההייטק ולמרות זאת לא נולד שם "סיליקון אלי", כפי שניתן לראות מהתצלום הבא (של רשימת חברות הסמיקונדקטורס בארה"ב, מ-1951 עד הולדת הסיליקון ואלי ב-1956):
עד 1956, רוב חברות הצ'יפים בארה"ב היו באזור החוף המזרחי, בעיקר סביב בוסטון וניו-יורק, אבל זה לא הביא שם ליצירת תופעה של
יזמות המונית ומשגשגת, כמו שהתרחש בחוף המערבי של הארה"ב. שני הגרפים - תצלומים שיש כאן, מקורם במסמך המחקרי המלא
שמצוי כאן להורדה - למתעניינים בנושא.
כיום, יש איים די נרחבים של יזמות
גם בחוף המזרחי של ארה"ב, בעיקר בניו-יורק ובבוסטון. אולם, איי היזמות בחוף המזרחי הם בעלי אופי שונה לגמרי וגם הם אינם כה גדולים, משגשגים ומוצלחים, כמו איי היזמות הוותיקים והפורחים בחוף המערבי של ארה"ב.
בפרק הבא בסדרה זו, ארחיב על ההבדלים בין 3 הענקים של עולם ההייטק בארה"ב: אפל, גוגל ופייסבוק, מה מצאתי מרתק בפיתוחים הקיימים של החברות הללו. בפרק, שיבוא אחריו, ארחיב כיצד התרבות הארגונית השונה של כל חברה מ-3 החברות הגדולות ביותר בעולם הייטק, מובילה לתוצאות שונות של פיתוחים, מוצרים ושירותים.
מה ניתן ללמוד מזה עלינו?
אנו בישראל, נמצאים די במקביל לנעשה בארה"ב בתחום היזמות, אבל
אין אצלנו חברות ענק דוגמת מה שיש בארה"ב. בנוסף, הנכונות של יזמים בישראל להשקיע כסף מכיסם (או מ-FFF), או לקחת הלוואות - כמעט אפסי. היקף החלטורה והחלטוריסטים אצלנו גבוה מדי, יש יותר מדי "מתווכים" ו"אוכלי חינם", תרבות "הסמוך" וה"בחינם" מושרשת מדי בתרבות הישראלית ויש מעט מדי אנשי פיתוח טובים, מסורים, עקביים ולויאליים. לכן,
אחוז הכשלונות אצלנו הרבה יותר גבוה. לעומת זאת, הנכונות לקחת סיכונים אצלנו יותר גבוהה (וזה טוב), יש יותר בעלי רעיונות מבריקים (יחסית לגודל האוכלוסיה), יותר בעלי יכולת וגם ניסיון לפתור בעיות קשות והסביבה התומכת ביזמים (גם של הממשלה, גם של האקדמיה וגם של התעשייה) הרבה יותר טובה ממה שיש בארה"ב. אולם, סביבה תומכת
אינה מספקת, כדי להוביל מיזם להצלחה. יש צורך, שיתקיימו
כל התנאים שציינתי למעלה,
גם יחד, כדי להגיע להצלחה משמעותית בעולם היזמות.
למי שרוצה להבין יותר את הסיבות להיקף כשלונות כל כך גבוה בעולם היזמות בישראל ומה ניתן לעשות כדי לתקן את המצב אצלנו, מוזמן לעיין בסדרת הכתבות הבאה, שעוסקת בנושא הזה בצורה מאוד נרחבת ומעמיקה:
