Telecom News - הרשות להגנת הצרכן הטילה קנס על חב' טלמרקטינג ביג סייל המטעה קשישים

הרשות להגנת הצרכן הטילה קנס על חב' טלמרקטינג ביג סייל המטעה קשישים

דף הבית >> צרכנות >> צרכנות לפרט >> הרשות להגנת הצרכן הטילה קנס על חב' טלמרקטינג ביג סייל המטעה קשישים
הרשות להגנת הצרכן הטילה קנס גבוה על חברת טלמרקטינג ביג סייל המטעה קשישים
מאת: מערכת Telecom News, 12.9.18, 17:30ענת בן עזרא דוקן
 
הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן ממשיכה את המלחמה בחברות הטלמרקטינג המטעות צרכנים , שרובם קשישים, באמצעות שיווק טלפוני בנייד ובקווי תוך ניצול כרטיסי האשראי. מדובר בקנס גבוה, שמדגיש את חומרת ההפרות, שנעשו ע"י החברה.
 
הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן הודיעה על כוונתה להטיל עיצום כספי בסך 5,261,600 ₪ על חברת ביג סייל, חברה לשיווק ישיר יהונתן בע"מ, שנקטה בתהליך השיווק והמכירה בפעולות של הטעיה ובהשפעה בלתי הוגנת כלפי הצרכנים וביניהם קשישים רבים.  כוונת החיוב נשלחה למנכ"ל החברה.

הטלת העיצום היא חלק מהמאבק הכולל, שמנהלת הרשות כנגד חברות הטלמרקטינג המטעות בעיקר את אוכלוסיית הקשישים. מדובר בכוונת חיוב גבוהה, שמדגישה את חומרת ההפרות, שנעשו ע"י החברה.

לחברה אין הפרות קודמות ולכן העיצום הכספי הופחת ב 20% בהתאם לתקנות הגנת הצרכן (במקור הסכום היה 6,577,000 ₪ ופחת ל 5,261,600 ₪).

יודגש, שלחברה קיימת זכות טיעון על פי הוראות חוק הגנת הצרכן לטעון הן כנגד הכוונה להטיל עיצום כספי והן לעניין סכומו וזאת בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה.

החקירה החלה בעקבות עבודת מודיעין ותלונות שהתקבלו מצרכנים, מהחקירה עולה כי:

חברת ביג סייל פנתה למספר רב של צרכנים באמצעות שיחות טלפון יזומות (טלמרקטינג) כדי לבצע עסקאות מכר מרחוק. במהלך השיחות הציעה לצרכנים הצעות לקניית מוצרים שונים כמו מכשירי חשמל קטנים ואלקטרוניקה, תכשיטים ועוד.

שיחות המכירה התבססו על הצגת מצגי שווא מטעים שונים ומגוונים, כדי להיקשר עמם בעסקה. במקרים רבים טענו נציגי החברה, שלצרכן קיים חוב כאשר רכש בעבר מהחברה וטרם פרע את חובו, בפועל צרכנים אלה כלל לא היו בעלי חוב לחברה, וברוב המקרים לא רכשו מהחברה בעבר.

במקרים אחרים, טענו נציגי החברה, שמזה שנה או שנתיים הוא נהנה ללא תשלום ממעמד של "חבר מועדון", ועל פי כללי המועדון לכאורה, עליו לשלם עתה דמי חבר למשך זמן נוסף (המגולם בקניית מוצר), בפועל, כל לקוחות החברה היו שייכים למועדון חברות זה והחברה לא גבתה תשלום בעבור שיוך למועדון.

בנוסף, החברה ביצעה השפעה בלתי הוגנת על הצרכנים כדי להיקשר איתם בעסקה. כאשר נאמר לצרכנים, שצברו נקודות זכות בחברה או בחברת האשראי, ויש באפשרותם לממש נקודות אלו בקבלת מתנה ללא תשלום, או בעלות משלוח בלבד. כחלק משיטות ההשפעה הפסולות בהן נקטה החברה, נהגו נציגה לבצע פניות חוזרות ונשנות לצרכנים, ובקשות הצרכנים לחדול מההתקשרויות לא נענו.

החברה לא נשמעה להבהרות הצרכנים לפיהם אינם בעלי חוב לחברה ושמעולם לא היו חברי מועדון אצלה, ואף הגדילה לעשות ונציגיה הילכו אימים על הצרכנים, רבים מהם קשישים, באמרם, החברה תפעל בכל כוחה כדי לגבות מהם את החוב לכאורה, שכלל לא היה קיים.

כאשר מסרו הצרכנים את פרטי האשראי כדי לסלק את חובם לכאורה, או לקבל מתנות כהבטחת החברה בעלות משלוח בלבד, או לצורך זיהוי למימוש הנקודות שצברו לכאורה, נטלה החברה חירות לעצמה לעשות בכרטיס האשראי ככל שעולה על רוחה וחייבה את הצרכנים ללא קבלת הסכמתם המפורשת, וסיפקה את המוצרים לביתם ללא הסכמתם המפורשת, וכך צרכנים רבים ידעו על עצם הרכישה רק לאחר שקיבלו את המוצרים לביתם.
 
ענת בן עזרא דוקן, (בתמונה), סמנכ"ל אסדרה ומנהל ומ"מ ראש אגף חקירות ומודיעין: "הטלת העיצום הוא עוד צעד במלחמה של הרשות בתופעה של חברות הטלמרקטיג הפוגעות בעיקר בצרכנים קשישים. הרשות פועלת במישורים רבים בתחום ובכלל זה ענישה ביד קשה, חקיקת חוקים, שיגבילו את יכולת הפעולה של החברות ועוד. מדובר בחברה המשתמשת בשיטות נבזיות כדי להטעות את הצרכנים תוך ניצול תמימותם וחולשתם".
 
סעיפי חוק הגנת הצרכן לפיהם החברה נמצאה מפרה:
  • סעיף 2(א)(6) –      איסור מסירת מידע העלול להטעות את הצרכן בכל עניין מהותי (זהות נותן השירות נחשב
למידע מהותי).
  • סעיף 2(א)(13) – איסור מסירת מידע העלול להטעות את הצרכן בכל עניין מהותי (מחיר העסקה, תנאי
האשראי ושיעור הריבית נחשבים למידע מהותי).
  • סעיף 2(א)(21) – איסור מסירת מידע העלול להטעות את הצרכן בכל עניין מהותי (תנאי ביטול העסקה
נחשבים למידע מהותי).
  • סעיף 3(ב)(4) –      איסור ביצוע פניות חוזרות ונשנות לצרכן כדי לקשור עסקה, אף שהצרכן הביע במפורש את
רצונו להימנע מכך, מהווה השפעה בלתי הוגנת.
  • סעיף 3(ב)(8) –      איסור אספקת נכס לצרכן בתשלום שלא על פי בקשתו המפורשת, מהווה השפעה בלתי הוגנת.
  • סעיף 3(ב)(9) –      יצירת רושם לצרכן כי קיימת הטבה כלשהי כשבפועל לא קיימת הטבה, מהווה השפעה
בלתי הוגנת.
  • סעיף 14ג(ב) –       בעת ביצוע עסקת מכר מרחוק יש לספק לצרכן מסמך גילוי הכולל פרטים אודות העסקה.
  • סעיף 14ה – בעת ביטול עסקה, החברה לא ביצעה הבחנה בין עילות ביטול העסקה.
הערת המערכת: המקרה הנ"ל דומה למקרה המתואר בכתבה מיום 14.8.18: פרשת ניצול וחיוב קשישים/אוכלוסיות מוגבלות בכרטיס אשראי באלפי ₪ חוזרת ובגדול: זאת, ע"י נציגת "מחלקת ניתוקים" של מועדוני שירות לקוחות לרכישות באינטרנט/בטלפון - שיווק ישיר פלטיניום ו/או וי. אי. פי. הטבות. סיני ליבל הציע הצעה חברית: "תארזי תיק קטן עם מברשת שיניים, תחתונים ומגבת. זה רק עניין של זמן עד שהמשטרה תגיע לאסוף אותך". הוגשו כבר 2 תביעות ע"י סיני ליבל.
כתבה זו - כאן.

קשישה
 
 



 
 
Bookmark and Share