יישומים מעשיים לטכנולוגיות "זיהוי דיבור" תוצרת כחול לבן נחשפו בכנס אפקה

דף הבית >> דעות ומחקרים >> מה חדש באקדמיה? >> יישומים מעשיים לטכנולוגיות "זיהוי דיבור" תוצרת כחול לבן נחשפו בכנס אפקה
הכנס הבינלאומי Afeka Conference for Speech Processing 2018 שימש במה לחשיפת הפיתוחים החדישים והמלהיבים בתחום "זיהוי דיבור", שהתלכד עם עולם טכנולוגיות ה-AI (ר"ת: Artificial Intelligence), כולל פיתוחים חדישים, שנחשפו באירוע, פרי פיתוח "כחול לבן", דוגמת המערכות החדשות של אודיוקודס, מעבדת המחקר של גוגל ישראל ומעבדת המחקר של המכללה להנדסה אפקה בת"א. 
מאת: אבי וייס, 28.6.18, 07:30פרופ' עמי מויאל

הכנס השנתי ה-9 לתחום "זיהוי דיבור" ביוזמת המכללה האקדמית להנדסה אפקה ובהובלת מרכז המחקר לזיהוי דיבור באפקה - ACLP בראשותה של ד"ר עירית עופר, התקיים במרכז המחקר של מיקרוסופט בהרצליה בשבוע החולף בהשתתפות מאות מומחים, חוקרים, יזמים, מנטורים ומשקיעים בעולם "זיהוי דיבור", מהארץ ומרחבי העולם. 

פרופ' עמי מויאל, (בתמונה משמאל), נשיא מכללת אפקה: "זו השנה התשיעית, שאנו עורכים כנס בינ"ל בתחום וזה מוכיח את עצמו בהכרה הבינלאומית, שאנו מקבלים ומהמרצים האורחים המגיעים אלינו מרחבי העולם, ממוסדות המחקר והאקדמיה המובילים, שעוסקים בתחומים בהם אנו עוסקים באפקה. תודתי למיקרוסופט, לאודיוקודס, לג'נסיס ולשאר נותני החסות, שאיפשרו את קיומו של הכנס הזה, פעם ראשונה מחוץ לכתלי המכללה. 

אני מעוניין להתמקד במה שהצגתי בפומבי אך לאחרונה וזה הנושא של כוח אדם הנדסי והכשרתו במדינת ישראל.
יש בישראל 2 מגמות עיקריות בתחום הזה:
א. מחסור חריף במהנדסים. אמנם היו דיבורים על ייבוא מהנדסים מחו"ל, אבל זה לא ריאלי ולא ייענה על הצרכים הייחודיים של השוק הישראלי. אנו באפקה מתקרבים למצב של קליטת אלפיים סטודנטים חדשים בשנה, אבל זו טיפה בים של הצרכים ונדרשת ראייה לאומית לטיפול בנושא.
ב. יש חשיבות עצומה להעלאת רמת הלימוד ותכני הלימוד של מהנדסים בישראל ולשינוי שיטת הלימוד. כך, שתענה על אתגרי ההווה והעתיד. זה חייב להתחיל בלימודי התיכון בהגברת ההשקעה בלומדים אנגלית ומתמטיקה. בלי זה אי אפשר להשתלב בתעשיית הההייטק, שהיא הקטר של המשק והכלכלה שלנו.

אני רואה חשיבות רבה לשינוי האקדמיה. אני מוביל מהלך, שזוכה לתמיכה גם במל"ג, לשנות את שיטת ההשכלה הגבוהה בישראל, בדגש על המקצועות ההנדסיים. אני מדבר על חינוך מהנדסים ולא על אימון או הכשרת מהנדסים. זה שינוי מאוד משמעותי בתפיסת ההכשרה האקדמית להנדסה. זה דורש מסלולי הכשרה שונים לגמרי ממה שהכרנו עד היום. באפקה, התחלנו ליישם זאת בתהליך אסטרטגי, שחוצה את כל הפקולטות, כשאנו בודקים באופן רציף ועקבי מהן התפוקות הנדרשות ממהנדס, שיצא ממערכת ההשכלה שלנו. כל מערכות הלימוד ותוכניות הלימוד הותאמו לחשיבה הזו.

אני מאמין, שהשינוי, שנעשה בתוכנו, הוא חלק משינוי, שצריך לעבור על כל מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל. אם לא נשתנה, לא נהיה רלבנטיים לשוק העבודה ולצרכי התעשייה. אסור לנו להמשיך במסלול הקיים, כי אנו מתרחקים מהתעשייה במקום להתקרב אליה ולהיות חלק ממנה". 

ד"ר 
עירית ד"ר עירית עופרעופר, (בתמונה משמאל), ראש מרכז אפקה לעיבוד שפה (ACLP): "אנו חלק ממרכזי המחקר של המכללה להנדסה אפקה בת"א, ואנו מרכז המחקר המוביל בישראל לתחום 'זיהוי דיבור', עם 15 אנשי סגל, חוקרים ומפתחים.

אנו חלק ממערך המחקר האקדמי של המכללה ומטרתנו המרכזית ליישם שת"פ הדוק עם התעשייה וצרכי התעשייה, גם בשת"פ עם גופים אקדמיים מקבילים או משלימים, בארץ וברחבי העולם ועם גופי מחקר העוסקים בתחומים שלנו.

אנו גם מכשירים סטודנטים במעבדות שלנו ומבצעים איתם פרויקטים רבים, שבהם אנו מעורבים, בכל תחומי המשק. אחד הפרויקטים הגדולים שלנו הוא במעורבות שלנו ביחד עם משרד החינוך ובמימון הרשות לחדשנות, בהספקת פתרונות זיהוי דיבור לתלמידים כבדי שמיעה או חרשים הלומדים בכיתות רגילות. 

תחום די חדש, שהתפתח אצלנו ב-3 השנים האחרונות, הוא זיהוי ואיפיון מחלות באמצעות ניתוח קול. אנו עובדים בשת"פ עם 3 בתי חולים גדולים בישראל, עם הישגים מאוד מתקדמים. לתחום הזה אנו מקדישים סמינרים מקצועיים נפרדים בגלל השילוב המיוחד הזה של זיהוי דיבור בעולם הרפואה. 

בעבר, די ליגלגו על היכולות של כלי זיהוי דיבור, אבל כיום זה פשוט עובד והפך לכלי שימושי ומוביל בתחומים רבים. החברות הגדולות ביותר בעולם משתמשות בכלים של זיהוי דיבור, כדי לפתח מוצרים ושירותים חדשים לציבור בכל רחבי העולם. 'סייען אישי' הפך לנושא מקובל ולחלק מחיינו. למרות זאת, יש בתחום שלנו עוד המון אתגרים והמון מה לחקור ולהתפתח. 

יש תחומים חדשים שעולים והם היום הלהיט דוגמת: ניתוחי מידע, בינה מלאכותית ו-AI. הכיוון הוא שילוב שפה טבעית במערכות שיש לנו בחיי היום יום וזה כבר נכנס למערכות דוגמת שירות לקוחות, סיוע לקשישים ועוד. השמיים כאן הם הגבול לשילוב של זיהוי דיבור, AI ויישומים מעשיים.

בשנה הבאה, שתהיה השנה העשירית של קיום הכנס הזה, אנו מתכננים לבצע אירוע ממש גדול, גם כדי לסכם עשייה של עשור בתחום הזה של זיהוי דיבור באפקה". 


במסדרת הכנס נחשפו כמה פיתוחים חדשים ונציג אותם כעת:

גידי אדלסברג, (בתמונה משמגידי אדלסברגאל), מנהל מוצר, אודיוקודס: "אנו הכרזנו, שאנו במהלך מהיר של הוספת AI למערכות זיהוי דיבור שלנו, ליצירת קו חדש של פתרונות לשוק והקמנו חטיבה חדשה בשם Voice.AI אצלנו, לצורך ההתפתחות המבטיחה הזו.

שוק זיהוי הדיבור העולמי נמצא בצמיחה מואצת ומדהימה בכל רחבי העולם, מ-941 מיליון דולרים מכירות ב-2017 השוק הזה יגיע לכ-2.2 מיליארד דולרים ב-2022, גידול ממוצע של 18.2% בשנה (!).

הגדלת שביעות הרצון של משתמשים היא מניע חזק ביותר המוביל לגידול בשוק הזה. השוק, שאנו כעת נכנסנו אליו, משלב את ה-AI במערכות זיהוי דיבור ויוצר תשתית חדשה המאפשרת לספק פתרונות חדשים, ממש מהרגע הראשון, שנכנסנו לתחום הזה.

בעבר, התמחנו במתן פתרונות בעולם ה-VoIP לארגונים ולעסקים, כאשר בשנת 2000 ביצענו השקעה ראשונה בחברת ההזנק NSC, שרכשנו בהמשך הדרך ומיזגנו אותה לתוך אודיוקודס, עם קו המוצרים שכעת התפתח לכיוון ה-AI. ב-2017 הפכנו לחברה מובילה עולמית, גם בגלל יכולות הפיתוח העצמיות שלנו וגם בגלל השת"פ ההדוק והאסטרטגי שלנו עם מיקרוסופט, כשהתחברנו אל מיקרוסופט כבר מהמוצר הראשון שלהם לעולם התקשורת הארגונית: Lync. כיום המוצר המוביל של מיקרוסופט הוא סקייפ לעסקים. פיתחנו וסיפקנו מוצרים רבים התואמים לקו המוצרים של מיקרוסופט, בעיקר טלפונים, נתבים, חומות אש, מבואות, שירותי ענן, שירותי ניתוב שיחה ועוד.

המוצרים הראשונים, שנולדו מהשילוב של פתרונות NSC והשת"פ עם מיקרוסופט, היו בסדרה ששמה VocaNOM, שמשמשת כיום במאות רבות של עסקים בכל רחבי העולם, לניתוב שיחות קולי. בהתחלה זה בוצע בהתקנות מקומיות של המערכת, אך כיום הכל מוצע בענן, כשאנו משתמשים גם בענן של אמזון, לפי רצון הלקוחות. בהמשך יצאנו עם קו מוצרי AC Voca, שמתפתחים לכל הכיוונים ויש לתחום הזה פורטל מיוחד

המערכות החדשות שלנו הן:
  • SmartTAP - מערכת מלאה לתקשורת אחודה. היא כוללת הכל, כולל ניהול חדרי ישיבות ותואמת לכל קווי הפתרונות של מיקרוסופט.
  • SmartTAP 360 - מערכת הקלטות מתקדמת, שמאפשרת להקליט את כל סוגי השיחות, החל משיחות וידיאו וכלה בצ'טים ומסרים מידיים. זה פתרון מלא, שמקדים בהרבה את מה שיש בשוק (פתרונות, שבהם ניתן להקליט רק שיחות קול, או לכל היותר קול ווידיאו). 
  • סייען אישי. כאן עמדנו בפני אתגר להגיע ל-95% דיוק בזיהוי דיבור. השגנו את היעד הזה, אבל השוק העולמי עוד טרם זיהה את התחום. רק 3% מהארגונים בעולם משתמשים באיזו מערכות זיהוי דיבור. כך, שיש כאן פוטנציאל שוק ענק. אנו משלבים בזה כלי ביג-דאטה ו-AI. המוצר הראשון בתחום זה היה AC Voca, שסיפק כמה שירותי זיהוי דיבור לארגונים ומזה צמחו כמה וכמה שירותים: VocaNOM בגרסה מתקדמת, VocaOne לעסקים בעלי סניפים מבוזרים, Voca Bot שזה שירות חדש התופס תאוצה בשוק ו-Voca SDK.
המטרה שלנו להפוך את כל התקשורת העסקית בכל האפיקים והערוצים, למבוססת על זיהוי דיבור. זה מחובר לכל סוגי הטלפונים הנייחים והניידים, לרשתות חברתיות, לאפליקציות עסקיות, לדואר האלקטרוני ועוד. הכל עובר ויעבור שדרוג, כולל ובמיוחד מרכזי שירות לקוחות. המטרה להגיע למענה אוטומטי לחלוטין לפונים. בבי"ח רמב"ם בחיפה בשירות אחד בלבד, הגענו לכך, שכ-90% מהשיחות הנכנסות עברו אוטומטית ליעד בטכנולוגיית זיהוי דיבור, ללא כל מגע אנושי ורק 10% מהשיחות מטופלות ע"י בני אדם. 

המיקוד שלנו כיום הוא, כאמור, הוספת ה-AI למערכות ויצירת שירותים חדשים. אנו כבר נמצאים בארגונים גדולים ופותרים להם בעיות של איסוף מידע, שנצבר אצלם בכמויות וללא כל שימוש, על הלקוחות שלהם. אנו מפתחים כלים לניתוח מידע קיים בארגון כדי לספק את היכולת להפיק מהמידע הזה תובנות. זה כולל למשל תיעוד פגישות של אנשי המכירות, מידע רב ערך, שניתן להפיק ממנו המון תובנות והמלצות. 

אנו פועלים גם במסגרת מחקרית של הרשות לחדשנות, בפרויקט, שנועד לספק יכולות חדשות של זיהוי דיבור בארגונים.

ברור לנו, שהעתיד של המחשוב הארגוני נמצא בטכנולוגיות ה-AI ולכן אנו בדרך לכיוון הזה, עם שלל פתרונות הנמצאים כעת בפיתוח". 

ענבר מוסרי, (בתמונה מענבר מוסרישמאל), מעבדות המחקר, גוגל ישראל: "אנו מאוד חזקים ומתקדמים בתחום זיהוי דיבור ותחום המו"פ, שאני עוסקת בו בישראל, הוא פיתוח יכול זיהוי הדובר המרכזי כשיש קבוצה של דוברים, למשל במסיבה, באירוע, בישיבה, בכנס, בקוקטייל וכיו"ב. 

אנו יכולים כיום לזהות גם קול, שהוא חלק מווידיאו, בזמן אמת, גם כשיש כמה דוברים במקביל. כדי להגיע ליכולות הללו, עבדנו על כ-100 אלף סרטי וידיאו, שהיו לנו,בעיקר מיו-טיוב, ועבדנו על חילוץ הקול שיש בווידיאו, תוך ניקוי הרעשים, כולל רעשי הרקע הקיימים בהקלטה. 

כך, אימנו את המערכת שלנו לחבר בין הפנים של הדובר בווידיאו לבין הקול שלו והעיקר: זה להפריד בין הקולות של הדוברים, גם אם הם מדברים בו זמנית.

המערכת הבסיסית נקראת FaceNet והיא שוחררה למפתחים הרבים העושים בה שימוש. העבודה העיקרית שלנו היא החיבור של AI ליכולות של זיהוי הדובר והפרדת קול בצורה צלולה ממה שיש מסביבו. 

המערכת החדשה שלנו נקראת Looking-to-Listen וניתן לקרוא עליה בבלוג שלנו כאן, ופרטים טכניים נוספים נמצאים כאן". 

ד"ר ניקו ברומר, (בתמונה משמאל), ניואנס (Nuance): "התחום, שבו אד"ר ניקו ברומרני עוסק, הוא ניתוח דובר וחילוץ משיחה מיהו הדובר העיקרי.

התחום, שאנו עוסקים בו, נקרא Embedding והוא תחום יחסית חדש בעולם הזיהוי דיבור.

הטכנולוגיה, שאנו מפתחים ודי מקובלת בתעשייה, קרויה X-Vectors.

הצורך בפיתוח הזה נבע מכך, שהמערכות הקיימות של זיהוי דיבור עבדו יפה אחרי הרבה שנות פיתוח, כשיש קול איכותי והקול מועבר ברוחב פס של 16 קילוהרץ לפחות, עם תמונת פנים טובה של הדובר.

אולם במציאות, המערכות הללו לא עבדו, כי במציאות יש המון רעשים בזמן ההקלטה, הרבה הקלטות הן לכל היותר ב-8 קילוהרץ ותמונות הפנים לא תמיד ברורות ולא תמיד עם פנים מלאות. 

לכן, הלכנו על שיטה הנקראת Meta Embedding, שעד עתה מוכיחה את עצמה". 

ירדן קרני, (בתמונה משמאל), תלמיד מחקר ב-ACLP, מכללת אפקה: "אני ביחד עםירדן קרני הצוות השותף אתי, עוסק במחקר ופיתוח פתרון לבעיה של תלמידים חרשים וכבדי שמיעה הנמצאים בבתי הספר התיכוניים. על פי נתוני משרד החינוך, יש כיום כ-5 אלף תלמידים בתיכון עם בעיות שמיעה חריפות, שלומדים בכיתות הרגילות, שלא מותאמות ללמידה של חרשים, כמו שיש בבתי ספר יסודיים.

המטרה שלנו: שכל התוכן המושמע בכיתה ע"י המורה, יהיה נגיש ומובן גם לחרשים. התחלנו עם שיעורי היסטוריה וכיום אנו מכסים כבר כ-30% מתכני הלימוד בכיתות, שבהן אנו מתנסים. המערכת שלנו מורידה חומר של משרד החינוך מהאינטרנט, כדי לאמן את הכלים לזיהוי דיבור תוך כדי למידה, להבין את החומר, שהמורה משמיע. הניתוח עולה כטקסט על המחשב הנייד או הטאבלט הנמצא בידי התלמיד החרש. המערכת לומדת את המונחים הנוגעים לשיעור הנלמד תוך כדי הלמידה ולכן היא משתפרת כל הזמן. 

בעברית, למילים רבות יש משמעויות שונות, בעיקר בתלות של המילים הללו במשפט הכולל ובקונוטציה, שהמילים הללו נאמרות. ראינו, שיש בעיות כאלו גם בערבית. כך, שהמערכת שלנו בהמשך תוכל לתמוך גם בשיעורים בערבית. אנו מתמודדים עם הרבה בעיות בתחום של הבנת הנאמר בשיעורים בכיתה, כאשר יש לחומר הנלמד משמעויות, שניתן להבין אותן רק בהקשר של החומר הנלמד. 

אנו כל הזמן משפרים את הכלים שלנו והמטרה שלנו לפתח API, שיתאימו ללימוד כל מקצוע, במיוחד אנו מתמקדים כעת בלימודי מתמטיקה, שזה אתגר די קשה. נצא עם בטא עובדת עד סוף 2018".  

נועם זיו, (בתמונה משמאל), מייסד-משנועם זיוותף ומנכ"ל Semantic Interfaces: "עדיין הדיוק בזיהוי דיבור לא מספיק גבוה. הזיהוי של עברית במצב עוד יותר גרוע.

אין מספיק פתרונות טובים לזיהוי שפה טבעית ולניתוח המשמעות של המילים, שאדם דובר בשפות השונות. אנשים גם מערבבים בין שפות תוך כדי דיבור.

פיתחנו כמה טקטיקות כדי 'לשבור את תקרת הזכוכית' בתחום זיהוי דיבור והבנת הדיבור, במיוחד בשפה טבעית.

השילוב של הכלים כולל יכולות AI נותן לנו כיום דיוק של עד 93%, בשילוב של כמה מנועי זיהוי דיבור. בעברית זה קשה יותר ועדיין לא הגענו לרמה הזו ואנו עומדים סביב ה-90% דיוק.

הפתרון שלנו יכול לעבוד גם על מערכות לא מפותחות דוגמת SMS, ועל שיחות, שיש בהן ערבוב של שפות, כי למשל בארה"ב רבים מערבבים מילים בספרדית בתוך האנגלית שלהם, או בישראל מערבבים כמה שפות במשפט אחד, למשל עברית וערבית". 

פרופ' הארווה בורלרד, (בתמונה משמאל), Idiap Research Institute & EPFפרופ' הארווה בורלנדL, שוויץ: "יש הרבה באזוורד בשוק שלנו, אבל החזון הוא החשוב וזה העתיד.

העתיד נקרא DNN (ר"ת: Deep Neural Network), תחום הממלא את המחקר והעשייה בתחום, שבו אנו עסקים היום.

ההצלחות היפות במחקרים ובהטמעות הן בתחום ה- DNN + Posteriors וזו השיטה המשיגה את התוצאות הגבוהות ביותר מול כל השיטות המתחרות. 

הכיוון שלנו כעת הוא-Deep DNN וזה בשילוב כלי AI משיג כבר תוצאות טובות". 

ד"ר איבן טאשב, (בתמונה משמאל), מרכז המחקר, מיקרוסופט: "אנו עוד"ר איוון טאשבסקים בפתרונות זיהוי דיבור מזה הרבה שנים, למשל ב-2007 יצאנו לשוק עם Ford Sync לרכבי פורד ואחרי כן הכנסנו יכולות זיהוי דיבור לקינקט ולכל סדרת ה-XBOX. 

ב-2017 מיקרוסופט החליטה להתרכז בפיתוחים סביב קורטנה (Cortana) עם הרבה שת"פים, למשל, עם הרמן-קרזין. בניית מערכת 'קצה לקצה' היא משימה לא פשוטה, כי יש צורך לפתח מיקרוסופנים רגישים, מערכות ניתוח דיבור בשפה טבעית ועוד.

הבעיה המרכזית, שעדיין אנו מתמודדים עימה, היא זיהוי דיבור, כשהדובר נמצא במרחק של 1 עד 3 מטרים מהמיקרופון או מהמיקרופונים. יש כאן הרבה רעשי רקע והד מהקירות, מהרצפה ומחפצים המצויים מסביב וגם יש ברקע דוברים נוספים, שצריך לנטרל אותם ולזהות מי הדובר המרכזי. 

אנו עובדים על שלל פתרונות הכוללים הרבה מוצרים ויישומים, החל ממיקרוסופונים המתכווננים אוטומטית וכלה בשילוב של מיקרוופונים וכלים נוספים רבים. בקינקט, בכל מוצר הצלחנו לבצע ביטול הד במערכת קולטת בסטריאו, משימה, שנחשבה בלתי אפשרית עד לאחרונה. אנו מתמקדים בפתרונות של מערך מקרופונים כדי להגיע לתוצאה טובה.

בקינקט יש כיום 4 מיקרופונים. כך, שניתן לזהות את הכיוון של קולו של הדובר. הבעיה שלנו היא לנתח ולהבין הכל בתנאים לא פשוטים. לכן, אנו משתמשים בטכנולוגית רבות דוגמת Beam Forming והוספנו לאחרונה למערכת שלנו יכולות של ML (ר"ת: Machine Learning), כדי להגיע לתוצאה טובה יותר, כולל ביטול רעשי הרקע.

כיום, אנו משפרים את כל המערכות הוותיקות שלנו כדי לספק בהן יכולות של זיהוי קול משופר, במיוחד קול המגיע מדובר מרוחק. אנו מפעילים כמה מיקרופונים כדי להגיע לניתוחים מתקדמים של הקול כדי לספק את המענה הנכון למשתמשי הקצה". 

פרופ' שרון גנות, (בתמונה משמאל), הפקפרופ' שרון גנותולטה להנדסה, אוניברסיטת בר-אילן: "אנו עוסקים בזיהוי מיקום של הדובר ממידע המגיע מכמה מיקרופונים.

יש לזה הרבה שימושים. למשל, בתחומי ניווט, אבטחה, מעקב מצלמות, מעקב אישי ועוד. 

פיתחנו מודל לניבוי המיקום על בסיס המידע הנשלף מהמיקרופונים.

פיתחנו פתרון גם למקרה, שיש צורך לזהות את הדובר כשהוא נמצא בתנועה ויש צורך לזהות את מיקומו המדויק בתנועה.

יש הרבה  פיתוחים ויישומים סביב היכולות הללו וזה תחום מלהיב הנמצא בתחילת הצמיחה שלו".


בתמונה: צמרת מכללת אפקה, עם המרצים האורחים המרכזיים מחו"ל, שהשתתפו בכנס:
צמרת מכללת אפקה







 
 
Bookmark and Share


 


לוח מודעות
יזמים? יש לכם רעיון מבריק? נמשכת ההרשמה למחזור הבא של TLV Generator. ההרשמה - כאן

מחפשים הגנה מושלמת על הגלישה הניידת והנייחת ועל הפרטיות מפני כל תוקף? הפתרון הזול והטוב בעולם - כאן.

לוח אירועים וכנסים של עולם ההיי-טק - כאן.

מחפש מחקרים? מאות מחקרים עדכניים מהשנה האחרונה מצויים כאן

מחפש תוכנות חופשיות? תוכל למצוא משחקיםתוכנות לפרטיים ותוכנות לעסקיםתוכנות לצילום ותמונות, הכל בחינם.


מעוניין לבנות ולתפעל אתר אישי או עסקי מקצועי? לחץ כאן.


 




לוח האירועים המלא לגולשים מצוי כאן.

25-29/11/18 - Oracle Week 2018  

9-12/12/18- Healthcare Technological INNOVATION Program 

13/12/18 - Video Trends for 2019 TLV  

7/3/19 - 2019 OurCrowd Global Investor Summit 

13/3/19 -  Telco 2019  

 

הכי ניצפים 

דירוג הסמאטרפונים הטובים ביותר בעולם לנובמבר 2018 עפ"י Business Insider - כאן

תאגיד השידור - "עלינו". איך עשו עלינו סיבוב והשאירו את אגרת הטלוויזיה - כאן

מה כן מקדם אתרים ועסקים באינטרנט? לא העלוקות שחיות סביב גוגל ופייסבוק - כאן

כל מה שלא מספרים לכם בתחום "השוק הסיטונאי" - פרק א': בזק - כאן

כל מה שלא מספרים לכם בתחום "השוק הסיטונאי" - פרק ג' - ההפסד הצרכני - כאן

כמה מפסידים בביצועים של הפס הרחב במעבר ל"שוק הסיטונאי"? - הרבה - כאן

למה מבלבלים את המוח לציבור בנושא המכונה "שוק סיטונאי"? - כאן

למה בכלל צריך להחליף / לרכוש נתב במעבר ל"שוק סיטונאי"? - כאן

איך אני יודע כמה מגהרץ יש בחיבור LTE? מי ספק הסלולר המהיר בישראל? - כאן

חשיפת המחדל המדהים המוסתר מהציבור של הרס רשתות הסלולר - כאן

חשיפת מה שאילנה דיין לא פרסמה ב"ערוץ 2" על תעלולי השר משה כחלון - כאן

איך רבע מיליון לקוחות נפלו בפח ועברו להסדר המכונה בטעות "שוק סיטונאי" - כאן

ההגנה המושלמת על הגלישה ניידת והנייחת ועל הפרטיות מפני כל תוקף - כאן

מבחן דרך: חיבור VPN - האם זו ההגנה המושלמת על הגלישה ועל הפרטיות? - כאן

TLV Generator נולד - התכנית שהופכת כל רעיון למוצר (MVP) תוך 120 יום - כאן

למה 95% מהסטארטאפים בישראל נכשלו, נכשלים וימשיכו להיכשל גם בעתיד - כאן

מה חלקו ואחריותו של ה-CTO למצב בו 95% מהסטארטאפים בישראל נכשלים? - כאן

האם ניתן לרפא את המחלה של כישלון מעל ל-95% מהמיזמים בישראל? - כאן

העסקה הבעייתית של בזק-Yes לא הייתה מתבצעת בלי משרד התקשורת - כאן

המשך חשיפת הבלוף ששמו "מהפיכת הסלולר" ואיך מסרסים את הנתונים לציבור - כאן

כל מה שלא מספרים לכם בנוגע לחקירת "פרשת בזק-YES" ולמה ביבי לא בעניין - כאן

סיכום ביקור בסיליקון ואלי - למה 3 הגדולות משקיעות ומפתחות באותם תחומים - כאן

מורה נבוכים בפרשת "תיק 4000" מי עוד צפוי להיחקר ומה עדיין לא נחקר - כאן

שלמה פילבר (עד לאחרונה מנכ"ל משרד התקשורת) - עד מדינה? הצחקתם אותי! - כאן

"יש אפליה בחקירה"? חשיפה: למה השר משה כחלון לא נחקר עד היום? - כאן

חשיפת חשד לשחיתות הדומה לזו של "תיק 4000" אך בתחום הסלולר - כאן

חשיפת ההונאה הגדולה שהובילה לכך שמוצרי התקשורת יקרים יותר בישראל - כאן

בלעדי לקוראי האתר: 1 ש"ח ליום שיחות וגלישה ללא הגבלה בחו"ל... - כאן

חשיפת מה שלא רוצים  שתדעו בעניין פריסת אנלימיטד (בניחוח בלתי נסבל) - כאן

צעירי קליפורניה "עפים על עצמם" עם ה-e-Scooter קורקינט בשם Bird (ציפור) - כאן

השוק הקווי לקראת דעיכה ויצירת מונופול חדש (סלקום) על חורבות בזק והוט - כאן

חשיפה: האם ניתן לחבר ממיר כבלים פרטי על רשת הוט? - כאן


 
זרקור חברות
 
TLV-GENERATOR
 
TLV-Generator
 
קפל
 
טלקום אקספרטס
 
NordVPN
 
עדן אימון עסקי
 
כמה זה? השוואת מחירים
 
Pixabay
 
TLV-GENERATOR
 
טלי וייס
 
 
Slideshare Linkedin Twitter
Youtube Instagram Facebook
Google+ live Zappix
Bitly Vimeo Pinterest
אנדרואידאנדרואיד-ברקוד אפל ברקודאפל

 
 מפת הביטקוין   מהירות גלישה Your IP שירותנט
לייבסיטי - בניית אתרים