5,000 הלקוחות הראשונים של מיזם הסיבים יקבלו (כנראה) התקנה ונתב ביתי משולב - בחינם.
מאת: אבי וייס, 5.11.13, 11:00

ראשונים לדווח: מיזם הסיבים (של IBC) כלל אינו FTTH (סיב עד הבית) אלא FTTB (סיב עד הבניין). חשיפת המשמעויות המעשיות ל- IBC, לצרכנים ולספקי השירותים, של פריסת הסיבים, שיוצאת לדרך בשבועות הקרובים. 

בשבוע שעבר חשפנו בהרחבה את המודל הרעיוני והעסקי של מיזם הסיבים של IBC, שיחל להיפרס בכל רחבי הארץ בשבועות הקרובים, אלא אם הוא ייתקע מטעמים רגולטוריים (של האוצר ורשות החברות הממשלתיות), בגלל הבטחת הנהלת חח"י (חברת החשמל לישראל)  לתת לעובדי חח"י 15% מהחלק של חח"י במיזם הסיבים, שהם כ- 6% מכלל מניות חברת IBC. זאת, ללא עלות ועוד 9% ממניות החברה ב"מחירי השוק". אני מניח, שהעובדים של חח"י יקבלו את מה שהובטח להם. אם לאו, אין IBC. 

השבוע אנו חושפים נתונים נוספים על הפרוייקט הגדול ביותר בתחום תשתיות התקשורת בישראל, שמתוכנן לעשור הקרוב. הנתון החשוב ביותר הוא, שבכלל לא מדובר ב- FTTH, אלא ב- FTTB. כאן למטה (בתחתית הפסקה) ישנו מרשם הלקוח מוויקיפדיה, המסביר בצורה מאירת עיניים את ההבדלים בין המונחים השונים של פריסת הסיבים. למה זה חשוב? מפני שמי שחושב ש- IBC תפרוס סיב לכל בית, פשוט טועה. אין דבר כזה וגם לא יהיה. אגב, לעסקים וארגונים כן תהיה פריסה של FTTH עד לעסק (רק שבמקום Home במילה FTTH, זה יהיה Business, ולא להתבלבל עם Building שמצוי ב- FTTB).

מה המשמעות המעשית של המשפט הקודם? בגלל שסיסקו היא שותף בכיר בפרוייקט (מייד נדווח על חלקה ותפקידה במיזם), ובגלל שלסיסקו אין כיום ציוד זמין ותקני ל- GPON (כחלק מההתקדמות הטכנולוגית מעולם ה- TDM), הוחלט ב- IBC ודי בצדק לפרוס את הסיבים ברחבי מדינת ישראל בשיטת Ethernet Point-to-Point.

המשמעות: הסיבים יגיעו עד לבניין ולא לבתים הפרטיים עצמם (למעט וילות ובתים בודדים צמודי קרקע, וכמובן עסקים וארגונים, כפי שכבר ציינו). בנקודת החיבור לבניין יותקן מתג פיצול מהסיב לכל דירה, וממנו ייפרסו כבלים של אתרנט (בהתחלה ב- CAT5 ויותר מאוחד יישקל CAT6), עד לכל דירה. לדירה ייכנס כבל אתרנט (ולא סיב) ואליו יחובר נתב משולב רב תכליתי, די דומה לנתב' שהוט הכריזה עליו אך אמש. אולם, בהוט אלה רק תוכניות לעתיד לבוא (אולי בעוד חצי שנה יצא משלב הניסויים לשלב השיווק וההתקנות) וללקוחות פרמיום, בעוד שב- IBC הנתב הזה אמור להיות בידי כל לקוח קצה, כבר מהתחלת הפריסה, ממש די בקרוב. אגב, גם בזק תכריז די בקרוב על מוצרי קצה (נתב) לחיבור לסיבים בפרוייקט ה- Fiber NGN שלה, כדי להראות שגם היא "בעניינים". 

כדי לעודד כניסת לקוחות, להיות לקוחות של IBC, נודע לנו, ש- IBC מתכוונת לספק לכ- 5,000 הלקוחות הראשונים של המיזם את ההתקנה והנתב הביתי הזה בחינם. אחרי כן, החברות, שתספקנה את השירות ללקוחות הקצה, תצטרכנה לספק בעצמן את הנתבים והתקנתם ללקוחות הקצה שלהן, בתמחור של התקנה ועלות, שהן תקבענה בעצמן מול הלקוחות.

בשלב זה, עוד טרם נחתם החוזה הראשון עם ספק שירותים ברשת של IBC. הספקים המרכזיים בשוק "עדיין המומים" מהמהפכה, שעושה IBC, בעיקר בתחום היחסים בין הלקוחות לספקים. כל "פירמידת הערך" של עולם התקשורת נופלת. ננתח זאת בהרחבה במאמר הבא. 

אגב, מדובר במתנה ממש לא זולה מצד IBC לכ- 5,000 הלקוחות הראשונים שלה. אולם, כנראה זו הדרך היחידה להתניע את המיזם ולעורר את השוק. אציין רק, שהתקן הרשמי של צנרת לתקשורת בבניינים נכנס לתוקף רק לפני כשנה, ולכן רוב מוחלט של הבניינים בישראל אין בהם צנרת המוכנה לפריסת כבלי אתרנט לכל בית. דהיינו: IBC תצטרך, בכל בניין, להתקין צנרת חדשה ולפרוס את חוטי האתרנט לכל בית, חלק בפריסה על הקירות החיצוניים של הבניין וחלק דרך ארונות התקשורת הקיימים, אם יש בהם מקום להשחלת כבלי אתרנט. מלאכה מאוד יקרה מבחינת השקעת כוח אדם. מייד נדווח מי ייעשה את זה.

בנוסף, יש צורך להתקין ציוד פאסיבי דוגמת: מתגים, מפצלים, מחברים, כבלים ואת נתבי הקצה עצמם (שהם די יקרים) בבתי הלקוחות ולחבר אליהם את ציודי הקצה שבבית הלקוחות (או בעסקים), דוגמת מחשבים וטלוויזיות. המון עבודת טכנאים על כל בית. אולם, זה די ברור: מי, שהתקינו לו בבית או בעסק חיבור של IBC, מתנתק, כנראה לעולמים, מבזק או מהוט (למי מהם שהיה מחובר אצלו בבית\בעסק, קודם להופעת IBC בבניין). להוט ולבזק אין כרגע יכולת להשיג את התחלת הפריסה של IBC. הן עדיין לא ערוכות לזה. 

וכעת לחלוקת העבודה במיזם, כפי שמסתמן כרגע:
א. חח"י תבצע את העבודה הכי קשה ויקרה (בטווח הזמן הארוך): פריסת הסיבים מעמוד החשמל הכי קרוב אליו מגיע הסיב של חח"י, אל הבניינים הסמוכים לאותו עמוד. זה לא ניתן לבצע בכל הארץ בצורה כזו (רק ב- 60% משטח הארץ), כפי שחשפנו בכתבה הקודמת, בגלל שיש מקומות רבים בהם צנרת החשמל השכונתית או העירונית היא תת קרקעית. 

ב. סיסקו מתקינה (כבר החלה בזה) את כל התשתית האקטיבית של הרשת וה- Core של הרשת. מדובר בהשקעה אדירה בכל קנה מידה, שמתבצעת כבר בהיקף מלא, לפריסה מלאה וארצית. כך ,שאם המיזם יפשוט את הרגל, ההפסד של סיסקו יהיה הגדול ביותר מבין כל השותפים במיזם, כי היא כבר מניחה, מייד בהתחלה, את "כל הביצים בסל". 

ג.רפק \ TNN. תספקת כל הציוד הפאסיבי בקצה, כולל הנתבים לבתי הלקוחות והמתגים (לפיצול לכל דירה), שיותקנו בכל בניין אליו יגיעו הסיבים, שייפרסו ע"י עובדי חח"י. 

ד. נכסי האחים זיסאפל \ בינת - תבצע את רוב עבודות ההתקנות והאינטגרציה של המיזם.

ה. BATM. תספק רכיבי רשת חכמים וציוד רשת מתקדם הנדרש בעיקר לחיבור עסקים וארגונים.

ו. טמרס. תספק (כלל הנראה) את הקישוריות הבינלאומית לשדרת האינטרנט העולמית.

ז. ViaEuropa מספקת את הניהול של הפרוייקט ואת הפורטל ללקוחות, שהוא החלק החשוב ביותר מנקודת ראות של הספקים והלקוחות, לאור המודל העסקי של ViaEuropa, ש"משטח" את כל הספקים ומעביר את הכוח לידי הלקוחות. 

בנוסף, יש עוד שפע של נותני שירותים וציוד, שנמצאים כעת בשלבי בדיקה ובחירה, החל מספקי הסיבים עצמם (כנראה קורנינג), דרך ספקי שרתים, תוכנות, מערכות Back-End ו- Billing, ניטור וניהול רשת, וכלה במערכות פורטל ושירותי "הרכשת לקוחות וניהולם" ב- Web, וכך הלאה. מדובר בפרוייקט ענק בכל קנה מידה. 

המתחרים, בכלל לא בנויים לתת לזה מענה ומקווים, שהמיזם יתרסק. בזק יכולה לנוע לכיוון של G.fast וכך גם (אולי) הוט. בטווח הזמן הקצר, בזק  פורסת את טכנולוגיית ה- Vectoring שהיא טכנולוגיה מתקדמת וכשלב ביניים לפני ה- G.fast. אולם, זה לא מענה של ממש ולא מיידי, מול ה- 100 מגה סימטרי (ובמהלך 2014, יעלה ל- 1 ג'יגה), שתציע IBC ללקוחות הקצה. בגלל שבשוק הפס הרחב אין הרבה לאן לרדת (במחיר), כפי שניתחנו בהרחבה כאן, הסיכוי ששחקן תקשורת אחד או יותר יתרסקו, הופכת ב- 2014 לכמעט חזון ודאי.