בלעדי: הצורך בקבלת הערבויות שהופקדו במכרז התדרים דוחף את גולן טלקום והוט מובייל לפתרונות יצירתיים בהגדלת כמות הלקוחות הפרטיים שמנויים אצלן. בגולן טלקום היצירה החדשה קרויה: "קבוצת לקוחות פרטיים". 
מאת: אבי וייס, 10/03/13, 01:00
השחקניות החדשות בשוק הסלולר נמדדות ע"י משרד התקשורת רק בפרמטר אחד, שמאוד חשוב עבורן: היקף הלקוחות הפרטיים המנויים אצלן. זאת, כמדד להחזרת הערבויות, שהן הפקידו במשרד התקשורת במכרז התדרים, טרם כניסתן למתן שירות בשוק הסלולר.
אך לאחרונה פרסם משרד התקשורת את הקריטריונים להחזרת הערבויות הללו. כידוע, חברת הוט מובייל הפקידה ערבות על סך 705 מיליון ₪ עבור דמי רישיון וחברת גולן טלקום הפקידה ערבות על סך 360 מיליוני ₪ עבור דמי רישיון. הערבויות הכבדות נועדו לתמרץ את הזוכות במכרז להשיג נתח שוק של לפחות 7% מהמגזר הפרטי.
כבר מהיום הראשון לפעילותן, שתי החברות החדשות - גולן טלקום והוט מובייל, רשמו ורושמות לקוחות עסקיים קטנים, גם עם כמה עשרות מכשירים, כלקוחות פרטיים. זה משתלם לשני הצדדים: הלקוח העסקי מקבל מחירים זולים, כחלק מ"מהפכת הסלולר" והחברה רושמת את כל המכשירים תחת "לקוח פרטי" ומגדילה בכך את היקף הלקוחות הפרטיים הרשומים אצלה. יצויין, שהלקוחות העסקיים הקטנים היו, במשך שנים, "משאבת כספים" בחברות הסלולר הוותיקות ולא נהנו מהמבצעים השמורים לחברות הענק במשק, דוגמת עובדי המדינה, תעשייה אווירית, הבורסה ליהלומים וכיו"ב.
אך מה עושים בעסקים גדולים מאוד, שיש בהם לא עשרות אלא מאות עד אלפי מכשירים? כאן צריך יצירתיות בהפיכת הלקוחות העסקיים הללו לפרטיים. ליצירתיות הזו יש שם חדש: "קבוצת לקוחות פרטיים". כרגע המודל הזה נמצא בהרצה ע"י גולן טלקום מול כמה קיבוצים ומצוי בשלבים אחרונים של גיבוש הסכם לקבוצה גדולה של מחזיקי מכשירים, בהסכם אחיד שמשיג הארגון (הקיבוץ) שמייצג אותם, בסיוע של חברת נס"ר להתיישבות שבבעלות הקיבוצים.
למען הסר כל צל של ספק, מדובר במהלך חוקי לחלוטין. הסבר בהמשך. לא הצלחתי לקבל (לא שלא ניסיתי) ממשרד התקשורת את ההגדרות שמשרד התקשורת עצמו משתמש, כדי לספור את הלקוחות הפרטיים מכלל לקוחות הסלולר בחברה מסוימת, כדי לקבוע אם ניתן להגדיר שהחברות החדשות השיגו 7% (כל אחת) משוק הלקוחות הפרטיים, כדי לקבל את הערבות המופקדת בחזרה.
תגובת חברת גולן טלקום: "המדובר בקיבוצים שהיו בחוזים עסקיים מול החברות הוותיקות וכעת מעוניינים ליהנות מהמהפכה ולעבור לחוזים פרטיים בגולן טלקום".
אז איך מבדילים בין לקוח פרטי ללקוח עסקי?
היות וחוק התקשורת ותקנות התקשורת אינן פותרות את הסוגיה הזו, מצאתי שתי הגדרות:
א. בחוק הגנת הצרכן מוגדר "צרכן" כמי שקונה נכס או מקבל שירות מ"עוסק" במהלך עיסוקו לשימוש שעיקרו אישי, ביתי או משפחתי. בחוק זה לא ברור אם הוא חל במקרה הנדון כאן.
ב. ברישיונן של כל חברות הסלולר מוגדר, מנגד, "מנוי עסקי" - מנוי שהוא כל אחד מאלה: תאגיד (כהגדרתו בחוק הפרשנות), משרדי ממשלה וגופי סמך ממשלתיים, עוסק מורשה למעט עוסק פטור וגוף אשר הוקם בחוק. מנוי פרטי מוגדר שם כ"מנוי שאינו מנוי עסקי".
דהיינו: אם המנוי לא מודיע שהוא עסק, הוא יכול להחשב כמנוי פרטי. זאת, גם אם יש לו עשרות או מאות ואלפי מכשירי סלולר. ניתן לפרש את ההגדרה הזו לכל כיוון.
שורה תחתונה: בשום מקום לא מוגדר מה מעמדם של העובדים באותו עסק \ ארגון לצורך הגדרתם כלקוחות פרטיים או עסקיים. הם יכולים להתאגד (נניח דרך ועד העובדים, ארגון צרכני, או כל גוף יציג אחר) ולחתום על הסכם מול חברת הסלולר כ"קבוצת לקוחות פרטיים". אין בכך כל סתירה לחוק כלשהו וגם לא למוגדר ברישיון של חברות הסלולר. לכן, התרגיל החדש של גולן טלקום יצירתי, חוקי ונבון.
בשולי הדברים אציין, שיש הטוענים, שבכלל לא התרחשה בישראל "מהפכה סלולרית" וזו המצאה של שר התקשורת. הבאנו כאן את העמדה, שהמחירים שמציגה גולן טלקום (אחריה הלכה הוט מובייל וכל השאר הצטרפו כביכול למהפכה שלא הייתה), היו המחירים ששילמו הלקוחות הפרטיים לחברות הסלולר הוותיקות כבר ב- 2011. לא מאמינים? תבדקו את המספרים שמשרד התקשורת עצמו פרסם אך לפני כשבוע ותחלקו את ההכנסות השנתיות לכמות מנויים ותחלקו ב- 12 ותופתעו. מכאן, או שמשרד התקשורת לא יודע חשבון, או שחברות הסלולר "עבדו" על המשרד, או שגולן טלקום והוט מובייל "עובדות" עכשיו על כולנו בסיסמא של הורדת המחירים בשוק. אפשר שכל האפשרויות נכונות. [הערת המערכת: לא הצלחנו לקבל את תגובת משרד התקשורת לנטען . לא שלא ניסינו.]
| | |  |
|
|
.jpg?id=11954662)
