לגעת במחר – האירוע המסכם של מרכז היזמות של המכללה למינהל

לגעת במחר – האירוע המסכם של מרכז היזמות של המכללה למינהל
מאת: גיא חורש, 6.5.13 10:30

באירוע הסיכום של מרכז היזמות של המכללה למינהל הוצגו 9 מיזמים מבטיחים בתחומים שונים במעמד נשיא המסלול האקדמי של המכללה למינהל הפרופסור זאב נוימן, ד"ר דפנה קריב - מנהלת המחלקה לניהול אסטרטגיה ומנהלת מרכז היזמות,  ויוסי ורדי, שסיפר "איך לבנות סטארט אפ טוב". היה מרתק. לכולם, גם לסטארטאפיסטים.
 
על מנת להקנות לסטודנטים שלה כלים פרקטיים בנוסף לכלים האקדמיים, הקימה המכללה למינהל תכנית חממה אקדמית ומאיץ לסטארט אפים. בראש התכנית עומדת הד"ר דפנה קריב, מומחית בתחום היזמות, מגדר ויזמות בינלאומית. התכנית משלבת הנחייה מקצועית ואקדמית וליווי צמוד של מנטורים כגון יזמים סדרתיים, מנכ"לים, מנהלי חממות ועוד, ו"מפגשי הזנקה", שבמסגרתם מעניקה המכללה ליווי של מנטורים ליזמים לפי תחומי התמחות. זאת, מארגונים מובילים כגון מיקרוסופט, סמסונג, חממת Xenia , ושל יזמים מובילים כדוגמת אורני פטרושקה מייסד חברת כרומטיס, ינקי מרגלית מייסד חברת אלאדין ועוד.

התכנית סימנה לעצמה שתי מטרות מרכזיות: הכשרת עתודה ניהולית לתפקידי הנהלה בכירה והקניית כלים ומתודות להעצמה ומימוש של חדשנות ויזמות כעסק עצמאי או חדשנות פנים ארגונית.

התכנית בנויה משני סמסטרים (ארבעה חודשים לסמסטר), כאשר בסמסטר הראשון המיקוד הוא על הקניית כלים עסקיים ובסמסטר השני על פיתוח והקניית מיומנויות. למשל, בהתחלה מלמדים את הסטודנטים כיצד צריכה להיות בנויה מצגת משקיעים, ולאחר מכן כיצד להציג אותה בצורה מקצועית ומשכנעת. 

אירוע הסיכום של התכנית בקמפוס המסלול האקדמי של המכללה למינהל נפתח ב"שולחנות עגולים", מעין "מיני תערוכה" של המיזמים, בהם ניתנה הזדמנות ל- Networking & Pitching של היזמים בפני הקהל, שכלל נציגי קרנות הון סיכון, חממות ואנג'לים, שהגיעו על מנת "לדוג" את ה- Game Changer הבא לפני שהוא "צף על פני מפת המשקיעים", ספקי שירותים כדוגמת משרדי רואי חשבון, אנשי יחסי ציבור, נציגי חדשנות של חברות כגון אסם ואחרים (כדוגמתי), ששמעו מפי היזמים את בשורתם.

הרעיונות היו טובים, ההצגה ו- Pitching הועברו באופן מקצועי ולמרות, שהכול עדיין ברמת Mock Up וכפוף למבחן המציאות, לא יכולתי שלא להבחין בעבודה היפה של המכללה למינהל ושל המנטורים, וכמו בתכניות ההאצה אחרות גם כאן הסטודנטים קבלו Leverage מאד משמעותי ל- MBA. יוזמה ברוכה.

פרופ' זאב נוימן: "פרויקט המאיץ והאינקובטור של המכללה למינהל הנו פרי יצירתה של ד"ר קריב ואלמלא היא לא היה קיים. הפרויקט מאפשר לסטודנטים לייצר קשר עם התעשיה ואנשי העסקים בתחומי העיסוק של המיזמים שלהם וכמו כן עצם התהליך ושיפור היכולות מקנים להם ניסיון יזמי מוכח וכך אנו מציידים אותם בכלים המאפשרים להם ליישם הלכה למעשה את הכלים שהם רכשו אצלנו במהלך לימודיהם".

לאחר מכן שמענו את היזמים, ראינו מצגות ושאלנו שאלות. השאלות היו טובות והתשובות היו טובות. היה מרשים לראות סטודנטים מציגים ברמה כזאת ועונים לאנשי הון סיכון ומשקיעים ברזולוציות עסקיות וטכניות בבטחון מלא במיזם ועם חיוך. למשל "שאלה טובה, אני שמח ששאלת אותה" ...
 
התרשמתי ממיזמים כגון Payboxx, שהיא פלטפורמה ייחודית לארגון ארועים חברתיים רבי משתתפים, המטפלת בהיבט הכספי של האירוע, Deal By Group, שטוענת ליכולת לבצע disruption לתחום הרכישות החברתיות בכך, שהיא בעצם מעבירה את התחרות על קבוצות הרכישה לקמעונאים, שיכולים לאתר את הקבוצות המעוניינות לפנות אליהן, Wiser, שמציעה זירת לימוד חברתית ב- Live ומפגישה בין אנשים הרוצים ללמד אנשים הרוצים ללמוד, קייטרינג ,EVA שמתעתד לפעול ביפו כחממה תעסוקתית עבור נשים ויחסוך כמיליון ש"ח למדינה כל שנה, DAO המיזם הבריאותי, שיספק אורח חיים בריא יותר, Home Smart Kitchen, שמציעה אוטומציה לכל תהליך הקניה בסופר וחוסכת את סה"כ הזמן אותו אנו מבלים בקניות בסופר במשך חיינו, "כשלוש שנים" לדברי היזמים ועוד (מתנצל בפני שאר המיזמים אותם לא פירטתי). 

כששאלתי את ד"ר דפנה קריב לגבי שביעות רצונה מהתכנית והאם לפי דעתה היא השיגה את מטרותיה השיבה: "מכיוון שאנחנו אקדמיה, המטרות שלנו הן רב מימדיות וכוללות רכישת ידע וכלים, הבאת הסטודנטים למצב בו באמצעות המשאבים הניתנים להם בתכנית הם יצליחו לייצר את ה- Pitch האולטימטיבי ביותר האפשרי, לפתח את ה- Network שלהם ולהיות שבעי רצון מהתרומה של התכנית והמכללה ליכולות שלהם ולסיכוי ההצלחה שלהם במיזמים אותם הם מובילים. ואכן, המטרות הושגו".

שאלה: "במה זה בא לידי ביטוי?"
ד"ר דפנה קריב: " ה- mindset של הסטודנטים בתכנית נבנה באופן, שמאפשר להם להוציא לפועל את היצירתיות העסקית שלהם בשילוב הכלים האקדמיים שנרכשו".

הדובדבן בקצפת היה אושיית האינטרנט יוסי ורדי אשר "נתן שואו" בנושא: "איך לבנות סטארט אפ טוב". ורדי העביר את ההרצאה באופן משעשע ביותר והתחיל בכך, שציין כי "כתוצאה מהמכירה של ICQ הפכתי בן לילה לגבוה, רזה, תמיר עם עיניים כחולות והזמינו אותי להרצות בכנסים חשובים ומאז אותו אירוע מכונן למשפחת ורדי ולרשויות המס השקעתי בכ- 80 מיזמים. על מנת להשקיע ב- 80 מיזמים נדרשות שתי תכונות, האחת לדעת לכתוב מהר צ'יקים והשניה לא לחשוב הרבה. בכל פעם, שאני טס במטוס, יש 3 המחפשים להשקיע, 30 המחפשים השקעה ו- 300 המחברים בין אלו המחפשים להשקיע לאלו המחפשים השקעה, Sad but true".

ורדי מעיד על עצמו כאחד, שגם שגה ומציין כי לא ניתן להשקיע מבלי לעשות טעויות. כתמיכה לדבריו מביא את Outbrain  ואת Waze כדוגמא למיזמים, שהוצגו בפניו וקבלו תשובה שלילית. מה שנקרא You win some you loose some.

מאחורי ורדי למעלה מ- 20 אקזיטים, 27 חברות שנסגרו ועוד מיזמים שכשלו בצורה כזו או אחרת. הוא מדגיש, כי קיים הבדל משמעותי בין היזם למשקיע. בעוד שהיזם, במקרה בו נכשל המיזם, איבד שנתיים או שלוש מהחיים, המשקיע איבד רק כסף, ולכן לדעתו היזם תמיד מפסיד יותר. "בביזנס הזה, אם אתה לא מוכן לקחת את הסיכון, אז אין לך מה לחפש, כי לעולם אי אפשר באמת לדעת מראש מה יצליח ומה יכשל. כאשר מסתכלים על חברה חדשה הרעיון הוא לא הדבר הקריטי, כי אם יכולת הביצוע שלו על ידי הצוות. כאשר היזמים נותנים את ה- Pitch שלהם קיימת חשיבות למבט בעיניים, ההתלהבות, שפת הגוף". ורדי תומך בתובנה שלו בכך, שההוכחה האמפירית, שהרעיון הוא לא גורם ההצלחה היא, שבאים הרבה יזמים עם אותו הרעיון ורק ספורים מצליחים, למשל, Whats Up לא היה המיזם היחיד בז'אנר והוא היחיד, שקיבל באמתTraction  .
 
לפי ורדי, הכול מתנקז בסופו של דבר לחויית המשתמש, ה- UX: "כשמוכרים ל Corporate, צריך שה- CTO או ה- CIO ישתכנעו ואז החברה תטמיע את הטכנולוגיה והעובדים יאלצו להשתמש בה. אולם, כשמוכרים לפרטיים, צריך לשכנע כל משתמש ומשתמש לרצות להוריד את האפליקציה, ומכאן החשיבות האדירה של ה-  UXלהקנות את החוויה ולפנות לרגש".

לסיכום, המכללה למינהל מצליחה, באמצעות השקעה רבה של משאבים אקדמיים וכספיים, מחשבה תכליתית ומינוף קשרים בתעשיה, להקנות לסטודנטים שלה כלים אפקטיביים להצלחה.

מאת: גיא חורש, מנכ"ל טרגט-  חברה לייעוץ, ליווי ופיתוח עסקי.


דפנה קריב

 י

יוסי ורדי