ניתוח: שר התקשורת גלעד ארדן, בעיוורונו, דוחף ליצירת "חבילת שידורים צרה" "במתכונת משופרת" לחברות HOT ו- YES. הבעיה: אין בזה שום צורך וזה ייכשל בכל מקרה, בגלל שר התקשורת עצמו.
מאת:
אבי וייס, 10.8.13, 21:00
נושא "חבילה צרה" לשירותי חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית (HOT ו- YES) בישראל נדון בעשר השנים האחרונות בכמה שימועים וועדות ציבוריות. רק לגבי השנה החולפת זה
השימוע השלישי בנושא הנדון.
שר התקשורת,
ועדת הכלכלה של הכנסת ו
מועצת הכבלים והלוויין, כולם ביחד, זה אחר זה, הכריזו בציבור על "הרפורמה החדשה" של שר התקשורת לעולם הטלוויזיה הכוללת "חבילת ערוצים צרה וזולה", שקיבלה את השם החדש: "חבילת יסוד". זו "אותה הגברת בשינוי אדרת".
לשני השימועים הקודמים, באפריל וביוני 2012, הגבתי בכתב היישר למועצת הכבלים והלוויין. תגובתי מצויה
כאן ו
כאן למתעניינים. לשימוע השני הזמינה מועצת הכבלים והלוויין, בראשותו של ממלא מקום היו"ר (
נתי שוברט), באופן יוצא דופן (וחיובי) בהתנהלות משרד התקשורת, את כל אלו שהגיבו לשימוע בכתב, והזמינה אותם להגיע למועצה בת"א ולהציג את עמדתם פנים אל פנים. גם אני הוזמנתי. בטרם נכנסתי להציג את עמדתי, שוחחתי עם כל אלו שהמתינו בתור לשימוע, לפני ואחרי, וכולם, ללא יוצא מן הכלל, התנגדו לרעיון של "החבילה הצרה". כל אחד מנקודת מבטו ונימוקיו הרבים.
כשהופעתי לפני הוועדה, דאגתי למסור לידיהם עותק של חוות דעתי הברורה: הרעיון של "חבילה צרה"
ייכשל, ומומלץ לחברי הוועדה לחזור לשר התקשורת ולדרוש ממנו
לבטל ולגנוז את הרעיון הזה. אולם, תוצאות השימוע היו די ברורות: המועצה
אישרה בלי כל הסתייגויות את "החבילה הצרה" והיא יצאה לדרך ונכשלה. כשלון חרוץ.
למה חברי מועצת הכבלים והלוויין לא חזרו לשר התקשורת בסיום השימוע והציעו לו לבטל את הרעיון ההזוי שלו? מפני שמדובר כנראה באוסף של פקידים ואנשי ציבור חסרי כל חוט שדרה וחסרי אינטגריטי מקצועי וציבורי מינימלי. היות והרכב המועצה לא השתנה מהפעם הקודמת ומהשימועים הקודמים, אין טעם שאופיע שוב בפניהם ואספר להם את מה שהם כבר יודעים היטב בליבם: החבילה החדשה, "חבילת יסוד" של השר
גלעד ארדן, תיכשל כישלון חרוץ אף היא.
למה היא תיכשל? אמנה כאן בקצרה כמה מהסיבות, שכבר הצגתי לא פעם בעניין זה:
א. לא נערך שום סקר בציבור לברר אם בכלל יש צורך ב"חבילה צרה" ואיזו. לא נבדק אם בכלל יש לקוחות ל"חבילה צרה". כל ההחלטות נעשו בלי שהשר בכלל שמע
את הציבור ואלו שהשמיעו את דעתם באזניו היו רק מהסוג של "החנפנים וחסרי חוט השדרה".
ב. יש כבר "חבילה צרה" בישראל. קוראים לה "עידן+". כל מי שרצה לחסוך בהוצאות על שירותי טלוויזיה, כבר עבר ל"עידן+". לא ברור למה זה לא מספק את השר.
ג. רבים חוסכים כיום בעלויות הטלוויזיה ע"י מעבר ל"טלוויזיות חכמות", שמקבלות שידורים מהאינטרנט, או באמצעות "מתאמי ומזרימי מדיה", שמזרימים תוכן מהאינטרנט לטלוויזיה. בקרוב נראה כאן את ה-
Chromecast, ההופך ב- 35 דולרים כל טלוויזיה פשוטה לטלוויזיה חכמה. כך, שלמעשה לא נשארו לקוחות פוטנציאליים ל"חבילה צרה".
ד. שר התקשורת
גלעד ארדן לא קבע מהי הרגולציה לאינטרנט בישראל - OTT\IPTV. לכן, אין שירותים כאלו בישראל מחברות התקשורת. זו החלופה השנייה
הנדרשת בישראל (כפי שקיים מזה שנים רבות בכל העולם)
לתחרות בחברות HOT ו- YES, אחרי "עידן +", לא "החבילה הצרה". אם הייתה מדיניות OTT בישראל, שר התקשורת לא היה מעז בדעתו להעלות בכלל רעיונות מופרכים דוגמת "חבילה צרה". דהיינו: שר התקשורת יצר במו ידיו את הבעיה ובמו ידיו הוא מנסה לתת לזה את הפתרון הלא נכון.
בנוסף, גם אין "שוק סיטונאי" ולא ברור מתי יחל העסק הזה לפעול. גם לא ברור מה יהיה עתיד מיזם ה- FTTH של חברת הבת של חברת החשמל (יש הטוענים שזה יהיה "פיל לבן" בנוסח "בטר פלייס", או לחלופין מיזם "אופק" של העשור הקודם, שנעלם באופק). התחרות בעולם הטלוויזיה אמורה "לרוץ" על שתי התשתיות הללו. אולם, ייתכן ושני הדברים הללו גם יחד ("שוק סיטונאי" ו"מיזם חברת החשמל") יהיו "פלופ אחד גדול", שיימרח על ראשו של שר התקשורת. היות ואין רגולציה ואין אופק רגולטורי המתאים למאה ה- 21, אין תנאים לתחרות ואין שחקנים של ממש המתחרים בתחום, אזי גם אין תחרות ממשית היכולה להוזיל מחירים בשוק זה, מה
שלא תעשה "חבילה צרה".
ה. הבעיות האמיתיות והדחופות של עולם הטלוויזיה שעל השר לטפל בהן, מצויות בכלל במקום אחר. זה כולל: 1) איחוד מועצת הרשות השנייה עם מועצת הכבלים והלוויין. 2) סגירת רשות השידור ובניית רשות שידור ציבורית חדשה, רזה, יעילה וזריזה. 3) פתרון בעיית המעבר מזיכיון לרישיון של ערוצי הטלוויזיה. 4) פתרון בעיית "החדשות המקומיות" וערוצי חדשות חדשים. 5) קביעת מדיניות ל- OTT על רשת האינטרנט. 6) טיפול בבעיות הכרוכות בהרחבת שירותי "עידן +".
דהיינו: שר התקשורת מתעסק כאן ב"חבילה הצרה" בדבר הכי פחות חשוב והכי פחות דחוף (אם בכלל) בעולם הטלוויזיה.
ו. "חבילה צרה" לא עונה על שום צורך בשוק ללקוחות הקיימים. כי לחברות הכבלים והלוויין יש שפע שירותים, שהצרכנים צריכים ורוכשים, שאינם מצויים ב"חבילה הצרה". למשל: להקליט תוכניות, לשלב VOD, לשלב פס רחב וטלפוניה בחבילה אחת וכיו"ב. עולם הטלוויזיה הולך בכיוון של "טלוויזיה חברתית" נייחת וניידת משולבת ברשתות חברתיות וסמארטפונים \ טאבלטים. "חבילה צרה" לא עונה לצרכים הללו בכלל, בשום היבט צרכני. לכן, רוב הלקוחות מצויים היום בחבילות טריפל.
העברת הבחירה של הערוצים ב"חבילה הצרה" לידי הלקוחות (כמוצע בשימוע), לא מייצרת איזה מענה לאיזה צורך. זה רק משאלות לב דמיוניות של השר וה"חנפנים חסרי חוט השדרה" שסביבו.
בנוסף, שר התקשורת
גלעד ארדן לא שם לב, ש"הגבינה זזה". שירותי טלוויזיה זה לא הדבר שהכי מעניין את חברות הכבלים והלוויין בארץ ובעולם. שירותי Triple ו- Quadruple - זה מה שמעניין אותן. הכסף הגדול מגיע מהפס הרחב ושירותי ערך מוסף על הפס הרחב וסביבו. דהיינו: ההתעסקות עם "חבילה צרה" היא התעסקות בבעיות של
העבר, לא של
העתיד.
מנכ"ל חברת הכבלים הענקית Cablevision
ג'יימס דולן טען אמש בארה"ב, שהעתיד של חברות הכבלים בכלל לא מצוי בעולם הטלוויזיה. לדבריו, מתקרב היום בו שירותי פס רחב יהיו השירות המוביל והראשון של חברות הכבלים, כששירותי הטלוויזיה ירדו למקום שני. אין עדות טובה יותר להתפתחות בתחום, מהדברים הברורים הללו של מנכ"ל חברת הכבלים הגדולה הזו מארה"ב.
אם לא די בכך, שר התקשורת
גלעד ארדן קיבל לידיו מסמכים המצביעים בברור על כך, שמחירי חבילות הטלוויזיה בישראל
נמוכים מאוד מהממוצע הקיים בעולם המערבי, בחבילות הטלוויזיה הרב-ערוצית. כ"כ, הוצג לו, שה- ARPU (הכנסה ממוצעת למנוי) מלקוח טלוויזיה בישראל הוא כמעט
הנמוך ביותר בעולם המערבי. אז לא ברור בכלל היכן הבעיה. האם השר לא יודע לקרא מספרים, גרפים וטבלאות? כנראה
שלא.
שורה תחתונה: עד שימוע חלם במדינת חלם. רק הפופוליזם מוביל את שר התקשורת ולכן הוא "חי בפייסבוק", בעולם וירטואלי נטול עובדות מוצקות וכל קשר למציאות ולצרכים העתידיים של תושבי ישראל. זו בדיוק הסיבה למה הרפורמה המדומה הזו תיכשל.
