איך מודדים ביצועים על רשתות התקשורת ולמה אין ללקוחות חברות הסלולר בישראל שמץ של מושג מה זה?
מאת:
אבי וייס, 19.1.14, 22:30
בלעדי: בדיקות ביצועים של 'חווית הלקוח' ברשתות התקשורת, בדגש על רשתות הסלולר, לא קיימות בישראל. יש למצב הזה גם אשמים. כך לדברי מנכ"ל בינת אלקטרוניקה.
"אני סבור, שמשרד התקשורת אמור לקחת אחריות על נושא הביצועים של רשתות התקשורת ולא לחמוק ממנו בהנחיות בלתי ברורות. המשרד צריך לבחון את הכלים למדידה, לבצע שקיפות במדידות ולהציג את הממצאים לציבור", מתאר
אבי בראל, מנכ"ל
בינת אלקטרוניקה. "בכל הרגולטורים לתקשורת בעולם יש שקיפות בתחום הביצועים ברשתות התקשורת. זה לא קיים בישראל, לא ברשת הקווית ולא ברשת הסלולרית. הציבור בכלל לא מבין את אי השקיפות הזו וניתן להטעות אותו בקלות. יש כאן פספוס אחד גדול של מדינת ישראל".
קיימתי ראיון בלעדי עם
אבי בראל (בתמונה), כדי לשמוע על בדיקות ברשתות תקשורת, עם דגש לבדיקות בעולם ה-
LTE המתקרב אלינו במהירות, וכיצד ניתן לדעת מה רמת 'חווית הלקוח' בשימוש ברשת סלולרית.
שאלה: מה עושה בינת אלקטרוניקה?
אבי בראל: "אני עובד כבר 20 שנה בעולם האלקטרוניקה, בעיקר בתחום הבדיקות והניטור של עולם התקשורת. זה עיקר העיסוק שלנו. אנו 'חברת בוטיק' המתמקדת בטכנולוגיות, שנועדו לשפר מוצרים ושירותים ולספק שירות טוב יותר ללקוחות הקצה בלוחות זמנים מאוד קצרים.
למעשה אנו
VAD (ר"ת:
(Value Added Distributor, עם ידע מאוד ספציפי וחשוב לספקי התקשורת ולעולם הפיתוח של מוצרים ושירותים לתקשורת.
הפתרונות שלנו מרוכזים בתחום הניטור, האופטימיזציה וציוד הבדיקה לכל ציוד ושירות הקיימים בעולם התקשורת. אנו מספקים אנלייזרים, סימולטורים וציוד מגוון אחר, שמיועדים בעיקר לאנשי הבדיקות הטכניות, אנשי
QA, ולמנהלים בכל הרמות, כדי לתת להם הדמיה של המציאות ברשת. הבדיקות נעשות מול התקינה בעולם התקשורת ומול הצרכים של הלקוחות – משתמשי הקצה".
שאלה: האם אתם מבצעים בדיקות לרשתות מבוססות
SDN ו-
NFV?
תשובה: "בהחלט.
SDN הוא תחום מאוד 'חם' בעולם התקשורת. חברות ישראליות דוגמת מלאנוקס, ראדוור ואחרות, רואות בו מנוע צמיחה אמיתי, בעולם הפיתוח שלהן. גם ספקי שירותים החלו לנוע לכיוון הזה. זה מחלחל אל הלקוחות שלנו בארץ בכל המגזרים. למעשה, כמעט כל מי, שמייצר ציוד גם ל-
Access וגם ל-
Core, בוחן את המעבר ל-
SDN.
על פי מה שאני רואה, החברה הכי מתקדמת בתחום היא מלאנוקס, שיש לה פתרון מקיף בתחום ואנו מספקים לה סימולטורים הבודקים את ה-
SDN לפי התקנים. המוצר המוביל כאן הוא של
Spirent. אנו מספקים להם ציוד לבדיקות בכל הרמות, החל מהמעבדות ועד למתגים בשלבי התקנה אצל הלקוחות שלהם. הם מבצעים בדיקות מקיפות כדי לראות, שהפתרונות עומדים בעומסים הצפויים ברשתות אליהם הם נכנסים.
ככלל, ממה שאנו רואים בשוק הישראלי, הלקוחות רוצים יותר ביצועים עם פחות הוצאות ויותר מהירות בגישה לשירותים חדשים בשוק. כך, הידע, שנצבר אצלנו בביצוע בדיקות של ביצועים, עוזר להם להגיע ליעד הנדרש על ידם. יש לנו לקוחות גדולים בתחום הזה דוגמת: צ'קפוינט, קומברס, סיסקו ועוד, כולם רגישים מאוד לרמת הביצועים ברשתות.
כיום, לקוחות הקצה בארגונים לא מוכנים לקבל 'הצהרות' על ביצועים של ציוד תקשורת. הם רוצים לראות, שהוא עובד הלכה למעשה ומה שהוצהר זה מה שהם מקבלים. לכן, אתה יכול לראות את הציוד שלנו יושב על השולחנות של המפתחים, על השולחנות של אנשי ה-
QA ואחר כך ב-
POC (ר"ת:
Proof Of Concept) בחצרי הלקוחות. שם בודקים את הביצועים ממש אצל הלקוח עצמו ברשת שלו. הספקים לא יכולים לוותר על הבדיקות בכל השרשרת עד היישום, כי זה מה שהלקוחות רוצים. הם סומכים על המדידות, שהציוד שלנו מספק להם".
שאלה: מה הציוד שלכם מודד?
תשובה: "כיום יש דרישה לציוד בדיקה ב-
L7 (שכבת התקשורת השביעית, העליונה), או ב-
L4-L7. אנו הבנו, שזו תהיה דרישת השוק כבר לפני כמה שנים ונערכנו לכך היטב. ההתפתחות הזו הובילה את החברות המפתחות ב-
L2 או ב-
L3 לעבור לבדוק גם את שכבות האפליקציות מעל לרשת, בשכבות
L4 עד
L7. זאת, כדי לראות, שהכול משתלב ואין בעיות ביצועים בשום שכבה למשתמשי הקצה.
בנוסף לכך, כשעוברים כיום ל-
SDN, מבטלים בכלל את ההפרדה בין שכבות הרשת. הכל נהיה וירטואלי תחת מעטפת שליטה אחת וירטואלית. לכן, יש חשיבות לבצע בדיקות וסימולציות בבת אחת על כל השכבות.
אנו מצויים בעידן בו מנהלי ה-
IT ומנהלי ההנדסה מבינים היטב מה לדרוש מציוד התקשורת. אנו בעידן בו לקוחות וספקים, שעסקו בעבר ב-
,Voice עברו ל-
Data. כך, שכל עולם התקשורת מתמזג. גם לקוחות, שקודם חיפשו פתרונות ל-
L2 ו-
,L3 מחפשים היום פתרונות העונים לצרכים בכל השכבות ולכן הם מבקשים בדיקות לכל השכבות, כי הם משלבים קול, וידיאו ו-
Data ביחד ברשת אחת".
שאלה: מהם סוגי הבדיקות היותר מבוקשים בשוק הישראלי?
תשובה: "יש כיום עלייה בנפח הפעילות שלנו בשוק בתחום מערכות ה-
Monitoring. בעבר, המגמה המרכזית בשוק התקשורת הייתה בתחום ה-
Fault Management. אבל, היום כשרוב העולם הולך ל-
Applications & Performance Fault Management, הלקוחות שלנו מבקשים לפתור את צווארי הבקבוק ברשת עוד לפני שהשירות ללקוחות הקצה נפגע.
לכן, יש כיום דגש רב על תחום 'חוויית השירות' – 'חוויית המשתמש'. יצאו ויוצאים לשוק כלים היודעים לטפל בפלטפורמת ניטור אחת, מ-
L2 עד
L7. כל זאת, בבדיקה אחת.
בנוסף, הכלים מבוססי
Agents יוצאים מהשוק כי הם זוללים משאבי זיכרון ומעבד ופוגעים בביצועים. זאת, רק מעצם קיום הבדיקה והמעקב ברשת. כך, השוק הולך היום לכיוון של כלים 'ללא סוכנים' –
Agentless. מערכות כאלו נכנסות גם לעולם הסייבר. יש כיום צימאון בשוק לכלים היודעים להציג תמונת מצב אמיתית עבור המנהלים על מצב ההמשכיות והשרידות של המערכות שלהם".
שאלה: איך תחום הסייבר השתלב בעולם הבדיקות של תחום התקשורת?
תשובה: "יש בעולם, כמו גם בארץ, לא מעט חדירות לבנקים ולגופים פיננסיים אחרים. הגופים עושים מחיקות למה שנפגע ומוסיפים עוד הגנות. אבל, בזבוז עוד כסף על הגנות ומחיקת מה שנפגע, זה לא פתרון מעשי ויעיל. יש צורך בזיהוי מדויק מה קרה ולנתח את מהלך הפגיעה כדי למנוע זאת בעתיד. כאן אנו נכנסים לתמונה.
הכלים החדשים, שתיארתי קודם, שמנטרים את כל שכבות הרשת, אוספים מידע רב וניתן לקבל מהם גם אחזור מה שקרה וגם למה זה קרה והיכן בדיוק זה קרה. בכלים הללו ניתן לאתר 'חפרפרות' בתוך הארגון ו\או 'סוסים טרויאניים', שנשתלו כמזיקים רדומים או פעילים בתוך הארגון. הכלים הללו כבר לא כל כך יקרים. הם מאפשרים גם לנהל סיכונים ולענות על כללי הרגולציה החמורים הקיימים בכמה פלחי שוק. כך, הכלים שלנו נכנסו בצורה מהירה גם לעולם הסייבר".
שאלה: מה קורה בעולם הבדיקות ל-
LTE בישראל?
תשובה: "אם מסתכלים על העולם רואים שהוא הולך בסלולר ל-
IP גם ברמת שירותי הקול. ה-
LTE דורש מערכת ניהול ברמת ה-
Core IP כדי להגיע לביצועים אופטימליים. אני מאמין ויודע, שיש כאן אתגר לא פשוט לספקיות השירות (ספקיות הסלולר), כי משתמשי הקצה רוצים 'חווית גלישה' טובה יותר וביצועים טובים יותר בשירות לא יקר יותר. מצד שני, יש כוח שיווקי של החברות, שמתפארות בצורה מאוד אגרסיבית, שיש להם איכות רשת וביצועים עדיפים. לי כצרכן, פשוט לא ברור אם זה חשוב ומה זה אומר. הרשת הכי מהירה לא תמיד היא הרשת הכי טובה למשתמשי הקצה.
המשתמש רוצה 'חוויית שימוש', שזה דבר אחר לגמרי ממהירות. רשת מהירה לא אומרת מאומה מה קורה במיקום מסוים, למכשיר קצה מסוים, עם מערכת הפעלה מסוימת ואפליקציה מסוימת במכשיר בו אוחז משתמש הקצה בידו. יש בעיות לכל רשת סלולרית בתחום הכיסוי, בתחום הקליטה, בעיות בתוך המכשירים עצמם, בעיות ביצועים ברשת מסיבות שונות. כל אלו הם המרכיבים של 'חווית הלקוח'. בינתיים, אין לזה כל פתרון בישראל".
שאלה: למה אין לזה פתרון בישראל?
תשובה: "הבעיה מתחילה במשרד התקשורת. המשרד אמור לשקף לצרכן את הדקויות של השיח הציבורי ברמת השירות והביצועים. אי אפשר סתם כך לדרוש מחברות תקשורת להכריז על רוחבי הפס המינימליים שלהן. מה שקורה באירופה ובעוד יבשות בעולם הוא מאוד ברור: הרגולטור הוא זה המודד ומספק את הנתונים לצרכנים. כך, יש לציבור כלים ברורים כדי לשפוט את 'חווית הלקוח' שלהם אצל ספק כזה או אחר.
הרגולטורים לתקשורת בעולם עושים ויוזמים את המבדקים בעצמם או ע"י ספקי מדידות של צד ג', והם מספקים מיפוי מדויק על גבי מפות של התוצאות, גם ביחס לרשתות וגם ביחס לביצועים לפי מכשירי קצה. זה נעשה במפות ברורות להבנה וכל לקוח קצה יכול לראות מה קורה לספק שלו במקום בו הוא נמצא כרגע עם המכשיר הסלולרי שלו.
לחברות הסלולר עצמן אין כל אינטרס להיות שקופות לציבור. אין להן שום אינטרס לפרסם מפה עם איכויות הרשת שלהן. אין להן שום אינטרס לשפר את איכות הרשת, כי ללקוחות אין כל מידע מה איכות הרשת שלהן, גם יחסית למתחרות.
משרד התקשורת אמור לייצר מצב של בדיקות בלתי תלויות וזה מה שידחוף את ביצועי הרשתות וייתן כוח בידי הלקוחות להבין מה הם מקבלים מספק השירות שלהם תמורת דמי המנוי שלהם. יש המון מה לשפר בישראל. יש צורך לבנות מאפס
Set-Up של בדיקות שתיעשנה ע"י מחשבים וציוד, שיופעל או יפוקח ע"י משרד התקשורת. זה בלתי סביר, שחברות התקשורת מדווחות על הביצועים שלהן בפרסומות בלי כל בקרה וידע מהיכן זה בא ואם זה בכלל נכון.
יש הרבה ניסיון בעולם בתחום המדידות. ספקיות השירות הן לא אלו, שמשרד התקשורת אמור לשאול אותן לגבי הביצועים ברשתות שלהן. צריך לראות קודם מה עשו הרגולטורים הגדולים בעולם, למשל הרגולטור הבריטי. אני משוכנע, שצריך לבנות מודלים של ביצועים בשוק, למשל: מודל הבודק את 'חווית הלקוח' בשימוש בכל מכשיר, למשל סמסונג גלקסי 4, על כל רשת, ומציג את התוצאה לציבור בצורה שקופה".
שאלה: מה קורה עם איכות הקול על ה-
LTE כשעוברים ל-
IP?
תשובה: "עוד לפני המעבר ל-
IP, איכות הקול היא נושא מאוד בעייתי בישראל. זה גם נוגע ל-
LTE. עדיין, לרוב הלקוחות בעולם הסלולר הקול הוא הדבר החשוב ביותר. אולם, מי בודק את איכות הקול בסלולר? מי יבדוק את איכות הקול ב-
LTE? אני לא יודע.
לא שמעתי על בדיקות כאלו, שהן שקופות לציבור הלקוחות. זה נושא ציבורי מדרגה ראשונה, שבו האחריות היא כולה על משרד התקשורת. עלות פעימת מונה היא לא הדבר החשוב ולא הפרמטר היחיד לבחון בו את נושא הקול. המשרד משקיע המון זמן בחישוב שברי אגורה במחיר פעימת המונה של הקול, אבל אפס זמן לנושא איכות הקול. חווית הלקוח ואיכות הרשת הן נושאים לא פחות חשובים ללקוחות וגם מבחינה ציבורית.
אני מאמין, שזה אינטרס של משרד התקשורת, כי ספקי השירות רוצים להוציא מהרשת שלהם עוד כסף ולא שמים דגש על איכות השירות למשתמשי הקצה. הלקוח צריך לקבל כאן החלטות על בסיס מידע שאין לו. האיכות היא פרמטר חשוב בהחלטות הללו ואיש אינו שולט בפרמטר הזה בישראל".
שאלה: ספקי הסלולר הגדולים הכריזו לאחרונה שהם כבר מוכנים ל-
LTE. איזה בדיקות הם עשו כדי שלהכרזות הללו יהיה כיסוי?
תשובה: "יש ניסויים ב-
LTE אצל כל ספקיות הסלולר. אולם, אין לי מה לדווח בנושא הבדיקות. הם כנראה בודקים את הציוד עם מה שספקי הציוד ל-
LTE נתנו להם בניסויים הללו. אינני יודע. יש כאן תהליך של הטמעות, אבל לא ראיתי מערכות ניטור הבודקות את 'חווית הלקוח'. כרגע, אלו מערכות סגורות בניסוי אצל הספקים ואינן מיועדות לספק שירות לציבור הרחב. זה שלב מוקדם מאוד.
לנו יש מערכות שלמות המתאימות לבדיקות הללו. גם בניטור ל-
Core וגם לרשת ה-
LTE עצמה. יש לנו ציוד המתאים לבדיקות של
LTE-Advanced, אבל בגלל המכרז לתדרים של משרד התקשורת, חברות הסלולר כאן אינן הולכות ל-
LTE-A. הן תרצינה, ככל הנראה, קודם כל להרוויח מיישום
LTE רגיל, כי אלה התדרים שיש במכרז. הספקים כאן עדיין מחפשים מה ה-
Killer Application של עולם ה-
LTE, מהי האפליקציה או האפליקציות שתבאנה להם
ROI (החזר על ההשקעה).
יש הרבה שירותים חדשים על רשתות
LTE-A, אבל, בארץ נראה
רק LTE. לכן, צריך עדיין לבחון מה ניתן לבצע על ה-
LTE. כך, שניתן יהיה לקבל ממנו עוד כסף. המחשבה, שאפשר לקבל עוד כסף על יותר רוחב פס, אינה בטוחה. זה בכלל לא ברור, שניתן לקבל יותר כסף מלקוחות על רוחבי פס יותר גדולים וצריכה יותר גדולה של
Data. הלקוחות יעברו חברה בגלל התחרות אם הם יוגבלו בצריכה וברוחבי הפס. האופי של הצרכנים בארץ לא יאפשר לגבות מהם יותר. מנגד, ה-
LTE מאפשר לקדם כמה אפליקציות וזה מה שבוחנים כעת כל הספקים".
שאלה: איך אתם משתלבים במיזם הסיבים של
IBC?
תשובה: "אנו באים למיזם עם המערכת של
EXFO, שהיא חברה מובילה בתחום הרשתות בדגש על רשתות אופטיות. אנו עובדים בעניין זה מול חברת החשמל, שכן היא המחזיקה ופורסת את הסיבים. אנו מצויים בחוות הסיבים של חברת החשמל וגם מבצעים בדיקות ראשוניות ברמה הארצית של רשת הסיבים. הציוד כרגע מותאם לבדיקות של 100 ג'יגה סל"ש ל-
Core בציוד של
EXFO. אנו כרגע בשלבי ההדגמות של הציוד הזה לחברת החשמל טרום ההחלטה שלהם על ציוד הבדיקה למיזם".
שאלה: לאן אתם מתפתחים?
אבי בראל: "אנו מתרכזים פחות בבדיקת אפליקציות, כי יש לכך הרבה כלים, חלקם חופשיים. הידע שלנו והערך המוסף שלנו בשוק הוא בבדיקת ביצועים ברשתות תקשורת. אין שם כלים חופשיים, כי יש כאן עולם מוטה סטנדרטים, עם בדיקות מורכבות של
L2 עד
L7. אלו בדיקות מאוד רגישות, עם מאות ג'יגות על כל מכשיר בדיקה. אלו הדרישות של שוק התקשורת ושוק הארגונים הגדולים בשוק הישראלי.
אנו ממקדים את המאמצים שלנו עבור ספקי התקשורת, להראות להם את ה-
QoS וה-
QoA שלהם, שזה להבין היכן נקודת השבר של התשתיות שלהם. זה דורש בקרות מאוד מתקדמות.
אנו נכנסו לעולם הסייבר וזה נותן לנו הזדמנויות גדולות להתפתח. הרגולציה והנהלים בתחום זה מאוד מחמירים, ויש כאן ארגונים קריטיים ופיננסיים, שפתחו בפנינו מסלול של אספקת כלים לבדיקות. 'מבדקי חדירה' אינם מספקים את התשובות המתאימות לצרכים החדשים של הארגונים בעולם הסייבר. זה הדור הקודם. צריך היום בדיקות בקנה מידה גדול ושהמנהלים יראו מהם הסיכונים בכל רגע ומה צריך לנהל בכל רגע.
כלי הניטור החדשים נמצאים במצב של גידול והתפתחות, במיוחד הכלים ללא
Agent. אנו נמצאים בתחילת הדרך בתחום זה ומעוניינים לקדם אותו בישראל. הכלים הללו מזהים תהליכים, מה שיכול למנוע משברים עוד לפני שהם מתפתחים. המגמות הללו, שהחלו בעולם המערבי, מחלחלות לשוק הישראלי ואנו נמצאים בחזית הידע בתחום הזה".