Offload מ- YouPhone? אחת מתוך 5 חשיפות בקצרה מעולם התקשורת

האם יופון תהיה הראשונה להציע Offload (שירותי סלולר על רשתות WiFi) בישראל? הסוף של "החדשות המקומיות", מה קרה למנכ"ל Five? ​גביית חובות צרכנים מתחת ל-10,000 ש"ח, המשך הבדיחה של "מהירות גלישה מזערית". 
מאת: אבי וייס, 08.02.14, 18:05

צרור חשיפות וידיעות בקצרה מעולם התקשורת הישראלי: 

א. מי יהיה ספק ה- Offload הראשון בישראל?
בעולם הרחב, נושא ה-Offload (הסטת עומסים) לרשתות הסלולר ב-WiFi הוא הנושא "החם" ביותר בתחום התקשורת. אך לאחרונה סקרנו את הנעשה בתחום זה בברזיל, בה נפרסו רק ברבעון האחרון של שנת 2013 מעל ל-500 אלף HotSpots (בסיסי שידור של WiFi). אולם, בישראל, כרגיל, מתעסקים בשטויות. חברות התקשורת הסלולריות כאן אינן יכולות לפרוס Offload, בגלל הרגולציה. גם Small-Cells הן אינן יכולות לפרוס. למה? ככה.

התוצאה: ישראל היא המדינה המפגרת ביותר בעולם בתחומי הרגולציה על הסלולר והאלחוט, והטכנולוגיות הסלולריות והאלחוטיות החדשות לא הגיעו לציבור הצרכנים כאן. בנוסף, ישראל היא המדינה היחידה בעולם בה נדרש "אישור ייבוא" ממשרד התקשורת לציוד WiFi. 

לאחרונה נודע לי, שחברת ה-MVNO יופון (YouPhone) בחנה ציוד WiFi של Ruckus Wireless, שנועד לספק מענה מקיף ומתקדם ל-Offload. יופון אינה כפופה למגבלות שיש לחברות התקשורת הסלולריות, וגם יש סיכויים, שכל התחום הרגולטורי העקום הזה ישתנה אחרי השימוע הנוסף, כפי שניתחתי כאן. אז נשאלת השאלה: מתי נראה שירותי Offload סלולריים בישראל? זה טרם ברור. אולם, מישהו אמור להתחיל עם השירות הזה, כי לרגולטור (משרד התקשורת) כלל לא אכפת מהנושא. השר קודם כל דואג "להגן על עצמו" בשכירת "ארמיה" של עורכי דין, ב"פטורים ממכרזים". האם יופון "תרים את הכפפה"?

תגובת יופון: "YouPhone עתידה לשלב שירותים מתקדמים בעתיד לרבות מתן פתרונות מתקדמים בנושא WiFi. נעדכן על כך בהמשך".

ב. הסוף של "החדשות המקומיות"
הכנסת אישרה את התיקון לחקיקה המטיל את האחריות להפקת "החדשות המקומיות" על חברות הוט ו-יס, אבל בסכום כולל של 5 מיליון ש"ח (במקום 25 מיליון ש"ח, שהיו מוקצבים בעבר לנושא וכ-18 מיליון ש"ח בשנה הקודמת). התוצאה: "החדשות המקומיות" יופקו ע"י הצוותים הקיימים של הוט ויס והנושא "ייבלע" במערכת הקיימת, וכל המערכת של "החדשות המקומיות", שמנתה עשרות עובדים מיישובי הפריפריה, תצטרף למעגל המובטלים במשק. 

לא רק עובדי "החדשות המקומיות" שילמו את המחיר על הרגולציה העקומה פרי המצאתו של שר התקשורת גלעד ארדן בגיבוי ועדת הכלכלה של הכנסת. גם מ"מ יו"ר מועצת הכבלים והלוויין, נתי שוברט, איבד את התפקיד ואת אמון השר והמנכ"ל, כשהעז לכתוב את חוות הדעת של מועצת הכבלים והלוויין, שהחדשות המקומיות הן פשוט מיותרות, בניגוד לדעת השר. אגב, במקרה זה לא רק שהוא היה צודק, זה בדיוק מה שהשר והכנסת עשו, בסופו של תהליך החקיקה. 

ג. מה קרה למנכ"ל Five?
למי שהספיק לשכוח, הייתה בישראל חברת MVNO בשם Five, שהמנכ"ל והבעלים שלה היה איש העסקים יחיאל בן-שושן, שהגיע לישראל מארה"ב. ליחיאל בן שושן היו תוכניות מאוד יפות ומתקדמות לגבי שירותי הסלולר, שחברת Five (שפעלה עם רישיון ה-MVNO תחת השם של "סלראן תקשורת סלולרית") עתידה לספק לצרכנים בישראל. אולם, התכניות הללו התנפצו, כשהוא התפתה למכור את החברה החדשה ל"הלו-015" (שהייתה שם המותג של חברת "היל"ת" - החברה הישראלית לתקשורת, שהייתה שבבעלות יורם שכטר ומשקיעים נוספים, בינהם אחותו של "הרנטגן"). כך, הוא "נעקץ" ע"י האנשים, שניהלו אז את היל"ת מאחורי הקלעים, ו"דרדרו אותה לתהום". "הלו-015" פשטה את הרגל וכונס הנכסים מכר אותה לרמי לוי ועוד שותפים, שטרם החיו את הרישיון, שנקנה מ-Five, והרישיון הזה עדיין מוצג באתר משרד התקשורת. 

בעקבות ההפסד הכספי והאכזבה מ"התרגיל", שעשו לו כאן בישראל, חזר יחיאל בן שושן לארה"ב. אולם, את תחום הסלולר הוא לא עזב. הוא הקים שם חברה חדשה בשם Tazca-Connects, שמספקת פתרון Wireless ISP - WISP בעולם הדור הרביעי של הסלולר, דור ה- LTE. זה פתרון ממודל חדש של: 4G LTE-as-a-Service, שכמובן אין כל סיכוי, שנראה פתרון כזה בישראל. כשאין כאן אפילו LTE, אז פתרון WISP הוא בגדר חלום שלא ימומש. החברה החדשה הזו מתחילה לצבור הצלחה, בעיקר באזורים הכפריים של ארה"ב ובקרוב תחל לצאת עם השירות הזה למדינות נוספות בעולם, שיש בהן LTE. לסיכום: יחיאל בן שושן הוא הפסד נטו של שוק התקשורת הישראלי. 

ד. ​גביית חובות צרכנים מתחת ל-10 אלף ש"ח
לאור כמה מבצעים של רשות האכיפה והגבייה (ההוצאה לפועל) במה שקורי "מסלול מקוצר", לגביית חובות מתחת ל-10 אלף ש"ח ללא מעורבות עורכי דין אלא רק המעורבים ישירות בחוב, ולאחר שגופים גדולים במשק (לרבות כמעט כל הבנקים וגם חברת הסלולר פרטנר הצטרפו להסדר זה), פניתי למשרד התקשורת בשאלה הבאה:

"מה עמדת משרד התקשורת בעניין העברת גביית חובות צרכנים לחברות התקשורת, חובות שמתחת ל- 10,000 ₪, לידי ההוצאה לפועל (על פי תיקון בחוק ההוצאה לפועל, תיקון המתייחס לתהליכי גביית חובות עד סכום של 10,000 ₪ בהליך מקוצר וזול).
כזכור, חברות עסקיות רבות נכנסו להסדר הזה, דוגמת הבנקים, כעת רשות השידור עוברת (לפי הוראת שר התקשורת) להסדר הזה ויש גם (לפחות) חברת תקשורת אחת המשתמשת בהסדר זה.
האם המשרד מתכוון להחיל את ההסדר על כל חברות התקשורת ומי בדיוק במשרד מתנגד לרעיון הזה?"

תשובה לא קיבלתי. לא שלא ניסיתי.

לשאלה מי מתנגד במשרד התקשורת להסדר המיטיב עם הצרכנים, יש תשובה ברורה: אלו בדיוק אותם בעלי תפקידים המנסים להסתיר את האמת על "קשרי הון-שלטון", כפי שחשפתי כאן. בפעם הבאה, שמשרד התקשורת יטען בהודעותיו לציבור, שהוא פועל להיטיב עם הצרכנים, אני מציע, שתשאלו את השר או את הדובר שלו, מדוע הוא אינו כופה על חברות התקשורת להשתמש ב"מסלול המקוצר" לגביית חובות צרכנים, מה שחוסך לצרכנים כ-2/3 מעלות החוב. 

ה. המשך הבדיחה של "מהירות גלישה מזערית"
כפי שניתחתי בהרחבה כאן, ההמצאה של משרד התקשורת הישראלי הכופה על חברות התשתית הקווית והאינטרנט לפרסם "מהירות גלישה מזערית" תהפוך מהר מאוד לבדיחה. ואכן, רוב החברות פרסמו מהירות גלישה מזעירת של 0.01 מגה... לעומת זאת, יש חברה אחת, שלקחה את העניין הזה ברצינות, ופרסמה כאן טבלה של מהירות גלישה מזערית, שהיא (ברוב המקרים בטבלה) חצי ממהירות הגלישה המירבית. זו חברת Triple C. בהחלט יפה.

אולם: Triple C עצמה שלחה ללקוחותיה את ההודעה הבאה: 

שקיפות וגילוי נאות על רמת השרות

טריפל סי מחזיקה בשליטה על מקטע "הצינור התמסורתי", מבית הלקוח ועד לאתר ספק האינטרנט. משרד התקשורת דרש מכל ספקי האינטרנט לפרסם את מהירות המינימום לכל הלקוחות על מקטע זה. מעבר למקטע, הצרכן עלול לחוות איטיות במהירות האינטרנט כתוצאה מגורמים אשר לחברה אין יכולת שליטה בהם, כמו: מגבלות תעבורה מחוץ לתחומי המדינה, ביצועי רשת האינטרנט העולמית ועומסים בשרתי הקצה. הבהרה: לשם ניצול הקצבים המפורטים, על המנוי לרכוש - באמצעות טריפל סי או בנפרד מספק תשתית בעל רישיון למתן שירות גישה רחבת פס לאינטרנט ("ספק תשתית": בזק או הוט), תשתית בקצבים תואמים.

דהיינו: גם Triple C יודעת, שהעניין הזה הוא לא יותר מבדיחה ואיש לא יכול להתחייב ללקוחותיו על איזה קצב מסוים מזערי באינטרנט, מפני שזה תלוי במרכיבים רבים, שאין לספק האינטרנט שליטה עליהם.

יתרה מכך. 
1). איך הלקוחות ידעו, שספק התקשורת ממלא אחר ההתחייבות של "קצב מזערי"? מהם הכלים כדי שהציבור יוכל לדעת זאת?
2) מה קורה אם הספק לא עומד בזה?
3) איך הלקוחות ידעו להבדיל בין האטה ב"קצב המזערי", שמקורה בספק האינטרנט לבין האטה, שמקורה בספק התשתיות (בזק, הוט ובקרוב IBC), או אולי במחשב שלהם או בנתב שיש להם בבית?
4) איך אפשר בכלל להבטיח באינטרנט "קצב מזערי" בלי לבנות חיבורי אינטרנט, שאינם Shared לכל לקוח ואינם מבוססים על פרוטוקולי הניתוב התקניים של האינטרנט הציבורי דהיום?  

תשובות לשאלות הללו לא קיבלתי. ברור שאין להם תשובה, אפילו לא ל"חכמי חלם" של משרד התקשורת.