מפגש בגוגל קמפוס: רוברט סקובל על הטכנולוגיות שתחסלנה את הפרטיות

מפגש בגוגל קמפוס: רוברט סקובל על הטכנולוגיות שתחסלנה את הפרטיות
מאת: נירית וייס-בלט, 15.5.14, 01:30
 
הגורו הטכנולוגי נפגש עם עשרות סטארטאפים בארץ וסיפר על המעקב התמידי הצפוי ביומיום, בקניות, בנופש ובנהיגה. לדעתו המעקב המדויק הוא מגניב אבל גם מפחיד. בנוסף, הוא לא ממליץ לקנות את גוגל גלאס ורואה חשיבות בפסק הדין האירופאי ביחס למחיקת מידע מהרשת, כי יש פוסט ישן עליו בו הוא מתועד שיכור במסיבה עם פאה כשגבר מנשק אותו. זה יהיה קיים ברשת לעד.
 
רוברט סקובל, מהבלוגרים הטכנולוגיים המובילים בעולם, הגיע לביקור קצר בארץ בו הוא עבר מכנס ה-Wearable Tech Israel  במגדלי עזריאלי ל-Campus Talks TLV ול-Tomorrow Israel Meets the Future בגוגל קמפוס (מגדל אלקטרה בת"א) ול-JVP בירושלים.

סקובל, שרבים מכירים את כתיבתו מהבלוג Scobleizer, פרסם 2 ספרים מעניינים- Naked Conversations (כיצד הבלוגים משנים את הדרך בה עסקים מדברים עם לקוחות) ו-Age of Context (עידן ההקשרים), וכיום הוא ממשיך לראיין סטארטאפים מטעם חברת Rackspace. הנה ראיון מצולם שהתקיים איתו בינואר, כשהכריזו על כנס המחשוב הלביש והגעתו ארצה. סיכום הרצאתו המובא פה הוא מהמפגש בגוגל קמפוס ב-13.05.14.

"הטכנולוגיה, שראיתי פה בימים האחרונים, היא מדהימה (mind-blowing). פגשתי 35 סטארטאפים עד כה וממפגשים כל כך רבים עם אלו הבונים את העתיד ניתן לראות מהם הדפוסים והכיוונים החדשים.

מדהים לראות איך הסנסורים סביבנו משתפרים באופן אקספוננציאלי (כמו PrimeSense מישראל) ושהמחירים שלהם יורדים באופן אקספוננציאלי. כמות המחשוב הלביש, שיש עלינו, גם עולה עם הזמן. בין הדברים העוזרים להתקדמות: הרשתות החברתיות והעובדה, שאנו מעדכנים יותר ויותר על איפה אנחנו נמצאים ומה אנחנו עושים. הטכנולוגיה של מאגרי המידע משתנה. השרתים, שהתמקדו בעבר בכוננים קשיחים, מוחלפים בהתבססות על SSD.

אפליקציית Moves, שנרכשה ע"י פייסבוק, מציגה לנו את הכיוון העתידי: בעזרת הסנסורים בטלפון הנייד שלך היא מנתחת האם אתה הולך, רץ, רוכב על אופניים או בנהיגה. גוגל עובדת על Contextual Operating System, ולמעשה, מבקשת לחבר את כל הידע עליך כדי לספק מוצרים ייעודיים מדויקים יותר ואישיים (Personalized). גם אפליקציית Tap-n-Go, שהחלו להשתמש בה באוניברסיטאות בארה"ב, עוקבת אחר דפוסי ההתנהגות שלך: איפה אתה קונה קפה, מה אתה אוכל לארוחת צהריים ואיזה ספרים קנית. מהמכלול הזה מוצעים דברים זהים. הרעיון לאפליקציה נבע מהניסיון של היזם במודיעין הישראלי, מניתוח דפוסי התנהגות וחשיבות הזיהוי כשיש בהם חריגות. הפעם, במקום לבדוק חריגות בודקים מהם ההרגלים הנפוצים כדי להקל על הרגלי היומיום.
 
נדבך נוסף הוא סיפוק מידע מקדים ללקוח: גוגלNOW  עובר על האימיילים, היומן והיסטוריית החיפושים ויודע לעזור בהתאם. המטרה של גוגל היא לחזות את מה שאתה הולך לחפש לפני שאתה מחפש ולהציג מבעוד מועד את המידע הרלוונטי. גם אפליקציית Uber משפרת את היומיום וניידות הצרכנים עם המעקב בזמן אמת אחר הנהג והתנהגותו והדירוגים עליו ועליך כנוסע.
 
השינוי הוא, שהעסקים הגיעו לנקודה שהם צריכים לדעת הכל על הכל.
 
גם המלון, שתתארח בו, יצטרך לדעת עליך ועל ההיסטוריה שלך כדי להתאים לך הטבות בשירות. למשל, מה האוכל שאתה אוהב. אמרתי למנהלי רשת המלונות ריץ, שהבעיה שלהם היא, שהם אינם עושים פרסונליזציה לפי מה שידוע עליי (מהעדכונים הרבים אודותיי ברשת). הם סיפרו, שכשהריץ הוקם לפני 100 שנה, הם היו בודקים בפח האשפה של החדר למצוא איזה אוכל אתה אוכל, רמז על מי אתה ובמה אתה משתמש, כדי שבפעם הבאה ישלפו את כרטיס האינדקס לגביך ויכינו לך בחדר את מה שאתה אוהב. המעקב ההיסטורי הזה הוא שהוביל אותם למעמד של ספקי שירות לקוחות טובים. היום הם ימשיכו במעקב, אבל הוא יהיה אחר: יבדקו מה עדכנת בפייסבוק, טוויטר, פורסקוור, גוגל פלוס, והחיישנים במלון יזהו איפה אתה יושב (עם הטלפון הנייד שברשותך) וישווקו לך בהתאם.
 
גם הקנייה בתוך הסופרמרקט תשתנה: יעקבו אחר מסלול ההליכה שלך בחנות ובאילו מסדרונות ספציפיים אתה הולך כדי להמליץ לך מה לקנות בהתאם. אתה במסדרון של העוגיות? יש אוריאו במבצע. פרסמת ברשת שאתה בדיאטה? יש עוגיות אחרות בשבילך.
 
המעקב אחר הטלפון הנייד יהיה יותר ויותר מדויק ומגניב אבל גם יותר מפחיד.
 
מה שמביא אותנו ל-Bluetooth Smart Beacons. מדובר בדרך חדשה עבור חנויות לתקשר עם המכשיר שלך ולדעת להציע לך פרסום ממוקד בהתאם (הנחות והטבות). הטכנולוגיה הזו מבוססת עלBLE  (בלוטות' בצריכת אנרגיה נמוכה) והנה 2 המחשות לתועלות השיווקיות שלה: Shopkick ו-PayPal. הביקון מצוי אצלכם באייפון (עם מערכת הפעלה iOS 7) בלי שאתם בכלל מודעים לזה. זה לא דלוק כרגע, אבל אם פייסבוק תחליט בגרסה החדשה שלה להפעיל את הסנסורים והאלגוריתמים, נוכל לקבל, לדוגמא, מידע על מי שיושב מולנו בארוחת הערב בתור הצעה של 'צרף את האדם הזה לחשבון הפייסבוק שלך'. המוצר המוכר ביותר כרגע הוא ה-iBeacon, אבל אפל אינה היחידה העובדת על זה. אני תוהה האם גוגל תכריז בכנס ה-I/O הקרוב, שהאנדרואיד לא רק ייקלט במכשירי ביקון, אלא ישדר ביקון בעצמו.

גם המכונית האוטומטית עוקבת אחריך ויודעת כל מה שעשית. מבקר מהניו-יורק טיימס בדק את הרכב החדש של טסלה בנסיעה מניו-יורק לבוסטון ופרסם ביקורת קוטלת (על שהרכב לא עמד במרחק וכו'). מנכ"ל החברה, אילון מאסק, הגיב בפוסט ארוך בו תיאר את כל ההתנהגויות של המבקר עם הרכב, בזמן שחנה ובזמן שנסע. למשל, אילו כפתורים הפעיל ואילו לא (כאלו שהיה צריך להפעיל). העיתון נאלץ להתנצל על מאמר המבקר. זה כוח גדול למי שמחזיק בכל המידע הזה. אנחנו עוד לא מוכנים לעולם של מעקב כזה צמוד.

לסנסורים החדשים תהיה השפעה גדולה על עולם הרפואה. למשל, בשינוי המזרקים (למבוססי סיליקון הנצמדים לעור), בדיקות הדם וזיהוי סרטן, חיישנים בתוך התרופות וכו׳. אנחנו חוזים כרגע רק בתחילת המגמה עם השעונים הבודקים אותנו באימונים גופניים.

בסן פרנסיסקו הכל עובד עבורי-ebay now או instacart, או הזמנת נסיעה ב-Uber, וחמישים דקות משם זה כבר לא עובד. בגלל שהשירותים הללו פעילים במקומות עמוסים אורבנית, יש חשיבות למיקום הגיאוגרפי שלך. זה יכול להסביר נהירה של צעירים למרכזי ערים, בהם כל השירותים עובדים עם הנייד שלהם.
 
האם יש חשש, שעם כל ההמלצות הפרסונליות (על בסיס ההתנהגות הספציפית) יהיה 'Filter Bubble' (בועת מסננים)? אני לא דואג. הפילטרים הטובים ביותר יודעים להציע לך רנדומלית דברים אחרים, גיוון, כדי לבחון האם אפשר להרחיב את מה שמעניין אותך, וגם בסופו של דבר החברים שלי יכירו לי דברים חדשים, כמו שתמיד היה (לפני הטכנולוגיה).

אם לפני כמה שנים הייתם אומרים לי, שאני אתן גישה לאימיילים האישיים שלי בשילוב עם פרטי כרטיס האשראי שלי לגופים חיצוניים, לא הייתי מאמין. אבל זה טמון בשירות, שאני מקבל בתמורה. סיפור לדוגמא: ישבתי במטוס בשיקגו בהמתנה לטיסה והופיעה לי הודעה בנייד: 'הטיסה שלך התבטלה. אם אתה מעוניין לרכוש כרטיס לטיסה הקרובה- לחץ כאן'. האפליקציה ידעה על הטיסה שלי בגלל האישור במייל, ידעה על הביטול בגלל העדכון ברשת, היו לה את פרטי כרטיס האשראי שלי, ובלחיצה אחת בלבד היה לי מקום בטיסה הבאה. מספר דקות אחרי שזה קרה עלו בכריזה לבשר על הבעיה הטכנית והביטול. הנוסעים יצאו החוצה לדלפק כדי לברר על הטיסה הקרובה, והתברר, שיש רק 3 מקומות בטיסה הזו. מקום אחד כבר נרכש על ידי בזכות האפליקציה. כל הנוסעים האחרים נאלצו להמתין לילה שלם בשיקגו, בזמן שאני כבר הייתי על הטיסה.
 
אנשים יוותרו על הפרטיות שלהם עבור גביע גלידה בחינם. בשבילי התמורה של האם לצאת לדרך עכשיו או אח"כ (כי הנייד יודע איפה הפגישה הבאה שלי ומצב התנועה לכתובת) זו 'גלידה במתנה', סיבה מספיק טובה, שבגינה אוותר על הפרטיות.
 
התמריץ של המפרסמים הוא לא להציק לי מחוץ להקשר המתאים. אם אני בסיור בחנויות בגדים אזי מתאים, שאקבל מודעה על ג׳ינס במבצע, אבל אם אני בפגישה עסקית או מרצה מולכם זה יעצבן אותי. חשוב להם לנתח מתי להציג את המידע, כך, שהוא ייצור הנעה לפעולה".
 
סקובל נשאל על התגובות הנרתעות מ"גוגל גלאס" והשיב: "יש כמה בעיות עם גוגל גלאס. המשקף חוצץ ביני לבינך וזה משנה את התנהלות השיחה שלנו. אני לא אמור להסתכל על משהו אחר אלא עליך. זו בעיה חברתית, שיצטרכו לפתור. אני צופה, שגוגל גלאס יהיה טוב לשירות לקוחות או לרופאים מנתחים, אבל לשימוש המוני צריך משהו, שלא יחסום את התקשורת הישירה ביני לבינך. אנשים לא מספיק מכירים את זה ולכן זה נראה מפחיד. הם תוהים מה זה מסוגל לעשות. בנוסף, יש בו דברים, שלא עובדים טוב כמו השימוש במצלמה, החיוג מתוך אנשי הקשר, הכתבת כתובת לניווט, וזה מתסכל. אני לא ממליץ לקנות את המוצר".
 
סקובל נשאל על פסק הדין האירופאי לגבי מחיקת מידע מהרשת והשיב: "הצעירים, מתחת לגיל 18 לא מודעים להשלכות, שתהיינה לעדכונים, שהם מפרסמים. יש פוסט ישן עליי מטקראנץ', שאני מתועד שיכור במסיבה, עם פאה כשגבר מנשק אותי. זה חי ברשת ויהיה קיים שם לתמיד. אם הייתי מורה בבי"ס היו יכולים לפטר אותי על זה, אבל למזלי אני עובד בחברה מגניבה, שלא אכפת לה. צריך לאפשר לצעירים להסיר חלק מהמידע המביך מהרשת".
 
כשסקובל נשאל מה הוא חושב, שיהיה בעוד עשור הוא ענה: "אני לא האדם הבונה את הטכנולוגיה, אני זה שנפגש עם מפתחי הטכנולוגיות, ואפילו הם לא יודעים להגיד מה יהיה בעוד 5 שנים".
 
 בינינו, זה לא מונע ממנו להציג תחזיות לעתיד... כמו שעשה בהרצאה הנוכחית.
 
קרדיט צלם תמונה עליונה: תומר פולטין.