איך נולדה קפיצת המדרגה של מכללת אפקה שתהפוך למרכז לאומי לזיהוי דיבור?
מאת: אבי וייס, 10.7.14, 08:30
 
לאחר שאוניברסיטת באר-שבע הפכה ל"בירת המחקר בתחום הסייבר", מכללת אפקה בת"א תהפוך ל"בירת המחקר בתחום זיהוי דיבור". גאווה מקומית במכללה תל-אביבית בתחום בו עוד ידברו רבות. בנוסף, הנשיא החדש של המכללה מתכונן לתפקיד.
 
"במערכת הביטחון ראו, שאנו המוסד האקדמי המתאים ביותר לבנות מאגר ידע ותוצרים בתחום זיהוי דיבור, בתחומים המעניינים את מערכת הביטחון", מתאר פרופ' עמי מויאל, ראש המחלקה להנדסת חשמל וראש המרכז לעיבוד שפה, מכללת אפקה. "ההסכם עם מערכת הביטחון מייצר תכנית עבודה רב שנתית עם יעדים מוגדרים ומטרות ברורות. זו המתכונת, שאנו אוהבים לעבוד בה וגם מערכת הביטחון אוהבת לעבוד בה. זה משתלב היטב ברמת האמון, שנוצרה בין הצדדים וההסכמה על המטרות המשותפות, שכולנו מעוניינים להשיג בשת"פ הזה".
 
קיימתי ראיון בלעדי עם פרופ' עמי מויאל (בתמונה משמאל, עם אל"מ יניב רותם, מפקד חטיבת האלקטרוניקה, מפא"ת, משרד הביטחון \ צה"ל), כדי לשמוע על ההסכם ההיסטורי בין מכללת אפקה למשרד הביטחון וצה"ל, שיהפוך את מכללת אפקה למרכז המו"פ של מערכת הביטחון בתחום "זיהוי דיבור" (כמפורט בהודעה כאן). כ"כ, ביקשתי לשמוע על התפקיד הבא של פרופ' עמי מויאל: נשיא מכללת אפקה, המכללה האקדמית להנדסה בתל-אביב.
 
שאלה: כמי שיזם וייסד את תחום זיהוי דיבור (ACLP) באפקה, איך אתה מסביר את ההסכם, המשדרג את המכללה ומכיר בה למעשה כמרכז לאומי למו"פ בתחום?
פרופ' עמי מויאל: "אנו כבר 4 שנים עובדים בשת"פ עם מערכת הביטחון ומקבלים מענקי מחקר ממנה לתחום זיהוי הדיבור. בשנים האחרונות הקשרים ביננו התהדקו מאוד והתפתחו יחסי אמון חזקים בין המערכות.
 
מכאן, שההסכם החדש מבטא 2 נדבכים המשולבים זה בזה:
א. הגדלת האמון במכללת אפקה. אנו בעולם המחקרי והיישומי נוכחנו לדעת, שאנו יכולים להגיע להישגים כשאנו עובדים במחקרים, שיש להם הישגים ותוצרים ברורים. זה לא מחקר לתחום תיאורטי בלבד.
ב. היחס לתחום זיהוי הדיבור השתנה. בשנה האחרונה עסקו רבים בחשיפות על פעילות ה-NSA ואיך NSA מאזינים לכל אחד ומנתחים מידע של כל אחד. כעת מבינים כולם, שהתחום הזה התקדם ואפשר להפיק ממנו תועלות חיוביות, לאו דווקא בהיבט השלילי כפי שהתקשורת עסקה בו.
 
מכאן, שהיכולות שלנו מצד אחד והרצון להתקדם ולהגיע לפתרונות מצד שני, הובילו אותנו לקבוע נהלי עבודה מסודרים ביחד עם מערכת הביטחון. אנו מעדיפים לעבוד בהסכם כזה, שהוא לטווח ארוך, מאשר כל שנה להמתין למענק מחקר. נוצרה כאן מערכת יחסים נהדרת, גם ברמה האישית. כך, שמערכת הביטחון יכולה לסמוך עלינו והיא מכירה אותנו ברמה האישית, כל אחד מאתנו בסגל החוקרים, בתחום זיהוי הדיבור".
 
שאלה: מה הסיבה, שמערכת הביטחון בחרה דווקא במכללת אפקה?
תשובה: "זה תחום מאוד ייחודי. זה הידע שלנו וההתמחות שלנו. זה חלק מה-DNA שלנו לעבוד למען התעשייה והמדינה. הקשר האקדמי עם התעשייה התפתח אצלנו מהיום הראשון שקמה המכללה והוא חלק בלתי נפרד מה-,DNA שפיתחנו אצלנו במכרז לעיבוד שפה.
 
אני יכול לציין, שלא רק מערכת הביטחון הכירה ביכולות שלנו. גם משרד הכלכלה החליט לקדם את התחום הזה אצלנו. כבר עשינו 3 פרויקטים במסגרת המגנטון (מסלול "מגנטון" מיועד לעודד העברת טכנולוגיות, שפותחו במוסדות המחקר באקדמיה, לשימושן של החברות התעשייתיות), בפרויקטים במימון ותמיכת משרד הכלכלה והמשרד בהחלט רואה בנו מרכז ידע מוביל לתחום זיהוי דיבור בישראל".  
 
שאלה: מה התחדש בתחום זיהוי הדיבור, מאז הכנס של שנה שעברה?
תשובה: "בשנה שעברה התחיל להתפתח ענן כבד, שמיסך את כל התחום. הענן הזה היה השימוש בהאזנות סתר בתחום המודיעיני ע"י ה-NSA כפי שנחשף בתקשורת העולמית ע"י אדוארד סנודן. אנשים לא אהבו את השימוש הזה והפגיעה בפרטיותם.
 
כיום יש 'חזרה למקורות'. מדברים היום על אפליקציות חכמות. מדברים על אפליקציות בענן ואפליקציות בסלולר. אני מאוד מאמין בעולם האפליקציות.
 
זה העיסוק הקלאסי של תחום זיהוי הדיבור המודרני. מדובר באפליקציות העוזרות לאנשים בכל דבר. זה החל כ'עוזר אישי' ומתקדם ל'עוזר וירטואלי' בכל תחום ובכל תווך על כל מכשיר קצה. מיקרוסופט הכריזה לא מכבר על Cortana, שמצטרפת ל-Siri של אפל, ל-Google Now של גוגל ול-Nina של ניואנס.
 
הכיוון היום מאוד ברור: אנו הולכים בדרך אל Virtual Assistance.
 
תחום נוסף, שאני מאוד מאמין בהתפתחות שלו, זה תחום ה-Multi-Modality. הדיבור הוא רק אחד מתצורות התקשורת האנושית. יש גם טקסט, וידיאו ומחוות גוף, אצבעות וידיים. הכל משתלב. אנו רואים את החיבור בין הטכנולוגיות ככיוון התפתחות חשוב. זו רק תחילת הדרך. אנו נראה חיבורים טוריים בין התחומים.
 
אנו כבר רואים, שה-NLP (ר"ת: Natural language processing) נכנס לזרם המרכזי של תחום זיהוי דיבור. יחד עם זאת, צריך לקחת בחשבון, שיש עדיין להתגבר בדרך על בעיות לא פשוטות ויש לא מעט אתגרים גם בתחום המו"פ.
 
הכלים החדשים, שיצאו לשוק, דורשים אדפטציה להתנהגות האנושית. השילוב של טקס, דיבור, וידיאו ומחוות ביחד, עם אינטליגנציה ברמה גבוהה שמעבדת נתונים בענן, זה הכיוון, שאני מאמין, שאנו צריכים ללכת בו".
 
שאלה: מהם תחומי המחקר החדשים בהם תעסקו בשנים הקרובות?
תשובה: "יש כיום כמה כיוונים טכנולוגיים חדשים, שהתחלנו לעסוק בהם, בעיקר סביב עולמות ה-Big-Data והענן. למשל, יש לנו בסיסי מידע של הקלטות של עשרות אלפי שעות של הקלטה, שעד עתה לא יכולנו לעבד אותם. הקהילה של המפתחים מתחילה למצוא פתרונות לעיבוד חכם של 'מידע לא מובנה' בהיקפים עצומים, כמו הקלטות אודיו ווידיאו".  
 
שאלה: איך אתה מעריך ומסכם את הכנס הבינלאומי השנתי, שיזמת לתחום זיהוי דיבור באפקה?
תשובה: "להערכתי, זה הכנס הטוב ביותר, שהתקיים בתחום זיהוי הדיבור עד היום. הסיבה: שיפרנו את עצמנו מהכנס הקודם. למדנו לקחים והקשבנו קשב רב למשובים.
 
אחד הדברים ששיפרנו, הוא פיתוח הקשרים בין המשתתפים. זה המפגש השנתי היחיד בין כל העוסקים בתחום זה בעולם ובישראל. אנו קהילה לא גדולה והרצון להיפגש עם כולם, להחליף מידע, לעשות עסקים, לייצר קשרים חדשים, למצוא כיווני מחקר חדשים, הפך לדבר חשוב במפגש השנתי הזה. לכן, בנינו אותו בצורה המתאימה לצורך הזה. כך, הפכנו ל-Hub, למרכז לכל הקהילה, במפגשים בין האנשים העוסקים בתחום זיהוי דיבור.
 
בנוסף, העלינו את הרמה של המאמרים המתפרסמים בכנס. במקביל, הבאנו מרצים מובילים מהעולם והכנסנו אותם פנימה, כחלק מהכנס, גם כמנחים ומובילי קבוצות דיון וקבוצות עבודה. הם היו חלק בלתי נפרד מלוח הזמנים של הכנס. כך, שהיה כאן שילוב מלא של כל העוסקים בנושא מהארץ ומהעולם".
 
שאלה: איך אתה מתכונן לקראת כניסתך לתפקיד נשיא המכללה?
תשובה: "בתחילת אוקטובר 2014 אכנס לתפקיד נשיא מכללת אפקה. אני לומד כעת את התפקיד מהנשיא היוצא (פרופ' מוטי סוקולוב) ומכין את עצמי לתפקיד. ההסכם עם מערכת הביטחון הגיע בדיוק בזמן לפני כניסתי לתפקיד, מה שמבליט ומציף את החשיבות של המכללה לתעשיית ההייטק ומערכת הביטחון בישראל.
 
המסר העיקרי שלי: אפקה רואה את עצמה כמכללה, שתעצב את המהנדסים של הדור הבא, מהנדסים טובים ומצטיינים הנמצאים בחזית הידע. לצורך זה יש במכללה מרצים טובים. אני מעוניין להמשיך בהעלאת הרמה המדעית של המהנדסים היוצאים מהמכללה בתואר ראשון ואני מעוניין להמשיך ולהשקיע רבות בקידום התואר השני במכללה.
 
אני מעוניין לפתח קשרים רבים בכמה כיוונים. לאקדמיה יש תפקיד חשוב בחברה בה אנו פועלים. לכן, חיזוק הקשר עם החברה הוא חלק מהיעדים, שאני מציב לעצמי. החלק המרכזי בתחום זה הוא הידוק הקשר עם מערכת החינוך. אנו, כחלק מהחברה, יש לנו קשר מצוין עם התעשייה, כפי שתיארתי בראיון הקודם שלי, עם כל רבדי התעשייה ובמיוחד תעשיית ההייטק, וכעת הגיעה העת, שנגיע לשת"פ כזה טוב גם עם מערכת החינוך.
 
אני מאמין, שאנו יכולים לעזור בהבאת יותר תלמידים במערכת החינוך לבגרות של 5 יחידות במתמטיקה, 5 יחידות בפיזיקה ובשאר המדעים. אני מאוד מאמין, בשיתוף פעולה ובהידברות.
 
ביקור של תלמידים כאן במכללה במסגרת מיזם 'אשנב לאקדמיה', הוא דבר, שאני מעוניין לחזק ולהוביל אותו. לביקור אצלנו, למפגש עם הסטודנטים, המרצים, המעבדות ותכני הלימוד, יש אפקט חיובי ומדהים על התלמידים. ניזום כנסים שנתיים, שיעסקו בטיפוח הקשר גם עם התעשייה וגם עם מערכת החינוך. הנושא החשוב לי ביותר לעתיד המדינה הוא החינוך. אני מרגיש, שאוכל לתרום בתחום הזה, שאני כה אוהב אותו".
 
שאלה: מה המסר שלך לסטודנטים במכללה?
תשובה: "הקו שלי הוא קו המקצוענות. זו הסיבה, שאנו לא מתפשרים ולא נתפשר בתנאי הקבלה למכללה. אנו רוצים להכשיר מהנדסים מעולים לתעשייה. פיתוח הידע זה לא רק בלמידה המגיעה מהמרצים, אלא בעיקר היכולת ללמוד לבד. זה הדבר החשוב ביותר למהנדס בעידן בו הכל משתנה כל הזמן ובקצב הולך וגובר. לכן, זה יהיה המוקד שלנו בהכשרת המהנדסים. אנו נעודד אותם למחשבה עצמאית, למידה עצמאית והתפתחות עצמאית, מלווה ביכולת עבודה בצוות ויכולת לקיים דיאלוג ושת"פ עם עמיתים.
 
במקביל, נחזק את היכולת של השימוש בשפה המקצועית של המהנדסים באנגלית. נחזק את יכולת ההצגה והביטוי באנגלית. אין יוזמות ויזמות בלי ידע להציג אותן נכון ובאנגלית. אני מקווה, שהכיוון, שאני הולך בו, יקבל את ההערכה הנכונה מכל התעשייה ויעריכו את הבוגרים שלנו בהתאם לכך. הם יצאו מהמכללה עם הכשרה, שתביא אותם להצטיינות וליזמות בתעשייה, בכל מקצוע ותפקיד אליו ילכו".