עולם כלכלי ויזמי נולד ביודפת שבגליל ובא לשנות כל מה שאנו מכירים

עולם כלכלי ויזמי נולד ביודפת שבגליל ובא לשנות כל מה שאנו מכירים
מאת: אבי וייס, 23.8.14, 18:30
 
ה"זוז" זה המטבע, שאמור להניע כלכלה אוטונומית ומבוזרת, כשבשלב ראשון הזוז ישמש לצורך "שיתוף נסיעות". חשיפת סטארטאפ ישראלי מזן אחר לגמרי ולא שגרתי, עם תפיסות עולם חדישות בתחום המטבעות הקריפטוגרפיים.
 
"אנו מייצרים כלכלה בריאה יותר, הוגנת יותר, מבוזרת יותר, עם תנועה גדולה יותר", מתארים מתן פילד ושי זלוף, מחברי פרוייקט לזוז (La`Zooz). "חברות רגילות, לרבות חברות סטארטאפ, לא משתפות את הפיתוח והמשאבים שלהן. אנחנו עובדים אחרת: אנו מזמינים את כולם להשתתף והכל פתוח. זה עיקרון בסיסי אצלנו. זה רעיון של הוגנות – Fare Share, רעיון של שיתוף פעולה במקום תחרות".
 
קיימתי ראיון בלעדי עם מתן פילד (בתמונה העליונה), ושי זלוף (בתמונה משמאל), כדי לשמוע על מימוש הרעיון של מערכת לשיתוף נסיעות המתגמלת כל מי שמבצע איזו פעולה בה, בגישה יזמית שונה לחלוטין מכל מה שאנו מכירים.
 
מתן פילד הוא ד"ר לפיזיקה ממכון ויצמן הנמצא כעת בשלב הפוסט-דוקטורט בטכניון. שי זלוף הוא מתכנת, שעסק בפיתוח מערכות אוטומציה. יחד עם עוד חברי הפרוייקט הם כבר הופיעו ב-3 האקתונים וזכו להערכה רבה:
א. האקתון ביטקוין השני בישראל. הופיעו תחת השם RideShare (שהוחלף בהמשך הפיתוח ל-LaZooz).
ב. האקתון Bitcoin 2.0 בטקסס ארה"ב.
ג. האקתון הבינ"ל הראשון למאסטרקוין, שנערך בישראל. 
וכן השתתפו בהשקת מערכת מימון המונים Crowdsale החדשה והייחודית במסגרת חגיגת שנה למאסטרקוין.
 
שאלה: מהיכן צמח הרעיון של לזוז?
תשובה: "שנינו תושבי היישוב יודפת שבגליל ונפגשנו באקראי וראינו, שיש לנו רעיון דומה של שיתוף נסיעות בזמן אמת. התחלנו מהרעיון הזה. אולם, זה עבר הרבה גלגולים בשנה האחרונה.
 
הבסיס לרעיון בא מזה, שיש לנו נסיעות רבות מהיישוב לערים הגדולות. ראינו, שמסביבנו רוב המכוניות נוסעות עם אדם אחד. זה לא נראה לנו הגיוני וחשבנו, שצריך לעשות משהו כדי לשנות את המצב הזה".
 
שאלה: הרעיון של שיתוף נסיעות ונוסעים אינו חדש ויש לא מעט חברות וסטארטאפים העוסקים בנושא. מה החידוש שלכם?
תשובה: "ידענו, שאנו לא 'מגלים את אמריקה'. הרעיון הזה למעשה קיים והיו אפילו לא מעט מחקרים על התחום הזה. אולם, די מהר הבנו, שהסיבה, שהיו המון ניסיונות כושלים זה משום, שיש בעיה במודל הקיים.
 
יש חברות, שהצליחו בפלח שוק מסוים, למשל Uber (כמו GetTaxi), אבל זה לא ממש שיתוף נסיעות. זה שיתוף בין נהגים דוגמת נהגי מוניות, על בסיס תעריפים, שהם נמוכים בכ-20% מתעריפי המוניות הרגילות. כך, שזו אפליקציית מוניות חכמה ולא אפליקציה לשיתוף נסיעות.
 
לא מצאנו אפליקציות זמן אמת, שהצליחו בתחום שיתוף נסיעות. הסיבה: אנו נוגעים בדבר הבסיסי ביותר: הצורך לשנות הרגלים והתנהגות של בני אדם. ההרגלים והנוחיות של בני האדם זה דבר כל כך בסיסי, כך שקשה להפריד בין האנשים וההרגלים שלהם. לכן, יש לחפש דבר המועיל לאנשים, שנותן להם ערך מוחשי בלי להוריד להם את הנוחות. זו גישה אחרת לגמרי.
 
קח לדוגמה את רעיון ה-Car Pooling. יש הרבה חברות וסטארטאפים הפועלים בתחום הזה. למה זה לא מצליח להתרומם? כי צריך להתחייב על שעת היציאה ועל שעת החזרה ליום שלמחרת. בלי זה, אין יכולת תיאום נסיעות בין החברים בקבוצה. זו בעיה.
 
אנשים רוצים את החופש שלהם לצאת ולחזור מתי שנוח להם וזה לא דבר מדויק, שאפשר להתחייב עליו כלפי אחרים. יש נתח שוק מאוד מצומצם של אנשים המוכנים להתחייב מתי הם נעים ממקום למקום ומוכנים, שינהלו להם כך את החיים. זה לא יכול להיות פתרון המוני.
 
כדי לספק פתרון המוני, צריך מערכות תחבורה חכמות המספקות ערך לאנשים ויודעות להתנהל בחוכמה בזמן אמת. זה הרעיון, שאנו מציגים והוא: Real Time Ride Sharing.
 
מזה התחלנו וראינו, שאם נבנה פלטפורמה נכונה נפתור עוד כמה בעיות. זה יכול לתת מענה לכל סוגי התעבורה החכמה, החל מתחבורה ציבורית, רכבות, שינוע סחורות ודואר וכך הלאה. זה בסיס לפתרון לעיר חכמה. קשה כרגע לאמוד מה השימושים העתידיים של מערכת כזו".   
שאלה: איך מפתחים מערכת כזו של שיתוף תחבורה בזמן אמת?
תשובה: "אנו בונים את זה בהדרגה, הכל בקוד פתוח והכל מבוזר. אין מנהלים לפרויקט הזה. אנו יזמים בדיוק כמו כל היזמים המצטרפים לפרויקט. זה למעשה חלק מהרעיון של Bitcoin 2.0.
 
התחלנו מההבנה, שאנו רוצים לבצע שינוי תודעתי. אז אנו צריכים להתחיל בשינוי תודעתי של כל אחד שמצטרף לפרויקט וגם שלנו עצמנו. זו הסיבה שכל אחד יכול להשתתף".
 
שאלה: האם תקום באיזה שלב חברת סטארטאפ כמו שאנו מכירים?
תשובה: "אין חברה ואין מניות. אין דבר כזה אצלנו. יש הרבה שאלות, שטרם נענו, אבל בקהילה יש מחשבה, שאולי בהמשך נקים עמותה בגישת המלכ"ר. כרגע זה לא הוחלט. כך, שקשה לנחש מה הקהילה תחליט.
 
יתרה מכך: אין מי שהוא הבעלים של ה-IP (ר"ת: Intellectual Properties), שאנו מפתחים. יכול להיות, שבעתיד תיווצרנה חברות על בסיס IP שלהן. אולם, כרגע זה לא נוצר ולא נראה שייווצר. אנו לא מכוונים את הקהילה לכיוון הזה כי זו לא הדרך שלנו.
 
הדרך שלנו פשוטה: כל אחד מצטרף לפרויקט איך שהוא רוצה, מפתח מה שהוא רוצה ומתוגמל לפי ערך התרומה שלו לקהילה".  
 
שאלה: איך מממשים גישה כזו פתוחה?
תשובה: "תהליך הפתיחות הראשוני כבר נוצר ואפשרנו עבודה מבוזרת. אולם, הפלטפורמה שלנו עדיין לא גמורה. אנו למעשה עוד בשלב אלפא.
 
הנושא של פלטפורמת העבודה הוא רק היבט אחד בפיתוח שלנו. במקביל לפרויקט שיתוף התחבורה החלטנו, שאנו מעוניינים לפתח פלטפורמה המאפשרת עבודה בארגון מבוזר לחלוטין.
 
אם אנו פועלים בעקרונות Bitcoin 2.0, אז חיפשנו פלטפורמה כזו וראינו שאין. אז גם את זה אנו בונים עם הקהילה.
 
 זו פלטפורמה, שתספק מענה ל-2 צרכים: 1) שת"פ בארגון מבוזר לחלוטין ו- 2) יצירת מנגנונים לקבלת החלטות בארגון מבוזר לחלוטין.
 
אנו מעוניינים לספק פלטפורמה המאפשרת לארגונים להתפתח בצורה מבוזרת לחלוטין, כולל כל תחום ניהול התוכן, ניהול ההחלטות וכך הלאה. מתוך זה מגיעה מערכת כריית הטוקנים (Tokens)".
 
שאלה: איך תהליך הכרייה של טוקנים משתלב כאן?
תשובה: "זה מה שמניע את המערכת. הטוקן מתחיל להיכרות מהרגע הראשון, כי הקהילה מעריכה את העבודה והתרומה של כל אחד והעבודה הזו מתוגמלת בטוקנים לפי רמת ההשקעה של כל אחד.
 
זה בדיוק כמו מנגנון Page Rank של גוגל. המנגנון של הקהילה קובע מה חשוב לקהילה ומה פחות חשוב ולפי זה מגיע התגמול. כל אחד בקהילה נותן משוב לכל אחד, וכך ניתן לשערך את ערכו של כל אדם במערכת".
 
שאלה: מה השווי של הטוקן עבור זה המקבל את הטוקן על העבודה שלו?
תשובה: "כרגע זה חסר ערך, כי זה רק המימוש של הרעיון שלנו, שבנינו עליו טוקן. ברגע שמערכת תתחיל להתבזר, בתהליך, שמיד נסביר, זה יפגוש את העולם האמיתי ואז יהיה לטוקן הזה ערך כלכלי והמשקיע מאמץ, שקיבל עבור עבודתו טוקן, יוכל לראות פירות ממשיים לעבודתו.
 
יש דרך שניה להסתכל על התהליך הזה. זה חלק מעולם ה-Decentralized App. הגישה אומרת, שמה שמניע את העולם זה הטוקן. במקרה שלנו, נוצר ערך של טוקן הניתן לקנות אותו מהמערכת. לכן, אנו בונים פרוטוקול כלכלי מיוחד, ששייך לרעיון שלנו. זה יוצר סוג של כלכלה ייחודית וחדשה, שאנו בונים, גם כן במקביל לרעיון שיתוף התחבורה".
  
שאלה: איך הטוקן "פוגש" כסף אמיתי ואיך הגעתם ל"זוז"?
תשובה: "זה די פשוט: ניתן להמיר טוקנים בביטקוין. זה סוג של Demand Based Mining. זה די דומה לרעיון של המאסטרקוין בשלבים הראשונים שלו.
  
ה"זוז" זה המטבע שלנו. השם של המטבע בא מהעת העתיקה כשלמטבע היה ערך כפי שהזוז הועבר מיד ליד.
 
מכאן, שהמהפכה שלנו כוללת 3 רבדים מקבילים:
א. מהפכה תחבורתית.
ב. מהפכה כלכלית. כבר כתבנו פרוטוקול כלכלי חדש המתאר את המבנה של הזוז.
ג. יצירת מערכת חדשה לניהול ארגונים מבוזרים. יש כאן היבטים קהילתיים, חברתיים וארגוניים".
 
שאלה: יהיה שלב בו תגייסו הון?
תשובה: "התהליך אצלנו שונה ממה שאתה מכיר בגיוסי הון לסטארטאפים. בעוד כחודש ייפתח חלק מהפרוטוקול לציבור. כך, אנשים יוכלו לשלוח ביטקוינים ולקבל תמורתם זוזים. אנו ניכנס תוך כחודש למהלך מאוד ייחודי, סוג של Crowdsale. ניתן כמובן גם ללכת בדרך ההפוכה: לשלוח זוזים (למי שכבר יש) ולקבל ביטקוינים, אבל בערך יותר נמוך.
 
כך, אנו יוצרים ערבות הדדית. מי שקונה זוזים תמורת ביטקוין, הביטקוינים נכנסים לארנק אחד, וזה עומד מול כל מי שמקבל טוקנים עבור עבודתו, והוא יכול לבצע המרות.
 
אנו משתפים פעולה גם על ביטקוין וגם על מאסטרקוין. ניתן לקבל המרות על שניהם וביניהם. כך שיהיו בשוק זוזים גם על בסיס מאסטרקוין".
 
שאלה: איך אנשים, שאתם מציגים להם את הרעיונות הללו, מקבלים זאת?
תשובה: "עד היום קיבלנו פידבקים מאוד חיוביים וחזקים. כולם תופסים, שיש לנו פתרון גנרי העונה לצורך שקיים, צורך עולמי. זה פתרון המוריד חסמים לדברים בסיסיים כגון: איך מתאגדים, איך מנהלים רעיון, איך הופכים רעיון למציאות, איך מחלקים הכנסות.
 
הרעיון שלנו מאפשר ליצירתיות האנושית להגיע למימוש בצורה יותר טובה ויותר הוגנת. זה מתקבל בברכה בכל מקום בו אנו מציגים את זה".
 
שאלה: איך אתם באופן אישי מתוגמלים ומה מניע אתכם?
תשובה: "אנו, בדיוק כמו כל חברי הקהילה, כורים זוזים. כל אחד יכול להצטרף למשימות. יש לנו הרבה משימות בכל תחומי הפיתוח. כל אחד יכול לנהל את עצמו כראות עיניו ולהציג תוצאה של עבודתו לקהילה. אם הקהילה חושבת שהתוצאה חשובה, אז המוערך מקבל זוזים. כך זה חל גם עלינו.
 
אנו יכולים למכור זוזים, שכבר יש לנו, למשקיעים, כבר בשלב הראשוני הזה, והערך של הזוזים נקבע ע"י המשקיעים. זאת, עד שהזוז יצא לציבור והערך יקבע במנגנון כלכלי הנבנה כעת".
 
שאלה: איך מנהלים את הזוז כך שלא יקבל את המחלות של הביטקוין?
תשובה: "הרעיון של הזוז התפתח אצלנו בהדרגה. העיקר היה, שחיפשנו איך להפיק מטבע, שלא ינוע למעלה ולמטה בקפיצות כמו הביטקוין. למעשה, את הבסיס לרעיון קיבלנו מאייל יונה שגב מהשגרירות, שהציע, שנקבע את הזוז כצמוד למדד מוכר, למשל למדד האנרגיה העולמי. כך נוכל לבנות את הזוז מעל לביטקוין, אבל בלי התנודתיות.
 
כך בא לנו הרעיון לבנות Class חדש בעולם המטבעות הקריפטוגרפים. עד היום, בכל סוגי המטבעות היה ידוע כמה מטבעות יש כרגע במחזור והערך של כל מטבע נקבע בשוק החופשי. השיטה של טוקנים מכילה בתוכה יתרונות וחסרונות. החיסרון העיקרי הוא התנודתיות, מה שיוצר חוסר ביטחון ואי אמון במטבע. כ"כ, במטבע שיש בה עלייה אקספוננציאלית בערך שלה, זה מפריע לחשב את הערך של המטבע לאורך זמן. יש כאן הרבה משחק לארביטרז'ים.
 
בנוסף, יש המון שרירותיות ביצירת המטבעות וכרייתם. בכל פרויקט של מטבע חדש, גם בביטקוין, תראה, שיש בו שרירותיות בולטת. זה פוגע לדעתנו במסחר. אנו סבורים, שיש לקבוע מנגנון, שלא קובעים מראש כמה יקבלו המייסדים. גם הערך הזה ייקבע ע"י השוק. כך, שמה שאנו מעוניינים זה לייצר מטבע, שיהיה לו ערך אמיתי בעולם האמיתי. דהיינו: לקבע אותו לערך ממשי. זה נקרא מנגנון Full Pegging. יש כבר מטבעות כאלה, למשל, שצמודים לדולר.
 
אנו הצמדנו את המטבע זוז לעלות של 1 ק"מ נסיעה של רכב בעולם. בכל רגע נתון, כל המשתמשים בקהילה מעריכים את העלות של הק"מ נסיעה וכך ערך המטבע נשאר די יציב וזה מחזיר את האמון במטבע.
 
הפתרון הזה הגיע מהצורך לתגמל גם את אלה שנכנסו ראשונים וגם את אלה שנכנסו מאוחר. זה יוצר הוגנות ואמון גדול ביותר במטבע.
 
יצרנו כלי אחיד המתנהג כמו טוקן, שצריך לצבור ערך בעת צבירתו והוא ע"י כך דיפלציוני, ושכשהוא זז מיד ליד הוא אינפלציוני.
 
זה נעשה בצורה כזו: קובעים שער יציג ע"י הקהילה: נניח 1 זוז שווה 1 שקל. אבל הקנייה והמכירה נעשית בהפרש שערים בין הקנייה והמכירה, נניח לצורך ההדגמה: 1.9 ₪ גבול עליון ו-0.1 ₪ גבול תחתון. הרווח בין המכירה לקניה נכנס לבעלות של כל הקהילה, וכל אחד מקבל ממנו לפי התרומה שלו. לכן, התנודתיות של המטבע היא רק בין גבולות מוגדרים, שהערך שלהן ברור.
 
המערכת שלנו לא יכולה לפשוט את הרגל כמו מטבע הנוצר בידי הבנק המרכזי של המדינה כי תמיד הערך של הזוז מקובע".
 
שאלה: כמה אנשים מעורבים כרגע בפיתוח הפרויקט?
תשובה: "עד כה עברו דרך הפרויקט כ-40 אנשים. יש כ-10 פעילים מרכזיים מהם 4 פעילים ברמה גבוהה, דהיינו: כל זמנם מושקע בפרויקט. אנו בשלב ראשון של יציאה לציבור. כך, שהמספרים הללו יעלו במהירות בקרוב.
 
ממה שראינו, אנשים מתלהבים מזה ולכן ברור לנו, שדי מהר אחרי היציאה לציבור נראה מסות של אנשים".
 
שאלה: איך תגיעו למסות של אנשים בתחום שיתוף הנסיעות?
תשובה: "בשלבי התכנון הערכנו, שצריך בישראל מסה של לפחות 100 אלף אנשים, שישתמשו במערכת, כדי שהיא תעבוד. לכן, שאלנו את עצמנו: איך מצרפים 100 אלף איש, שיהיו חלק בפרויקט רק בישראל? הדרך היא פשוטה: צריך לתת להם ערך. צריך לשתף את האנשים בפרויקט בצורה קלה ונוחה. כך הם יקבלו ערך, דהיינו: זוזים, כחלק מהפרויקט.
 
לכן, בשבועות הקרובים נעלה בחנות של גוגל אפליקציה, שנמצאת כרגע בפיתוח בשלב אלפא, אפליקציה שתריץ כרייה של זוזים. האפליקציה בשלב ראשון לא תבצע שיתף נסיעות אלא רק איסוף פרטים (Data). הכרייה תתבצע עי"כ, שמי שמוריד את האפליקציה ישאיר אותה פתוחה בסמארטפון שלו ועבור כל ק"מ נסיעה שלו הוא יכרה זוזים. האלגוריתמים, שנריץ באפליקציה, יוכיחו, שאכן האדם נע במרחב ונסע וזה יהיה עבורו Proof of Concept.
 
ברבעון הקרוב תוכל לראות את זה מתפשט ונמשיך לפתח את האפליקציה. כשיהיה מספיק Data במערכת נוכל לעבור לשלב הבא.
 
השלב הבא יהיה כזה: כל משתמש יכול לראות כיצד הוא יכול להגיע מנקודה A לנקודהB  שזה היעד שלו. יש כאן אפשרויות של Hopping, דהיינו: מעבר בין נהגים בזמן אמת בדרך ליעד. כך, שכל אחד יוכל למצוא משתמשים, שהוא יסיע ויתוגמל על כך, ובעל זוזים המחפש הסעה יוכל לבחור נהגים כדי להגיע ליעדו ולתגמל אותם בזוזים.
 
השיטה הזו תופעל לא רק בישראל. יש לנו כבר יזם במוסקבה, שיפעיל זאת ברוסיה. אנו משוכנעים, שיהיו יזמים במקומות נוספים רבים בעולם".
 
שאלה: מה החלום המקצועי שלכם?
תשובה: "אנו מעוניינים לאפשר לפתח פלטפורמות שתאפשרנה לאנשים להביא את עצמם לידי ביטוי בצורה חלקה, טובה והוגנת.
 
אנו יוצרים מערכת בשם DATN (מצ"ב מצגת), כמימוש של תפיסת העולם הקריפטוגרפי העתידי. המערכת שלנו היא Decentralized Autonomous Transportation Network. זה מתאים לא רק לשיתוף נסיעות. זה יכול להתאים לכל מה שנע ואפשר לשלב בזה מערכות תחבורה אחרות כולל אוטובוסים, רכבות, אופניים עירוניות, רכבת תחתית ועוד. מי שרוצה להגיע מנקודה לנקודה יוכל לבחור כל שיטת תחבורה מתאימה לו. אפשר להשתמש בזה גם לצורך העברת חבילות דואר או כל דבר אחר. זה יכול להיות בסיס לעיר חכמה ולתת פתרון לכל המערכות של העיר החכמה.
 
קל לבצע אינטגרציה של הפלטפורמה, שאנו מפתחים, לכל מערכת אחרת. זה לא דורש חברת אינטגרציה חיצונית כדי לשלב את המערכת בכל דבר אחר, כי זה יכול להיות מפותח בתוך הקהילה וע"י חברי הקהילה. הטוקן יוצר ערך המניע את חברי הקהילה לפתח והטוקן יוצר ערך עבור כולם. אנשים יראו לבד, שניתן לממש את העקרונות הללו בכל תחום, לא רק בתחבורה. זה פותח עולם כלכלי ויזמי חדש לעולם".