טכנולוגיית הביטקוין כבסיס לתקשורת אינטרנטית מזן חדש לגמרי

חשיפת גישת הביטקוין 2.0 בפיתוח ישראלי מלהיב, שלוקח את טכנולוגיית הביטקוין והופך אותה לשירות אינטרנטי חדש לגמרי: העברת מידע עסקי (וגם פרטי) מתועד, מאובטח ומוצפן. מידע, שלא ניתן לשנות אותו, שמוכיח מקוריות של מסמכים ובעלות על נכסים (Assets) מכל סוג. לא צריך יותר עורכי דין, נוטריונים, שרתי אחסון, ארכיונים וכספות...
מאת: אבי וייס, 3.1.15, 20:50

 במפגש פורום קהילת ביטקוין ישראל (קהילה המונה מעל ל-1,600 חברים), נחשף (בבית גוגל בת"א) ביום 1.1.15 פיתוח חדש ומאוד מבטיח (לעולם ה-Bitcoin 2.0), שנכנס תחת הכותרת: The Blockchain as TCP/IP. 

מני רוזנפלד, (בתמונה משמאל), יו"ר איגוד הביטקוין הישראלי: "ביטקוין הוא המטבע הדיגיטלי המוביל בעולם. יש עוד מטבעות, אבל הם לא בולטים והשפעתם קטנה. אולם, כל מי שנחשף לעולם היבטקוין יודע, שהביטקוין הוא לא רק מטבע. הוא קודם כל טכנולוגיה. זו טכנולוגיה בגישה חדשה, שיושבת על רשת האינטרנט כשבבסיסה מצויה שרשרת הבלוקים: Blockchain.

מפתחים רבים ראו פוטנציאל עתידי רב בשימוש בשרשרת הבלוקים כטכנלוגיה לשימושים, שאינם ייחודיים דווקא למטבע הביטקוין. אנו קוראים לזה Bitcoin 2.0. תחום מלהיב, שנמצא בצעדיו הראשונים עם קהילות מפתחים בכל העולם וגם בישראל. היום נציג פיתוח מעניין בתחום הזה.

אנו באיגוד הביטקוין הישראלי נמצאים ממש כעת בעיצומה של מערכת בחירות להנהלת האיגוד. אני קורא לכל החברים לבוא ולהצביע וכך החברים יוכלו להשפיע על דמותה של הנהלת הארגון ודרכה העתידית". 

גדעון גרינספן (בתמונה משמאל), מייסד ומנכ"ל Coin Sciences, מפתחת CoinSpark: "אנשים אוהבים להשוות את הביטקוין לזהב, אך זו לא השוואה נכונה. הסיבה: יש לזהב ערך מהותי בסיסי בשימושים שלו למשל בתעשיית התכשיטים. לכן, צריך לחפש מה הערך האמיתי של הביטקוין לא רק כפונקציה של קניה ומכירה שלו בין סוחרים.

משהו השתבש בשנתיים האחרונות בגידול של הביטקוין. אין עלייה דרמטית של כמות הטרנזקציות. גם המחיר די מדשדש במקום בשנתיים האחרונות. זה מזכיר את ה-Hype Cycle של גרטנר. אני לא יודע מה יוביל את התחום בו אנו עוסקים לשלב הפרודוקטיביות, לפי הגרף של גרטנר. לכן אני שואל: מה אפשר לעשות כדי לתת ערך אמיתי לביטקוין? זה לא פשוט. 

בנוסף, מתחילים לגלות את העלות האמיתית של הטרנזקציות. זה למעשה הפרס, שנותנים לכורים וזה מוריד את הערך של המטבע. אחוז עלות הטרנזקציות בביטקוין עומד סביב ה-3%, בערך כמו הפייפאל ומערכות סליקה אחרות. אז מה הייתרון בסליקה בביטקוין?

אם נבחן מה ה-Killer Application, שהיה עד כה בביטקוין נראה, שזה מה שמכונה 'דרך המשי' ברשת האפלה. אבל זה פשוט אבסורד. הרי ברור' שהממשלות ירדפו אחרי הגישה הזו ויפעלו להכניס לבית הסוהר כל מי שעוסק בעסקאות בלתי חוקיות כאלו.

אני בא בגישה לגמרי אחרת. הקמתי סטארטאפ vבנוי על תפיסת עולם אחרת ממה שרגילים לראות בעולם הביטקוין. אני רואה את הביטקוין כסוג של תקשורת בין אנשים ומקומות, בדיוק כמו כל סוג של תקשורת הקיימת בעולם התקשורת. אני נמצא בתפיסה שלי בעולם התקשורת, עולם התקשורת האינטרנטי, ובדיוק במקום הזה אני מאמין, שניתן להביא את הערך הממשי לעולם הביטקוין. 

כל פרוטוקול תקשורת הקיים בעולם נולד כדי להעביר מסרים, דהיינו: מידע (Data). הביטקוין מאז היוולדו מעביר מידע על המטבע בשרשרת הבלוקים. זו דרך אחת לקודד מידע. יש כמה דרכים נוספות: כתובת בלוקצ'יין מזוייפת או מולטי-סיג. שתיהן מאוד בזבזניות וכבדות למימוש לצרכי העברת מידע.

המפתחים והכורים שמו לב בשנה האחרונה, שיש כבר כאלה שמטמינים מידע בטרנזקציות של הביטקוין, מידע שלא קשור למטבע ולכמות, שהועברה בשרשרת הבלוקים. לכן, מפתחים בקהילה החלו לפתח דרך להעביר מידע ויצרו פקודה הנקראת OP_RETURN, פקודה, שנכנסה לפרוטוקול הביטקוין כחלק משרשרת הבלוקים. לכן, פקודה זו לא מעמיסה על הזיכרון ברשת.

אנשים רבים מאמינים, שיש משמעויות רבות לרשת הביטקוין. יש ויכוח כמה מידע ניתן להכניס ל-OP_RETURN ובגרסה האחרונה שיצאה -  version 0.9 הוחלט, שזה יהיה 40 בתים.

אם משווים את ה-OP_RETURN ל-TCP/IP רואים מיד, שיש בעיה. זה ממש לא אותו הדבר. עולה הרבה כסף להעביר מידע ב-OP_RETURN מול TCP/IP. זה פי 10 מיליון יותר יקר. כשבודקים יותר לעומק רואים כמה הבדלים חשובים נוספים:הביטקוין לשרשרת הבלוקים זו תקשורת א-סינכרונית, כמו דוא"ל. זה טוב יותר ומדויק יותר מ-TCP/IP שהוא סינכרוני. יש כאן תיעוד לכל טנזקציה, מה שאין ב-TCP/IP. קל לחבר בין הודעות, הפרטיות ברמה מאוד גבוה ןכולם רואים את כל הטרנזקציות. כך, שלא ניתן להעלים או לשנות טרנזקציה, שיטת התשלום שונה (לא משלמים על הגלישה באינטרנט, כי בשרשרת הבלוקים התשלום לכורים הוא חלק מהטרנזקציה).

אם מנתחים את היתרונות מול החסרונות מגיעים למסקנה, שהביטקוין עם גישת ה-OP_RETURN מתאים לשימושים הבאים:
א. להעביר מידע בכמות קטנה, קטנה מאוד.
ב. להעביר מידע קצה, שיש לו ערך או חשיבות מאוד גדולה.
ג. להעביר דברים, שרוצים לתעד אותם ושיהיו בתוקף עד אין סוף ושלא ניתן יהיה לשנות אותם.
ד. להעביר דברים, שאין בהם חשיבות למהירות.
ה. להעביר מידע או דברים, שהצדדים להעברה מוכנים לשלם על שימוש. 
ו. העברת נכסים והוכחת בעלות על מסמכים ונכסים היא שימוש ראשוני בר ביצוע באופן די מיידי.

יש כבר כמה פרוטוקולים הנבנים סביב התפיסה הזו ויש כבר כמה סטארטאפים בעולם, שעוסקים בתחום של העברת נכסים דיגיטליים על שרשרת הבלוקים. אנו מרחיבים את זה בגישה שלנו לשימושים מכל סוג, כולל כל שימוש עתידי ,שטרם חשבנו עליו. 

כבר כעת אנו יכולים לספק שירות של נוטריזציה של מסמכים. דהיינו: לתת אימות כמו זה הנעשה אצל הנוטריון. זה מאפשר להוכי, שמסמך היה קיים בתצורה, שהוא קיים בנקודת זמן מאוד מדויקת. זה בלתי ניתן לשינוי או זיוף וזה נשמר לעד. 

זה גם פתרון לשלוח דוא"ל בטוח, מוצפן לכתובות מאושרות ויש עוד הרבה שימושים, שראינו, שמפתחים ממציאים. למשל: לבנות עץ משפחה בכל העולם עם הוכחת זהות. מה שכבר פיתחנו זו היכולת לראות מה המידע הרץ בכל Blockchain, בכלי חיפוש מאוד פשוט ולבצע ניתוחים מה המידע הרץ ברשת. בניתוחים, שאנו עורכים, אנו רואים עלייה יפה במימוש בגרסת העברת המידע, שאנו מפתחים.

אחת הבעיות או החסרונות של ה-OP_RETURN היא, שאין כאן מערכת DNS כמו זו הקיימת ברשת האינטרנט הציבורית. יש כאן כמה פרויקטים הנמצאים ממש בתחילת הדרך. לכן, מעבירים עדיין כתובות ארוכות מאוד ומשתמשים ב-QR-Code כדי להעביר כתובות. אני חושב, שצריך לפתור את הבעיה הזו וזה ייקח קצת זמן.

CoinSpark, זה פרוטוקול המפותח ע"י קהילה, שהוא פרוטוקול עשיר ביכולות ,שנבנה עבור ה-OP_RETURN. גרסה ראשונה יצאה בספטמבר 2014 וגרסה 2.0 תצא במהלך Q1-2015. הגרסה הזו תכלול פרוטוקול להכנסה של מסמכים לטרנזקציה ולהעביר ביעילות מידע הקשור לטרנזקציה ולקשר שלה לטרנזקציות אחרות. בגרסה 3.0 נעסוק בכתובות יותר פשוטות.

הפתרון, שיצרנו, מאוד מתאים לארנקים קלים. כל מה שהארנק צריך לדעת נמצא ב-OP_RETURN. המידע הזה בלתי ניתן לשינוי וקל לבחון, שהוא לא השתנה לאורך זמן. אפשר לבנות 'דף נכס' המיוחס לטרנזקציה, זה יהיה דף אינטרנט, שהמידע שבו נבנה על ידנו ב-JSON. אנו מאפשרים כמות גדולה של נכסים בפלט אחד. בתוך ה-40 בתים של טרנזקציה אחת ניתן להעביר 3 נכסים, שיכולים להגיע לאין סוף כתובות. זה ייתרון מאוד גדול במהירות העברת הנכסים לכתובות רבות.

החלק המעניין, שכבר החל לרוץ, הוא Asset Tracking Server. זה שרת, שכל בעל נכס יכול להקים, שרת, שבו הוא נותן לכל מי שקשור אליו שירותי מעקב לנכסים שלו ומה קרה להם. זה כמו שירות החיפוש של גוגל. ניתן לשלוח מסרים, מסרים עם קבצים, באמצעות הצבעה היכן התוכן נמצא בשרת. התהליך של ההצבעה כולו מוצפן ב-Hash ברמה מאוד גבוהה. בעתיד נצפין את ההודעות עצמן וננסה לפתור את בעיית הזהויות כדי לקשר בין הכתובות לזהויות ממשיות, שנמצאו מחוץ לשרשרת הבלוקים. 

אנו עובדים כל הזמן על דחיסת המידע שעובר כדי להגיע ליעילות וחסכון בהעברת המידע, בשיטות דחיסה רבות ובטריקים רבים. כל מה שפיתחנו הוא בקוד פתוח ונמצא באתר ב-5 שפות תכנות. כל חלקי המערכת מבוזרים. כך, שהמערכת תמשיך להתקיים גם אם ניעלם מהשטח. 

להערכתי, רק כך ניתן לתת ערך לביטקוין. הערך הוא המידע, מידע שייכנס לרשת של הביטקוין. המידע הזה יכיל נכסים, שחשובים לאנשים וארגונים ויספק להם שירות, שאין להם כיום. לכן יהיה לו ערך".