"מהפכת איוב קרא" לעולם שידורי הטלוויזיה מתקדמת במהירות

דף הבית >> חדשות >> חדשות עולם הטלוויזיה >> "מהפכת איוב קרא" לעולם שידורי הטלוויזיה מתקדמת במהירות
כפי שהבטיח לא אחת, שר התקשורת איוב קרא מתכוון לקדם את "מהפכת עולם שידורי הטלוויזיה" באמצעות החלטת ממשלה חדשה, שמטרתה להגביר את התחרות בשוק הטלוויזיה, להוריד מחירים ולצמצם את מגבלות הרגולציה הקיימת. האם יש סיכויים לתכנית החדשה הזו להתממש ולהצליח?
מאת: אבי וייס, 16.12.17, 17:30איוב קרא

בלעדי: שר התקשורת, איוב קרא (בתמונה משמאל), לא "מוריד את הרגל מהגז" בתחום הטיפול האינטנסיבי שלו בעולם שידורי הטלוויזיה הרב-ערוצית בישראל. המהלך הטרי של השר: הוא הכין "הצעת מחליטים" מאוד מפורטת ומעמיקה, שתעלה בקרוב מאוד לדיון והחלטה בממשלה. ניתוח מלא של ההצעה ייעשה בכתבה נפרדת בשבוע הקרוב. אין ספק, שמדובר במהלך חשוב ביותר (ואולי אף דרמטי) לעולם שידורי הטלוויזיה בישראל. 

המטרות של השר, כפי שהוגדרו במסמך שהכין: הגברת התחרות בשוק הטלוויזיה, קביעת רמות והסדרים לשחקנים החדשים בנוגע להשקעות ב"הפקות מקור" כולל ב"סוגה עילית", הפחתת הנטל הרגולטורי, אסדרה אחידה תוך "אדישות טכנולוגית לאופן אספקת התכנים" ועוד.

ההצעה החדשה אמורה לענות גם על התכנית, שפרסם שר האוצר משה כחלון ושנותחה בהרחבה כאן, ואת הפרק על הרפורמה בטלוויזיה של שר האוצר אני מביא שוב בתחתית הכתבה כאן, משום שרוב ההגדרות של השר כחלון די מצאו חן בעיני. אם השר איוב קרא יצליח בקדנציה שלו כשר התקשורת לבצע מהפכה בשוק השידורים ולעצור את הכאוס, זו תהיה בשורה נהדרת לשוק בכלל ולשוק התקשורת בפרט. 

לאחר עיון ראשוני בתכנית של "מהפכת השר איוב קרא", נשארים לי כמה ספקות לא פתורים. המהפכות הקודמות, שהתרחשו לאחרונה והתרחשו בתחילת הקדנציה של השר איוב קרא, דוגמת פיצול ערוץ 2 ופתיחת 3 ערוצים חדשים לשידורים מתחרים (מאפיק 12 עד אפיק 14 ברשימת ערוצי הטלוויזיה) והקמת תאגיד השידור הציבורי "כאן", הם תוצאה של החלטות, שהתקבלו לפני שנים. כדי לייצר מהפכה חדשה, יש צורך ביותר מרצון טוב, מצגות יפות ומסמכים ארוכים ומפולפלים המנוסחים ע"י משפטנים. 

הספקות, שאני מעלה כאן לגבי היכולת לממש את "מהפכת איוב קרא", כוללים את הסעיפים הבאים:
  • המהפכה הזו (שמוצגת ע"י השר איוב קרא) אינה כוללת את הקמת "ברית המועצות". כלומר: איחוד הרשות השנייה עם מועצת הכבלים והלוויין. כל עוד יהיו כל כך הרבה רגולטורים לתחום השידורים (ולא הזכרנו, שיש עוד 2 רגולטורים: לשירות הציבורי "כאן" ולשידורי החדשות - טרם נקבע השם, כי העניין תקוע בבג"ץ). הסיכויים לתקן את העיוותים בשוק השידורים הם קלושים עם כל כך הרבה רגולטורים, שכל אחד "מושך את השוק" אחרת. לכן, יש בתחילה לסגור את מועצת הכבלים והלוויין, כי היא ממש הגיעה לסוף דרכה, ואז לבסוף להשאיר רשות אחת.
  • המהפכה החדשה הזו עוסקת כל כולה בצד ההיצע ועוסקת רק במענה לדרישות של השחקנים בשוק ובטיפול בבעיות ובצרכים שלהם. יש אפס התחשבות בצרכים של הציבור ובעתיד הביקושים של הציבור. בכלל, כל ההצעה החדשה לא מעניינת את הציבור, שלא יצליח להבין את פרטיה. הציבור בכלל לא נשאל בנושא. האינטרס הציבורי נעלם בה וצד הביקוש בכלל לא קיבל כל ביטוי בו. כך, ההצעה החדשה הזו משקפת 0% (אפס) השקעה מצד המתכננים של המהפכה הזו בצד הביקוש ותחזיות הביקוש, עם 100% עיסוק בצד ההיצע ובבעלי האינטרסים, שבצד ההיצע, עם התמקדות רק בניסיון חסר היגיון וסדר, בפתרון בעיות העבר, עם הכלים הרגולטורים של העבר, מבלי להציג שום נתון לאן השוק הולך ב-5 השנים הקרובות ולאן הוא צריך ללכת (מצד הביקוש). 2 הוועדות האחרונות, "ועדת שכטר" בדיוק כמו "ועדת פילבר", התעלמו לחלוטין מהצורך בהצגת בסיסי נתונים, תחזיות, תסריטים וסימולציות, לצורך קבלת החלטות מתאימות לרגולציה עתידית. "ככה לא בונים חומה" ולא מתכננים שינויים רגולטוריים. אגב, "ועדת פילבר" מודה בפה מלא וכמה פעמים בעבודתהשאין לה מושג לאן עולם הטלוויזיה הולך, אפילו לא לטווח של 5 שנים קדימה. איך אפשר לייצר עתיד רגולטורי מוצלח, עם אוסף של פקידי ציבור, שאין להם שמץ של מושג בנושא, שלגביו הם מתכננים רגולציה עתידית, ושאינם מביאים אפילו מחקר אחד או נתון אחד, כדי לבסס את המלצותיהם? זה "ישראבלוף" בהתגלמותו הירודה ביותר.
  • לאורך כל ההצעה החדשה יש הנחה, שהשתרשה משום מה בכל המסמכים של הוועדות בעשור האחרון, שיש צורך לתת "הגנת ינוקא" לשחקנים חדשים בשוק, עם קביעת רגולציה שונה לפי שיטת מדידת נתחי שוק והכנסות. זו גישה מוטעית מכל היבט שהוא. מלבד העובדה, שנושאים דוגמת "מדידת נתח שוק והכנסות" הם דבר מאוד גמיש ומניפולטיבי, מה שיצור כאוס מתמשך ומריבות מתמשכות, יש כאן הנחת מוצא פשוט מוטעית. "הגנת הינוקא" כבר ניתנה לכל השחקנים בשוק. השידורים של טלוויזיה על האינטרנט החלו לפני יותר מ-20 שנה, ושידורים כאלה בתשלום יש כבר קרוב ל-20 שנה (בזק החלה בזה ללא תשלום באמצע שנות ה-90 וכמה שנים אחרי כן, כשבזק נבלמה אז בתוכניותיה, חברת 012-סמייל החלה בשידורים בתשלום על רשת האינטרנט. אחריה נכנסו לשוק הזה שחקנים רבים). כך, שמאז סוף שנות ה-90 של המאה הקודמת, היו ספקים רבים בתחום ה-OTT, חלקם מוצלחים ורובם כושלים, אבל כולם קיבלו מאז ועד היום "הגנת ינוקא" מוחלטת, משום שהם לא נדרשו לשום חובה רגולטורית, למרות שיש חוקים מאוד ברורים בנושא. פשוט "אפס רגולציה" ולאורך שנים. רק פרטנר לבדה הקימה 3 שירותי OTT, שהחליפו שמות עם הזמן, על רשת הפס הרחב הסלולרי וגם הקווי, וביחד עם 012-סמייל, שנבלעה בפרטנר, היא הקימה לפחות 5 שירותי OTT שונים ב-2 העשורים שחלפו. גם סלקום (ונטוויז'ן שבתוכה) סיפקו OTT בתשלום כבר מסוף שנות ה-90 של המאה הקודמת. אין שום תקדים בשום מקום בעולם ל"הגנת ינוקא" כל כך ארוכת שנים. בנוסף, "הגנת ינוקא" (כתפיסה רגולטורית) מסופקת לשחקן חדש, צעיר וקטן, הנכנס לשוק קיים, ולא לספקי תקשורת גדולים, מנוסים וותיקים (דוגמת פרטנר וסלקום), שמוסיפים שירות לרשימת השירותים הקיימים שלהם. ממילא הם כבר הצליחו ומצליחים לחדור לשוק, בגלל "אפס הרגולציה" שיש עליהם עד היום, אזי אין שום צורך להמשיך בשיטה הקלוקלת הזו ויש לעבור לעבוד בשוק הטלוויזיה בדיוק כמו כל שוקי התקשורת האחרים בישראל, שווקים, שבהם אין כבר "הגנת ינוקא". כך, גם כל הרגולציה תהיה פשוטה וברורה ולא דורשת ויכוחים ומדידות הנתונות למניפולציות. 
  • יש בהצעת הרפורמה החדשה כל כך הרבה תיקוני חקיקה, שבספק אם היא תעבור (כמו שכל הניסיונות הקודמים להעביר חקיקה שכזו - כשלו). ככל שהחקיקה תהיה יותר פשוטה ועם פחות סעיפים, יש לה יותר סיכויים לעבור בהצלחה. 
  • המהפכה החדשה של השר איוב קרא מספקת תקופת מעבר של שנתיים מהרגע שהחוק יתוקן עד שיפקעו הכללים הקיימים. ככה לא עושים מהפכה. מהפכה עושים ב"עריפת ראשים" ומחיקת הכללים הקודמים והחלפתם המהירה בכללים חדשים. להמתין עד שנת 2021 כדי שהמהפכה הזו תיושם במלואה, זה דבר ממש לא הגיוני, בשוק הנע כל כך מהר קדימה. 
דוגמה טריה מה קורה לחקיקה "מהפכנית" בעולם הטלוויזיה הישראלית, "מהפכה" שמכינים אותה משפטנים שלא מבינים בנושא, פוליטיקאים (שמבינים בדיוק כמו המשפטנים) ולוביסטים (שדואגים שהחקיקה תהיה תואמת בדיוק לצרכים של שולחיהם, כלומר לאינטרסים של: ארגוני היוצרים, ספקי התכנים, בעלי הערוצים, בעלי התשתיות וכיו"ב), בלי להתחשב בכלל בצד הביקוש (והצרכנים), היא החקיקה שעברה בכנסת ממש לפני שנה, בתיקוני חקיקה מרובים שנעשו בחוק בשם "חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות".

התיקונים המרובים שנעשו בחוק זה נולדו כדי לבצע "מהפכה" בתחום של  שידורי "עידן +". כך הוכרז בכל המצגות וההודעות הרבות של משרדי האוצר והתקשורת, לפני שנה ומעלה (תזכיר הצעת החוק שהוגש לכנסת והנימוקים לחקיקה הרחבה בתחום הזה נמצאים כאן, למי שסובל מבעיות זיכרון או לא מכיר את הנושא הזה לפרטיו).

כיום, בדיוק שנה אחרי חקיקת החוק בכנסת, ממש כפי שחזיתי, לא קרה מאומה ובספק אם יקרה משהו משמעותי לטובת הציבור בישראל, בשנה-שנתיים הקרובות. הכאוס נמשך במלוא עוזו, איש לא מטפל בכאוס, וכמות הפלונטרים המשפטיים בתחום זה היא בלתי נגמרת. זאת, בזמן שבעולם המערבי עברו לשידורי 4K ושידורים אינטראקטיביים (כאן), בעוד שאצלנו נתקענו עמוק במעבר של "עידן +" בין SD ל-HD, פיגור של מעל 10 שנים לפחות, מול העולם הנאור. 

תחום הטלוויזיה הרב-ערוצית בישראל וההתמודדות עם השידורים על רשת האינטרנט עבר כל כך הרבה שימועים, למעשה, ספרתי לא פחות מ-10 שימועים רק בעשור האחרון. כך, שכעת הגיעה "שעת המבחן" של השר איוב קרא: האם הוא ימשיך במתווה, שכולו "דייסה אחת עכורה" של "דו"ח ועדת פילבר" והחלטות השר צחי הנגבי (כמפורט כאן, כאן, כאן וכאן), או שיציע לשוק הישראלי מהפכה של ממש וברת מימוש מהיר, מהפכה המציגה דרך סלולה, מהירה, פשוטה וברורה, מהפכה, שיכולה להשיג את המטרות הציבוריות שהוגדרו: הגברת התחרות בשוק הטלוויזיה לטובת הציבור (ולא לטובת בעלי האינטרסים בשוק הזה) ובטווח זמן קצר.

על פי הבנתי, אותם משפטנים ובעלי תפקידים, שישבו בשנה שעברה ושניסחו את "מהפכת שידורי עידן +", שלא הצליחה (עד כה) לצאת לדרך, ישבו וניסחו את "מהפכת איוב קרא", עם אותם נימוקים, אותם ניסוחים ואותה פילפולציה משפטית מסובכת, שנועדה לספק את כל הרצונות והצרכים של כל "בעלי העניין". זה כבר סימן ראשון "מבשר רעות" למהפכה החדשה הזו, שעומדת בפנינו. 


אביא לסיום, 3 "משפטי מחץ" של אלברט אינשטיין (ז"ל): 
"לא נוכל לפתור בעיות באמצעות אותה צורת חשיבה, שהשתמשנו כשיצרנו אותם".
"הרבה יותר קל לפרק אטום מאשר לפרק דעה קדומה".
"אי שפיות: לעשות אותו דבר שוב ושוב ולצפות לתוצאות שונות".
 
המשך הניתוח יבוא ודי בקרוב. 

תצלום המהפכה ששר האוצר משה כחלון מבקש לעשות (מתוך מצגת התכנית הכלכלית ל-2019):

מהפכת כחלון
 
עדכון 17.12.17, 13:30: הודעת חברת פרטנר לבורסה (כאן) שהיא הגיעה לכ-40 אלף לקוחות לשירותי ה-OTT שלה, תוך זמן כה קצר (פחות מחצי שנה מההשקה), מצביעים בו זמנית על 3 דברים:
  • התחזית שלי ששירותי ה-OTT של פרטנר יצליחו, ויצליחו יותר מהר מכל המתחרים שיש (לרבות סלקום) - מתגשמת
  • ההצלחה הזו מוכיחה שוב ש"הפשע משתלם", בכל הנוגע להפעלת שירותי טלוויזיה על האינטרנט ללא כל רישיון או רגולציה.
  • ההצלחה הזו מוכיחה ומדגישה את מה שכתבתי כאן למעלה, שאין שום צורך לספק "הגנת ינוקא" לספקי ה-OTT בישראל, כי הם כבר הצליחו ומצליחים לחדור לשוק הזה, וממזמן. 



 
 
Bookmark and Share