גם בעיר מודיעין החלה צומחת במהירות קהילת יזמים, משקיעים ומנטורים!

לאחר כמה ניסיונות לא בדיוק מוצלחים, קמה בעיר מודיעין קהילת יזמות והייטק בשם MTech, מיוזמתם של בועז אלברנס, גיל שורקה ואופיר גולדמן. במפגש הראשון נחשף, שיש לא מעט סטארטאפים, מנטורים ואפילו קרנות הון סיכון (VC) בעיר מודיעין. חשיפה ראשונה גם של מיזמים חדשים במודיעין  בתחום הבנייה וה-FoodTech המחפשים השקעה.
מאת: אבי וייס, 11.3.18, 07:00

גיל שורקה (יזם ותיק ומוכר בסצנת הסטארטאפים של ישראל), עבר לגור במודיעין וגילה, שסצנת הסטארטאפים בעיר פשוט נחבאת מתחת לרדאר. לכן, ביחד עם 2 חברים לרעיון: בועז אלברנס ואופיר גולדמן, יצאו לדרך וייסדו את MTech, "קהילת יזמות טכנולוגית במודיעין", ותוך זמן קצר הפיקו אירוע ראשון לקהילה, שקמה מאפס, שבו הם גילו, שהעיר הזו שוקקת יזמים, סטארטאפים צעירים וגם ותיקים, משקיעים (כולל קרנות הון סיכון) ומנטורים בכל תחום. 

גיל שורקה, (בתמונה משמאל), יזם סדרתי ומייסד משותף של MTech: "אנו מתחילים באירוע הראשון של Mtech ומופתעים מכמות המשתתפים שהגיעה. אנו הקהילה היחידה היום של יזמים, משקיעים והייטק בעיר מודיעין וסביבתה.

לצורך יצירת הקהילה הזו, רתמנו כמה חברים, ומהרגע שעלינו לאוויר הצטרפו אלינו מעל ל-200 יזמים ואנו נמשיך לצרף חברים לקהילה הזו בשמחה. 

במודיעין יש אוכלוסייה בהיקף משמעותי העובדת בהייטק, אבל המוקד שלה היה תל-אביב ומרכז הארץ ולא הייתה פעילות קהילתית מקומית. לכן חשבתי, שיש צורך להקים קהילה, שנועדה להחליף מידע בין חברי הקהילה, לקדם ולחשוף מיזמים, משקיעים ומנטורים. הופתענו מכמות הסטארטאפים המצויים במודיעין ושפעלו 'מתחת לרדאר' עד היום. כל יזם, שמעוניין לסייע לנו, יתקבל בברכה". 

אלעד שמעונוביץ, (בתמונה משמאל), חבר מועצת עיריית מודיעין: "אנו לא מספיק ממצים את היכולות של תושבי העיר הזו. למדנו את הכשל בטיפול שלנו וכעת אנו רוצים ומעוניינים לצאת לדרך, במלוא המרץ.

אנו מעוניינים לקדם את עולם היזמות והייטק במודיעין ב-3 נושאים עיקריים:
א. משיכה והבאת חברות הייטק לעיר. כיום, על פי הספירה שלנו, יש במודיעין 26 חברות הייטק ב-2 הפארקים התעשייתיים של העיר. כמה עובדים מהבית או מהגראז' - אנו עדיין לא יודעים.
זה היעד הכי חשוב שלנו: ליצור מסה משמעותית של חברות הייטק בעיר. אין צורך שהאוכלוסיה שלנו תנוע כל בוקר מהעיר אל מרכזי ההייטק במרכז הארץ ובערב תחזור הביתה. 

ב. להקים חממה טכנולוגית, שאנו עובדים על התכנון שלה ממש כעת. זה יהיה 'מרכז חדשנות ויזמות', שייבנה ב'כיכר התחבורה' במרכז העיר. מדובר במרכז יזמות במימון עירוני וביוזמה עירונית, שיהיה מחובר בקשר הדוק ל'מרכז הצעירים', שרץ, קיים ותוסס במודיעין. 

ג. יצירה של מערכת מנטורינג. יש לנו קבוצות נוער איכותיות בתחומי פעילות ולמידה רבים, למשל ברובוטיקה, אבל אין לנו מנטורים מתאימים לצעירים הללו, במיוחד לצעירים אחרי שירות צבאי, שחוזרים לעיר ומעונייינים להמשיך את מה שהם אהבו בתיכון. אנו מעוניינים לחבר יזמים צעירים עם אנשים בעלי ניסיון, שאנו יודעים שנמצאים במודיעין, אנשים בעלי ידע, שיבנו את הקהילה המקצועית כאן. 

אנו נשמח לשמוע רעיונות לקידום העיר בתחומי ההייטק מהקהילה החדשה שקמה, רעיונות איך להפוך את מודיעין למרכז הייטק איזורי, שהייטק יהיה חלק בלתי נפרד מהנוף הפנימי שלנו ויוביל את העיר וסביבתה קדימה". 

בועז אלברנס, (בתמונה משמאל), משקיע ושותף, Mindset Ventures: "הקשר שלי לעולם היזמות החל כשהייתי נספח מסחרי בברזיל, כאשר ברקע שלי אני מהנדס אלקטרוניקה ומחשבים. כך, שעולם הייטק ממש לא זר לי.

היזמות בברזיל החלה לפרוח בעיר סאו-פאולו ומשם החלה להתפשט ברחבי ברזיל, ושם, במרכז היזמות הברזילאית, קמו בעלי אמצעים ואנשי עסקים וחיפשו דרך לבנות VC, קרן היודעת לא רק לתת כסף תמורת אחזקות, אלא גם יודעת לסייע ליזמים, לפתוח דלתות ולהוביל אותם למטרתם בצורה מוצלחת. שם פגשתי את המשקיעים הללו, שביחד הקמנו את Mindset Ventures ואני נציג הקרן בישראל וגר כאן במודיעין.

אנו מנהלים כיום VC של 20 מיליון דולרים, שקם בברזיל ומשקיע ביזמים בישראל ובארה"ב. אנו משקיעים בשלבי Seed עד Round A וממוקדים בעיקר בפתרונות B2B או B2B2C, בדגש על פתרונות תוכנה. זה המיקוד שלנו והיכולת שלנו לסייע ליזמים.

כיום, ליזמים ישראליים אין גישה לברזיל, גם בגלל המרחק, הבדלי השפה והתרבות והיעדר ידע איך השוק מתנהג בברזיל. זה לא היה פשוט להתניע את המהלך הזה, להוכיח, שניתן לחבר יזמות ישראלית למדינה הענקית ברזיל, ומבחינתנו - הכל אפשרי. אנו מבצעים את הפעילות שלנו בשת"פ עם מיקרוסופט ואני חלק מצוות הסינון של מיזמים באקסלרטור של מיקרוסופט בישראל. 

אני, כחלק מה-Deal Flow, שבו אני פועל, רואה מאות מצגות בשנה. אנו משקיעים במי שנראה לנו מתאים מבחינתנו. מדובר במספר השקעות בשנה בהתאם למשאבים הקיימים לרשותנו. בישראל יש הרבה כסף להשקעות בחברות טובות, הקושי הוא למצוא אותן. עד כה השקענו ב-8 מיזמים בישראל וב-10 מיזמים בארה"ב. 

אני קודם כל מסתכל על הצוות, השוק, הטכנולוגיה והיכולת שלנו לתת ערך מוסף ליזמים. בישראל יש הרבה אקסלרטורים, והם מהווים עבורנו מקור די טוב לאיתור מיזמים, במיוחד האקסלרטור של מיקרוסופט, כשאנו משתפים פעולה עם אקסלרטורים נוספים דוגמת אלה של IBM, אורקל ועוד. אנו משקיעים בחברות, שהתקבלו לאקסלרטור של מיקרוסופט.

יש מספר קסם חשוב, שיזמים בתחילת דרכם שוכחים. בתחום, שבו אני עוסק, איש לא אוהב יזם בודד, או מייסד אחד בלבד. מספר הקסם הוא 3, זה המספר, שאני מחפש של מייסדי החברה. יזם יחיד זו בעיה. ממה שאני ראיתי, כמחצית מהכשלונות של סטארטאפים, מקור הכישלון הוא מהצוות. לכן, זה נושא, שאנו מסתכלים עליו כדבר ראשון, בוחנים כל מייסד ואיך בנויים הקשרים בין המייסדים. 

אחרי בדיקת הצוות, אנו מסתכלים על התחום של המיזם. מבחינתנו, יש עדיפות ברורה ל-B2B. אנו מחפשים יזמים, שיודעים מי הלקוחות שלהם, ויכולים להציג לקוחות קיימים או פוטנציאליים, שייראו עניין במה שהם מעוניינים לפתח.

לכן, אנו מעדיפים יזמים המגיעים אלינו עם MVP. בתחום התוכנה אפשר לייצר MVP די מהר ולהציג Market Traction עם נתוני לקוחות \ משתמשים, די מהר. 

כשיש ביקוש לשוק בתחום של המיזם, זה מוריד את הסיכונים בהשקעה. למרות שאנו VC, לא כולם אוהבים סיכונים מיותרים. בוודאי לא המשקיעים, ששמו את כספם בידינו. בעסק שלנו, מצליח 1 מ-10. לכן, יש לנו ודאות ברורה, שרוב ההשקעות שלנו תלכנה איבוד. כלומר: אנו בונים את עצמנו על הסטארטאפ ה-1 מ-10, שיחזיר לנו את כל ההשקעות, שביצענו בכל ה-10. 

אנו מציגים את עצמנו כ'כסף חכם', ולכן אנו מחפשים יזמים המתעניינים בדרום אמריקה בכלל ובברזיל בפרט. אלו הטריטוריות, שאנו יכולים להפוך 'כסף טיפש' ל'כסף חכם'.

יש כיום כמה טרנדים בשוק, שיותר קל לגייס עבורם השקעות ובכלל זה: אוטומוטיב. אנו אוהבים טכנולוגיות אגרו בתחום החקלאות, במיוחד בשילוב של IoT ו-IT, פינטק, eHealth ועוד".

במסגרת המפגש נחשפו 2 מיזמים חדשים ממודיעין:

א. עמית דר, (בתמונה משמאל), מייסד משותף ו-CTO של ShapeDo: "אנו פיתחנו פיתרון חדיש בתחום הבנייה המיועד לשוק הבנייה והקבלנים. המיקוד שלנו: למצוא שינויים בתוכניות בניה.

כיום, אין כל סטנדרט או דרך ממוחשבת למצוא שינויים בתכניות בנייה, שינויים העולים המון כסף. עד היום, זה נעשה ידנית. אנו עוסקים גם בצד המשפטי של השינויים ומלווים כל תכנית בנייה לכל השרשרת שלה.

ממה שראינו לפני שהתחלנו לפתח, כל תכנית בניה מתעדכנת לפחות 15 פעמים במהלך חיי הפרויקט. המערכת שלנו מנהלת את כל המסמכים ומפיקה מהם דו"חות ומעקב אחרי כל פרט, עם כל המשמעויות שלו, לקבלן ולגופים המאשרים ומפקחים על הבניה.

החלק החשוב הוא לבחון משפטית את כל ההשלכות המשפטיות שיש לכל שינוי. אנו יודעים לספק תובנות המסייעות במיוחד למי שמגיש תביעות, גם מצד התובעים וגם מצד הנתבעים. אנו אומרים לקבלנים, שהתיעוד הזה מגן עליהם מפני תביעות וזה כבר מוכיח את עצמו. 

שוק 'סכסוכי התביעות בבניה' הוא שוק ענק, של יותר מטריליון דולרים בשנה ברחבי העולם. עד היום, כל התחום הזה התנהל ידנית ובצורה מאוד מסורבלת ואיטית. יצאנו לדרך בינואר 2017 ויש לנו כבר כמה לקוחות טובים בכל רובדי השוק, ולאחרונה יצאנו עם הפתרון הזה לבריטניה. אנו מרגישים, שאנו בצמיחה, וכבר נמצאים בכל הפרויקטים הכי גדולים בישראל, אצל כמעט כל הקבלנים הגדולים.

קיבלנו השקעת Seed של מיליון דולרים ואנו בשלבי גיוס לסבב A, אנו מחפשים כעת השקעה בגובה של כ-2 מיליון דולרים".

ב. דימה (דימטרי) זלטקין, (בתמונה משמאל), מייסד משותף ו-COO במיזם TalkingBread: אנו מיזם יוצא דופן, כי לקחנו תעשייה של העולם הישן, תעשיית הלחם, המאפים והפיתות, והוספנו לה יכולת של הדפסה ישירה על המוצר.

ההדפסה הזו יכולה להעביר מסר לרוכש, החל מפרסומת וכלה בכל מסר אחר, כולל מסר פוליטי. הפיתוח שלנו הוא מכונה היודעת להדפיס על מאפים בכמויות ענק. יש לנו כבר לקוח אחד ענק: מאפיית ברמן.

תעשיית הלחם והמאפים הייתה תעשייה ללא חדשנות, במשך שנים רבות. התחלנו כסטארטאפ בגראז' ואנו עדיין בגראז', בתחום ה-FoodTech. הפטנט שלנו הוא, שההטבעה על הלחם, הפיתה או כל מאפה, היא בחום בלבד. כך, שאין פגיעה בטעם ובמרקם של המוצר. אין שום צבע או כימיקלים בתהליך שלנו.

מאפיית ברמן מיתגה את המוצרים המוטבעים שלה בשם המותג 'לחמניות מדברות' וזה הגביר ואף הכפיל למאפיה את היקף המכירות שלה. הפתרון שלנו ניתן למימוש בתצורות רבות, לפי הרצון של יצרני הלחם והמאפים. המערכת שלנו כבר עובדת, היא מבוססת טכנולוגיה, שמסוגלת להטביע כ-20 אלף הטבעות בשעה, שזה הצרכים של מאפייה בינונית עד גדולה, ובהמשך נפתח יכולות מתקדמות יותר. 

אנו מחפשים היום השקעה. עד היום השקענו מכיסנו וקיבלנו כסף מהמדען בהיקף של כ-200 אלף דולרים. כדי לפרוץ לשוק, אנו זקוקים לגיוס משמעותי יותר ואנו מחפשים כעת השקעה של כ-2.5 מיליון דולרים".