התביעה מופנית, למעשה, כלפי שר התקשורת איוב קרא, שכנראה במסגרת "מהפכת קרא" החליט להיות "מהפכן לטובת בעלי האינטרסים והחברות המפוקחות ע"י משרד התקשורת". די בדומה להתנהלות של שלמה פילבר ("עד המדינה") מול בזק.
מאת:
אבי וייס, 2.4.18, 11:04
.jpg?id=30186798)
עורכי הדין
חוסיין אבו חוסיין ו
עבד אלעזיז אברהים, הגישו לבית המשפט המחוזי בת"א תביעה ייצוגית כנגד חברת דואר ישראל, בגין הפרקטיקה הבלתי חוקית (לטענת התובעים) של "עיגול מחירים כלפי מעלה" בתעריפי הדואר, במשך שנים (עד תחילת 2018).
סכום התביעה האישית: 10.52 ₪ וסכום התביעה הייצוגית: 30 מיליון ₪.
כתב התביעה המלא נמצא כאן - למתעניינים.
יצויין, שלא הצלחנו לקבל לא את תגובת משרד התקשורת ולא את תגובת חברת הדואר לתביעה הייצוגית הזו. אמנם
התחלף הדובר (הזמני) של משרד התקשורת, אבל השיטה של צפצוף על החוק ואי מענה לשאלות - נשארה ללא שינוי...
על פי כתב התביעה עולה (לפי מיטב הבנתנו), ששר התקשורת
איוב קרא (לאחר שקיבל התראה, שלא הגיב עליה), החליט
להתיר לחברת הדואר לעגל מחירים למעלה (גם לפני מע"מ וגם אחרי מע"מ), כדי "לגונן על הדואר" מפני תביעה ייצוגית, ובכך השר הפך להיות
מייצג אינטרסים, שאינם ציבוריים. החלטת השר
נחשפת כאן.
זאת,
ללא כל שימוע ציבורי או איזה הליך שקוף, ומבלי להודיע לציבור ומבלי לפרסם זאת
באתר משרד התקשורת או בכל הודעה לציבור, או לעיתונות (או בפייסבוק \ טוויטר של השר...).
כך, "מהפכת
איוב קרא", כפי שכבר ראינו אתמול
בנושא הפריסה האוניברסלית של הוט, היא "
מהפכה לטובת בעלי האינטרסים". בזה הוא לא שונה בהרבה מ
שמילה מימון ו
משלמה פילבר ("עד המדינה"), או מהשר
משה כחלון, שכל אחד מהם ייצג ומייצג אינטרסים אחרים (של הגופים המפוקחים),
רק לא את האינטרסים של הציבור.
בהערת אגב נציין, שלפני ש
איוב קרא חתם על התקנות החדשות למחירי הדואר, מי שחתם על תקנות התשלומים של הדואר היה לא אחר מ
שמילה מימון. זאת,
ללא כל סמכות חוקית, אבל נושא "פעוט ערך ובלתי חוקי" זה, יטופל במאמר נפרד.
באופן ספציפי, שמילה חתם פעמיים על "תקנות התשלומים" של שירותי הדואר כ"תקנות הדואר" (כאן וכאן), בהיותו מ"מ מנכ"ל משרד התקשורת, (כך שלא מדובר ב"פליטת קולמוס" מצידו), ללא הסמכה מפורשת - כנדרש בחוק, ככה בדיוק זה עובד במשרד התקשורת הישראלי.
במציאות שחשפנו, כמעט
כל ההחלטות, שהתקבלו בעשור הנוכחי במשרד התקשורת התקבלו
בחוסר סמכות חוקית, ובנושא חברת הדואר,
הפגיעה בכיס של אזרחי מדינת ישראל היא ברורה ומידית ובמיוחד גדולה הפגיעה בשכבות החלשות התלויות בשירותי חברת דואר ישראל. במקום לייצג את הציבור, משרד התקשורת הפך בשנים האחרונות להיות סניף המייצג את "
המקורבים לצלחת" והחברות המפוקחות על ידו.
כך,
איוב קרא הוא השר הממונה על פי חוק על יישומו של חוק הדואר ועל יישום הסכם הזכיון של חברת הדואר. במקום לפתוח בהליך של הפרת החוק והתקנות כנגד חברת הדואר ולהוביל להטלת עיצומים כספיים כבדים על חברת הדואר ואולי עוד סנקציות (מה שאולי היה מונע ממנו להצטלם בכל פתיחת בית דואר זעיר ברחבי המדינה ולהציג זאת כ"מהפכה"), השר
איוב קרא חתם ללא כל פרסום בתחילת 2018 על
תיקון לתקנות, שמסמיך את חברת הדואר
לעגל את סכומי הגביה (כלפי מעלה), עבור השירותים שלה, פעם לפני מע"מ ופעם נוספת אחרי הוספת מע"מ.
זאת, רק בגלל שהדואר עיגל (כלפי מעלה) במשך זמן רב סכומים, שגבה מהציבור,
מבלי שתהיה תקנה בנדון והשר בא ב
תקנות החשאיות הללו
לסייע לדואר ו"להציל" מטעות, שחברת הדואר ביצעה (למרות ההתראות שקיבלה) ולתת עי"כ לחברת הדואר
גיבוי וחיפוי בדיעבד, על גביית היתר הבלתי חוקית המתמשכת הזו. התביעה הייצוגית באה מהמקום שנטען, שהשר לא יכול "להכשיר" את הגבייה העודפת של הדואר, שנעשתה
לפני התיקון של התקנות ע"י השר. המשך יבוא ודי בקרוב.
