הרשות להגנת הצרכן הטילה קנס גדול על חב' שיווק טלפוני לאוכלוסיות מוחלשות

הרשות להגנת הצרכן הטילה קנס גדול על חברת שיווק טלפוני לקשישים ואוכלוסיות מוחלשות
מאת: מערכת Telecom News, 8.1.19, 15:43
 
הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן ממשיכה את המלחמה בחברות הטלמרקטינג המטעות אוכלוסיות מוחלשות, והטילה קנס על חברה לשיווק תוכנות, ציוד ושירותי מחשב, שנקטה בתהליך השיווק והמכירה בפעולות של הטעיה ובהשפעה בלתי הוגנת כלפי הצרכנים ביניהם קשישים.
 
הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן הודיעה לחברת הלפ פיסי טכנולוגיות בע"מ (HELP PC) על כוונתה להטיל עליה עיצום כספי בסך 5,139,200 ₪. כוונת החיוב נשלחה למנכ"ל החברה.

הטלת העיצום היא חלק מהמאבק הכולל, שמנהלת הרשות, כנגד חברות הטלמרקטינג המטעות בעיקר אוכלוסיות מוחלשות ובניהן אוכלוסיית הקשישים. מדובר בעיצום גבוה נוסף שהרשות מטילה על עוסק, גובה העיצום מדגיש את חומרת ההפרות שנעשו על ידי החברה.

לחברה אין הפרות קודמות ולכן כמתחייב העיצום הכספי הופחת ב 20% בהתאם לתקנות הגנת הצרכן (במקור הסכום היה 6,424,000 ₪ ופחת ל-5,139,200 ₪).

יודגש, שלחברה קיימת זכות טיעון על פי הוראות חוק הגנת הצרכן לטעון כנגד הכוונה להטיל עיצום כספי ולעניין סכומו. זאת, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה.

החקירה החלה בעקבות עבודת מודיעין ותלונות רבות, שהתקבלו מצרכנים, מהחקירה עולה כי:

חברת הלפ פיסי עוסקת בשיווק ומכירה של מגוון מוצרי ושירותי מחשב באמצעות הטלפון (טלמרקטינג) ובאמצעות הגעה לבתיהם של הצרכנים. על פי ממצאי החקירה, נציגי החברה יצרו קשר טלפוני עם הצרכנים באמצעות שיחות טלפון יזומות (טלמרקטינג) כדי לבצע עסקת מכר. קהל היעד של החברה היה ברובו אנשים מבוגרים, שאינם מתמצאים בתחום המחשבים, ציוד למחשב ותוכנות מחשב.

שיחות המכירה התבססו על הצגת מצגי שווא מטעים ומגוונים, והכל כדי להיקשר עם הצרכנים בעסקה.

נציגי החברה מסרו לצרכנים, שעליהם לרכוש מוצרים שונים למחשבם, שנדרשים לשם הפעלת המחשב באופן תקין ו/או כדי להגן על מחשבם ו/או על הנתונים בו, תוך כדי הצגת מצג שווא לפיו במחשבם התגלתה נוזקה (וירוס) המסכנת אותו ואף את המחשבים הנוספים בביתם והיא עלולה לפגוע בפעילותם באופן מיידי. על כן, טענו הנציגים, שש צורך מיידי בהתקנת תוכנות שונות לשם הגנה על המחשב. לצרכנים לא נותר אלא להיקשר בעסקה בהתבסס על המידע, שקיבלו מנציגי המכירה.
 
בשיחת המכירה מסרו הנציגים לצרכן מחיר מסוים, ובפועל חויב הצרכן במחיר גבוה יותר.
 
לעיתים הציגו מצג לפיו עם הרכישה יקבלו הצרכנים מכשיר טאבלט במתנה, כאשר בפועל הצרכנים חויבו בגינו ללא ידיעתם.
 
הנציגים לא גילו לצרכנים כי מוצר מסוים שרכשו אינו חדש אלא נעשה בו שימוש כלשהו בעבר (מחודש).

נציגי החברה מסרו, שתקופת האחריות לתוכנות ו/או לשירות, שרכשו הצרכנים, היא לתקופה של 3 שנים, כאשר בפועל הייתה לתקופה קצרה יותר.
 
לאחר ביצוע העסקה, שלחה החברה לצרכנים חשבונית, שכללה תנאי ביטול עסקה המנוגדים לתנאים המוקנים להם בחוק.
 
במקרים מסוימים, ביקשו הצרכנים לבטל את העסקאות השונות במסגרת המועדים הקבועים בחוק, אולם החברה לא נענתה לבקשתם.
 
במהלך שיחות המכירה, לא מסרו הנציגים פרטים מהותיים אותם היה עליהם למסור בטרם מבוצעת עסקת המכר.
 
לעיתים מנעו נציגי החברה מן הצרכנים את האפשרות להתייעץ לגבי רכישת התוכנות, שהוצעו להם, בטענה, שבמידה והתוכנה לא תותקן באופן מיידי, מחשבם עלול להינזק ו/או לקרוס.

אניטה יצחק, (בתמונה משמאל), סגנית הממונה על הרשות וראש אגף חקירות ומודיעין: "הרשות ממשיכה להילחם בתופעה בה עוסקים עושים שימוש בפרקטיקות שונות כנגד אוכלוסיות מוחלשות ובניהן אוכלוסיית הקשישים, שכל מטרתם ביצוע עסקאות תוך ניצול חולשתם של הצרכנים, ביצוע הטעיות, והפעלת השפעה בלתי הוגנת על הצרכנים.

במקרה הזה החברה ניצלה גם את חוסר ההבנה של הצרכנים בתחום המחשבים. הטלת העיצום הוא צעד נוסף במלחמה של הרשות בתופעה זו".
 
סעיפי חוק הגנת הצרכן לפיהם החברה נמצאה מפרה:

• סעיף 2(א)     –  לא יעשה עוסק דבר – במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת לרבות לאחר

מועד ההתקשרות בעסקה – העלול להטעות צרכן בכל ענין מהותי בעסקה.

• סעיף 2(א)(3) –  איסור מסירת מידע העלול להטעות את הצרכן בכל עניין מהותי (מועד אספקת המוצר נחשב

למידע מהותי).

• סעיף 2(א)(13) – איסור מסירת מידע העלול להטעות את הצרכן בכל עניין מהותי (מחיר העסקה, תנאי

האשראי ושיעור הריבית נחשבים למידע מהותי).

• סעיף 2(א)(15) – איסור מסירת מידע העלול להטעות את הצרכן בכל עניין מהותי (השימוש הקודם שנעשה

בנכס או היותו חדש או משופץ נחשב למידע מהותי).

• סעיף 2(א)(21) – איסור מסירת מידע העלול להטעות את הצרכן בכל עניין מהותי (תנאי ביטול העסקה

נחשבים למידע מהותי).

• סעיף 3(ב)(2) –      מניעת הצרכן מהאפשרות להתייעץ לגבי התקשרות בעסקה, מהווה השפעה בלתי הוגנת.
• סעיף 3(ב)(8) –      איסור אספקת נכס לצרכן בתשלום שלא על פי בקשתו המפורשת, מהווה השפעה בלתי הוגנת.
• סעיף 3(ב)(9) –      יצירת רושם לצרכן כי קיימת הטבה כלשהי כשבפועל לא קיימת הטבה, מהווה השפעה

בלתי הוגנת.

• סעיף 14ג(א)  –      בעת ביצוע עסקת מכר מרחוק יש לספק לצרכן פרטים באשר לזכות ביטול העסקה ולאחריות

הניתנת על המוצרים.

• סעיף 14ג(ב)  –      בעת ביצוע עסקת מכר מרחוק יש לספק לצרכן מסמך גילוי הכולל פרטים אודות העסקה.
• סעיף 14(ד)   –       על העוסק להחזיר את התמורה היחסית לצרכן לאחר ביטול העסקה בעסקת מכר מרחוק.
• סעיף 14ה(ב) –       בעת ביטול עסקה, יחזיר העוסק לצרכן בתוך 14 ימים את הכספים שנגבו מהצרכן, יבטל את

החיוב, יספק לצרכן עותק מהודעת הביטול, ולא יגבה סכום כלשהו מעבר לדמי הביטול הקבועים בחוק.