סיכום הפאנלים בוועידה השנתית לערים חכמות Smart City Summit 2019

דף הבית >> בקהילה >> אירועים, כנסים ותערוכות >> סיכום הפאנלים בוועידה השנתית לערים חכמות Smart City Summit 2019
סיכום הפאנלים בוועידה השנתית לערים חכמות Smart City Summit 2019
מאת: מערכת Telecom News, 5.2.19, 13:59 SMART CITY FREE 
 
תמצית דברי הדוברים בפאנלים "כיצד להפוך ערים בישראל לחכמות יותר", "תחבורה חכמה 360". "4 Top- ראשי ערים מדברים על אתגרים והצלחות בדרך לעיר חכמה" והצגת Mobileye 8 Connect - המערכת החדשה של החברה, הדור הבא של מערכות הבטיחות.
 
אתמול נערכה הוועידה השנתית לערים חכמות, באווניו בקריית שדה התעופה, במסגרתה פרסמנו - כאן ראיון בלעדי עם ה-CTO של בינת, על תפישה חדשנית בניהול רשת עירונית בעיר חכמה.
 
כעת מובא להלן סיכום תמצית של הפאנלים בוועידה:
 
פאנל  Smart Your City- כיצד להפוך ערים בישראל לחכמות יותר
 
הלה אורן, מנכ"לית קרן ת"א לפיתוח: "עיר מורכבת מקהילות שונות ואנו צריכים לדעת להקשיב להן ולתת מענה, לשים את התושב במרכז. אפשר עם כלים טכנולוגיים אבל זו לא חובה. יש לחפש דרכים יצירתיות להשתמש בתקציב. לערים יש כלים נוספים - קרנות היודעות לגייס כסף, תורמים, מכרזים חכמים. התפקיד שלנו הוא להסיר את החסמים והפקידות העירונית צריכה להנגיש את העיר לתושבים".
 
נתי אברהמי, מנכ"ל טלדור: "עדיין אני חושב, שבעיר כמו ת"א יש ציפייה לראות הרבה טכנולוגיה. הבעיה היא לא הטכנולוגיה אלא התקציבים והיכולות של העיריות לפנות את התקציב לדבר הזה. בסופו של דבר, ההשקעה של הכסף תחזור לאזרח בצורה של עוד תקציבים".
 
דליה ירום, מנהלת אגף התקינה, מכון התקנים הישראלי: "מרבית התקנים בעולם באים כדי לתת כלים לכלכלה לנוע. המטרה של התקנים היא לתת כלי אחיד, להכניס את כולם תחת אותה מסגרת ותחת שפה אחידה".
 
דרור מרגלית, סגן לטכנולוגיות במטה ישראל דיגיטלית: "עיר צריכה לשרת את התושבים ואת העסקים בכלים מתקדמים. האם העיר היא קשובה ויודעת לתת לתושב תחושה ,שמה שהתושב מקבל עומד על הצרכים שלו?
 
שמוליק בן טובים, חבר הנהלת המכון הישראלי לערים חכמות: "התושב הוא שותף לגיבוש המדיניות, משתף פעולה עם הגורמים הרוצים לעזור לו ושותף לפתרונות האפשריים. אני לא מכיר תושב, שלא רוצה לשפר את איכות החיים שלו".
 
פאנל תחבורה חכמה 360
 
פג׳ שמואלביץ׳, סמנכ״ל בכיר, Waze: "יש יותר מכוניות ביחס לכבישים, ורק אם נוריד את מספר כלי הרכב נוכל לסיים את הפקקים. הטכנולוגיה ישנה. גם אנו וגם חבריי לפאנל כבר מפעילים טכנולוגיות כאלו. השינוי האמיתי הוא השינוי החברתי. והאתגר הוא לחפש את התמריצים, שיתמכו בשינוי החברתי, הקהילתי".

גיא אברהמי, מנהל תחום תחבורה שיתופית Gett Together: "היוזמות במדינה הוכיחו, שהציבור צמא לתחבורה שיתופית וציבורית. הפתרון שלנו לעסקים - הביקוש אליו גבוה וזה רק מראה, שאם היינו יכולים לעבוד במודל הזה ב- b2c היינו גדלים משמעותית. אנו מאמינים שזה יגיע".
 
אלון שנצר, סמנכ"ל מכירות EMEA, Moovit: "הרגולטור מנסה לעזור. פיילוטים, שאנו מעורבים בהם בגוש דן וחיפה - המדינה משקיעה בהם הרבה. מטרת הפיילוטים לראות כיצד תחבורה דינמית משתפת פעולה עם תחבורה ציבורים ומנווטת את האנשים לנסוע יותר בתחבורה ציבורית".
 
יקיר פניני מנדל, ראש תחום שירותים קהילתיים, ישראל מעבר למגבלות, ג'וינט ישראל: "אנו מפתחים שירותים לאנשים עם מגבלות גם בהקשר של תחבורה. אנו לקראת שותפות עם משרד התחבורה. 20% מהאוכלוסייה היא אוכלוסייה בעלת מגבלות, 12% מהאוכלוסייה היא בגיל השלישי. האוכלוסייה הזו היא צרכנית גדולה של תחבורה ציבורית ועדיין לא שמענו התייחסויות לצרכים שלה. אנו כגו שמפתח שירותים, מנסים להתמודד עם הבעיה ע"י העברת קורסים לאוכלוסייה והבאתם לחיים עצמאיים בקהילה.
 

פאנל Top 4  - 4 ראשי ערים מדברים על אתגרים והצלחות בדרך לעיר חכמה
 
עידן אורמן, שותף, מוביל קבוצת הייעוץ Deloitte למגזר הציבורי התייחס לעליה החדה בציפיות התושב, למהירות תגובה ביחס לתקציבים, שלא עולים באותו קנה, והם אלו היוצרים את הפער, שאליו חייבות הטכנולוגיות והדיגיטל להיכנס. הוא פנה לראשי הערים הלתת דוגמאות לדברים, שהם עושים בפועל בהיבט הטכנולוגי:
 
מאיר יצחק הלוי, ראש עיריית אילת התייחס למאפיין המשמעותי ביותר בעיר, שהוא השמש. בעיר יש עצמאות אנרגטית. 80% מתצרוכת החשמל של אילת וחבל אילות מגיעה מהאנרגיה הטבעית של השמש. דבר הנותן אנרגיה ירוקה וחוסך מחשבון החשמל של התושב ושל העירייה.
 
אברהם רובינשטיין, ראש עיריית בני ברק, התייחס לכך, שאגף ההנדסה בעיר והאגף לשירותים חברתיים הפכו להיות ממוחשבים. רוב תושבי בני ברק לא משתמשים בסמארטפונים ולא במצלמות על גבי ההסמארטפונים. בבתים אין אינטרנט. תושבי העיר מאד מוגבלים לקבל שירותים מודרניים. הפתרון הוא פיזור עשרות עמדות חכמות ברחבי העיר בהן ניתן לקבל מגוון שירותים. בעמדות יש מדפסת וניתן לשלוח ולהדפיס מסמכים. ניתן לקבל דרך המערכת שירותים עירוניים, שירותי ביטוח לאומי, קופת חולים. המערכת התחילה לתפקד רק לפני חודשיים. העולם החדש לא מוכר לתושבי העיר, וליד העמדות מוצבים דיילים.
 
משה פדלון, ראש עיריית הרצליה: "כדי להפוך עיר לחכמה צריך שזה יהיה היעד המרכזי של ראש הרשות. לאחרונה מימשנו מערכת בקרה בפיקוח באמצעות מערכת ה- GIS שלנו, פאנלים סולריים במערכות החינוך. בשנה הבאה יפתח מרכז מדע וטכנולוגיה לגיל הרך אליו יגיעו מדי יום 2-3 גני ילדים ללמוד על מדע טכנולוגיה כדי להתאים את הילדים למציאות המשתנה כבר מגיל כזה, תקציב של עשרות מיליוני ₪".
 
רן קוניק, ראש עיריית גבעתיים:  "לגבי הפיל שנמצא באולם - צמד המילים: עיר חכמה. אחרי עשרות פגישות עדיין לא הבנתי מה זו עיר חכמה ואני חושב, שהרבה ראשי ערים גם לא הבינו. אני רואה את זה כך - לתת שירות לתושב, בכל התחומים והצורך המודרני, הטכנולוגי של עיריות להתנהל בצורה חכמה. עירייה צריכה להתנהל כמו עסק לכל דבר, ליזום, לחסוך, להתנהל בצורה מודרנית וטכנולוגית. בגבעתיים יש מערכת חכמה על הפחים, מצלמות בגינות וכיוב'. מתן שירות בצורה חכמה זו לא תמיד טכנולוגיה, שעולה הרבה כסף".
 
על האתגר הקשה ביותר ליישום בהפיכה לעיר חכמה ואיך כל ראש עיר יכול להשפיע, התייחס הפאנל:
 
משה פדלון, ראש עיריית הרצליה: "נושא הרגולטור, מדינת ישראל לא ערוכה להיות חכמה. לדעתי צריך להקים במשרד הפנים מדען לעיר חכמה. שההנחיות תגענה מלמעלה, כיום כל רשות עושה את זה בנפרד. להערכתי, כ-50 רשויות מקומיות תעסוקנה בנושא הזה ב-5 השנים הקרובות, כל השאר לא תוכלנה בגלל חוסר בתקציב. יש להשקיע עשרות מיליונים. רק תאורת הלדים בהרצליה היא פרויקט בהיקף של 15 מיליון ש"ח. האתגר הראשון הוא הכשרת כוח אדם. לגבי ממשקי IoT, חדירה לפרטיות - רצינו להציב מצלמות אבטחה אך אסרו עלינו, הרגולטור צריך להתארגן. יש לקחת בחשבון גם אנשים בעלי צרכים מיוחדים".
 
מאיר יצחק הלוי, ראש עיריית אילת: "האתגר המרכזי הוא הטמעת האמצעי בקרב הציבור והקהילה ולקבל אותם כשותפים לתהליך. זכינו בקול קורא מטעם האיחוד האירופאי, שתכליתו חיסכון באנרגיה באחת השכונות והפיכתה לשכונה חכמה. האיחוד נתן מתקציבו כ- 700 אלף יורו והדבר המעניין שהיה הוא השיח עם התושבים. בפעולה כזאת צריך לראות את התושב כשותף ומבין. כאשר כל הקהילה תדבר ברפרטואר אחיד נוכל לעבור את חלק מהחסמים עליהם דיבר משה".
 
אברהם רובינשטיין, ראש עיריית בני ברק: "בטווח הקצר, הפיכה לעיר חכמה כרוכה בעלויות כספיות. היינו רוצים להטמיע את החידושים במחלקות נוספות אך בני ברק היא עיר סוציו אקונומית לא מהגבוהות ביותר, בלשון המעטה. השירות, שניתן במחלקת ההנחות, הוא חלק כבד מהמעמסה העירונית. הטמעת שכלולים כרוכה בעלויות, שאין לנו מהיכן להביא. צריך רצון עז ממנהיגי העיר להטמיע את המגמות הטכנולוגיות, שתובלנה לחיסכון בטווח הרחוק".  
 
רן קוניק, ראש עיריית גבעתיים: "בעולם אידיאלי, טבעי לצפות שמשרד הפנים יקים מנהלת ויתנו לנו כספים. אבל אני לא מצפה לכספים במיוחד לערים ממעמד סוציו אקונומי גבוה. בסופו של דבר זו האחריות של ראשי הערים. על ראשי הערים להבין, שההצלחה שלהם תהיה להתנהל בצורה חכמה ומודרנית. הפוליטיקה העולמית מתנהלת כיום ברשתות החברתיות. כולנו נצטרך להפוך את הערים שלנו לחכמות אחרת לא נוכל לתת שירות לתושבים שלנו בצורה מודרנית".
 
בנוסף בלטה הרצאתו של אריק בלנרו, מנהל מכירות שוק ישראל, חטיבת AM, Mobileye, שהתייחס למהפכת המכוניות האוטונומיות והדרך בה אנשים, סחורות, שירותים ינועו מנקודה Aל-B הולכת להשתנות מבלי היכר.
 
הוא נתן מספר נתונים מדאיגים, שמצביעים על הסיבה, שיש להוציא את הנהג החוצה מהמשוואה – מיליון ורבע בני אדם מתים מדי שנה בתאונות דרכים, שזה 2 מקרי מוות כל דקה. 50% מהם הולכי רגל, אופניים, אופנועים. 20-50 מיליון פצועים, חלקם פגיעות משמעותיות ונכויות. וישנן גם עלויות למדינות. 93% מהגורמים לתאונות הדרכים הוא הגורם האנושי.
 
הוא הציג את ה-Mobileye 8 Connect - המערכת החדשה של החברה - הדור הבא של מערכות הבטיחות. על הפיצ'רים הבסיסיים של מובילאי המערכת יודעת לזהות גם הולכי רגל ועצמים בלילה. זו מערכת היודעת לעשות בטיחות מתקדמת וחכמה. המערכת מתבססת על מידע המתקבל מהרבה מאד רכבים. נדע לקבל מידע על רכבים הנוסעים לפנינו ויודעים להגיד לנו מה יקרה כמה קילומטרים קדימה כמו ערפל או מזג אויר סוער. בהתאם לזה המערכת תשנה את ההגדרות שלה באופן אוטומטי.  זו מערכת בטיחות הנשענת על דיווחים מרכבים אחרים. היא ממפה את הנתיבים, תמרורים, שלטים ויוצרת מפות היושבות על הפלטפורמה, מפות רב שכבתיות המתבססות על דיווח המונים ומאד מדויקות.
 
ניתן לראות כמה אנשים ממתינים בתחנת אוטובוס ולנהל את התחבורה בהתאם, עבודות בכביש, תשתיות - לנהל את התחבורה בצורה אחרת, האם הרמזורים עובדים כראוי, האם הכבישים בנויים כהלכה, פריסת תמרורים בעיר, אזורים מרובי התראות על סכנת פגיעה בהולכי רגל, זיהוי דפוסי חניה ועוד.

קרדיט צילום תמונה תחתונה של פאנל ראשי הערים: דרור סיתהכל
 
פאנל ראשי ערים קרדיט דרור סיתהכל



 
 
 



 
 
Bookmark and Share