ארון תקשורת: אילו פתרונות חדשים מוצעים בשוק והאם יש צורך בארון תקשורת?

ארון תקשורת: אילו פתרונות חדשים מוצעים בשוק והאם יש צורך בארון תקשורת?
מאת: מיכאל פנחס, 22.8.19, 04:52
 
אילו סוגי ארונות תקשורת ומחשוב יש בשוק? מיהם הספקים המציעים פתרונות ארון תקשורת לעסק הקטן והבינוני? האם יש בכלל צורך בארון תקשורת בחדר שרתים בעסק?
 
חדר מחשבים ותקשורת עסקי של העבר כלל ציוד רב, ולעיתים אף היה מורכב ביותר, עמוס ציוד וערב רב של כבלים וציוד אחר. בכל חדר מחשב ניתן היה למצוא תשתיות תקשורת עם ארונות תקשורת וארונות שרתים, כחלק ממערכת תקשורת הנתונים והשליטה על המחשבים וציוד התקשורת של העסק. ובנוסף: מערכת של מיזוג אוויר, מערכות חשמל בעלות תפקיד חשוב בתפעול מערכת המחשוב, מערכות בקרה ובטיחות, שדואגות לפעילותה התקינה ולמצבי חירום, מערכת כיבוי אש, מערכת אל-פסק (ואולי אף גנרטור קטן), מערכות הגנה מגוונות, רצפה מיוחדת (לבידוד) ועוד. בהיותו כזה, חדר מחשב ותקשורת דרש תכנון מדויק ונכון והחשוב מכל, התאמה מלאה לכל צורך עסקי. זה היה עסק די יקר ומסובך לתחזוקה.
 
שוק התקשורת העסקית בישראל, בדיוק כמו מה שמתרחש בכל העולם, משנה את פניו במהירות ועסקים רבים, במיוחד ברמת ה-SMB וה-SME, קולטים את הכיוון העולמי, שלפיו אין צורך בכלל במרכזיה, או בחדר מחשבים, כי בכלל אין צורך במוצרי חומרה כאלה בעסק (או בכלל).
 
החומרה של העבר נמצאת אי שם בחוות שרתים (Data Center) של ספק שירותים המתמחה בתחום ה-Data Centers ומספק שירותי ענן לכל צורך, בכל עת, לכל מטרה, לכל עסק, לכל מכשיר קצה, בכל מקום, לכל אפליקציה, לכל שירות ולכל צורך קיים או עתידי.
 
אולם, עדיין יש לא מעט עסקים, שנזקקים להקמת חדרי שרתים וחדרי תקשורת מחשבים, בעיקר מהטעם, שהם לא עברו לשירותי ענן, או שהם עוברים (פיזית) למקום חדש אחר, או שמטעמי אבטחה (ומטעמי חששות של בעלי ומנהלי העסק), ההחלטה היא להמשיך לקיים חוות שרתים עם רשת תקשורת, ארונות תקשורת, מערכות אחסון ומחשוב, עם כבילה, מיזוג, אבטחה, גיבויים וכל מה שמסביב, באופן מקומי - ב"חצרי העסק" (מכונה בשם המקצועי: On-Premise).
 
מה המשמעות של בניית ארון תקשורת ומחשוב לחוות שרתים מקומית?
חדרי מחשבים (שכוללים, בין היתר, מערכות תקשורת ומערכות אחסון) הפכו בעשור האחרון לליבת כל עסק וארגון. תכנון נכון של מערך חדרי מחשבים בכלל וארון תקשורת רשת מחשבים בפרט, מהווה מרכיב עיקרי בעל חשיבות עליונה לכל ארגון.
 
בשנים האחרונות גוברת המגמה לאיחוד רשתות התקשורת, טלפוניה ורשת מחשבים כ"תשתיות אחודות" (UC - Unified Communications) המותקנות ביחד עם אביזריהן תחת ריכוז תקשורת אחוד, ע"י ארונות תקשורת וארונות שרתים המאחדים את מכלול הפונקציונאליות הנדרשת כגון: ייצוג תשתיות תקשורת בארון, שרתים, מתגים, מרכזיית הטלפון של הארגון, נתבים (ראוטרים - Routers), מתגים, מוצרי אבטחה וסייבר, מערכות איזון עומסים, מערכות CDN (לטיפול ושיפור "חוויית השימוש"), מערכות חשמל, כיבוי אש ומיזוג, ועוד.
 
בעבר, מערכות "תקשורת אחודה" - UC היו מיועדות לארגונים גדולים, ולכן גם תומחרו בעלויות גבוהות. כל זה נחלת העבר. ה-UC, כמו כלים ארגוניים ועסקיים רבים, וגם בגלל מהפכת הענן והווירטואליזציה, התאים את עצמו לדרישות ולצרכים של עסקים ברמת ה-SMB וה-SME.
 
עקב המגמה לריכוז יישומי תקשורת, טלפוניה ומחשבים בארגון בריכוז תקשורת אחד, מתעוררים אי סדרים ובעקבותיהם - לקויים בתכנון ארון התקשורת בארגון, שנובע ממעורבות של מספר בעלי מקצוע הקשורים לריכוז התקשורת בארון רשת המחשבים (אנשי IT, ספק התקשורת הקווי, אנשי טלפוניה ועוד), כאשר לכל גורם יש דרישות משלו, ללא גורם מאחד ומרכז.
 
האם יש גדלים סטנדרטיים לארונות תקשורת ומחשוב לעסקים?
גדלים של ארונות מודדים במידה המכונה בשם U, וזה למעשה הגובה של הארון. העומק והרוחב הם בד"כ די סטנדרטיים וניתנים להתאמה לפי המיקום של הארון. רוחב מקובל של ארון הוא סביב ה-50 ס"מ והעומק נע בין 30 ל-60 ס"מ, תלוי במיקום התקנת הארון בחדר המחשבים והשימושים שלו.
 
המידהU  זה כ-5 ס"מ (התקן המדויק לU- הוא 44.45 מילימטר או  1.75אינץ').
 
כיום, ארונות תקשורת ומחשוב המבוקשים הם במידות של 6U עד U25, עם דלת זכוכית, ארונות, שתוכננו במיוחד עבור עסקים קטנים, משרדים, חדרי תקשורת, כיתות לימוד, מסעדות וכו'. אלה ארונות, שניתן להשיג בשוק במחירים של פחות מ-400 ₪ (לא כולל הרכבה והתקנה, מה שניתן לבצע לבד).
 
יש ארונות קטנים יותר, שמתאימים לשרתים וארונות תקשורת במידות הקטנות יותר דוגמת: U1, U2, U3, U4 והם נמכרים במחירים של פחות מ-300 ₪. אפשר לרכוש אותם באינטרנט ולהתקין לבד.
 
דוגמאות למחירים של חברת Advice: ארון 6U עומק 30 ס"מ ב-299 ₪, ארון 10U עומק 50 ס"מ ב-399 ₪, ארון 12U עומק 50 ס"מ ב-450 ₪. 
 
ארונות תקשורת ומחשוב לעסקים גדולים יותר מקובלים בגדלים שבין U40 עד U50. הגודל הכי נפוץ ומבוקש בשוק הוא U42 (ארון בגובה של כ-180 ס"מ) ומכונה גם בשם Full rack ("ארון שלם"). הגודל של הארון הנפוץ המבוקש השני בשוק הוא Half Rack ("חצי ארון"), בגדלים של U18 עד U22 כשהגודל הכי פופולרי ל"חצי ארון" הוא כ-91 ס"מ גובה. המחירים של הארונות הגבוהים הם כמובן בהתאם - אלפי ₪.
 
סביב כל ארון תקשורת יש ציוד נלווה בכמות לא קטנה, שיש לקחת בחשבון בעת הרכישה וההתקנה, וזה כולל, בין היתר:

• פאנלים לניתוב (יש הרבה סוגים לפי הצרכים של כל ארון).
• מדפים קבועים ומדפים נשלפים.
• כבלים (בעיקר כבלי תקשורת). כיום מקובל להשתמש בכבילה ברשתות תקשורת אחודות לטלפוניה ורשת מחשבים מרמת  Category-6a ו-Cat7, בתקן GIGA. תקן Cat8 החדש יותר מתחיל להיות מקובל בשוק. יש כמובן מערכות כבילה מתקדמות הרבה יותר, עד רמת סיבים אופטיים מסוגים שונים.
• מערכות חשמל וכבלי חשמל.
• מערכות אל פסק.
• מחברי תקשורת (בין כל רכיבי התקשורת) מסוג ,SFP תוך הקפדה על תאימות לתקן MSA.   
• גנרטור לגיבוי מערכות החשמל והאל-פסק (לפי הצורך).
• מתגים להעברת חשמל על כבלי התקשורת. זאת, במיוחד לציוד קצה קטן וחכם, שממילא מגיע אליו כבל תקשורת (דוגמת מצלמות אבטחה חכמות, נתבים חכמים ), ציוד, שאין צורך למתוח אליו קו הזנת חשמל. התקן המשולב הזה של תקשורת וחשמל נקרא בעגה המקצועית PoE (ר"ת: .(Power over Ethernet
• מאווררים.
• מזגן לחדר.
• מערכות הגנה פיזיות (דוגמת: מנעולים, כלובי רשת, דלתות חסינות, מערכות אזעקה, מצלמות אבטחה, סנסורים ועוד).
• מערכות אבטחה וסייבר.
• מערכות גילוי אש ועשן.
• מערכות כיבוי אש.
• מערכות ניטור ושליטה (שו"ב).
• מתגים שונים דוגמת KVM, Offload ועוד.

תשובות קצרות לשאלות נפוצות:
 
1. מה המשמעות של הקמת חדר שרתים, לתקשורת ומחשבים בעסק?
כיום, מומלץ לקחת את הפתרון מספק מומחה, שיודע לספק הכל: ניתוח הצרכים, ייעוץ, בחירת הציוד, התקנה, תחזוקה ושירות. הגישה הזו מתאימה לעסקים בינוניים ומעלה.
 
בין הספקים המובילים לפתרונות לעסקים בינוניים וגדולים ניתן למצוא את: קבוצת בינת, אלכסנדר שניידר, שניידר אלקטריק, בזק, אדוויס - Advice, תים, צודקביץ, י.א. מיטווך, ארזים, Octally, Greenware, מגלקום, טל-אר, בזק בינלאומי, קבוצת חילן (ווי-אנקור), בר-עוז, CSP, אפיק, גטר ועוד. יש תחרות מאוד גדולה בשוק והכוח נמצא כיום בידי הלקוחות העסקיים ולא בידי הספקים והאינטגרטורים.
 
כיום, הספקית המובילה בעולם בתחום ארונות וחדרי שרתים ומחשוב זו חברת APC  מקבוצת שניידר אלקטריק. יחד עם זאת, יש לה מתחרים רבים, שכדאי לבחון.
  
כמעט כל חברה, שעוסקת בתחום הזה, מספקת ייעוץ (בד"כ ללא תשלום) עבור תכנון ראשוני למערך תשתיות רשת מחשבים והתקשורת בארגון. הייעוץ כולל אפיון ושרטוט הנדסי מפורט של תצורת מערך חדר שרתים/ ארון שרתים תוך שילוב תשתיות רשת מחשבים פאסיביות, עם ציוד תקשורת ומחשבים אקטיביים כגון מתגים ,(Switches) נתבים, שרתים, מרכזיות טלפון, מצלמות אבטחה ומערכות אבטחה, סנסורים, מערכת כיבוי אש, מערכת מיזוג, חשמל ובקרה בארון תקשורת רשת מחשבים לחדרי שרתים.
 
2. מהן הנקודות הקריטיות בבחירת פתרון חדש בהקמת חדר תקשורת ומחשבים?
מעבר להיבטים של תקציב, הנקודה החשובה ביותר היא מוכנות המערכת החדשה לגישה של "ענן מקומי" עם יכולת חיבור ל"ענן חיצוני" (דהיינו: הגישה הרב-עננית, או המכונה לעיתים: היברידית, כשכיום מקובל להשתמש בגישה של Multi-Cloud – "ענן מרובה"). עולם התקשורת והמחשוב צועד במהירות לכוון של שימוש מלא בשירותי ענן בכל תחום (כולל בטלפוניה), ומערכת, שאינה מסוגלת לתמוך בהתפתחות זו, דינה להיזרק לפח האשפה די מהר.
 
הקמה וארגון של חדר שרתים מחייב את הנהלת הארגון והעסק לגיבוש מדיניות ברורה ומוגדרת של הצרכים בהווה עם מבט לעתיד הנראה לעין ועד 10 שנים קדימה. יש צורך להתחשב בצורך המתמיד בשינויים וגם לקחת בחשבון שינויים וגידול עתידי בקביעת השטח, גודל השטח ומיקום השטח בתוך הארגון / העסק, כל אלה חייבים להבחן בחשיבה מעמיקה ומתוכננת.
 
3. האם יש היבטים נוספים, דוגמת פתרונות בתחום מערכות קירור לארונות תקשורת ומחשוב ופתרונות "ירוקים" לחסכון באנרגיה?
בהחלט. בהקמת חדר שרתים יש לבחון היבטים רבים נוספים:
– הקמת מחיצות עתידיות בחדר עצמו (אם יידרש).
– הקמת "רצפה צפה" בהתאם לכמות הציוד העומדת להיות בחדר (כולל תכנון עתידי).
– תקרה, תאורה ומיזוג מתאים.
– הכנה לפריסות כבלי חשמל וכבלי תקשורת בנפרד ובבידוד.
– שילוב מערכת הטלפוניה ופריסת תשתית הטלפוניה בשילוב עם רשת המחשוב.
– מערכות גיבוי ושרידות (רצוי ומומלץ לפי תקנים בינלאומיים).
– הקמת תשתית "תקשורת אחודה" - UC&C בעסק עצמו.
- בדיקת הצורך במערכות שירותי CDN או Proxy (נחוץ במיוחד לעסקים הנשענים על רשת האינטרנט העולמית).
– הקמת חדר מנהל התקשורת ועוד.
- התקנת סנסורים כדי לספק יכולת להפוך את חדר השרתים ל"חדר ירוק" מבחינת החיסכון באנרגיה. זאת, כי עלות החשמל היא העלות הכי כבדה בהוצאות על חדר ארונות מחשבים ותקשורת.
 
לכן, יש לתכנן היטב הקמת מערכות נוספות לשירותי המחשוב לרבות מערכות, שיש להן נגיעה חשובה וישירה לחדרי השרתים והתקשורת:
– מערכות מיזוג אוויר. לפי ארגון ASHRAE, הארגון האמריקאי למהנדסי מיזוג אוויר, הטווח המומלץ של טמפרטורת האוויר המסופק לשרתים נע בין 18 מעלות ל-27 מעלות צלזיוס. דהיינו: ניתן לחסוך הרבה כסף במיזוג האוויר (שזו ההוצאה הכבדה ביותר לאורך זמן בחדרי שרתים ותקשורת), ע"י כיוונון הטמפרטורה הרצויה ל-25 או 26 מעלות צלזיוס.
– מערכות גיבוי UPS.
– גנרטור לגיבוי מערכת החשמל.
– מערכות גילוי אש ועשן.
– מערכות כיבוי (מבוססות גז) העונות על תקני כיבוי האש.
– בקרת טמפרטורה.
– מערכות כריזה.
– מערכות גילוי הצפה וניטרול הצפה וחדירות מים.
– מערכות בקרת כניסה מבוססות ביומטריה.
– מערכות לגילוי פריצה.
- סנסורים מסוגים שונים (IoT) לפי הצרכים שהוגדרו.
– מערכות בקרה ובטחון כולל מצלמות אבטחה חכמות עם זיהוי פנים חכם (AI) ברמה ביומטרית, כלומר: ניתן לאשר כניסה וגישה רק על סמך זיהוי פנים.
 
4. מהם תקני חוות שרתים ותקשורת המכילים ארונות תקשורת ומחשוב?
יש כיום מערכת תקנים בינלאומית מאוד מסודרת לתחום חדרי וחוות שרתים ותקשורת, ברמות תקן הנעות בין T1 (Tier) עד T4. חוות שרתים ברמת T4 תיבנה מוגנת עמוק מתחת לפני הקרקע ומוכנה לעמידות בפני כל אסון, גם בפני התקפה אטומית, או רעידת אדמה חזקה. הצורך הזה קיים רק לגבי עסקים מאוד רגישים. ברוב העסקים בישראל יהיה מספיק לעמוד ברמת התקן עד רמת T3.
 
יש מחיר לכל רמת תקן ולכן זה אחד הפרמטרים החשובים ביותר בתהליך בחירת הקמת חדרי תקשורת ומחשבים. עסקים רבים נוטים להתעלם מהתקנים הללו ואח"כ הם מופתעים כשיש אסון או נפילה של כל המערכות.
 
יש לא מעט דוגמאות של עסקים, שהתמוטטו במהירות ופשטו את הרגל, כי חדר המחשבים שלהם הוצף או נשרף, ולא היו להם מערכות הגיבוי המתאימות, מערכת התחזוקה המתאימה, הרישיונות המתאימים והביטוח מתאים.
 
גם שימוש בחוות שרתים של צד שלישי, אינו פוטר את העסק מהצורך לספק: גיבוי, אבטחה, שרידות, הסכם תחזוקה והסכם ביטוח לחוות השרתים (גם כשהשרתים נמצאים פיזית בידי מפעיל חוות שרתים מתמחה).


 
5. האם יש לי בכלל צורך בחדרי שרתים עם ארונות תקשורת ומחשוב?
חיסכון בהוצאות (ובמיוחד בהוצאות התקשורת והמחשוב) הוא "צו השעה" בכל עסק וארגון. לכן, לפני שנכנסים לפרויקט של הקמת חדרי תקשורת ושרתים (או שיפוץ ושדרוג חדר תקשורת ושרתים קיים), יש לשאול את השאלה: האם בכלל יש כיום צורך בחדר תקשורת ושרתים?
 
התשובה לשאלה הזו, במיוחד בעסקים קטנים עד בינוניים היא: לאו מוחלט. אמנם, עסקים וארגונים זקוקים לשירותי מחשוב בכל פעילותם. אולם, מדובר בסעיפי הוצאה בלתי נשלטים. הדרך הנכונה להחזיר את השליטה בהוצאות הללו היא: להיפטר מכל הציוד ולהפוך את חדר התקשורת והשרתים לחדר המביא הכנסות לעסק, ולא להמשיך בשיטה הישנה, שבה החדר הזה הוא רק הוצאות הולכות וגדולות לעסק.
 
עסקים מוצפים כיום בשפע של פתרונות תקשורת ומחשוב מתקדמים, לרבות בענן. אחד הפתרונות המתקדמים ביותר הוא תחום שירותי תקשורת, מחשוב ושיתוף אחודים :UCaaS  (ר"ת:  .(Unified Communications as a Serviceהמונח הזה הוא המימוש השירותי בענן (בתשלום חודשי קבוע וידוע), של גישת "התקשורת האחודה" (UC&C).
 
כיום יש הרבה ספקים המספקים את הכיוון הזה (של שירותי ענן) ונגמרה התקופה, שבה מנהלים שאלו: האם כדאי לעבור לעבודה שיתופית בענן (ואיזה ענן)?
 
כפי שכבר הודגש על ידינו לא אחת, שהדרך היעילה והאפקטיבית ביותר לחסוך בהוצאות התקשורת והטלפוניה היא להפוך את כל ה-CAPEX ל-OPEX. דהיינו: להיפטר מציוד, תוכנות, תפעול, שדרוג ותחזוקה ע"י בעלי העסק. הייעוד והמיקוד של עסקים זה לעסוק בעסקים, במכירות ובשירות, לא בתקשורת ובציוד תקשורת וטלפוניה. לכן, את נושא התקשורת והטלפוניה אפשר להעביר באופן מלא ל"מיקור חוץ", לספק שירותי תקשורת בענן, שמספק את הכל כחלק בלתי נפרד מהשירות שלו (בד"כ בעלות מזערית, מול כל חלופה אפשרית).
 
6. מה עם עסקים, שבכל זאת כן מעוניינים להקים חדרי תקשורת ושרתים למערכות המקומיות שלהם, עם ארונות תקשורת ומחשוב?
הדרך הנכונה ללכת בה כוללת את הצעדים הבאים:

• להכין תכנית עסקית, שבה ייבחנו הצרכים של העסק מול ההשקעה הנדרשת וחישוב ROI להשקעה הזו.
• לבצע הכנות מוקדמות לבניית חדרי תקשורת ושרתים ובכלל זה: העברת כל תשתיות התקשורת בעסק ל"תשתיות אחודות" ו"כבילה אחודה", כדי לחסוך בהוצאות על התשתיות הפיזיות ושדרוג מערכות ההפעלה למחשבי הקצה למערכות עדכניות וחסכוניות (למשל חלונות 10), לרבות מערכות הליבה של העסק (למשל Billing, CRM, ERP, פורטל אינטרנטי וכיו"ב).
• להכין תשתיות "ירוקות" בחדר התקשורת והמחשוב. ההוצאה על החשמל בגלל מיזוג האוויר היא ההוצאה הכבדה ביותר ולכן שימוש באלמנטים של "תשתית ירוקה" היא חשובה וקריטית כדי לחסוך באנרגיה. גם נושא הגיבוי החשמלי (UPS) חייב להיות פתרון "ירוק".
• לבצע תיחור בין ספקים, ולכלול בתיחור את נושא התחזוקה, האבטחה (לרבות הגנת סייבר), הרישיונות, הביטוחים, השדרוגים וה-SLA של השירות העתידי. יש להיזהר לא להילכד ב"חתונה קתולית" עם ספק, שלא ניתן להשתחרר ממנו לעד. 
• להכין מערכת DRP (תכנית להתאוששות מאסון והמשכיות עסקית) ומערכת הגנה (סייבר) שרידות, ולתרגל לפחות פעמיים בשנה מה עושים (ומי עושה מה) עם נפילה טוטאלית של כל המערכות (המחשוביות והתקשורתיות).

7. האם צריך תשתית נפרדת למחשוב ולטלפוניה?
לא. ספקי השירות הוותיקים מעוניינים להנציח את המצב, שבו לעסק יש לפחות 2 תשתיות (למחשוב וטלפוניה).
 
כך, העסק ממשיך להיות "פרה חלבת" עבור הספקים הללו.
 
ספק, שאינו מציע לעסק לעבור לתשתית אחת אחודה, אינו ראוי להיות הספק של העסק. זאת, כי טובת העסק כלל לא עומדת מול עיניו, מעניין אותו רק זרם ההכנסות, שהוא יכול להמשיך לקבל לנצח מהעסק.
 
מאת: מיכאל פנחס, מהנדס תקשורת,אוגוסט 2019.
מחבר המדריך לפתרונות תקשורת ומחשוב ענן ולרכישת מרכזיות טלפון IP לעסקים