מנהלי קמפיין בחירות: איומי סייבר משפיעים על התקציב והערכת ההצלחה

לידיעת מנהלי קמפיין בחירות: איומי סייבר משפיעים על התקציב והערכת ההצלחה
מאת: אור יעקב, 3.9.19, 05:00

גופים פוליטיים, שעובדים עם משרדי פרסום, שיווק ויחסי ציבור, חייבים לוודא, שקמפיין האון-ליין שלהם מקבל את מטריית ההגנה הדרושה.

מערכת הבחירות בשיאה, זו הפעם השנייה, וכך גם הקמפיינים, שמסתערים על רשתות המדיה השונות כדי לתפוס עוד קולות מתנדנדים. למרות הניסיון שנצבר בסבב הבחירות הראשון, לא ברור אם מנהלי הקמפיינים וראשי המפלגות מודעים די הצורך לאיומי הסייבר הזדוניים הפועלים נגדם.

לקמפיינים של בחירות ולקמפיינים מסחריים יש הרבה מן המשותף. כמו כל קמפיין מסחרי, גם קמפיינים של בחירות מנוהלים ע"י צוותי תוכן וקריאייטיב, שאחראיים על הקופירייטינג והנראות של המודעות והסרטונים, וכמובן על המדיה, שבה הם יעלו ופלחי האוכלוסייה אליהם יכוונו.

לא פחות חשוב מכך, 2 סוגי הקמפיינים הללו רצים על גבי מערך טכנולוגי, שמנטר אותם במדדים של צפיות, קליקים, מעורבות, חשיפה וכד'. דבר אחד מבדל אותם לעומת קמפיינים בזירה המסחרית - יחסם לאבטחת מידע והמוכנות שלהם להתקפות ואיומים.

בזירה המסחרית, מנהלי קמפיינים הם בעלי מודעות גבוהה לנושא אבטחת המידע, שכן כישלון בזירה זו מתבטא ישירות באובדן כספי. קמפיין מסחרי, שנכשל כתוצאה מאבטחת מידע לקויה, מתורגם אוטומטית לירידה ברווחים.

לדוגמה, התקפת סייבר על קמפיין מסחרי, שמנהלת חברה לממכר ביגוד און ליין,  עלולה לגרום לחוסר זמינות של אתר החברה ולאיטיות בהעלאה של התכנים שלו, דבר שיוביל את הצרכן באופן בלתי נמנע לבחירה באתר מתחרה.

התקפות סייבר אחרות יכולות לגרום לשיבוש במדדי הקמפיין, בין היתר, תוך שימוש בבוטים, שנראים כמשתמשים לגיטימיים אך מייצרים תעבורה מזויפת. התקפות אלו מובילות לכך, שלא ניתן לבצע הערכה לגבי הצלחת הקמפיין, שכן בוטים זדוניים יכולים לגרום להצפה מכוונת של אתרי החברה ויצירת סטטיסטיקות מזויפות.

בקמפיין בחירות, המפלגות ובעלי העניין, אמנם, לא מוכרים מוצר, התרגום של הקמפיין אינו לכסף, אבל משקיעים בו הרבה מאד כסף. גם במקרה זה, אם הקמפיין סובל מבעיות אבטחת מידע, הוא ייכשל.

גופים פוליטיים, שעובדים עם משרדי פרסום, חייבים לוודא, שקמפיין האון-ליין שלהם מקבל את מטריית ההגנה הדרושה - בין אם מדובר בהבטחת זמינות הקמפיין או ניקיון הסטטיסטיקות והמדדים. כך, שיהיה אפשר לנצל את המקסימום מהקמפיין.

מפלגות, שלא ישכילו לעשות, זאת יבזבזו את כספן, והשקעתן תרד לטמיון, שלא לדבר על כך, שהמסרים החשובים שלהן לא יגיעו לאוזניים הנכונות או לא יגיעו לשם מקום בכלל.

חשוב לציין, שבמערכת בחירות רוויות אמוציות, אג'נדה לחיסול קמפיין זה או אחר לאו דווקא מגיעה מהאקרים ותוקפים למיניהם. אלה הם לא התוקפים של האתרים המסחריים, אך הם ישתמשו באותן יכולות ובאותם כלים. קמפיינים רבים צפויים לזכות לשיבושים מטעם גורמים יריבים או בעלי אינטרס המעוניינים בנפילתם.

לא ניתן לדעת בוודאות מאיפה יגיעו התוקפים. הם יכולים לפעול מתוך המדינה וגם מחוצה לה. הם יכולים לפעול מטעם ארגון מסודר או מטעם עצמם באופן פרטי, רק בגלל שהאידיאולוגיה שלהם לא מתיישבת בקנה אחד עם מפלגה זאת או אחרת.

דוגמה לכך ראינו במערך הבחירות האחרון בארה"ב (2016), כאשר רוסיה ניהלה קמפיין השפעה על מערך הבחירות לנשיאות. וישנן גם דוגמאות מקומיות.  קיים אינטרס מובהק לפגוע בקמפיינים של בחירות, החל מהתקפות מכוונות להסרת אתר של פעילים או מפלגה ועד יצירת דעת קהל שלילית במדיה החברתית.

מנהלי קמפיינים מטעם המפלגות, ראוי כי יתייחסו לתשתיות הטכנולוגיות הארגוניות לא פחות מאשר למסרים, פילוח האוכלוסייה, קהלי היעד, סרטוני הווידאו והגרפיקה. לפני שקמפיין עולה לאוויר יש לוודא, שכל כלי האבטחה מיושמים כהלכה ולהיעזר ביועצים מקצועיים במידת הצורך.

אתר מפלגה, שנופל בשיא מערכת הבחירות, או אפילו רק עמוד המצע שלה, הוא תעודת עניות למפלגה ופגיעה במוניטין שלה. לחלופין, נתונים שגויים על קמפיין המפלגה יכולים ליצור מצג שווא על הצלחת הקמפיין והסטה של משאבי הקמפיין למסרים הלא נכונים ולקהלים הלא נכונים.

מאת: אור יעקב, ספטמבר 2019.
מנהל גוף ההנדסה ב-F5 דרום אירופה