מערך הסייבר הלאומי: עלייה במתקפות העושות שימוש ב"חטיפת סים"

מערך הסייבר הלאומי: עלייה במתקפות העושות שימוש ב"חטיפת סים"
מאת: מערכת Telecom News, 3.2.20, 11:02

עלייה לאחרונה במתקפות העושות שימוש ב"חטיפת סים" של טלפונים סלולריים של אזרחים בישראל, בשיטה זו מצליחים האקרים לעקוף את מנגנון האימות הדו-שלבי ולקבל גישה לחשבונות של רשתות חברתיות ושל חשבונות פיננסיים של בעל הטלפון. 13 המלצות להתגוננות.

מערך הסייבר הלאומי מתריע על עלייה במתקפות העושות שימוש ב"חטיפת סים" של טלפונים סלולריים של אזרחים בישראל בתקופה האחרונה. בשיטה זו מצליחים האקרים לעקוף אף את מנגנון האימות הדו-שלבי של חשבונות של רשתות חברתיות ושל חשבונות פיננסיים של בעל הטלפון, לגנוב את שם המשתמש במדיה החברתית, או לבצע פעולות פיננסיות והשתלטות על ארנקים קריפטוגרפים.

מתקפות ה-,port out fraud ,SIM porting ,SIM hijacking מכונות SIM swapping  phone porting
 
בכל חברת סלולר קיים שירות המאפשר ניוד של מספר טלפון המזוהה עם כרטיס SIM לכרטיס SIM אחר הנועד לאפשר העברה של מספר טלפון למכשיר חלופי במקרה של גניבת מכשיר הלקוח, או של מעבר לחברת סלולר אחרת. אולם, בשנים האחרונות החלו להתפרסם דיווחים אודות ניצול של שיטה זו לצורך מתקפות סייבר. במסגרתן, תוקפים מתחזים לבעל הטלפון באמצעות מידע מזהה בסיסי, שהצליחו לאסוף עליו, ומבקשים מנציג של חברת הסלולר לנייד את מספרו ל-SIM חלופי שבידי התוקפים.
 
סוג מתקפה זו מתחיל בהשגת גישה ראשונית לחשבונות המשתמש. למשל, באמצעות סיסמאות, שדלפו לרשת, ביצוע "שחזור סיסמה", שליחת הודעת דיוג וכו'. בשלב השני, לאחר שהתוקפים משתלטים על מספר הטלפון ומסיטים את הודעות ה-SMS והשיחות למכשיר שבידם, הם מצליחים לעקוף את מנגנון האימות הדו-שלבי (2FA) וכך להשיג גישה מלאה לחשבונותיו של בעל הטלפון.
 
מדיווחים שהגיעו למרכז המבצעי של מערך הסייבר הלאומי עולה כי לאחרונה חלה מגמת עלייה בשימוש בשיטה זו בישראל במיוחד לצורך גניבת פרטי הזדהות לאתרים פיננסיים, ביצוע העברות וגניבת ארנקים קריפטוגרפיים. מתקפות אלו פשוטות יחסית לביצוע ומאפשרות לתוקף להשיג רווח כלכלי גדול.
 
זאת ועוד, חוקרים מאוניברסיטת פרינסטון פרסמו החודש מחקר במסגרתו בחנו את נוהלי האימות הנהוגות ב-5 חברות הסלולר הגדולות ביותר בארה"ב כחלק מתהליך ניוד מספרים של לקוחות לכרטיסי SIM חדשים. במהלך הניסוי התקשרו החוקרים לכל חברה מ-10 "לקוחות" שונים, וביקשו לנייד את מספרם תוך שימוש בהנדסה חברתית לעקיפת שלבי האימות.

ב- 3 מתוך 5 החברות, הם הצליחו לשכנע את הנציג הטלפוני לבצע את בקשתם בכל 10 הניסיונות. בנוסף, הם בחנו את מדיניות האימות ב-140 אתרים המאפשרים אימות באמצעות מספר הטלפון, ומצאו, של-17 אתרים מתוכם ניתן היה להשיג גישה לחשבונות באמצעות ניוד המספר בלבד וללא צורך בסיסמה.
 
להמחשת התעצמותה של התופעה והנזקים הכבדים, שהיא גוררת, במהלך 2019 נעצר בארה"ב סטודנט באשמת גניבת 5 מיליון דולרים במטבעות וירטואליים באמצעות השתלטות על מספרים של 10 קורבנות.
 
לביא שטוקהמר, ראש המרכז הארצי לניהול אירועי סייבר במערך הסייבר הלאומי: "מקרים רבים, שנצפו בעולם, עלות הנזקים והתלות הגוברת בסים לביצוע פעולות בשירותים פיננסיים כיום, הופכים צורת תקיפה זו למועדפת ע"י האקרים. חברות הסלולר מודעות לנושא ולכן החלו להפעיל מנגנוני הגנה מוגברים. גם לציבור יש חלק במודעות לנושא ובהגנה על הטלפון הפרטי".
 
שיטה זו נפוצה גם להשתלטות על חשבונות דוא"ל או חשבונות ברשתות החברתיות, כדי להרוס מוניטין של דמויות ציבוריות או של חברות, או במטרה לגנוב שמות משתמשים ייחודיים, שניתן לסחור בהם בפורומים ייעודיים.

המלצות התגוננות:
במידה ונתקלתם בתהליך לניוד מספרים, שנעשה באופן שאינו מאובטח דיו, ניתן להתריע בפני אותו גוף או לפנות למרכז המבצעי של מערך הסייבר הלאומי בחיוג ישיר 119.

מאחר שמתקפות אלו מסוגלות לעקוף מנגנוני אימות דו או רב שלבי המבוססים על הודעת SMS, מומלץ להשתמש ביישומוני אימות יעודיים כגון Google Authenticator, או במפתחות אבטחה פיזיים (physical tokens). אם קיימת אפשרות, מומלץ לבחור בזיהוי מבוסס טביעת אצבע השמורה מקומית במכשיר. מומלץ לעשות כמה שפחות שימוש במנגנוני זיהוי מבוססי הודעות SMS בלבד.

במידה והרשת הסלולרית לא פעילה זמן ממושך, מומלץ ליצור קשר עם חברת הסלולר ולוודא, שלא בוצע ניוד של מספר הטלפון שברשותכם. כ"כ, מומלץ ליצור קשר עם הבנק ולעדכנו בדבר.

במידה של שינוי מספר הטלפון, מומלץ לעדכן את הבנק כדי שהמספר העדכני יופיע במערכותיו.
   
מומלץ להירשם לקבלת התרעות לאחר ביצוע פעולות בחשבון הבנק ב-2 ערוצים שונים (לדוגמה בהודעת SMS ובדוא"ל), וכן לעקוב אחר תנועות חריגות בחשבון.

היו ערים לשיחות, הודעות SMS והודעות דוא"ל לא יזומות או לא צפויות המבקשות מידע אישי או פיננסי, גם אם הן, לכאורה, מהבנק או מחברה מוכרת. בנוסף, מומלץ לקטוע את התקשורת וליזום תקשורת מול הגוף לפי פרטי ההתקשרות המופיעים באתר הרשמי.

היו מודעים לפרסום פרטים אישיים (כמו מספר טלפון, תאריך לידה, שם ביה"ס היסודי בו למדתם, שם חית המחמד שלכם, וכו') ברשתות החברתיות, שכן גורמים זדוניים עלולים להשתמש בהם למענה על שאלות אבטחה הנפוצות ביישומונים רבים.
.   
מומלץ לבדוק עם חברת הסלולר אודות אמצעי אבטחה נוספים, שניתן ליישם למניעת ניוד מספרכם ללא אישורכם.

מומלץ לא להשתמש באותן סיסמאות או שמות משתמש לחשבונות ביישומונים ובאתרים שונים. כ"כ, מומלץ להקפיד על סיסמאות חזקות וייחודיות לחשבונות רגישים.

מומלץ לשנן את הסיסמה לחשבון הבנק ולא לשמור אותה בטלפון, על דף או בתיבת הדוא"ל. כמו כן, לעולם אין לשתף את הסיסמה עם אדם אחר (בנקים לעולם לא ידרשו מידע זה).

יש לוודא, שהסיסמה לחשבון הבנק אינה גלויה בעת ההקלדה.

אם קיים חשד, שחשבון הבנק נפרץ, יש לשנות סיסמה ולדווח לבנק באופן מיידי.

אין ללחוץ על קישורים או צרופות בהודעות דוא"ל או SMS חשודות.

פירוט נוסף ומלא - כאן.