שימוע חדש בניחוח פלילי מובהק, לכאורה, יצא היום ממשרד התקשורת, בתקופת המעבר בין הממשלות \ כנסת, כדי לספק הטבות כלכלית במאות מיליוני ש"ח ובמיוחד לחברות הסלולר, בניגוד לחוק, ומתוך מטרה ברורה: להנציח את הפרות החוק הסדרתיות, בעיקר של של קבוצות סלקום ופרטנר.
מאת:
אבי וייס, 4.3.20, 17:50
כנראה, שלתהום, שמשרד התקשורת הישראלי נפל אליו בתקופתו של השר
דודי אמסלם (בתמונה משמאל) - אין תחתית. עוד על הנפילה הזו לתהום -
כאן.
היום משרד התקשורת פרסם הודעה (
מצויה כאן, כל
המסמכים כאן), בדבר שימוע על הורדת הערבויות מכל חברות התקשורת, והירידה הכי חריפה היא לחברות הסלולר.
ההודעה מכילה מצגים מטעים (ראה בנספח א' כאן למטה), וחסרים בהודעה הזו (כמו בכל השימועים בשנתיים האחרונות), 2 אלמנטים הכי חשובים:
- מה הבסיס החוקי למסמך השימוע, שהוציא המנכ"ל (כאן) והכין הסמנכ"ל הבכיר לכלכלה (כאן) שניים מראשי "קליקת אוהדי סלקום ושות' בצמרת משרד התקשורת"?
- מה היקף הכלכלי החזוי של ההטבה הזו? להערכתי, מאות מיליוני ש"ח, אך אין שום ניתוח כזה. סמנכ"ל לכלכלה האחרון, שהציג אי פעם ניתוח מספרי, מה השפעת הרגולציה על החברות, שנוגעות להחלטות הרולטוריות המתקבלות, היה אסף כהן, שביחד עם פרופ' גרונאו העריכו ב-2013 את השפעת רגולציית "השוק הסיטונאי" על בזק (מבחינה כלכלית). מאז - שום ניתוח כלכלי של אגף הכלכלה לא מכיל (ובכוונה), מה ההיקף המוערך מבחינה כספית של ההטבות, שהם מספקים לחברות התקשורת, בשינויים, שהם מציעים ברגולציה. זה די ברור למה נעלם הנתון הזה (במיוחד אחרי ההטבות במיליארדים, על הנייר, שהוענקו ע"י "הקליקה" ל-IBC \ סלקום, מה שאני מכנה "תיק 5000", שבא אחרי "תיק 4000").
לכן, שלחתי ביום 4.3.20 את השאלה הדחופה הבאה לשר התקשורת,
דוד אמסלם, ולצמרת משרד התקשורת:
"הנדון: שימוע - עדכון סכומי ערבויות הרישיון: האם זה נעשה באישור השר?
שלום רב,
מנכ"ל משרד התקשורת פרסם שימוע (
כאן), המעניק הקלה לחברות התקשורת בגובה של מאות מיליוני ₪ (כמה כסף שווה השימוע הזה –
אין שום נתון בשימוע), עם דגש להקלה לחברות הסלולר בגובה 88%.
על פי
חוק התקשורת סעיף 4 (ד) (וסעיפים נוספים), הסמכות לקבוע את גובה הערבות לחברות התקשורת
לא הואצלה למנכ"ל המשרד בצורה ובהיקף הקיים כאן בשימוע.
האם השר אישר את השימוע הזה ומקובל עליו לתת כך סתם מתנה של מאות מיליוני ₪ לחברות התקשורת, בדגש על חברות הסלולר?
אם כן - היכן אישור השר?
אודה לתגובה דחופה
".
תגובה טרם קיבלתי. ככל שאקבל תגובה, אעדכן בהתאם. קוראינו כבר יודעים, שתגובה לא אקבל.
לכן, אמתין עד סוף השבוע, לקבל תגובה, וללא תגובה נאותה, אעביר את הנושא ליועמ"ש, בבקשה לפתוח בחקירה פלילית גם בנושא הזה, שכן מדובר, לכאורה, בשרשרת ארוכה של שימועים, שיש להן
תכלית אחת בלבד: להפעיל רגולציה לטובת חברות הסלולר ו
נגד האינטרסים הציבוריים.
מה לא בסדר השימוע הזה?
אציין רק בקצרה את הנושאים החשובים (מעבר להיבטים הפליליים, לכאורה, שיש במהלך הזה):
- משרד התקשורת בכוונה לא מפעיל את הסנקציה של חילוט ערבויות ובמיוחד כנגד מפירות חוק סדרתיות דוגמת סלקום ופרטנר. למשל, בתחומי שידורי הטלוויזיה ופריסת סיבים לבתים (ויש עוד הרבה נושאים של הפרות חוק ורישיון מצידן). כך, אפשר לקבוע, שהיות ואין הפעלת סנקציית חילוט ערבויות, הכלי הזה בחוק - מיותר. כלומר: קודם מעודדים את העבריינים ואחרי כן מורידים את רף האכיפה והענישה - שלא קיימת, בגלל שלא מפעילים את הכלי הזה.
- לעומת זאת, מפעם לפעם, אחת לחצי שנה לערך, המשרד מפעיל סנקציות של קנסות בהיקף נמוך יחסי, על שטויות, ממש שטויות וזוטי דברים, רק כדי שעובדי האגף לפיקוח במשרד התקשורת יקבלו "שכר עידוד". הפעם האחרונה הייתה ממש אתמול (מפורט כאן), שבה הוטלו קנסות זניחים על כמה חברות, רק בגלל שהמוקדנים שלהם לא הציעו ללקוחות חסימת גלישה וסינון גלישה חינמי, כדי להגן כביכול על קטינים. זה נושא שולי ביותר ונדוש, שכולם מכירים אותו מזה שנים רבות, שנכנס לרישיונות של החברות, רק כדי לרצות גורמים חרדיים בממשלה ובכנסת. זו לא פעם ראשונה, שמטילים קנסות מהסיבה הזו, כי זה הכי קל לאכוף וזה בכלל לא מדגדג לכיס של החברות. חילוט ערבויות, לעומת זאת, זו מכה הרבה יותר כואבת לכיס של החברות, אבל זה לא נעשה, כפי שציינתי בסעיף הקודם.
- הדבר ההגיוני היחיד, שיש צורך לתקן בערבויות הוא: שיש צורך לבצע מידרוג בגובה הערבויות, לפי סדר גודל החברות, בדומה למידרוג, שנעשה לבעלי "רישיון אחוד". אין כל סיבה, שחברת סלולר ענקית תפקיד אותה ערבות, כמו חברת סלולר זעירה. זה הנושא היחיד הראוי לתיקון.
- כרגיל, משרד התקשורת מבצע הליכי שימוע ולא מעניין אותו בכלל לבצע תהליכי התייעצות מוקדמים עם נציגי הציבור המוסמכים (יש הרבה גופים כאלה), והמשרד מקשיב, גם טרום השימוע וגם אחרי השימוע ובמהלכו, רק לבעלי העניין (כלומר לחברות הסלולר סלקום ולפעמים גם לפרטנר, כמו שחשף גם אלי ציפורי).
- השימוע הזה הוא למעשה שינוי יסודי במדיניות האכיפה והרישיונות של משרד התקשורת. לכן, השאלה המרכזית – האם הממשלה אישרה זאת? ברור שלא. הרי מדיניות התקשורת נקבעת ע''י הממשלה!!! כאן, מתעלמים מהצורך באישור שינוי מדיניות ע"י הממשלה ומנסים "לבצע מחטף" - בלי אישור ממשלה.
- את השינוי בתקנות הנובע מהשימוע הכינה לאישור השר והכנסת, היועצת המשפטית של משרד התקשורת, עו"ד דנה נויפלד (הנה ההוכחה כאן). טיוטת התקנות שהכינה נמצאת כאן. זאת, כאשר עו"ד דנה נויפלד מסובכת ב"ניגודי עניינים" משל עצמה "עד מעל לראש" ואך לאחרונה בן זוגה לחיים ואבי בנה, עו"ד ד"ר דודי תדמור, קיבל סכומי עתק (של כסף) מעסקת IBC-סלקום (מפורט למשל כאן וכאן), כך שדי ברור שיש לה אינטרס אישי להקל על סלקום ולהכביד על בזק, מה ש"זועק לשמיים" כחשד ל"הפרת אמונים" (לכאורה), הטעון חקירה.
נספח א'
"הנדסת התודעה" בנוסח משרד התקשורת , בגישת ה-Deep State.
כך מציגים את השינוי בגובה הערבויות,
ללא סיכומים של היקף ההטבה הזו ובלי להסביר למה חברות הסלולר זוכות לירידה של 88%, הרבה יותר מכל שאר החברות ו
לא מציינים מי יזם את השימוע הזה (לא צריך לנחש, להערכתי: קבוצת סלקום\IBC):
