מדריך לגולש המסוגר בבית: מתי האינטרנט שלו יאט או יתנתק ולמה ומה הפתרון

דף הבית >> חדשות >> חדשות השוק הקווי >> מדריך לגולש המסוגר בבית: מתי האינטרנט שלו יאט או יתנתק ולמה ומה הפתרון
בדיוק כפי שחזיתי, הגולשים, שכעת עובדים או לומדים מהבית, או סתם משתמשים ברשת האינטרנט לכל מטרה, חווים האטה ניכרת בגלישה ואף ניתוקים חוזרים ונשנים. איך נדע מתי לגלוש בלי האטה וניתוקים? איך נוכל לבחור ספק אינטרנט עם ביצועים טובים יותר? מדריך בסיסי לגולשים באינטרנט, שלא מבינים מה נפל עליהם במסגרת מגיפת הקורונה.
בנוסף, צרור עצות שימושיות גם בתחום הגלישה הסלולרית. 

מאת: אבי וייס, 21.3.20, 18:29COMPUTER FREE

לצערי, לא הקשיבו לי (ולעוד אנשי מקצוע, ראה למשל כאן), ולא ננקט שום צעד מעשי, ע"י ראשי משרד התקשורת, כדי להכין את רשת האינטרנט של ישראל למצב בו אנו מצויים היום, צעדים ברורים כדוגמת מה שכתבתי במאמר: "מה יגרום לשר האוצר משה כחלון להכניס את תחום התקשורת לתכנית החירום?". 

התוצאה של אי העשייה הזו היא: אנרכיה מוחלטת בשוק התקשורת, כל ספק אינטרנט מחליט בעצמו, מה לעשות, בלי שום רגולציה ופיקוח - משום כיוון.

נכון, שספקי התשתיות והאינטרנט (השם המקובל והקצר של ספקי האינטרנט הוא - ISP) מעוניינים לשרת את הלקוחות שלהם, ולכן חלקם מגדיל ומרחיב את רוחבי הפס, אבל הם נתונים באילוצי תקציב חמורים, מה שמשפיע על החלטותיהם.

בכל מקרה, רוב תשתיות האינטרנט בישראל הן ישנות ולא בנויות לעומסים הקיימים כיום.

גם ההכרזה של בזק, על הוזלה של 50% בעלויות חיבורי הגיגה (החיבורים של ה-ISP) דרכה, אינם מספקים ולא יפתרו את המצוקה הכלכלית החמורה, של כל חברות התקשורת המעורבות בתחום שירותי האינטרנט לציבור בישראל.

בדיוק כפי שחזיתי, כבר לפני 3 ימים החלו ההאטה בחיבורי האינטרנט וגם ניתוקים, למשל בבזק בינלאומי ובהוט. וזה מתפשט כל יום, לרוב הספקים, אם לא לכולם. לדוגמה: גלובס פרסם כאן על קשיים לגולשים דרך ספק האינטרנט "קוויק-לינק" - 011. דיווחים כאלו מדווחים בתקשורת - כל הזמן והם, ככל המסתמן, ילכו ויגברו.

אז איך אני כגולש ביתי יכול לחזות האטה או ניתוקים בחיבורי האינטרנט שלי?

איך אני יכול לווסת את זמני הגלישה שלי לזמנים, שבהם לא יהיו ניתוקים?

כמעט כל הגולשים יודעים למדוד ביצועים ברשת האינטרנט. הכלי הכי נפוץ הוא Speedtest. למי שעיקר הגלישה שלו היא בחיבורים לעולם, מומלץ להשתמש בכלי OVH

אולם, הכלים הללו מודדים רק תעבורה באותו הרגע. אין בכך שום אינדיקציה מה יהיה בעוד דקה, או שעה, או יום, אחרי המדידה. 

יש דרך מאוד יעילה לחזות האטה ונפילות. זה נובע מנתונים של איגוד האינטרנט הישראלי במחלף האינטרנט הישראלי בשם IIX, שהסבר מה זה יש כאן, ובפורטל של IIX שיש כאן, יש 3 כלים עם נתונים.

הכלי הכי חשוב כרגע עבור ההסבר הנוגע לכל גולש הוא של "נתוני תעבורת משתמשי LAN".

מה שיש לחפש בדף הזה הוא את ספק האינטרנט שלך, ולהסתכל מה השיא של התעבורה הנכנסת (IN) והיוצאת (OUT) אצלו. 

בגלל שמדובר בתעבורה מסוג אתרנט (לא נסביר כאן מה זה), כלל האצבע הוא: אם התעבורה היא 50% ב-IN ו\או OUT, מכלל רוחב הפס של הספק למחלף הזה, אזי סביר להניח שתהיה האטה מסוימת בתעבורה, ואם העומס הזה עובר את ה-80%, או לכל היותר 90%, זה יכול להביא במצבים מסוימים לניתוקים וקריסת החיבורים, לחלק קטן או אף משמעותי של הלקוחות הגולשים, של אותו ספק אינטרנט. 

נדגים את כללי האצבע הפשוטים הללו, על נתוני ספק אינטרנט אחד: אינטרנט רימון (חברת ISP די ותיקה, ספק אינטרנט, שהנתונים הגלויים שלו מצביעים על מה שחווים כנראה הלקוחות). והנה הגרף של היממה הקודמת, עם חיצים והדגשות באדום לנתונים החשובים בגרף:
אינטרנט רימון

מה אנו רואים כאן? אינטרנט רימון מחוברת ל-IIX בחיבור של 10 גיגה (10Gbit/s) וזאת רואים בכותרת של הגרף של הספק אינטרנט רימון (באנגלית). רואים בגרף, שביממה שחלפה השיא של התעבורה OUT היה 9.11 גיגה, שזה 91.1% מרוחב הפס של החיבור בן 10 גיגה. זה הרבה מעל לקו העליון של 80% \ 90%, שציינתי קודם. לכן, הניתוקים היו, ככל הנראה, בלתי נמנעים. 

בנוסף, אנו רואים, שהשיא של התעבורה ב-OUT היה ב-2 שיאים: בסביבות 22:00-00:00 וכן בסביבות 14:00-18:00. 

המסקנות הברורות מהגרף הזה: הימנעו מגלישה בשעות הללו ומומלץ לגלוש בשעות הפחות עמוסות, שהיקף התעבורה פחות מ-50% מרוחב בחיבור. במקרה כאן של אינטרנט רימון, מחצות הליל עד 12 בצהריים.

לדברי אינטרנט רימון, הם מגדילים את רוחבי הפס ולא צפוי ניתוקים ו\או עומסים מיוחדים, אחרי ההגדלה. 

תשומת לב, שבתקופה הקרובה יש לבדוק את הגרף הזה כמעט כל יום, כי הוא משתנה מידי יום. הגרף שיש כאן מעל, הוא של יום שישי, בו התעבורה לאינטרנט שונה משאר ימות השבוע. הסבר לדוגמה: ביום שישי יש מעט מאוד "עבודה מרחוק", שתופסת נפחי תעבורה גדולים באינטרנט.

בנוסף, אם מקליקים על הגרף של ספק מסוים שיש בדף הזה, מקבלים את ההיסטוריה של העומס אצל אותו ספק, בחתך שעתי, יומי, שבועי, חודשי ושנתי. כרגע, ההיסטוריה לא כל כך מעניינת (אלא אם מעוניינים להחליף ספק), כי כעת דפוסי העומס שונים, בגלל מצב החירום, כשמיליונים תקועים בבתים. 


בנוסף לגרפים הללו, יש באתר IIX עוד 2 גרפים
  • גרף בשם: IIX WeatherMap. בגרף זה רואים את העומס בצבעים ובאחוזים, מול כל ספק אינטרנט. הגרף הזה מתעדכן כל כמה דקות, כך שזה גרף דינמי - עכשווי ולא היסטורי. הגרף הזה מסייע להחלטה, שמייד נרחיב עליה: בחירת ספק אינטרנט אחר מזה שאת\ה משתמש בו וחווה אצלו האטה או ניתוקים. יש ספקים, שמספקים רוחבי פס טובים ללקוחותיהם ואפשר לעבור אליהם (עד שגם הם ייסתמו בעומסים, אם הם לא ימשיכו לשדרג את רוחבי הפס ללקוחות). בגרף הזה, צבע אדום מצביע שממש כעת יש בעיה בקישור לספק מסוים, ששמו מופיע בגרף, כי העומסים אצלו בקישור ל-IIX הם ממש כבדים (85% עד 100%). 
  • גרף בשם: נתוני התעבורה כוללים של ה-IIX. בגרף זה יש את העומסים בהתפלגות על פני היממה של כל הספקים ביחד, וניתן ללמוד ממנו מתי יש יותר או פחות עומסים על פני שעות היממה, ולתכנן את השימוש באינטרנט בהתאם לגרף הזה. תשומת לב, שאלה נתונים של כל הספקים ביחד, ולכן עדיף להסתכל על הגרף הספציפי של הספק שלך, מהדף כאן
כאמור, אפשרות אחרת, שונה מנושא ויסות הגלישה על פני שעות היממה, היא להסתכל על הגרפים של ספקים אחרים ופשוט להחליף ספק (אלא אם יש סיבה מיוחדת להישאר עם אותו ספק אינטרנט. במקרה של אינטרנט רימון, חברה המכוונת את עצמה לציבור הדתי והחרדי, יש לבדוק אם החברה, שעוברים אליה, מספקת כלי ניטור דומים לכלים, שמפעילה אינטרנט רימון, לטובת הגולשים הדתיים והחרדים).

קל לעבור בין ספקי אינטרנט (למעט אם יש התחייבות על הנתב, שתהיה בעיה להחזיר אותו לספק שנוטשים אותו, במקרה של צורך להחזיר את הנתב, כי אין לאן להחזיר, כי כל הסניפים של הספקים נסגרו, במסגרת הכאוס הכללי). ניתן לרכוש נתב (ומומלץ לקחת נתב איכותי ולא להתקמצן על כמה שקלים), וניתן לעשות זאת באופן חופשי, למשל, בחנויות באינטרנט, זה מתאים רק לגולשים בתשתיות של בזק, ועל ידי כך לא להיות תלוי ב-ISP, מבחינת הבעלות על הנתב. חלק מה-ISP מאפשרים רכישת הנתב ע"י הלקוח וזה בהחלט מומלץ. 

כמה תשובות, הסתייגויות והערות, לקוראים היותר מתוחכמים:
  • מחלף IIX אמנם הוא "מונופול בלתי מוכרז" של איגוד האינטרנט, אבל במציאות, ספקי התקשורת הגדולים (בזק, סלקום, פרטנר, הוט) מחברים תעבורה ל אינטרנט ביניהם ישירות ולא דרך מחלף IIX. מכאן, שהנתונים של התעבורה הזו בין הספקים הגדולים לא מצויה באופן גלוי ברשת האינטרנט. כך, שהנתונים שיש כאן ממחלף IIX של איגוד האינטרנט, הם נתונים חלקיים של תעבורת רשת האינטרנט הישראלית. אולם, לצורך קבלת החלטות - זה די והותר. חייבים לשבח כאן, את איגוד האינטרנט הישראלי, שבניגוד לכל ספקי התקשורת, מציג מזה שנים רבות, את הנתונים של מחלף האינטרנט IIX באופן שקוף ביותר - לכל הציבור. סקירה מעניינת וטרייה על כלל הספקים הגדולים יש כאן, מאתר ICE. 
  • התעבורה במחלף IIX של איגוד האינטרנט היא רק תעבורה חוצה (כלומר בין כל ספקי אינטרנט לבין המתגים שבמחלף IIX), והיא אינה מספקת נתונים על התעבורה הפנימית אצל אותו ספק. למשל: אם את\ה לקוח של אינטרנט רימון וגולש באתר או יישום הנמצא אצל אינטרנט רימון, התעבורה הזו לא מגיעה למחלף IIX ולא ניתן לראות אותה בגרפים הללו. למרות זאת, בגלל שרוב הגולשים משמשים בגוגל, פייסבוק, ווטסאפ ובכלים נוספים המבוזרים ברחבי הארץ והעולם, התעבורה הזו בחלקה כן עוברת ב-IIX, ולכן הנתונים הללו כן נראים בגרפים, ומה שיש בגרפים ב-IIX מספק בהחלט לצרכי מידע וקבלת החלטות, לכל משתמש. 
  • יודגש, שחלק מהתעבורה אצל ה-ISP הגדולים, שהשקיעו במשך השנים בתשתיות פנימיות, מגיעה משרתי זיכרון ששמם: CDN/Cache ולעיתים גם מופיעים בשם Proxy, והם מאגרי מידע מקומיים של ספקי התוכן הגדולים בעולם וגם כמה מישראל. אלו שרתי זיכרון מקומי שממוקמים בתוך רשת הספק - ISP. בכך, הם מורידים עומסים מעל התעבורה היוצאת והנכנסת אל ה-ISP, כי התוכן נצרך ע"י הלקוחות ממאגרי הזיכרון המקומיים הללו. אולם, ברור שספקי תוכן ויישומים שלא שילמו עבור השירותים הללו, לרוב לא נמצאים ב-CDN/Proxy/Cache של ה-ISP, וזה הרוב המוחלט של האתרים והאפליקציות, בארץ ובעולם. כמעט לכל מי שעובד מרחוק, שרתי הזיכרון הללו לא מביאים תועלת רבה. 
  • תשומת לב שאיטיות בגלישה יכולה לנבוע גם מציוד קצה הנמצא בבית שהוא ישן: נתב, רשת האלחוט של הנתב ומחשבים נייחים או ניידים ישנים. ההמלצה היא לבדוק שהנתב מאפשר חיבורי רשת קווית של 1 גיגה לפחות (ולחבר את המחשבים בחיבורי רשת אתרנט של 1 גיגה ולא 10/100 מגה), לבדוק שהנתב תומך ב-2 רשתות אלחוט ותומך בתקן 802.11ac. מומלץ מאוד להשתמש בחיבורים למכשירי הקצה בחיבור ה-WiFi האלחוטי בתחום ה-5 גיגהרץ, היותר מהיר ופנוי והתומך בתקן 802.11ac, מול החיבור בתחום ה-2.4 גיגהרץ הוותיק, תחום תדר האיטי יחסית והעמוס, שברוב המקרים אינו תומך בתקן המהיר 802.11ac. 
  • לא כל ספקי האינטרנט מחוברים למחלף IIX, כי הם "רוכבים" על התשתית של ספק גדול אחר בהסכם, ספק, שכן מחובר. אם הספק שלכם לא נמצא בדף של IIX, תבדקו באתר הספק, דרך מי הוא מחובר לרשת הארצית והעולמית.
  • הגרפים של מחלף IIX לא מראים את תעבורת האינטרנט לחו"ל, תעבורה היוצאת בסיבים לחו"ל דרך מספר ספקים, דוגמת בזק בינלאומי, טמרס טלקום, מד-1 (נקראת כיום Sparkle) ועוד. אולם, כרגע אין צווארי בקבוק קשים בחיבורים לעולם. אם יהיו, אין מקום, שבו ניתן לקרוא ולראות את הנתונים הללו, משום שלמשרד התקשורת כלל לא אכפת, שלא תהיה שקיפות לציבור, גם בנתונים הללו. . 
  • תעבורת הטלוויזיה של הוט ותעבורת YES מצלחות הלוויין לא נמצאות בתעבורה העוברת ב-IIX. כך, שלא ניתן לדעת את העומסים בתעבורה הזו. לעומת זאת, תעבורת ה-OTT, של סלקום, פרטנר, נטפליקס וכיו"ב, כן עוברת על רשת האינטרנט ובחלק מהמקרים (בעיקר כשהלקוח משתמש בספק ISP, שאינו ספק ה-OTT שלו), תעבורת הטלוויזיה הזו כן עוברת במחלף IIX. לכן, נטפליקס הורידה את איכות השידורים שלה והפסיקה לשדר באיכויות הגבוהות, כדי לא להעמיס יותר מדי את רשת האינטרנט. גם תעבורת ה-VOD ושאר שירותי ה-OTT של YES כן נמצאת באינטרנט. כך, גם שירותי ה-OTT של הוט. 
  • אם יש תקלות בגלישה, שמקורן בתשתית הביתית או בנתב, תשומת לב, שהטכנאים של כל החברות, לא יגיעו לבתים בהם שוהים אנשים הנמצאים בבידוד עקב הקורונה (הם מסומנים על מפות, שאפשר לראות בכתבה כאן). זאת, כי אין מיגון לטכנאים הללו ולא ברור אם יהיה להם מיגון מתאים. דהיינו: ניתן יהיה להסתייע בעצות והמלצות המצויות באתר הספק, או לקבל עצות בטלפון מחברים או ממומחים (כי, כאמור, חלק מוקדי השירות סגורים), ולנסות להתגבר על התקלה לבד. תשומת לב, שחלק מהתקלות בנתבים, אפשר לפתור בשיטה של הוצאת והכנסת השקע החשמלי של הנתב. 
  • ניתן להזמין שדרוגים של רוחבי פס וזה אף מומלץ בחום. למשל, בהוט ניתן לשדרג עד 500 מגה כמעט ברוב הבתים ברחבי הארץ. הספקים לא יכולים כעת להעלות מחירים וייתכן ונראה כבר בימים הקרובים מבצעים לשדורג רוחבי הפס, מספקים המבינים את הצרכים של הציבור. 
  • למי שזקוק לשרידות ויתירות של החיבור שלו לרשת האינטרנט, מומלץ להזמין נתב סלולרי מספק הסלולר שלו (או לרכוש נתב כזה אצל ספק ציוד המוכר נתבים סלולריים) ולקבל חיבור כפול לאינטרנט, גם דרך רשת הסלולר. תשומת לב, שיש לחברות הסלולר הגדולות אפשרות גלישה ושיחות דרך ה-WiFi, בשירות הנקרא WiFi Calling, אם הסמארטפון תומך ביכולת הזו. אולם, זה אינו מכפיל את החיבור הקווי לבית, כי השירות הזה משתמש בנתב הביתי הקיים וברשת ה-WiFi של הנתב הביתי הקיים. לכן, רק בנתב נפרד ונוסף לסלולר, מכפילים את רוחב הפס הקווי הביתי. בהחלט מומלץ לשקול את ההשקעה בקו נוסף לאינטרנט - דרך ספק הסלולר. 
  • יש עוד אופציה של שימוש בגלישה הסלולרית בבית למחשבים מכל סוג (לרבות טלוויזיות חכמות), והיא ע"י הפיכת הסמארטפון ל"נתב אלחוטי נייד". האופציה הזו קיימת כמעט בכל הסמארטפונים הנמצאים בידי הציבור. אולם, יש כמה מגבלות חמורות לשיטה הזו: 1) יש צורך, שהסמארטפון יהיה מחובר לטעינה החשמלית כל הזמן, או רוב הזמן, כי השיטה הזו זוללת מתח מהסוללה באופן ממש פראי. 2) טווחי השידור של ה-WiFi מהסמארטפון מאוד מוגבלים, כמה מטרים ספורים וזהו. כלומר: זה יכסה בקושי רק חדר אחד בבית. 3) למי שיש חבילות לא גדולות לגלישה מספק הסלולר שלו, החבילה הזו תיגמר מהר ואז משלמים מחירים ממש מופקעים על הגלישה הסלולרית. מכאן, שנתב סלולרי במספר סלולרי נפרד, עם חשבון Data בלבד, הוא חלופה טובה הרבה יותר, לגלישה בבית גם מהרשת הסלולרית. 
  • ,תשומת לב שיש לשמור על הכללים לגלישה בטוחה והגנה מספני התקפות סייבר. יש המון מידע בתחום זה (למשל כאן). כ"כ כל אחד יכול לבדוק בעצמו את רמת ההגנה של ה-ISP (ספק אינטרנט) שהוא גולש דרכו בקווי ובנייד, הגנה על המערכות החשובות הפנימיות של ה-ISP שקרויות BGP (מה זה? הסברים כאן וכאן), ולבצע בדיקה מהירה באתר כאן. מומלץ להתריע בפני ה-ISP שלך, אם אין אצלו מערכות ההגנה המתאימות והמקיפות הנדרשות, כעולה מהבדיקה, לדרוש מה-ISP שיתקן זאת, כדי להגן על ציבור הגולשים, שהם לקוחותיו. 
עדכון 25.3.20: סרטון יוטיוב של מנכ"ל פרטנר איציק בנבנישתי אודות היערכות החברה במצב החירום - יש כאן
 
CORONA FREE



 
 
Bookmark and Share