כיצד טכנולוגיית המידע יכולה לעזור לנצח את מגפת הקורונה?

כיצד טכנולוגיית המידע יכולה לעזור לנצח את מגפת הקורונה?
מאת: ערן בראון, 26.3.20, 08:00

בימים אלה, רק בתי חולים, שמתפעלים את התשתיות שלהם כענן אלסטי, יכולים להגיב טוב יותר לצרכים של מחקר מהיר ולהגיע לפריצות דרך משמעותיות. על רפואה 3.0 והאתגר, שהקורונה הביאה לקדמת הבמה, ועל השינוי הנדרש בגישה לתשתיות המידע.
 
מגפת הקורונה מצאה את העולם שלנו חכם ומתקדם, מוכן יותר מתמיד להתמודד עם מגפה, אך לצערנו, לא מספיק כדי למנוע את התפרצותה בקנה מידה עולמי. בעוד מוסדות רפואיים רבים בעולם משתפים פעולה, רובם עדיין בנויים על תשתיות מחשוב, שלא נועדו לתמוך בפרויקטים פתאומיים, דחופים ובעלי דרישות מחשוב גבוהות. בימים אלה, רק בתי חולים, שמתפעלים התשתיות שלהם כענן אלסטי, יכולים להגיב טוב יותר לצרכים של מחקר מהיר ולהגיע לפריצות דרך משמעותיות.
 
רפואה 3.0: האתגר שהקורונה הביאה לקדמת הבמה
מגפת הקורונה פרצה ברחבי העולם בהפתעה. אמנם, המוסדות הרפואיים לא הספיקו להיערך אליה עם תשתית טכנולוגית בזמן, אך היא הביאה לקדמת הבמה את האתגר החדש עמו המוסדות הרפואיים מתמודדים: קידום חידושים ופריצות דרך באמצעות מחקר מבוסס-מידע.

הרפואה התקדמה לדור חדש. היא התחילה מתרופות המופקות מעשבים, המשיכה לתרופות כימיות וביולוגיות מוכחות מחקרית וכיום היא מתקדמת במעבר חד לרפואה מבוססת מידע ככלי אבחון רפואי.

בין אם מדובר במחקר הכולל מידע רוחבי, או ברפואה המותאמת אישית, הוא כולל כמויות מידע הגדלות מעריכית, דבר הדורש חשיבה מחדש על התשתיות הטכנולוגיות.

קחו לדוגמה את בדיקות ההדמיה, שמתבצעות שגרתית באמצעות מכשירי ה-MRI - בכל פעם, שפריצת דרך טכנולוגית מגדילה את עוצמתם של המכשירים, גדלה הרזולוציה, גדלה היכולת של התוכנה לזהות תבניות וגדלה גם הדרישה מתשתיות המחשוב. כעת הוסיפו לכך את כל שאר אמצעי ההדמיה, שהתפתחו בשנים האחרונות, התמונות והדו"חות המשתכללים כל שנה ונאספים מידי יום אודות כל מטופל ומטופל, וקיבלתם נפח אדיר של מידע, שהולך וגדל ונאסף מידי יום בכל מכרז רפואי.

מוסד רפואי, שמעוניין לקדם מחקר המבוסס על ניתוח המידע הרפואי שצבר, חייב להבין, שאם לא ידאג לנגישות גבוהה למידע, הוא יישאר מאחור. עליו להיות מסוגל לתת לחברות ביו-טק (מסטארטאפים ועד לחברות ענק) גישה מהירה ומאובטחת למידע למטרת ביצוע בדיקת היתכנות ראשונית למחקר שלהן, כמובן תחת ההגבלות והרגולציות של ההגנה על הפרטיות.

כלומר, עליו להפוך למעין "ספק ענן" של מידע רפואי, ולאפשר גישה למידע, שצבר עבור התעשיה המייצרת חדשנות באמצעות ראיית מכונה, למידת מכונה, אינטליגנציה מלאכותית וכו'.

מרכזים רפואיים, שמעוניינים בשיתופי פעולה מחקריים, חייבים לקחת בחשבון, שחברה, שעוסקת במחקר רפואי ובודקת היתכנות טיפולים ואמצעי הדמיה חדשניים, תרצה גישה לנפחי מידע גדולים. יחד עם זאת, גישה איטית למידע הזה עשויה להיות הרסנית עבורה בתחרות הקיימת בשוק. היא תעדיף לעבוד עם בית חולים, שמספק נפח קטן יותר של מידע ובלבד שהגישה אליה תהיה מהירה ומידית.

גישה מהירה תקצר את הזמן שלוקח לה להתחיל במחקר עצמו ותאפשר לה להגיע ראשונה לשוק ולפטנט. לכן, חברות מחפשות שיתופי פעולה עם אותם בתי חולים, שמחזיקים במספיק מידע. אבל חשוב יותר, הן מחפשות בתי חולים, שיודעים לשתף פעולה ברמת תשתיות המידע ולספק גישה מהירה.
 
נדרש שינוי בגישה לתשתיות המידע
כל מי שמכיר את מערכי הרכש בעולם הרפואה יודע, שמדובר בתהליכים מסורבלים וארוכים, שאינם מתאימים לניהול ענן. כל רכש הוא מכרז, כל רכש הוא לתקופה הקרובה ואז מתחילים מהתחלה. יש אי התאמה בין מודל ההרכשה של ארגוני רפואה בארץ ובעולם, ובין הדרישות מתשתית ענן, שמסוגלת לתמוך בחדשנות בקנה המידה הנדרש.

מוסדות מחקר רפואי, שיבינו זאת ויתחילו להתאים את תהליכי ההרכשה שלהם, יוכלו לרוץ מהר יותר בכל מחקר: החל מהתחלת המחקר מהר יותר שם הדגש הוא על התחלה מיידית ללא המתנה, דרך תהליכי חישוב / ניתוח גדולים, שם הדגש הוא על זמינות משאבים גדולה גם אם לא מיידית (Batch) ועד ליכולת לגדול ולקטון דינמית לפי התקדמות המחקר.
 
המשמעות של שיתופי פעולה מחקריים לבית החולים היא אדירה - החל באימוץ טיפולים מצילי חיים לפני כולם, דרך היכולת למשוך רופאים וחוקרים טובים יותר לבית חולים, שבו כדאי לבצע מחקרים, וכלה בגישה לטכנולוגיות החדשות ביותר (Bleeding edge). מצד שני, בית חולים, ובעיקר בית חולים ציבורי, חייב לשאול את עצמו מאין יבוא המימון לתשתיות אלו.

אפשרות ראשונה היא מימון עצמי, לקיחת הסיכון התשתיתי על בית החולים, והיא אינה קלה. אפשרות אחרת היא בחירת שותפים טכנולוגיים, שלוקחים את הסיכון  עליהם. שותפים המבינים את גודל הדרישות, יודעים לייצר פתרונות הרכשה גמישים המתאימים למאה ה-21 ולא מצריכים מבית החולים לשלם מראש אלא מאפשרים לו לגלגל את העלויות אל החברות המבקשות גישה אל המידע.

מודלים כאלה, של "שלם לפי צריכה" 'שקיימים בעולם הענן כבר שנים, חייבים להוות את הבסיס הכלכלי של שיתופי פעולה כאלה, כדי אפשר לנו להניע את הגל הבא של הרפואה.

דמיינו לעצמכם בית חולים בעל תשתית ענן כזאת, שמתחיל לחקור את הקורונה, ואת היכולת להאיץ תהליכי מחקר, ובשגרה מנצל 365 ימים בשנה את התשתית הזאת כדי לקדם את הדור הבא של הרפואה.

צילום תמונה עליונה: טליה אלק
 
מאת: ערן בראון, מרץ 2020.
סמנכ"ל טכנולוגיות לאזור EMEA בחברת INFINIDAT