Telecom News - הטרגדיה של סיפור ההפרדה המבנית של בזק: עוד דו"ח מפוברק מ"הקליקה"!

הטרגדיה של סיפור ההפרדה המבנית של בזק: עוד דו"ח מפוברק מ"הקליקה"!

דף הבית >> חדשות >> חדשות השוק הקווי >> הטרגדיה של סיפור ההפרדה המבנית של בזק: עוד דו"ח מפוברק מ"הקליקה"!
נתי כהן, המנכ"ל הפורש של משרד התקשורת, משאיר אחריו "אדמה חרוכה". הפברוק הטרי הוא דו"ח הצוות, שהוא הקים בלא כל סמכות, לטפל בתחום ההפרדה המבנית בבזק והוט. בדו"ח, שהוא חלטורה ירודה המלאה בפברוקים של צוות זוטר, שפעל בחשאיות, מעורבת עדת תביעה בכתב האישום ב"תיק 4000" ופקידים של "אנטי בזק" ו"אנטי ביבי".
כך, יצרו במשרד התקשורת המשך ישיר ל"תיק 4000" הפעם בתחום "ההפרדה המבנית" מצד אלה, ש"בישלו" את "תיק 4000" נגד נתניהו. הצוות של נתי כהן בחסות סלקום ושות' העלים ללא סמכות את החלטות השר כחלון, שאושרו בכנסת, ומחקו אותן כאילו לא היו ולא נבראו. הנתונים, שמוצגים בדו"ח, הם "חארטה" ו"מצוצים מקצה האצבע" של הכותבים.
מהם השגיאות והשקרים בדו"ח הטרי?

עדכונים בסוף הכתבה.
מאת: אבי וייס, 19.7.20, 08:30חה"כ יועז הנדל

ביום 15.7.20 שר התקשורת יועז הנדל (בתמונה משמאל) פרסם (באיחור לא מוסבר של שבועיים), את דו"ח הצוות הבין אגפי לנושא "עדכון חובות ההפרדה המבנית בקבוצות בזק והוט, דו"ח שהוגש לו ב-30.6.20.

חלק מכלי התקשורת פרסמו את ההודעה כלשונה, בלי להבין את הספין הענק הקיים כאן, ורק גלובס ו-Davar1 מתחו עליה מיד ביקורת חריפה (ומוצדקת).

אני פרסמתי אז את ההודעה של השר (בלי לנתח אותה לעומק, תוך ציון, שאקדיש לדו"ח ההזוי הזה כתבה נפרדת, שכעת מובאת כאן) תחת הכותרת: "האם אכן לא בשלה העת לביטול ההפרדה המבנית בקבוצות בזק והוט?".

1. מה הייתה ההחלטה של השר יועז הנדל בעניין הדו"ח שהוגש לו ומה קרה בפועל?

החלטת השר יועז הנדל בעניין הדו"ח הטרי הזה נכתבה על ידו כך: "לאחר שקיבלתי את ההמלצות, אבחן את החלופות בנוגע למדיניות משרד התקשורת בנושא ההפרדה המבנית ואקבל החלטות". 

אולם, המסמך הטרי הזה, שמבטל במחי יד את החלטות השר משה כחלון, שאושרו בזמנו ע"י הממשלה והכנסת, היה מאוד חשוב ל-Deep State ("שלטון הפקידים") ול"קליקת הפרקליטים" (מהיועמ"ש בקצה העליון, דרך המשנים שלו, דרך הפרקליטות וכלה ביועצת המשפטית של משרד התקשורת).

"קליקת הפרקליטים" כלל לא התעניינה בדעתו של השר ורצה מיד והציגה ממש למחרת פרסום הדו"ח, את הדו"ח הזה כדבר גמור ומאושר, כעמדת המדינה  - לבג"ץ.

כך, המסמך, שהוצג ע"י מנכ"ל משרד התקשורת היוצא, נתי כהן, ממש ביום שסיים את תפקידו ועוד לפני שהמסמך הזה אומץ ואושר ע"י שר התקשורת והממשלה, בזק דיווחה לבורסה (כאן), שהפרקליטות מיהרה להגיש את המסמך הזה לבג"ץ, עם בקשה לדחיית \ מחיקת העתירה של בזק ולחייב את בזק בהוצאות.
כ"כ, בזק דווחה. ש"החברה בוחנת את משמעויות עמדת המדינה והדו"ח ועומדת על טענותיה בעתירה".

די ברור לכל מי שעיניו בראשו, שבזק אינה יכולה להתמודד כעת בבג"ץ מול הקליקה, שנוצרה (שוב) נגדה. כך, שההפסד שלה בבג"ץ הוא ברור, וזה ההפסד נוסף של לקוחות בזק, כל עם ישראל ושוק התקשורת.

מה בזק (והוט) יכולות לעשות כעת - מפורט בהמשך המאמר. 

התוצאה האומללה הזו הייתה ידועה מראש, משום שהצוות, שעסק בנושא, היה צוות של זוטרים (פקידים בדרגה שלישית ורביעית מתחת למנכ"ל ולמשנה למנכ"ל), כולם "אנטי בזק" מוצהרים (וכמובן "אנטי ביבי", זה הולך אצלם יחד), ובכלל זה אחד מחברי הצוות ומי שייצג את הצד המשפטי של הנושא, היא לא אחר מאשר עו"ד איה בן פורת, עדת התביעה מס' 123 ב"כתב האישום" כנגד נתניהו ובזק.

ככה מייצרים במשרד התקשורת המשך ישיר ל"תיק 4000", הפעם בתחום "ההפרדה המבנית" של בזק והוט, מצד כל אלה, "שבישלו" את תיק 4000 כנגד בזק ונתניהו.

מדובר ב"קליקה", שמה שמאפיין אותה, זו האהדה המוחלטת לסלקום ושות', וזה מתבטא בכל מעשי ידיה, עוד מהעשור הקודם. חלק מחברי "הקליקה" לא הסתירו את אהדתם זו לסלקום ו-IBC ודיברו על כך בגלוי, שוב ושוב, בכלי התקשורת. 

קשה להאמין שככה זה התנהל ומתנהל, במיוחד מול, למשל, הדו"ח של "ועדת רוזן" (אחד מהדוח"ות המוזכרים בסקירה בדו"ח החדש), דו"ח הנמצא כאן במלואו, מ-1996, וההבדלים בין הדו"ח הנוכחי לבין דו"חות קודמים דוגמת "דו"ח ועדת רוזן", מיד ניכרים לעין, ואמנה את ההבדלים העיקריים בין הדו"חות הללו:
  • המינוי של הצוות (של "דו"ח ועדת רוזן") היה של הממשלה והדו"ח הוגש לממשלה אחרי אישור שר התקשורת. כאן, המינוי של הצוות נעשה ע"י מנכ"ל המשרד נתי כהן (אפילו לא מינוי של השר) והדו"ח לא עבר שום אישור ושום שימוע. 
  • חברי הצוות ב"דו"ח ועדת רוזן" היו אנשים בכירים ביותר ומנוסים, ברמת מנכ"לים, עם הכשרה, השכלה, ניסיון וידע נרחבים ביותר. כאן, מונו פקידים זוטרים, שמעולם לא ניהלו אפילו לא חנות מכולת, או דוכן לתיקון סמארטפונים. מדובר בפקידים שהם חסרי כל השכלה, ניסיון או ידע בתחומי הטכנולוגיות של עולם התקשורת של ימינו. רק דבר אחד איחד אותם: השנאה היוקדת לבזק ולצרכי הציבור. 
  • ב"דוח רוזן" הייתה קריאה לציבור ב"קול קורא" להגיש עמדות לצוות. הצוות קיים פגישות עם נציגי ציבור רבים, באופן פתוח וגלוי, עם דווח לציבור בזמן אמת. הדו"ח של הצוות עבר שימוע ורק אחרי כן אושר ע"י השר והוגש לאישור הממשלה ואחר כך לכנסת. כאן, לא הייתה שום פנייה לציבור, שום שימוע, שום אישור. שום כלום. מאז, שהצוות מונה ע"י נתי כהן ב-4.6.18, הצוות פעל בחשאיות מוחלטת, במשך למעלה משנתיים, וגם על פי הדו"ח עצמו, הצוות נפגש בשנתיים הללו רק עם "המקורבים לצלחת" ובעלי האינטרסים, בחוסר שקיפות מוחלט. שימוע - יוק. פגישה עם נציגי ציבור מוסמכים -יוק. קריאה להצגת עמדות - יוק. אישור שר, ממשלה וכנסת - יוק. פשוט Deep State במיטבו. 
  • דו"ח ועדת רוזן" הוא דו"ח מקצועי ורציני ביותר. הדו"ח, שהגיש נתי כהן כעת לשר יועז הנדל, הוא חלטורה ירודה ביותר, מלא בפיברוקים ו"שליפות מקצה האצבע", ברמה של עבודה סמינריונית לסיום שנה בבית הספר היסודי, שכל מורה היה מחזיר אותה לתלמיד עם ההערה הבאה: "הציון: 30. התלמיד יעלה כיתה אבל לא בבית ספרנו". 
3 הוועדות הציבוריות הבאות (אחרי "ועדת רוזן") שעסקו בנושא: "ועדת קרול", "ועדת גרונאו" ו"ועדת חייק", היו ברמה לא פחות בכירה: עמדו בראש הוועדות הללו בעלי מקצוע בכירים ביותר מהמגזר האזרחי, אנשים עצמאיים לחלוטין, שאליהם צורפו אנשי מקצוע בכירים נוספים.

ב-3 הוועדות הללו (כמו ב"ועדת רוזן", שהייתה לפניהן), היו שימועים פתוחים (ב"ועדת חייק" היו 2 שימועים). הם שמעו נציגי ציבור מוסמכים, שהציגו להם עמדות בכתב ובע"פ, וההחלטות עברו תהליכי אישורים מלאים (כולל שר, ממשלה והכנסת). כל זה לא היה כאן, בדו"ח של הצוות הזוטר שפעל בחשאיות, בדו"ח, שהוגש לשר ע"י נתי כהן ושפורסם בסוף השבוע האחרון. 

2. מה יכול לעשות כעת השר יועז הנדל, אחרי שחברי ה-Deep State עשו ממנו צחוק וכבר הגישו את הדו"ח כעובדה מוגמרת כעמדת המדינה לבג"ץ, תוך ביטול גורף של החלטות שר קודם, ממשלה וכנסת?

יש ליועז הנדל רק 3 אפשרויות:
  • להודיע לבג"ץ שהדו"ח לא אושר וזו הודעה מוטעית של הפרקליטות לבג"ץ והוא מתכוון לבצע שימוע על הדו"ח של הצוות ורק אחר כך יחליט אם לאמצו ומה יאומץ (אם בכלל) ויאושר ויוגש לאישור הממשלה והכנסת. (אין כל סיכוי שזה יקרה. זה לא מקרי, שבין מועד קבלת הדו"ח - 30.6.20 למועד פרסומו - 15.7.20, השר יועז הנדל לא נקט שום פעולה להפוך את הדו"ח למסמך לשימוע ולא עשה מאומה להכריז על שימוע לגביו. בזמן הזה "הקליקה" פשוט לחצה עליו שלא יהיה שימוע והכינה בשקט את המסמך להגשה, כמסמך גמור וכביכול מאושר - לבג"ץ).
  • ליזום, אולי בהחלטת ממשלה ולהקים ועדה ציבורית נוספת, שתבחן את הנושא מחדש. (אין כל סיכוי שזה יקרה. השר "שבוי" מיומו הראשון בתפקיד בידי ה-Deep State שבמשרד ובפרקליטות).
  • "לבלוע את הצפרדע", "לאכול את הכובע" ולאשר את הדו"ח. (זה להערכתי מה שיקרה).  
3. מהם השגיאות והשקרים הקיימים בדו"ח הטרי בעניין ההפרדה המבנית של בזק והוט?
כל הדו"ח הזה הוא פיברוק אחד ענק מתחילתו ועד סופו.

אולם, כדי לחדד את הנקודות החשובות ביותר, אציג כאן כמה מהשקרים הכי הבולטים:

א. הצוות התעלם לחלוטין (ולא במקרה, ככה תפרו את תיק 4000, באותן שיטות), מהחלטת שר התקשורת דאז, משה כחלון, (בתמונה משמאל), החלטה משה כחלוןהנמצאת כאן במלואה. זו החלטה, שאושרה ע"י הממשלה והכנסת (לרבות תיקוני חקיקה נדרשים). החלטת השר משה כחלון הייתה אחרי דו"ח "ועדת חייק". 

כאן, הצוות של נתי כהן התעלם לחלוטין מההגדרות, שמשה כחלון הגדיר בהחלטה, לגבי הורדת ההפרדה המבנית מעל בזק (ההגדרות הללו מצויות כאן), והסעיף הכי חשוב לענייננו הוא, שיש להוריד את ההפרדה המבנית בין בזק ל-YES, בתנאי שתהיה אפשרות לספק שירותי OTT ע"י מתחרות בבזק. שום קשר לשוק הסיטונאי או לאיזה תנאי אחר.

יודגש, שהתנאי להורדת ההפרדה המבנית בין בזק ל-YES היה ברור לחלוטין, "כשמש בצהרי היום", רק כשיש אפשרות סבירה לספק שירותי OTT:
הורדת ההפרדה המבנית בטלוויזיה 

כבר מהמחצית הראשונה של העשור הקודם, יש אפשרות לספק שירותי OTT ע"י המתחרות בבזק ובהוט והראשונה, שהשיקה שירות OTT מסחרי מלא (קודם לכן היו שירותי OTT חלקיים), הייתה סלקום, ואחריה הלכה פרטנר והיו במשך השנים עוד ספקי OTT, שלא הצליחו.

כלומר: רק על בסיס הסעיף הזה בהחלטה, היה צריך לאשר לבזק את המיזוג בינה לבין YES, מה שהיה מביא לה הטבה כלכלית משמעותית, הטבה שהייתה מדרבנת אותה ואת בעליה לפרוס סיבים בכל רחבי הארץ. אולם, הכוונה הזו טורפדה ע"י ה"קליקה", וככה החלה חקירת "תיק בזק" במחצית 2017. 

כך, הצוות של נתי כהן, בחסות סלקום ושות', פשוט העלים את החלטות השר כחלון ומחק אותן כאילו לא היו ולא נבראו.

ב. במשך למעלה משנתיים בהן הצוות הזה פעל, הוא לא הצליח למצוא שום נתון של צד הביקוש (כחלק מההתעלמות המכוונת מנציגי ציבור מוסמכים). המספרים היחידים המצויים בדו"ח הם של צד ההיצע, וגם הם מעוותים ומפוברקים וחלקם "מצוץ מקצה האצבע".

האם העובדה, שהציבור במספרים גדלים והולכים (מספרים ,שהוסתרו ומוסתרים בכוונה ע"י מחברי הדו"ח מהציבור) "מצביע ברגליים" ועובר לשיטת ה"באנדל ההפוך", לא רומז על כך, בצורה שלא משתמעת לשתי פנים, שהציבור מאס במודל הקיים ומעוניין להזמין את שירותי האינטרנט שלו ישירות מבזק (והוט) ולא מהמתווכים (סלקום ופרטנר), שרוכבים על בזק (והוט), בהסדר השוק הסיטונאי?

הרי ברור, שהמספרים הללו (של לקוחות "הבאנדל ההפוך") ילכו ויגדלו, כבר בחודשים הקרובים, במיוחד כעת, אחרי שבזק קיבלה הסרה של המגבלה של "חובת פיצול" אחרי שנה והוט קיבלה אישור לצרף את הוט-נט ל"באנדל ההפוך" שלה. 

ג. כל נושא "הטלפוניה הסיטונאית" הקיים בדו"ח הוא שקר אחד ענק, שעסקתי בו הרבה ולא אחזור על כך שוב כאן. גם חברי הצוות יודעים, שהנושא הזה הוא שקר אחד ענק, שנולד במיוחד עבור "תיק 4000" ואין בו כלום. פשוט כלום. רק ספין כדי להציק לבזק ולהוסיף עוד סעיף בכתב האישום נגדה וכנגד נתניהו. בנוסף, זה נועד להיות טיעון שקרי נוסף ומחזק, כנגד בזק בבג"ץ. 

ד. הטענה שהשוק הסיטונאי הוא כישלון, גם בבזק ובמיוחד בהוט, היא שקר אחד ענק.

זה בדיוק אותו נוסח שקרי, שדווח לבג"ץ ע"י הפרקליטות.

אפילו שמילה מימון, המשנה למנכ"ל, אחד מעדי התביעה הראשיים (עד תביעה מס' 189) כנגד בזק ונתניהו, ושונא בזק מובהק, העיד בקולו וזה מתועד היטב (כאן), מזמן, שהשוק הסיטונאי הוא הצלחה מעל למצופה ומעל לתחזיות הכתובות, גם בתחום של הלקוחות הפרטיים וגם בתחום של הפריסה בתשתיות הפסיביות של בזק, ע"י מתחרותיה. 

ה. הצוות חזור שוב על השקר, שבזק היא מונופול בתחום תשתיות האינטרנט. מזמן הוכחתי, שזה לא נכון וההחלטה של הממונה על התחרות (היחידה בישראל המוסמכת להכריז על מונופולים) היא: "בזק היא מונופול בתחום התשתיות הפאסיביות באזורים הבלעדיים". זו הגדרה קצת מעורפלת, כי לא ידוע היכן הם האזורים הללו והאם אכן בזק היא מונופול באותם אזורים, שלא ידועים. כך, הטעו את הבג"ץ ואיש לא מוכן להודות בטעות הזו.

ו. מחברי הדו"ח מציגים ניתוחים של השוואות לעולם, אך הכל דברים ישנים ולא עדכניים וחסרי כל תוקף וקשר לאיזו מציאות, מלווים בחוסר הבנה מוחלט בתחום רגולציית עולם התקשורת, ובמיוחד זו השוררת ב-EU.

יתרה מכך, חברי הצוות מודים (ויותר מפעם אחת בדו"ח), שההפרדה המבנית, שחלה על בזק (וגם על הוט) היא ייחודית ואין דומה לה בשום מקום בעולם, כמופיע למשל בתצלום כאן:
הפרדה המבנית בישראל

מכאן, אם ההפרדה המבנית בבזק (ובהוט) היא ייחודית ולא קיימת בשום מקום בעולם, אז בשביל מה להשוות אותה לעולם?

היכן ההסבר למה אנו מיוחדים מכל העולם ומדוע אנו מבינים טוב יותר את רגולציית עולם התקשורת, מכל הרגולטורים לתקשורת הקיימים בעולם?

ז. מחברי הדו"ח מציגים נתונים של מספר קווים בטלפוניה הקווית של בזק (כדי להדגים את עוצמתה בשוק), ושוכחים למדוד כמה מדברים בבית בסלולר במקום בקווי של בזק (והוט), כמה מדברים ב-VoIP, וכמה מדברים בבית ברשתות חברתיות ובאפליקציות דיבור ו\או וידאו (כשאפליקציות דוגמת זום - Zoom הפכו ליישום המוביל בתחום זה בישראל).

כלומר, כל הנתונים, שמוצגים בדו"ח, לא מחוברים לשום מציאות. פשוט חארטה של נתונים, שהוכנסו למצגות ברמה של פח זבל, בנתונים "המומצאים מקצה האצבע" של הכותבים. 

ח. הדו"ח טוען, שבזק החליטה להפסיק לפרוס סיבים לבתי ב-2016 והחליטה לא "להדליק אותם" (כלומר החליטה לא לחבר אותם לתוך הבתים) בגלל היעדר תחרות.

מדובר בשקר ענקי וגם נבזי. הרי הם אלה, "שבישלו" לבזק ולנתניהו את החקירות וכתב האישום, וטירפדו את ההסכם ששלמה פילבר רצה לבצע עם צמרת בזק ב-2016, בדיוק בנושא זה. פרוטוקול הדיון בכנסת בוועדת הכלכלה, מה שעצר את הרפורמות של שלמה פילבר והתניע את מהלכי החקירה של "תיק בזק" נמצא  כאן - למתעניינים. 

כלומר: בזק לא פרסה סיבים לבתים בגלל משרד התקשורת, מבקר המדינה, חברי הכנסת המתנגדים והחקירות הפליליות נגד בזק וראשי המשרד, לא בגלל היעדר תחרות.

זה פשוט שקר גס ומקומם, שמטיל את האחריות לנפגע ולא לפוגע.  

ט. נטען בדו"ח, שרפורמת השוק הסיטונאי היא רק בתחילתה. הכיצד? בכל העולם הרפורמה, שמכונה ע"י משרד התקשורת הישראלי בשם BSA, בוטלה מזמן. בארה"ב היא בוטלה לפני כעשור וחצי ובאירופה (EU) בוטלה במחצית העשור הקודם.

אז למה ממשיכים בישראל בשיטה הזו, שכשלה בכל העולם? השיטה של "שוק סיטונאי" בכל העולם היא ריסייל, או WholeSale (ריסייל - Resale היא שיטת היישום הנפוצה ביותר בעולם של גישת ה-Wholesale). לא BSA.
יש על כך דו"חות ברורים, גם מה-EU (לרבות שינויי מדיניות שבדיוק כעת נמצאים בגיבוש - כאן, כאן וכאן), שמחברי הצוות סרבו לקרוא, רק כדי לא לסתור את השקר הענק הזה, שהמציאו מקצה האצבע שלהם.

זה מתחבר להמצאות נוספות שלהם, דוגמת BSA הוט ו-BSA סיב, המצאות, שאין בשום מסמך רגולטורי הקיים על פני כדור הארץ, וגם לא על הירח או המאדים. זה קיים רק אצל הספינולוגים המדופלמים הללו במשרד התקשורת הישראלי. 

הטיעון, שהשוק הסיטונאי בישראל הוא רק בתחילת דרכו, מעלה כמה כשלים לוגיים בלתי פתירים העולים מהדו"ח:
  • הרי נטען, שהשוק הסיטונאי עד כה הוא כישלון גמור. אז למה ממשיכים בכישלון גמור אחרי 6 שנים בהן השיטה הרגולטורית הזו פועלת ונכשלה? מה ההגיון להמשיך במה שכשל אחרי כל כך הרבה שנים של התנסות? 
  • אם השוק הסיטונאי נכשל ולכן צריך להמשיך אותו, איך זה מתקשר להורדת הפריסה האוניברסלית מהוט ומבזק בפריסת הסיבים? הרי אלו 2 מהלכים סותרים!
  • אם השוק הסיטונאי הוא כישלון, מי אשם בזה? רק בזק והוט? או אולי אלה שייצרו את הרגולציה הכושלת הזו ומתעקשים, שהיא תמשך לנצח, רק כי סלקום ופרטנר מעוניינות בכך? 
  • אם השוק הסיטונאי הוא כישלון, מה הלקחים, שנלמדו מהכישלון הזה ומה צריך לתקן כדי שהכישלון הזה לא יימשך? למה לא ללמוד המעולם מה עשו הרגולטורים - כשנוכחו ששיטת ה-BSA לשוק סיטונאי היא כישלון? למה שלא נלמד מה עושים בארה"ב בעת הזו? למה המשך השיטה הזו (BSA) בישראל יבטיח, שהכישלון הזה יתוקן בהמשך הדרך באיזה אופן בלתי ברור ומסתורי, שלא הוצג בדו"ח?
י. ההצעות של האוצר והרשות לתחרות בדו"ח לגבי יצירת הפרדה מבנית שונה בבזק הן במקרה הטוב הזויות, במקרה הרע גובלות בשיגעון גדלות וטמטום. כדי ליישם את ההצעות הללו, קודם יש להלאים את קבוצת בזק, וגם אחרי שנניח תהיה הלאמה של קבוצת בזק, כמעט בטוח, שמי שיפעיל את קבוצת בזק מטעם המדינה, לא יבצע ולא ייישם את הרעיונות הללו (של האוצר והרשות לתחרות), כי אין להם שום מודל כלכלי ברור, או איזה בסיס אחר, שניתן לתקף אותו. 

י"א. חברי הצוות מתעלמים (בכוונה) ש"מגרש המשחקים" הרגולטורי בשוק הישראלי אינו יכול להיות מאוזן, כשמצד אחד 2 המתחרות בבזק והוט: סלקום ופרטנר, מצפצפות על כל חוק, תקנה ורישיון, ופועלות בתחומי הסיבים, השירותים עליהם וה-OTT, ללא כל רישיונות ומחוץ לכל מסגרת חוקית מוכרת, בעוד שעל בזק והוט יש חובות רגולטוריים בטונות ו"בודקים אותן בציציות" - כל הזמן ואף תוקעים להן קנסות ענק ומטילים עליהן סנקצות, כולל מהרשות לתחרות, כל השנים? 

למה שבעל הון פרטי ירצה להשקיע בבניית סופרמרקט חדש ללקוחותיו, אם בסיום הבנייה של הסופרמרקט, המתחרים שלו ייכנסו לחנות, ישדדו את כל תכולת החנות וישלמו לו פרוטות (מה שהרגולטור קובע) על שוד החנות ויעשו כסף על גבו ולקוחותיו?

הכי מדהים זה, שבזק הייתה מוכנה לעשות כך, ב-2016, ולבנות את הסופרמרקט הזה, בתנאים של הרגולטור, אם יאשרו לה מיזוג, כמו שסוכם עימה בתחילת העשור הקודם ונחתם ע"י השר כחלון, באישור הממשלה והכנסת, לפחות מיזוג בינה לבין YES, מה שהיה מביא לה יכולת ניצול של "נכס המס" של YES ועוד רווחים כלכליים שמקורם משילוב בין 2 החברות.

אולם, "הקליקה" חיסלה את היכולת והתכנית הזו, וגם "תפרה תיק", רק כדי לאפשר לשודדים להמשיך לשדוד אותה חופשי, בשיטה רגולטורית שאין בשום מדינה בעולם, בלי שום מגבלה, לעד. 

מי שהפר וחיסל את החלטות השר (כחלון), הממשלה והכנסת - זה משרד התקשורת עצמו ו"קליקת הפרקליטים". לא בזק. 

ככה מנהלים רגולציה?? זה נראה יותר כסיציליה

י"ב. התכנית החדשה של משרד התקשורת (וכעת גם של משרד האוצר) לפריסת סיבים לבתים הנגזרת מהמלצות הצוות ההזוי הזה מאוד פשוטה: זו תכנית להעביר כסף שתכניס בעיקר בזק "לקופה ששמה קרן אוניברסלית" וסלקום (לרבות IBC) בעיקר תמשוך את הכסף מהקופה הזו לכיסה (קצת גם ייפול לכיס של פרטנר). 
כלומר: זו תכנית להעביר מזומן מהכיס של בזק לכיס של קבוצת סלקום. 
כלומר: עוד שוד לאור יום בחסות הרגולטור
איך זה יכול להצליח? אין מצב כזה ולא היה מצב כזה, ולא יהיה מצב כזה - בשום מדינה בעולם, מלבד ישראל. 

4. מה הנהלות בזק והוט יכולות לעשות, אחרי דו"ח כזה מפוברק ושקרי, שכבר הוגש לבג"ץ כעובדה מוגמרת?
אני סבור, שהנהלות בזק והוט צריכות לקיים תהליך של הפקת לקחים פנימי (כולל לקיחת אחריות של המנכ"לים), מדוע הקו, שהן הובילו מול משרד התקשורת בשנתיים האחרונות - כשל.

בעבר, במצב דומה להפליא, קראתי למנכ"לית בזק, סטלה הנדלר, להתפטר (מפורט כאן). היא צחקה מהצעתי (שגם שלחתי לה באופן אישי). אם הייתה מקשיבה, לא הייתה עוברת חקירות, מעצר, השפלות ומשפט, שיכול להיגמר במאסר, וגם קנס אישי שכבר שילמה, של חצי מיליון ש"ח, מהרשות לתחרות.

מנהלים צריכים לדעת מתי לפרוש, כאשר ברור לחלוטין, שהמדיניות שלהם - כשלה. לא ניתן להאשים רק את משרד התקשורת. 

במקביל, בזק יכולה להגיש בקשה למזג את 3 החברות הבנות בקבוצה (YES, בזק בינלאומי ופלאפון), כדי לחסוך בהוצאות ולבחון אם את "נכס המס" של YES אפשר אולי להעביר ל-2 החברות האחרות בקבוצה הממוזגת, כי אחרת "נכס המס" הזה, הולך פשוט לפח, אחרי שהבג"ץ ידחה את עתירת בזק. 

גם הוט יכולה להגיש בקשה למזג את 3 החברות הבנות בקבוצה (הוט טלקום, הוט-נט והוט-מובייל), כדי לחסוך בהוצאות ולהתייעל.

בנוסף, 2 החברות יכולות לבנות ולבקש אישורים ל"חבילות שירותים", של טריפל (משולש) וקוואטרו (מרובע), שתתחרנה באלו של סלקום (לפרטנר יש כרגע רק טריפל).

זה מה שניתן להרוויח כעת ע"י בזק והוט מהדו"ח הדפוק, השקרי וההזוי הזה, שהוצג לציבור ע"י שר התקשורת יועז הנדל, בסוף השבוע שחלף. 

מידע, מסמכים וחומר חשוב נוסף לקריאה, למתעניינים בתחום:
REPORT FREE

 
עדכון 17.2.21גד פרץ מ"גלובס" מדווח כאן (כותרת בלבד): "נדחית העתירה של בזק לביטול ההפרדה המבנית.
בג"ץ הציע לבזק למשוך את העתירה או לקבל פסק דין • דחיית העתירה משאירה בידי משרד התקשורת פתח רחב לשיקול דעת כיצד לטפל בעתיד בסוגיית ההפרדה."

עדכון 27.12.21: נושא "נכס המס" שמקורו באפשרות מיזוג בזק-יס טרם הוסר מסדר היום ומהשולחן של בזק.
להלן (כאן וכאן) דיווח של קבוצת בזק לבורסה בזו הלשון:
"הנדון: דיווח מיידי - הארכת תוקף החלטת מיסוי.
בהמשך לדיווח המיידי של החברה מיום 2016.9.18 , בעניין החלטת מיסוי בהסכם הכוללת אישור מקדמי של רשות המיסים לצרכי מס לביצוע מיזוג חברת הבת די.בי.אס שירותי לווין )1998 )בע"מ )"די.בי.אס"( עם ולתוך החברה בהתאם להוראות סעיף 103ב' לפקודת מס הכנסה, ועדכוני החברה בדוחותיה בדבר הארכת תוקפו של האישור שהיה בתוקף עד ליום 2021.12.31"( החלטת המיסוי"(, ניתן בזאת דיווח מיידי כי ביום 2021.12.26 התקבל בחברה מכתב מרשות המיסים המאריך, לבקשת החברה, את תוקף החלטת המיסוי בשנה אחת, קרי עד ליום 2022.12.31.
יצויין, כי במכתב רשות המיסים נכתב, כי לאור העובדה שלא חלו התפתחויות מהותיות בעניין ביטול ההפרדה המבנית בין החברה לבין די.בי.אס ממועד מתן החלטת המיסוי ועד למועד מתן ארכה זו ולאור הזמן הרב שחלף ממועד מתן החלטת המיסוי, ולאחר בחינת כל טענות החברה בנושא, תשקול רשות המסים שלא להאריך את תוקף החלטת המיסוי מעבר ליום 2022.12.31 ,ככל שלא יהיו התפתחויות מהותיות בשנת 2022 בכל הקשור לביטול ההפרדה המבנית בין החברה לבין די.בי.אס.
לעמדת החברה היא זכאית להארכת אישור רשות המיסים בהתאם לתנאי החלטת המיסוי, אשר לפיה "רשות המיסים תאריך את תוקף החלטת מיסוי זו בשנה נוספת מידי שנה בכתב בכפוף להצהרת החברות כי לא חל שינוי מהותי בעסקיהן ובתנאי החלטת מיסוי זו ובכפוף לפרשנות שניתנה לדין, ובלבד שפרשנות כאמור פורסמה בכתב". מעבר לכך, גם אם לא יוארך תוקף החלטת המיסוי הרי שאין הדבר מונע מהחברה לבקש מרשות המיסים בכל עת רלבנטית בעתיד החלטת מיסוי חדשה חלף החלטת המיסוי האמורה. עוד יצוין, כי החברה ממשיכה לפעול מול גורמי הרגולציה השונים לביטול ההפרדה המבנית. לעניין זה ראו גם ביאור 1.2.7 לדוחות הכספיים המאוחדים של החברה לשנת 2020."
הערה: הסיכוי לקבלת אישור למיזוג בזק-יס ב-2022 ממשרד התקשורת היה ונשאר אפס. ממילא "נכס המס" כבר נמחק מזמן מספרי קבוצת בזק. 



 
 
Bookmark and Share