ביהמ"ש העליון סירב לדרישת מש' התקשורת להטיל הוצאות על עותרת נגדו

ביהמ"ש העליון סירב לדרישת משרד התקשורת להטיל הוצאות על עותרת נגדו
מאת: מערכת Telecom News, 22.12.20, 16:36

במשך חצי שנה לא יודע מש' התקשורת להגיד האם תעריף, שנגבה ע"י חברת הדואר, הוא "תעריף טורפני". המקרה מהווה תמרור אזהרה מפני הצפוי, במידה ותכנסנה לתוקף המלצות "ועדת רוזן" להסיר את פיקוח התעריפים מחברת הדואר ולהסיר את חובתה לקבל אישור טרם אספקת שירות חדש, ו"לסמוך" על מש' התקשורת, שיידע לפקח.
 
התאחדות בעלי המלאכה והתעשייה בישראל הגישה לבית-המשפט עתירה לבג"צ נגד חברת דואר ישראל ונגד משרד התקשורת. מדובר בהמשך לעתירה קודמת, שהוגשה נגד 2 הגורמים הללו בחודש יולי השנה.

העתירה הקודמת [בג”ץ 4617/20] נדחתה בנימוק, שהיה על העותרת לפנות (שוב) אל משרד התקשורת בנושא הנדון בטרם הגשת העתירה לבית-המשפט.

העתירה הנוכחית לבג"ץ כמו קודמתה עוסקת בכניסת הדואר לתחרות בשירותים הניתנים ע”י בתי-הדפוס בארץ המאוגדים אצל העותרת (שירות "ישיר למשרד") “וזאת בניגוד לדין ותוך פגיעה קשה בתחרות ההוגנת בשוק הדפוס”.

בג”ץ התבקש, בין השאר, להוציא צו על תנאי נגד משרד התקשורת, שנדרש להפעיל סמכויותיו לפי חוק הדואר ולהגביל את רישיון חברת הדואר “באופן שלא יאפשר לה להוסיף וליתן את שירותי ‘ישיר למשרד’ המוצעים על-ידה. זאת, בשל הפרותיהם המתמשכות של חוק הדואר, התקנות, שהותקנו מכוחו ותנאי הרישיון הכללי מכוחו היא פועלת (לרבות חריגה מתיק השירות שאושר לה), סטייתה מן התמחור, שנקבע לה ואף מגבולות המחיר הסביר, ופגיעתה באינטרס הציבור בתחרות כלכלית הוגנת ובזכויותיהם המוגנות של העוסקים בענף הדפוס המאוגדים אצל העותרת”.

עוד טענה העותרת: “שעה שחברת הדואר קיבלה ממדינת ישראל את ההסכמה הייחודית להנפיק ולמכור בולים, הרי שבהצעת מוצרים זהים לאלה המוצעים ע”י בתי-הדפוס, תוך הצגת תמחיר בלתי חוקי, בלתי סביר וטורפני, פגעה חברת הדואר באופן ממשי ביכולת בתי-הדפוס להתפרנס ממשלח ידם”.

העותרת, שנואשה מקצב העבודה האיטי של משרד התקשורת, פנתה ממש בתחינה לבית המשפט, שלא יאפשר למשרד להמשיך "לגרור רגליים" ולהכריח אותו לקבל החלטה בזמן סביר לגבי סבירות התעריף הנגבה ע"י חברת הדואר: “נוכח מהותה של העתירה, שעניינה פגמים קשים בהתנהלותה של חברת הדואר – בכל הנוגע לשירותי ‘ישיר למשרד’ ותמחורם (ולאור אוזלת ידו של משרד התקשורת, האמון על העניין, בכל הנוגע לרישוי חברת הדואר ופיקוח עליה), שפוגעים בציבור גדול של בעלי עסקים בישראל, יתבקש בית-המשפט הנכבד, כבר עתה, לקצוב מועד קצר להגשת תגובת המשיבים, ומייד לאחר מכן, לקבוע דיון דחוף בעתירה, במועד קרוב ככל הניתן".

“כידוע, רוב מוחלט של בתי-הדפוס בישראל נכללים בקטגוריה של עסקים קטנים וזעירים, שמתקשים להתמודד עם המשבר הכלכלי הפוקד אותם בימים אלה, בעקבות מגפת קורונה. בנסיבות אלו, כניסת חברת הדואר כמתחרה ישיר בענף בתי-הדפוס, וביסוס מעמדה ככזה עלולה להוביל בתי-דפוס רבים לאבדון, ולסגירת מפעל חייהם. גם מטעם זה, מבקש בית-המשפט הנכבד לקבוע סדרי דין יעילים לבירור העתירה דנן“.

בית המשפט העליון מתאר תמונה עגומה של טיפול איטי של המשרד, אשר חצי שנה לאחר הפנייה אליו עדיין לא יודע להגיד האם חברת הדואר גובה לא חוקי ו"טורפני":

בסמוך לדחיית העתירה הקודמת בחודש יולי השנה, פנתה העותרת שוב למשרד התקשורת.

בראשית חודש אוגוסט השיב משרד התקשורת לעותרת וביקש מידע נוסף, שהעותרת שלחה לו באמצע חודש אוגוסט.

בסוף חודש אוגוסט נערכה פנייה לדואר ישראל, לשם התייחסות לטענות העותרת ולדוגמאות שסיפקה.

הדואר השיב לפנייה בתחילת חודש ספטמבר, ובאמצעו של חודש זה ענה לו משרד התקשורת, שתשובתו מצריכה הבהרה נוספת ומפורטת יותר.

העתירה הנוכחית הוגשה בראשית חודש נובמבר (מבלי שהעותרת פנתה פעם נוספת למשרד התקשורת).

הדואר היה אמור להשיב בתוך חודש, אך ביקש ממשרד התקשורת להאריך את מועד בחודש נוסף, לנוכח תנאי התעסוקה, שיצרו משבר הקורונה וחגי תשרי.

ואכן, ההתייחסות הועברה באמצע חודש נובמבר – כשבוע וחצי לאחר הגשת העתירה דנן.

בשלב זה (חודש דצמבר) עדיין נבחנת תשובתו המפורטת של הדואר למשרד התקשורת.

מיותר לציין, שלאורך כל התקופה הזו, חברת הדואר ממשיכה לספק את השירות "ישיר למשרד" ובהתאם לתעריף שבמחלוקת - ומשרד התקשורת? הוא עדיין בודק.

ומה שלא פחות חמור זו העובדה, שמשרד התקשורת, שכאמור במשך חצי שנה לא יודע להשיב לעותרת לגבי התאמת השירות לתיק השירות, שאושר, ולגבי תעריף השירות, ומאפשר בכך לחברת הדואר להמשיך לפעול כרגיל, דרש מבית המשפט להטיל הוצאות על העותרת, "שהעזה" לעתור נגדו.

ועל כך השיב בית המשפט העליון (כב' השופט הנדל), תוך שהוא שולח "רמז עבה כמו פיל" למשרד התקשורת:
"מן התמונה דלעיל ניתן ללמוד שניים. ראשית, בשלב זה דין העתירה להידחות, שכן הנושא עדיין נבחן ברשות הרלוונטית וטרם התקבלה החלטה עניינית בטענותיה של העותרת. שנית, ובניגוד לטענת משרד התקשורת, המקרה אינו מצדיק הטלת הוצאות על העותרת, הגם שהיה מקום כי תפנה פעם נוספת בטרם הגשת העתירה כדי לברר מה קרה בחודשיים ומחצה שחלפו מאז הקשר האחרון בין הצדדים".

מעבר לחומרה בהתנהלות הכושלת של משרד התקשורת ולחוצפה מצידו לדרוש הטלת הוצאות על העותרת, שנאלצת להמתין חצי שנה להחלטתו, בזמן שחברת הדואר מנצלת את אוזלת היד של המשרד ו"חוגגת", הרי שהדבר מעורר חשש כבד מהצפוי לציבור ולמתחרים של חברת הדואר, אם וכאשר ייכנסו לתוקף המלצות "ועדת רוזן".

כפי שניתחנו בהרחבה, בכל הקשור לתעריפי חברת הדואר, ממליצה "ועדת רוזן" להסיר את פיקוח התעריפים על חברת הדואר ולהסיר את חובתה לקבל אישור טרם אספקת שירות חדש, ו"לסמוך" על משרד התקשורת, שיתערב מהר ובנחישות, במידה וחברת הדואר תנצל לרעה את החופש שניתן לה.

המקרה הנ"ל של ההתנהלות הכושלת של משרד התקשורת בנוגע לטענות לגבי שירות "ישיר למשרד", מהווה תמרור אזהרה ומלמד, שלא ניתן לסמוך על המשרד, שיידע למלא את תפקידו לבחון ביעילות טענות נגד חברת הדואר ונקיטת פעולה מהירה נגדה במקרה הצורך.