מחאה וזעם בוועדת הכלכלה על רפורמת הדואר ורפורמת הטלפונים הכשרים של יועז הנדל
מאת:
מערכת Telecom News, 9.2.22, 16:07
שר התקשורת הנדל הילך אימים על הוועדה: "אם לא נעביר את החקיקה על הדואר נגיע לפשיטת רגל". ח"כ אזולאי בנושא רפורמת הטלפונים הכשרים: "זה ייהרג ובל יעבור". ורפורמת התכנים והשקעה בתוכן ישראלי? לא בראש סדר העדיפויות.
עדכונים בסוף הכתבה.
ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ
מיכאל ביטון, שמעה הבוקר את סקירתו של שר התקשורת
יועז הנדל על פעילות משרדו. היו"ר
ביטון פתח את הדיון ואמר, שעולם התקשורת הוא עולם דינאמי ומשתנה המשפיע כל כולם, וביקש התייחסות מהשר על פריסת תשתיות סלולר וסיבים בפריפריה ולהשפעה על עולם התוכן.
בנושא הדואר, אמר השר
הנדל, שאם לא תועבר החקיקה, שנמצאת על שולחן הוועדה, הוא חושש, שהדואר יגיע לסף פשיטת רגל בחודשים הקרובים ואזרחי ישראל יפגעו. בתגובה אמר היו"ר
ביטון: "אי אפשר לזרוק סיסמאות של
רפורמה בדואר בלי שהיא תפורה עד הסוף. הרפורמה צריכה לעזור לאזרחים והכנסת תבדוק אותה, תשנה ותבקר אותה. ראינו רפורמות, ששיחקו אותה כאילו הן מהפכה כמו רפורמת הגז הטבעי, שתגיע לכל מפעל ובסוף לא הגיע גז למפעלים בנהריה ולוד. אז אנחנו לא קונים אנחנו בודקים, ויש לבדוק כל פרט, כי אם רפורמת הדואר לא תהיה טובה לא נעביר אותה".
בנושא הטלפונים הכשרים, ח"כ
אורי מקלב וח"כ
ינון אזולאי הביעו את מחאתם נגד הרפורמה, כשח"כ
אזולאי זעם ואמר, שהרפורמה תיהרג ובל תעבור. בתגובה, אמר
הנדל, שאם תהיה תחרות בטלפונים הכשרים האזרח החרדי יקבל יותר, ואף ילד לא ייחשף לתוכן, שההורה יחליט שהוא לא ייחשף אליו.
הנדל: "המשימה של המשרד היא לחבר את הישראלים באמצעות תשתיות תקשורת. כך, שלכל אזרח תהיה גישה בזכות העברת הרפורמה בוועדת הכלכלה, בהובלת ח"כ
יעקב מרגי בעת שכיהן כיו"ר הוועדה, קפצנו מ-3% ל-50% בשיעור נגישות משקי בית לסיבים אופטיים בישראל נכון ל-2021.
החברות הפסיקו להשקיע בתשתיות, ויצאנו בהחלטה על כך, שהחברות צריכות להגיע ל-97% כיסוי קליטה עד פברואר 2023. במקרים, שראשי רשויות וערים לא משתפים פעולה עם הקמת אנטנות, נגיע למקום ונסביר את עמדתנו. בנוסף, המשרד מנסה למצוא דרך להסדיר את השוק גם בתחום השידורים עם הפקות מקור באמצעות רגולציה נמוכה, כי אם לא נעביר חקיקה לא יהיה כלום, וכך גם ברשתות החברתיות ובשקיפות לגבי בוטים.
בנושא רפורמת התחרות בשירות הקו הכשר, דובר ביעד מרכזי ל-2022, שיורכב מיצירת שקיפות בתחום החסימות, כשאם חברה, שמספקת טלפון כשר תרצה לחסום חברה, היא תוכל אבל היא תצטרך להיות שקופה לגבי זה.
לגבי
הייבוא והמכירה של הטלפונים הכשרים, יש לפתוח את השוק. כך, שלא תהיה רק קבוצה אחת שתייבא ותמכור. זה מעורר הרבה עניין תקשורתי, אבל לא מהווה את הליבה של המשרד".
מקלב: "רוב השיח בחברה החרדית הוא על שר התקשורת ועל
הגזרות העתידיות. אין לזה שום הצדקה. לא מבחינה רגולטורית ממשלתית וגם לא מהבחינה האישית. כל אחד שרוצה להשתמש בתקשורת ישנה יותר ובמכשיר שהוא לא טלפון חכם עושה את זה מרצון ואף אחד לא מכריח אותו. אתה הולך להקשות את החיים להורים ולילדים. הרבנים והאדמו"רים הכי מכובדים ביזו את עצמם ובאו ללשכה שלך כדי לדון בנושא וביקשו, שתיתין להם את החופש להתנהל".
אזולאי: "לכולנו אכפת מהחינוך לילדים שלנו ואף אחד לא רוצה שהילד ייחשף למראות שבאינטרנט ולהפקרות. שמנו גבולות כדי שזה לא יקרה. זאת מלחמה שיש לקדש עליה את כל מה שחשוב בחיים ואני לא אסכים שיגעו בחינוך של הילדים שלי. תראו מה משתולל בפורנוגרפיה ובאינטרנט ולמה לילדים קטנים נחשפים, אתם רוצים שגם הילדים שלי יהיו ככה? ייהרג ובל יעבור".
ח"כ
לימור מגן תלם שאלה את
הנדל לגבי הפיקוח על הרשתות החברתיות וביקשה לדעת מתי היא תקרה.
ח"כ
מרגי התייחס ל
נושא הדואר והסיבים: "יש הרבה דברים טובים שנעשים אך גם יש פופוליזם וכוחות כלכלים אינטרסנטיים, ולדואר כמו שהוא היום אין הצדקה. בנושא הסיבים, החשש שלי, שהדברים יגררו, וצריך לראות איך מביאים את החברות החזקות למרכז החדר כדי שלא תהיה סיבה לחכות 10 שנים עד לסיום פריסת הסיבים".
ח"כ
משה ארבל התייחס גם כן ל
רפורמה המיועדת בדואר ודיבר על הספקים המפעילים את חלק מסניפי הדואר, כשלטענתו מדובר "בחוליה הכי פגיעה ברפורמה הנמצאת בחוסר ודאות מוחלט".
ח"כ
מופיד מרעי התייחס לבעיית התשתיות והאינטרנט בישובים שאינם יהודיים וביקש להאיץ את התוכניות.
ח"כ
אוסמה סעדי התייחס גם הוא לבעיות התקשורת ביישובים הערביים וביקש לחזק את התשתיות ולצאת במסע הסברה בשפה הערבית יחד עם ראשי המועצות הערביות כדי למנוע פחד מאנטנות ולשפר את הקליטה.
ח"כ
אמילי מואטי התייחסה
ליצירה המקומית וביקשה לדעת מ
הנדל מהם לוחות הזמנים לפרסום תזכיר החוק, שהוכן בעקבות מסקנות ועדת
פולקמן, והאם חברות הסטרימינג ישלמו על תכנים והפקות מקור שהן משדרות.
איתמר אביטן, מנכ"ל איגוד העובדים בקולנוע ובטלוויזיה, פנה ל
הנדל: "זה נכון שיש 5,000 עובדי דואר אבל יש גם 6,000 יוצרים ועובדים וגם לנו יש משפחות וילדים וגם אנו צריכים לאכול. יש ירידה של 30-40 מיליון ש"ח בהשקעה בתוכן ישראלי, כשיס מעבירה את המנויים שלה לאינטרנט בצורה מטורפת ובורחת מהרגולציה. זה נזק אדיר ואין אכיפה.
תתנו פלסטר או עזרה ראשונה, שיעזרו לנו לצלוח את השנה הנוכחית, כמו שעזרתם לקשת ורשת. בסוף היוצרים יברחו לארה"ב, העובדים יחפשו עבודה אחרת ולא תישאר תעשייה".
ליאור תמם, נציג ארגון התסריטאים התייחס לנושא גם כן וקרא ל
הנדל לזרז את הדברים ככל הניתן כי מתקיימת פגיעה תרבותית משמעותית בשנים האחרונות.
זוהר אלטמן, נציגת לובי 99, התייחסה לרפורמת השידורים ואמרה, שהתערבות בעלי השליטה בתכנים לא הוכרעה, וביקשה לעגן בחוק מנגנוני הגנה, שיבטיחו לחברות החדשות עצמאות מפני בעלי השליטה.
לקראת סוף הדיון פנה
הנדל להשיב על השאלות שעלו.
הנדל:
בסוגיית קליטת התקשורת: א"נו בתהליך של שכנוע והקמת אנטנות ברשויות, שהתנגדו בעבר, והמשרד מתכוון לצאת בהליך מיפוי וכיסוי באמצעות ציוד מיוחד כדי למפות את הקליטה בכל רחבי הארץ. שרי התקשורת נמנעו במשך שנים מלהטיל עיצומים כספיים על החברות בשל היעדר כיסוי, ובכוונתי לשנות זאת. כדאי שהחברות תעשינה זאת בעצמן אחרת משרד התקשורת יטיל עיצומים".
באשר ל
השקעה ביצירה הישראלית וקידום רפורמת
פולקמן: "יש כוונה לחייב את חברות הסטרימינג להשקיע בתוכן. הנהלת נטפליקס היו אצלי, הם טסו במיוחד, ואני מקווה, שנגיע להבנות על השקעת חברות הסטרימינג בהפקות מקור. מנכ"לית המשרד,
לירן אבישר בן חורין, העריכה, כי שתזכיר הצעת החוק להסדרת השידורים יפורסם במהלך הרבעון השלישי של השנה".
בנושא
הטלפונים הכשרים: "לתקשורת החרדית יש רבדים שונים אבל יש גם תקשורת חרדית בעלת אינטרס המייצגת עסקים. הם לא מגיעים אלי כעיתונאים אלא מגיעים כדי להציג אג'נדה ולייצג חברות ובעלי הון. אף אחד לא מנסה להכניס תכנים למי שלא רוצה בהם, וכל אדם שירצה להתנתק מהאינטרנט כך יהיה.
מה שאני מתנגד אליו זה מונופול. יש אלימות גדולה נגד חנויות במגזר החרדי וכאלה שהרגישו שלא נותנים להם תחרות, וכשיש מונופול יש סיאוב, ואני רוצה חוק וסדר בכל מקום. אם תהיה תחרות בטלפונים הכשרים האזרח החרדי יקבל יותר, ואף ילד לא ייחשף לתוכן, שההורה יחליט שהוא לא ייחשף אליו".
היו"ר
ביטון: "ניכר, שבשנה האחרונה יש קצב של ביצוע רפורמות עם התייחסויות לכל הבעיות וכשלי השוק בעולם התקשורת המשתנה. תחום הסלולר לא במצב טוב ובעיות הקליטה הן בכל מקום. האסטרטגיה שלכם להגביר את פריסת האנטנות נכונה אבל לא מספיקה ויש להפעיל את אכיפה וענישה כי מי שלא משלם כסף לא מתייחס ברצינות לנושא.
לגבי תזכיר חוק ר
פורמת התכנים, אנו מצפים, שזה יעמוד בראש סדר העדיפויות, שכן הנושא פוגע באזרחים וגם בעובדי התחום.
חוק הדואר מונח לפנינו ונתנו לו עדיפות - אם תביאו פתרונות לסעיפים הבעייתיים נוכל לסיים את החוק במהרה.
לגבי הטלפונים הכשרים, חברי כנסת דיברו מדם לבם, שהדבר חשוב להם, ולגיטימי שיהיה ציבור, שירצה לחסוך את זה לילדיו. ידיכם עמוסות אבל ניכר שאתם נמרצים ועובדים ואנו נהיה לצידכם. תביאו רפורמות טובות ותמצאו אותנו נחושים".
נספח א':
רשימת כתבות קודמות מהשנה החולפת, בנוגע לתהליכי הפיקוח והאכיפה על חברת הדואר, מצד צמרת משרד התקשורת, וגם בהתייחס להפרטת חברת הדואר וליישום מסקנות "ועדת
רוזן", בכל הנוגע
לשירותי חברת הדואר לציבור הרחב:
עדכון 14.6.22: הבג"ץ קיבל החלטת בינתיים בעניין הבג"ץ של "ועדת הרבנים" כנגד משרד התקשורת. הבג"ץ מציע ל"וועדת הרבנים" להצטרף לעתירה קודמת בנושא
ולא להמשיך בעתירה נפרדת. מדוב ב"סטירת לחי" למגישי העתירה. ההחלטה -
כאן.
עדכון 23.6.22: בג"ץ שהוגש ע"י "ועדת הרבנים" כנגד הרפורמה של משרד התקשורת בעניין "הקומה הכשרה" נדחתה, כיוון שיש כבר עתירה קודמת שטרם נדונה בנושא. החלטת הבג"ץ שנתנה סופית סטירה לחי מצלצלת ל"וועדת הרבנים" -
כאן.
עדכון 28.10.22:
הדר מוכתר, ממפלגת "צעירים בוערים" הגישה עתירה לוועדת הבחירות המרכזית בגלל חסימת קווי החיוג שלה לציבור "הקומה הכשרה" ע"י ועדת הרבנים לענייני תקשורת (הרגילה לחסום קווים איך שבא לה). להלן המסמכים הרלוונטיים שהונחו בפני כבוד השופט העליון
יצחק עמית, יו"ר ועדת הבחירות המרכזית:
העתירה של
הדר מוכתר כולל בקשה לצו מניעה וצו ארעי -
כאן.
תגובת החברות פלאפון ופרטנר -
כאן.
תגובת סלקום וגולן טלקום -
כאן.
תגובת משרד התקשורת -
כאן. עמדת שר התקשורת
יועז הנדל הייתה הפעם נחרצת (נגד החסימה -
כאן).
תגובת
הדר מוכתר לתגובות שהוגשו לשופט -
כאן.
החלטת השופט לצרף את היועצת המשפטית לממשלה לעתירה -
כאן.
תגובת המנהל המיוחד לעמותת ועדת הרבנים לענייני תקשורת -
כאן.
ההחלטה הסופית של השופט
יצחק עמית יו"ר ועדת הבחירות המרכזית המחליט
למחוק את העתירה כיוון שהצדדים הגיעו להסכמות ביניהם והקווים נפתחו -
כאן.
עדכון 8.2.23: הודעת דוברות ועדת הכלכלה של הכנסת: "ועדת הכלכלה אישרה להחיל דין רציפות על ההצעה שתאפשר למנויי שירותי תקשורת יוכלו להסכים להגביל או לחסום שירותים – ולקבל סלולר כשר.
ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ
דוד ביטן, אישרה היום להחיל דין רציפות על ההצעה של ח"כ
משה ארבל, עליה חתומים חברי כנסת נוספים, לתקן את חוק התקשורת על מנת לאפשר למנויי שירות וציוד תקשורת, או קבוצת מנויים, להסכים להגביל או לחסום שירותים מסוימים, בהם חיוג למספרים מסוימים או לקבוצות מספרים וכן הגבלת קבלת שיחות ממספרים או קבוצות מספרם מסוימים.
ההצעה אושרה בכנסת הקודמת בקריאה ראשונה, וכעת ביקש ח"כ
ישראל אייכלר להחיל עליה דין רציפות. ח"כ
אייכלר הסביר, כי "במדינה דמוקרטית, שבה אנשים צועקים על קץ הדמוקרטיה, אין דבר יותר דמוקרטי מזה שאדם יוכל להתקשר למי שהוא רוצה, מתי שהוא רוצה ואיך שהוא רוצה. היה פה עיוות שמנע מאנשים להשתמש בטלפון שהם רוצים ובאנו לתקן את זה".
ההצעה אושרה פה אחד, בקולותיהם של היו"ר
ביטן, ח"כ
אליהו ברוכי וח"כ
סימון מושיאשוילי. כעת תונח ההצעה על שולחן המליאה ויינתן לממשלה ולסיעות השונות בכנסת זמן של שבועיים לבחון אם ברצונם להתנגד לה. במידה ולא תהינה התנגדויות תהייה המליאה רשאית, בתום השבועיים, להצביע על ההצעה. אם המליאה תצביע בעד החלת דין הרציפות המשמעות היא כי ההצעה התקבלה בקריאה ראשונה, והיא תוחזר לוועדה להכנתה לקריאה השנייה והשלישית."
