Telecom News - מחצית המשרות במו"פ במגזר העסקי בישראל הן בחברות רב-לאומיות זרות

מחצית המשרות במו"פ במגזר העסקי בישראל הן בחברות רב-לאומיות זרות

דף הבית >> בקהילה >> קריירה >> מחצית המשרות במו"פ במגזר העסקי בישראל הן בחברות רב-לאומיות זרות
מחצית המשרות במו"פ במגזר העסקי בישראל הן בחברות רב-לאומיות זרות
מאת: חיים חביב, 24.8.14, 16:56מחקר ופיתוח

סקר המועצה הלאומית למו"פ במשרד המדע מצא ש-63% מהמו"פ העסקי בישראל מקורו בחברות רב-לאומיות זרות, מעל למחצית משרות המו"פ העסקי בישראל מקורן בחברות רב-לאומיות ו-68% מיצוא המו"פ הוא  לארה"ב ו-27% לאירופה. המו"פ, שמבוצע ע"י מרכזי המו"פ בישראל, מבוצע כמעט כולו עבור חברות האם וחברות קשורות אחרות בחו"ל והידע הישראלי זולג החוצה.

חברות רב-לאומיות זרות הקימו ורכשו בישראל בעשור האחרון מאות מרכזי פיתוח וחברות מקומיות המנהלים פעילות מחקר ופיתוח בהיקפים ניכרים. ברשימת החברות הללו בולטות: אפל, גוגל, IBM, אינטל, מייקרוסופט, ebay, היולט-פקרד וטקסס אינסטרומנטס.

סקר המועצה הלאומית למו"פ במשרד המדע, שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), מעלה, שההוצאות על מו"פ של חברות אלו בישראל הסתכמו בשנת 2011 בכ-6 מיליארד דולרים, עליה של 13% בהשוואה לשנת 2010, שנובעת בעיקר מעלייה חדה, שחלה בענף המו"פ. בנוסף, עולה מהסקר, שבשנים אלו היו אחראיות החברות ל-63% מההוצאות למו"פ של המגזר העסקי בישראל. הענפים המובילים במונחי ההוצאה למו"פ היו בתחום ההייטק - ענף המחקר המדעי והפיתוח וענף התוכנה.

יעקב פרי, שר המדע, הטכנולוגיה והחלל: "כלכלת ישראל נסמכת במידה רבה על מקורות מימון ממדינות אחרות לצורכי מחקר ופיתוח וזהו מצב שברירי. אם לא נגדיל את ההשקעה הממשלתית במחקר ופיתוח יעורערו בסיסי הידע של ישראל והמרוויחים העיקריים מהיצירתיות הישראלית יהיו החברות הרב-לאומיות. במקביל לעידוד חברות רב-לאומיות לבנות מרכזי מו"פ בישראל, עלינו להרחיב גם את ההשקעה הממשלתית במחקר ופיתוח".

בחברות אלו נמנו 34,356 משרות במו"פ – עליה בשיעור כ-2% לעומת שנת 2010. מתוכן, 39% בענף המו"פ, 40% בענף התוכנה ו-18% בענפי התעשייה. מהסקר עולה, שמעל מחצית המשרות במו"פ במגזר העסקי בישראל בשנים 2010 ו-2011 נרשמו בחברות רב-לאומיות אלו.

יצוא המו"פ של חברות אלו מישראל לחו"ל הסתכם בשנת 2011 ב-4.2 מיליארד דולרים והיווה 93% מכלל יצוא המו"פ במשק, עלייה של כ-12% לעומת 3.7 מיליארד דולרים בשנה הקודמת. יצוא המו"פ כולל אספקת שירותי מחקר ופיתוח לחברות בחו"ל, בעיקר לחברות האם של החברות הממוקמות בארץ, אך אינו כולל מכירתן של חברות הזנק ומכירות פטנטים וידע. כמו כן, ברוב המקרים, הוצאות המו"פ של חברות אלו ממומנות ע"י חברות-האם הזרות ונחשבות ליצוא שירותי מו"פ של החברות הישראליות. עוד עולה מהסקר, ש-68% מיצוא המו"פ הוא  לארה"ב ו-27% לאירופה.

הנתונים בסקר מתייחסים לחברות רב-לאומיות בבעלות זרה הפועלות בישראל, וכוללים גם נתונים ספציפיים אודות מרכזי מו"פ בישראל המשמשים סניף  של חברות רב לאומיות זרות לביצוע מו"פ, כדוגמת סניף המרכז והפיתוח של גוגל בחיפה. המו"פ, שמבוצע ע"י מרכזי המו"פ בישראל, מבוצע כמעט כולו עבור חברות האם וחברות קשורות אחרות בחו"ל. גם כאן, החברות הזרות רוכשות ומקימות בישראל מרכזי מו"פ בעיקר בענפי ההייטק.

בשנת 2011 נרשמו במרכזי מו"פ אלו 23,131 משרות במו"פ, שהיוו כ-67% מסך המשרות במו"פ מבין החברות הרב-לאומיות הממוקמות כאן. ההוצאות על מו"פ של מרכזי מו"פ אלו הסתכמו בשנת 2011 ב-4.2 מיליארד דולרים והיוו 71% מסך הוצאות המו"פ של החברות הרב-לאומיות שלהן סניף או חברה בישראל. גם כאן מדובר בעלייה של כ-12% בהשוואה ל-3.7 מיליארד דולרים בשנת 2010. יצוא המו"פ של מרכזי המו"פ מסוג זה הסתכם בשנת 2011 ב-3.9 מיליארד דולרים והיווה כ-92% מסך יצוא המו"פ של החברות הרב-לאומיות, רובו לחברות האם הזרות.

פרופ' יצחק בן-ישראל, יו"ר המועצה הלאומית למו"פ במשרד המדע: "הידע וה-IP, שנוצרים מהפעילות הענפה של מרכזי המו"פ בארץ, מועברים כולם לשימושן של חברות האם בחו"ל. מרכזי מו"פ אלה מגישים כ-1,000 בקשות מקוריות לפטנטים מדי שנה בשנים האחרונות, כאשר הבעלות על פטנטים אלה נותרת בידי חברות האם ולמעשה הידע הישראלי זולג החוצה". 

הסקר בדק גם את המו"פ הנעשה בחברות ישראליות להן בעלות על חברת-בת בחו"ל, כגון טבע ואלביט. הוצאות המו"פ של חברות אלו הסתכמו בשנת 2011 ב-3.6 מיליארד דולרים, עליה של 7% לעומת שנת 2010 והיוו 38% מכלל ההוצאות למו"פ עסקי במשק הישראלי. בשונה מהפעילות של חברות רב לאומיות בבעלות זרה הפועלות בארץ ומרוכזות בענף ההייטק, חברות אלו מרוכזות בעיקר בענפי התעשייה. כ-72% מהוצאות המו"פ שלהן בוצעו בחברות בענפי התעשייה והן מהוות הגורם הדומיננטי של המו"פ התעשייתי בישראל. כמו כן,  פעילות המו"פ שלהן נעשה בעיקר לשימוש עצמי  של החברות (כ-93%). 

חברות בת של חברות ישראליות הממוקמות בחו"ל מספקות שירותי מו"פ לחברות האם שלהן בישראל. יבוא המו"פ מכל המקורות של חברות רב לאומיות בבעלות ישראלית  הסתכם בשנת 2011 ב-476 מיליון דולרים והיווה כ-78% מכלל יבוא המו"פ במשק הישראלי, עלייה של 14% יחסית לשנת 2010. זאת ועוד, כ-61% מיבוא המו"פ של חברות אלו מקורו בחברות הבת בחו"ל. עיקר היבוא מקורו בצפון אמריקה (51%) ובאירופה (40%).

ההוצאות למו"פ של חברות הבת של החברות הישראליות בחו"ל הסתכמו בשנת 2011 במיליארד דולרים והיוו תוספת בשיעור של כ-29% לפעילות המו"פ של החברות בישראל. רק כשליש מפעילות המו"פ של חברות הבת בחו"ל בשנים 2010-2011 בוצעה עבור חברות האם הישראליות. בענפי התעשייה כ-31% מפעילות המו"פ של חברות הבת בוצעה עבור חברות האם, ואילו בענף המו"פ כל המו"פ של חברות הבת בחו"ל בוצע עבור חברות האם הישראליות.

פעילות המו"פ המבוצעת בחו"ל ע"י חברות הבת מהווה תוספת לפעילות המו"פ של החברות בישראל. תוספת זו משמעותית בענפי ייצור טקסטיל ומוצרי הלבשה ובענפי ייצור כימיקלים ותרופות, כאשר היקף פעילות המו"פ של חברות הבת בחו"ל דומה להיקף פעילות המו"פ בישראל. לעומת זאת, בענפי התכנה והמו"פ היקף פעילות המו"פ המבוצע בחו"ל ע"י חברות בת קטן בהרבה ומהווה תוספת של כ-11%-13% לפעילות המו"פ המבוצעת בישראל. ההוצאות למו"פ של חברות בת בחו"ל בוצעו בעיקר בענף ייצור כימיקלים ותרופות.  עיקר ההוצאות למו"פ בוצעו ע"י חברות-בת בצפון אמריקה (69% מסך ההוצאות) וע"י חברות-בת באירופה (26%).
סקר



 
 
Bookmark and Share