לידיעת נתניהו: אוניברסיטת בן-גוריון מציגה מערכת להרכבת קואליציה יציבה

לידיעת נתניהו: אוניברסיטת בן-גוריון מציגה מערכת להרכבת קואליציה יציבה
מאת: חיים חביב, 22.3.15, 11:45

בשורה לראש הממשלה ולראשי הליכוד על רקע פתיחת ההתייעצויות להרכבת הממשלה. המערכת מעבדת נתונים בהתבסס על אלגוריתמים המשלבים עקרונות בינה מלאכותית עם תיאוריות מקובלות במדעי המדינה.

ד"ר אלי רון וד"ר מאיר קלך, חברי סגל המחלקה להנדסת מערכות מידע באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, פיתחו מערכת המלצה להרכבת קואליציה יציבה. המערכת הרלוונטית תומכת בהחלטה המדרגת קואליציות אפשריות, וממליצה בפני מקבלי ההחלטות על קואליציות בעלות פוטנציאל יציבות גבוהה.

המערכת פותחה לשימוש בדמוקרטיה פרלמנטרית רב-מפלגתית, דוגמת זו הקיימת בישראל (בהולנד, צ'כיה ועוד). המערכת פותחה ע"י בוגרי המחלקה עמיחי הייק ומייק רדסביץ' בשיתוף עם פרופ' אברהם דיסקין, מומחה למדע המדינה מהאוניברסיטה העברית.

המערכת, שפותחה לקראת הבחירות לכנסת ה-19, שהתקיימו בינואר 2013, מקבלת כקלט רשימת נושאים, שיש להם חשיבות בבחירות (חברה, יחסי חוץ, דת ומדינה וכו'), מיצוב המפלגות השונות ביחס לנושאים אלה על סמך המצע שהן מציגות (בכתב או בעל-פה) וגודל הפרלמנט והמפלגה, שעליה הוטל להרכיב קואליציה. המערכת מעבדת נתונים אלה בהתבסס על אלגוריתמים המשלבים עקרונות בינה מלאכותית עם תיאוריות מקובלות במדעי המדינה (תיאוריית אקסלרוד, דה סוואן ואחרים, הקובעות שקואליציות יציבות מורכבות ממפלגות היוצרות "רצף אידיאולוגי" ללא "חורים").

החוקרים בחנו את טיב החיזוי והמלצות המערכת ע"י שימוש בנתוני עבר ממערכות בחירות בישראל ובהולנד. לדברי ד"ר רון, נמצאה התאמה בין התוצאות, שהמערכת חישבה ובין הקואליציות, שהתקיימו בפועל. כך לדוגמא: המערכת הצביעה על כך, שהקואליציה ההולנדית של 2006 היא יציבה, והיא אכן החזיקה מעמד 4 שנים. לעומת זאת, המערכת ניבאה שהקואליציה ההולנדית של 2010 תהיה בלתי יציבה וזו אכן התפרקה ב-2012.

המערכת פותחה על גבי פלטפורמה אינטרנטית, והוקם עבורה אתר אינטרנט ייעודי, הפתוח לשימוש חופשי של הציבור, פרשנים ויועצים.

נוסף ר' קישור לסרטון כאן ולאתר כאן.

בתמונה למעלה (מימין לשמאל): ד"ר אלי רון וד"ר מאיר קלך.