באוני' בן-גוריון פותחה אפליקציה נגד תאונות דרכים המהווה "קופסא שחורה"

אפליקציה שפותחה באוני' בן-גוריון נלחמת בתאונות דרכים ומהווה "קופסא שחורה"
מאת: חיים חביב, 26.4.15, 19:04
 
אפליקציה לסמארטפון, שפותחה באוני' בן-גוריון, מסוגלת להגביל את השימוש במכשיר החל ממהירות סף מסוימת, מנטרת את אופן הנהיגה וצוברת את נתוני הניטור לאספקת משוב לנהג בדבר אופן נהיגתו. 

ד"ר אלי רון מהמחלקה להנדסת מערכות מידע באוניברסיטת בן-גוריון בנגב וקבוצה של 6 סטודנטים לתואר ראשון מהמחלקה להנדסת מערכות מידע (קובי פלצ'י, עמרי חן, אליאור כהן, טניה ניקולייב, כרמית בחני, קובי ממן) נרתמו למאבק בתאונות דרכים ופיתחו מערכת מידע, שבמרכזה אפליקציה לסמארטפון. 

האפליקציה משלבת מספר אלגוריתמים מתקדמים במערכת ממוחשבת,  שמסוגלת להגביל את השימוש בסמארטפון באופן אוטומטי החל ממהירות סף מסוימת, מנטרת את הנהיגה עצמה ובכלל זה פניות חדות, האצה ותאוצה תכופים וחזקים, ושומרת את כל נתוני הניטור במאגר מידע. העיבוד הסטטיסטי במערכת מבוצע לצורך אפיון סגנון הנהיגה. המערכת מספקת משוב חוזי ושמע לנהג בסיום הנהיגה, בדגש על נקודות במסלול בהן המערכת זיהתה "התנהגות חריגה". בנוסף, יכולה האפליקציה לשלוח מידע להורי נהג צעיר (או לקצין בטיחות רכב), אם זוהו דפוסי נהיגה חריגים ויכולה לשמש כ"קופסא שחורה" עבור חוקרי תאונות דרכים וחברות ביטוח.

צוות המחקר מהאוניברסיטה מצא, שאיסוף נתונים באמצעות חיישנים מותקנים בסמארטפונים הוא זול, נוח ובלתי תלוי ברכב ובמערכותיו.

החיישנים מתחלקים ל-2 קבוצות:

[א] ממשק אדם-טלפון, כגון לוח מקשים, מסך נגיעה.

 [ב] חיישני תנועה, כגון גירוסקופ, מד תאוצה, מגנטומטר (מצפן) ו- GPS.

בעזרת חיישני ממשק אדם-מכונה ניתן לדעת אם הנהג מתפעל את הטלפון – מקבל או מוציא שיחות, אורך (זמן) שיחות, קבלה והוצאה של מסרונים, וכד'.

בעזרת חיישני תנועה ניתן לחשב מיקום, מהירות נסיעה, תאוצה, תאוטה, קצב פניה וכוון פנייה.

ד"ר אלי רון, ראש צוות המחקר: "לא רק שהאפליקציה פותחה בהצלחה עבור טלפונים עם מערכת הפעלה 'חלונות', אלא שגם אב-הטיפוס של אלגוריתמים לניתוח הנתונים וסיווג הנתונים התגלה כמוצלח: שילוב מושכל של נתוני נהיגה ונתוני שימוש בסמארטפון אפשר סיווג נהגים עפ"י יכולת (או רצון) ההתמודדות שלהם עם גירויים. חלק מהנתונים נאספו בנסיעות רגילות וחלק מהנתונים נאספו בנהיגה פראית במתחם סגור.

חברת אוטובוסים ידועה בארץ הגדילה לעשות כאשר העמידה לרשות הצוות אוטובוס ונהג לצורך איסוף נתונים בתנאי שטח שונים, כי רכב כבד מאופיין בהתנהגות שונה מזו של רכב פרטי. בוצעו גם נסיעות איסוף נתונים על אופנוע, בעיר ומחוץ לעיר, מאותה הסיבה.

היכולת לאתר נהגים מסוכנים לפני שגרמו לתאונות וצברו הרשעות תאפשר מתן הדרכה מונעת ותחסוך דם רב. היכולת לאתר נהגים, שמתקשים לדחות שימוש בסמארטפון לזמן בו אינם נוהגים, יכולה לשמש כלי מצוין למתן הדרכה מניעתית או לחילופין להפעלה של סנקציות. דוגמה לסנקציה היא העברת המכשיר למצב 'טיסה' באופן אוטונומי ע"י האפליקציה. במצב זה הסמארטפון אינו יכול להוציא כל אות אלקטרוני ויכולתו לקבל אותות מוגבלת ל-GPS. דהיינו, הטכנולוגיה מסייעת למי שמתקשה בעמידה בפיתויים סלולריים בעודו נוהג".

המחשת האפליקציה (סרטון שנוצר במהלך הפיתוח ביוני 2014) - כאן.

הרקע לפיתוח האפליקציה:
מאז הקמת המדינה נהרגו בארץ בתאונות דרכים למעלה מ-30 אלף בני אדם, יותר מכל חללי מלחמות ישראל גם יחד. כרבע מהפצועים, שמגיעים לחדרי הטראומה של בתי החולים, הם נפגעי תאונת דרכים. אלה שוהים באשפוז 6 ימים בממוצע. כ-20% מנפגעי תאונות דרכים הם פצועים בדרגת חומרה גבוהה - קשה עד אנוש.

לפי מחקרים שונים, שימוש בטלפון נייד ע"י הנהג בזמן נהיגה מגדיל משמעותית את הסיכון לתאונת דרכים. זאת, בגלל הסחת דעת: התבוננות במכשיר, הקשבה למכשיר, תפעול המכשיר, נדידת המחשבה לתוכן בעטיו נעשה שימוש במכשיר. יש לזכור, שהסחת הדעת הזו נעשית מרצון. מחקרים מראים, ששימוש בטלפון סלולרי לצורך שיחה מגדיל את הסיכון לתאונה פי 4 לעומת נהג, שדעתו לא הוסחה. שימוש בפונקציות אחרות כגון חיוג מספר, קריאה או כתיבה של הודעות טקסט מגדיל את הסיכון למעורבות בתאונה פי 25 לעומת נהג, שדעתו אינה מוסחת. היכולות הקוגניטיביות של הנהג המתפעל את הטלפון בעת נהיגה יורדות לרמה של אדם שיכור קלות.

דו"ח, שפרסמה ב-2009 הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, מצביע, שעלות תאונות הדרכים למשק הישראלי בין השנים 2004 ו-2008 נאמדת ב-39.6 מיליארד ₪. ב-2011 עלות תאונות הדרכים למשק הישראלי עמדה על כ-7.27 מיליארד ש"ח. תאונות הדרכים פוגעות נפשית וכלכלית גם במשפחות הנפגעים.  פגיעות אלו מהוות עול כבד על המשפחה. לחברה הישראלית צורך מוסרי וכלכלי לצמצם את מספר תאונות הדרכים ולצמצם את הנזק הכלכלי, שהן גורמות.