מה הקשר בין מדידת ביצועי הפס הרחב בריטניה לביצועים שיהיו בישראל?

הרגולטור הבריטי לתקשורת Ofcom פרסם את ביצועי הפס הרחב בבריטניה, כפי שנמדדו ע"י הרגולטור. כיום הממוצע בבריטניה הוא 28.9 מגה (לעומת הממוצע בישראל: 11.6 מגה), עליה של 27% בשנה. החלק המעניין הוא מה קרה לגולשים ב-ADSL ומה יקרה בישראל.
מאת: אבי וייס, 27.3.16, 20:10

הרגולטור הבריטי לתקשורת Ofcom הוא דוגמה ומופת (לא קיים בישראל), איך רגולטור לתקשורת אמור לסייע לצרכנים בקבלת החלטות בתחום הפס הרחב ואיך מודדים את הביצועים ו"חויית הגלישה" בפס הרחב.

הדו"ח הטרי של Ofcom יצא לאוויר ב-24.3.16 והוא מצוי כאן להורדה למתעניינים (מסמך של 94 עמודים).בהחלט דו"ח מרשים ומרתק.

הנתונים לדו"ח הבריטי נאספו במגוון רחב של שיטות איסוף, אבל עיקר הנתונים עליהם Ofcom נסמך (וזה גם מוסבר בדו"ח למה) מגיעים ממדגם ארצי של קצת מעל ל-2,000 נבדקים, שעלו במדגם ארצי, ושקיבלו לביתם מוצר חומרה המתחבר לנתב שלהם ומנטר את הביצועים של החיבור שלהם לאינטרנט. המערכת המיוחדת הזו, שמבוססת על שילוב של חומרה ותוכנה נשלטת מרחוק, הוא פרי שת"פ בין הרגולטור הבריטי לחברת המחקר SamKnows, שנבחרה במכרז ע"י הרגולטור הבריטי כדי להריץ את המערכת הזו ולנטר באופן שוטף את ביצועי הפס הרחב בבריטניה, בכל סוגי החיבורים ובכל ה-ISP.  

הטבלה המסכמת את הביצועים של הפס הרחב בבריטניה לפי סוג החיבור, בהשוואה בין השנים 2015 מול 2014 מוצגת כאן:


יש עלייה יפה בממוצע הארצי ל-28.9 מגה, אך עדיין לא מורגשת המדיניות החדשה של הפס הרחב בבריטניה, שמבוססת על FTTP ו-FTTH עם Vectoring ו-G.fast, נתונים, שיופיעו בדוחות הבאים של Ofcom. בבריטניה, יש בתחילת 2016 כבר 4 ספקי פס רחב לבתים בסיבים עד לבית, או לקרבת הבית, המתחרים בחברת הבזק הבריטית - BT. זאת, בהתאם למדיניות הרגולטורית החדשה שם (וההשקעות הכלכליות התומכות בפריסת סיבים לבתים, לפי "תכנית אב" סדורה).  

בדו"ח שיש כאן, כמעט מחצית המחוברים לפס הרחב הקווי היו ב-FTTC עם +ADSL2, כולל בחיבורי "שוק סיטונאי" דגם בריטניה, בגישה הקרויה טכנולוגית בשם VULA (שמייד נתייחס אליו). 

מה שהוביל לעלייה בביצועים בין 2015 ל-2016 היה השיפור האדיר בביצועים של חברת הכבלים, כפי שמשתקף בבירור בגרף הבא:


רק לשם השוואה, ישראל נמצאת (על פי דו"ח טרי של אקמאי) במקום 32 בעולם עם ממוצע של 11.6 מגה, והנתון הזה עלה מעט מאוד (אחוזים בודדים) במשך שנת 2015 מול שנת 2014. אפילו ברבעון אחד (הרבעון השלישי) ב-2015, ירדה המהירות הממוצעת של הגולשים בישראל בכמה אחוזים, רק בגלל המעבר ל"שוק הסיטונאי". כך שהביצועים הממוצעים של הגולשים בישראל הם פחות מחצי ממה שיש בבריטניה, והפער הזה יחריף מאוד השנה (2016), לאור המדיניות הרגולטורית החדשה שהחלה לפעול זה מכבר בבריטניה. 

הרגולטור הבריטי Ofcom בדק נושאים רבים בתחום "חווית הלקוח"בשימוש בפס הרחב ואחד הגרפים, שמאוד מצא חן בעיני, הוא גרף השימוש בנטפליקס בבריטניה, שמראה, שכמעט כל הגולשים (97%) במהירויות הגבוהות שם, צופים בתכני נטפליקס ב-4K - UDH:

איך כל זה קשור לישראל?
אנו הולכים די בתלם של בריטניה, אבל בפיגור של המון שנים... ה"שוק הסיטונאי" הראשון בבריטניה החל במחצית שנות ה-90 (לפני כ-20 שנה) בטכנולוגיה שנקראה LLU, טכנולוגיה, שהומצאה בתחילת שנות ה-90, דהיינו לפני כ-25 שנה.

לאור כישלון הטכנולוגיה הזו (גם בישראל היא נכשלה, אחרי דו"ח גרונאו), הרגולטור הבריטי רצה לפרק את BT (חברת הבזק הבריטית) בטענה, שהיא הכשילה את ה-LLU. בסופו של דבר (בניגוד למה שסבורים בישראל), BT לא פורקה (כמו ש-AT&T פורקה בארה"ב. קצת אירוני, כי כיום AT&T היא מונופול חזק בארה"ב ואף גדול יותר מהעבר).

בסופו של תהליך ובהסכמה, BT עברה תהליך של "הפרדה מבנית", מושג המוכר לנו מההפרדות המבניות הקיימות בקבוצת בזק (והיה אמור להיות בקבוצת הוט). כיום, "ההפרדה המבנית" הזו ב-BT חסרת כל משמעות, בגלל ההתקדמות הטכנולוגית והמהפך של הרגולציה בבריטניה, ששינתה את הכל. בכל אופן, נשארו מאחור המון לקוחות של הפס הרחב, שהתחברו ל"שוק הסיטונאי" בגישת ה-ADSL עם טכנלוגיית LLU ו-VULA.

בישראל יושמה לפני כשנה הגרסה השנייה של ה-LLU ושמה BSA, גרסה, שפותחה באמצע שנות ה-90, דהיינו לפני כ-20 שנה. זו התוצאה של דו"ח חייק, שמיושם כיום בישראל. ועדת חייק דחתה את ההצעה ליישם בישראל את טכנולוגיית VULA, כמו שהוחלט עליה בבריטניה ב-2009, לפני כ-7 שנים, לאחר כישלון ה-LLU. בסוף 2015 54% מהבתים בבריטניה היו מחוברים בשיטת ה-VULA, מהם 37% על רשת BT ו-17% על רשתות אחרות (בעיקר רשת חברת הכבלים).  

כיום, די ברור לבריטים, שגם טכנולוגיית ה-VULA כשלה ולכן הם "שינו כיוון". בכל אופן, בישראל, התכנית היא, שה-BSA תוחלף בגישה טכנולוגית חדישה יותר, ששמה SLU, אבל המהלך הזה (למעבר ל-SLU בישראל) - נכשל ומת. לא נערכה לזה שום הלוויה ולכן הציבור לא יודע על זה (גם כי התקשורת הכללית לא מבינה בכלל מה זה וקל להטעות אותה). 

כך, הרגולטור הישראלי נשאר רק עם מה שבזק תרצה ליישם ברשת שלה: FTTP ו-FTTH עם Vectoring ו-G.fast. 

החלק, שמעניין את הגולשים בישראל, במיוחד הגולשים ב"שוק הסיטונאי", הוא הנתון של ביצועי רשת ADSL. זה מה שהגולשים ב"שוק הסיטונאי" בישראל יקבלו, אחרי שבזק תחל לפרוס ולמכור FTTP ו-FTTH עם Vectoring ו-G.fast.

למי שלא הבין את המשפט הקודם, אחזור עליו שוב ובהרחבה: לקוח "שוק סיטונאי" בישראל, שירצה להישאר בהסדר "שוק סיטונאי" בשנה הבאה, ייפול למצב ADSL, שמספק לכל היותר עד 12 מגה (ולפי מה שנמצא כאן בבריטניה, זה בפועל 7.8 מגה בממוצע), ובכלל לא חשוב איזה נתב יש ללקוח ולאיזה חבילת גלישה הוא רשום אצל ה-ISP.

דהיינו: גם לקוח "שוק סיטונאי" שיש לו חבילה של 100 מגה ונתב, שרשום עליו, שהוא תומך ב-Vectoring, יקבל בשנה הבאה בממוצע 7.8 מגה. זהו.

מי שרוצה יותר הסברים טכניים למה זה קורה, יש באתר זה לא פחות מ-227 מאמרים בנושא "השוק הסיטונאי" כולל גרפים, מחקרים והסברים טכניים מאוד מפורטים,. כך, שאין צורך לחזור על ההסברים הללו עוד פעם כאן. גם יש לזה פתרון טכנולגי חדיש, אבל הפתרון הזה לא ניתן למימוש בטווח הזמן הנראה לעין בישראל, גם זה מוסבר בהרחבה במאות המאמרים הללו הקיימים באתר.

תשומת לב שעל פי דו"ח בזק לבורסה, בסוף 2015 היו כבר 1.3 מיליון בתים בישראל (מתוך 2.3 מיליון) עם חיבורי סיבים עד הבית או ליד הבית ובזק כבר בדקה את טכנולוגיית ה-G.fast, כך שתושבי ישראל לא מקבלים חיבורי פס-רחב של עד 1 גיגה ב-G.fast, אך ורק בגלל הרגולציה. 

משרד התקשורת הישראלי עושה את אותה טעות בדיוק, שעשה הרגולטור הבריטי לפני כעשור ועשור וחצי: עודד את הלקוחות להתחבר ל"שוק הסיטונאי" ואף התגאה במספר המתחברים ל"שוק הסיטונאי". זו פשוט "הונאה צרכנית", שעושה נזק לצרכנים (ולשוק הקווי), גם בטווח הזמן הקצר וגם בטווח הזמן הארוך.

למה בכלל בבריטניה נשארו לקוחות עם חיבורי ADSL, אחרי כל כך הרבה שנים?
בדיוק כמו שיקרה כאן בישראל: יהיו לקוחות, שיתעקשו משום מה להישאר עם ספק "השוק הסיטונאי" שלהם, יהיו לקוחות, שלא אכפת להם מביצועי הפס הרחב שלהם, יהיו לקוחות שלא מבינים בכלל בנושא ולא שמעו שהשוק התקדם בטכנולוגיות, ויהיו לקוחות, שחברת הבזק לא יכולה לספק להם יותר מ-ADSL, בגלל קשיי תשתית וגישה לבית, וחברת הכבלים לא מגיעה לבית שלהם.
 
למרות שעברו לא מעט שנים מאז שה-LLU כשל בבריטניה (מעל ל-15 שנה), אפשר לראות, שבבריטניה יש עדיין לא מעט לקוחות ב-ADSL עם ביצועים אפסיים, שלא מאפשרים OTT באיכות, אפילו לא של SD.

קצת עצוב, אבל זה מה שיקרה גם בישראל.