מרכזיה לעסקים: מהם ההבדלים בין מרכזיה בענן למרכזיה פיזית?

מרכזיה לעסקים: מהם ההבדלים בין מרכזיה בענן למרכזיה פיזית?
מאת: מיכאל פנחס, 16.11.16, 11:42
 
תשתיות תקשורת מחשבים וטלפוניה עוברות מהפכה דומה למה שקרה בעולם המחשוב, שנע לכיוון וירטואליזציה ומשם לענן. יש בעלי עסקים ומנהלים שעדיין לא מבינים את ההבדלים בין 3 סוגי המרכזיות לעסקים ולא מודעים למה יש לדרוש מספק השירות.
 
ארגונים ועסקים רבים בישראל עדיין אינם מכירים את פתרונות תשתיות תקשורת מחשבים החדשות, שכבר נפרסות בכל רחבי העולם. המהפכה הזו היא מהפכה משלימה ומקבילה למהפכת הענן והווירטואליזציה, שעברו מערכות המחשבים וה-IT בעסקים ובארגונים.
 
כיום, כמעט כל עסק חדש המוקם בישראל אינו מתקין יותר "חדר שרתים" אצלו בעסק. זה הפך ליקר ומיותר. ניתן לרכוש את משאבי המחשוב לכל יישום - בענן. גם עסקים ותיקים מתחילים להכיר את המהפכה הזו וכמות העסקים הוותיקים, שעוברת לשירותי ענן, נמצאת בצמיחה מואצת.
 
אולם, תחום תקשורת המחשבים ופריסתה נשאר בישראל די מאחור, בעיקר מחוסר ידע ומאחר שרוב ספקי התקשורת לא מציעים לעסקים שירותים כאלה. הם מעדיפים להשאיר את המגזר העסקי בטכנולוגיות קנייניות וישנות, כי זו "מכונה להדפסת כסף" עבורם. אין כל סיבה, שמנהלים ובעלי עסקים ימשיכו להיות "מחלבת כספים" בתחום תשתיות התקשורת למחשבים ולטלפוניה.
 
לכן, אנסה להסיר את מחסום חוסר הידע ואי ההבנות הקיים עדיין בשוק התקשורת הקווית - עסקית בישראל. 
 
מהם ההבדלים בין מרכזיה פיזית בעסק למרכזיה בענן?
יש 3 סוגים עיקריים של מרכזיות לעסקים, ולא 2 (מרכזיה פיזית ומרכזיה בענן). הסוג השלישי זו מרכזיה וירטואלית, שהיא שלב ביניים בין מרכזיה פיזית בעסק למרכזיה בענן.
 
ההבדלים העיקריים מנקודת ראות בעל העסק הם: העלות, קלות השימוש, חוויית משתמש והתייעלות בתהליכי העבודה. בקצרה: השימוש בענן מספק את כל היתרונות בבת אחת.
 
ההבדלים העיקריים בין סוגי המרכזיות:
 
א. מרכזיה פיזית בעסק: היא מה שמוכר מזה כמעט 100 שנה. זו מרכזיה, שיש בה בעיקר: ברזל, עץ, פלסטיק, חוטים וחשמל. בשנים האחרונות המרכזיות הללו התקדמו עד לרמה של מרכזיות דיגיטליות של Pure IP (במרכזיה הזו יש גם לוחות מחשב), אבל הן בעצם לא שונות בהרבה מהמרכזיה העתיקה של המאה ה-19.
 
מרכזיה פיזית צריך לרכוש (במחיר מלא, או בשיטות ליסינג והשכרה שונות), לשלם על רישיונות, לבטח, לתחזק (לבד או באמצעות אינטגרטור) ולתפעל. כל מודול של שירות נוסף או חדש, עולה עוד כסף ורישיונות. בקצרה: זו החלופה היקרה יותר מבין 3 החלופות הקיימות. זה למעשה "בור הוצאות" ללא תחתית. חוויית השימוש במרכזיה פיזית לא השתנתה הרבה מאז המאה ה-19.
 
ב. מרכזיה וירטואלית. כאן אין מרכזיה בעסק. המרכזיה נמצאת אצל ספק השירות. יש כמה מודלים של שירות לעסקים במרכזיה וירטואלית (מכונה לעיתים בכינוי VPS), הנפוץ כיום ביותר זה שירות IP-Centrex. זה למעשה סוג של "מיקור חוץ – Outsourcing" לשירותי הטלפוניה.
 
יש ספקים המטעים (בכוונה) את הלקוחות ומספרים להם, ש-IP-Centrex זו מרכזיה בענן. זה לא, וגם לא יהיה לעולם. סיבת ההטעיה: הרווח הגדול, שהספקים הללו מרוויחים מהשירות הזה, על חשבון הכיס של הלקוחות.
 
מרכזיה וירטואלית דוגמת IP-Centrex עולה לעסק לפי כמות השלוחות בתוספת המתאמים והתקשורת הייחודית לספק התקשורת. בד"כ נדרש להוסיף על המרכזיה הזו תוספות דוגמת "מערכת הקלטת שיחות". לעיתים יש חיסכון כלכלי מול מרכזיה פיזית ולעיתים אין (תלוי בשימושים). חוויית השימוש טובה יותר מול מרכזיה פיזית בעסק. שיטה זו גם מייעלת את העבודה בעסק, מול מרכזיה פיזית. אולם, אם לא מנהלים נכון את סוג המרכזיה הזה, אפשר ליפול ל"בור ללא תחתית" של הוצאות. במציאות, רבים אכן נופלים לבור הזה.
 
ג. מרכזיה בענן. כאן אין מרכזיה כלל, בשום מקום. יש רק משאבים ואפליקציות, שנמצאים בענן של ספק השירות. הענן (שהוא למעשה Data Center) יכול להיות בארץ, או בכל מקום בעולם. יש יתרון מסוים, שהענן נמצא בארץ, במקרה שהקשר הבינלאומי בין ישראל לעולם ניתק (זה כבר קרה, למשל בגלל התקפות סייבר, או בגלל קריעת סיבים בחיבורים הבינ"ל לעולם).
 
זו החלופה הזולה ביותר בכל תצורת שימוש. זאת, משום שהעסק משלם רק עבור צריכה בפועל ולפי כמות מדויקת של השלוחות הקיימות אצלו. ניתן להוסיף ולהוריד משאבים בקליק של עכבר. כך, שיש בשיטה זו שליטה מלאה של בעל העסק על ההוצאות. כ"כ, אין עלויות של שדרוגים, תחזוקה, ביטוח וכיו"ב, כי זה מוטל על ספק שירותי הענן. בתחום הזה יש תחרות רבה ולכן המחירים "נפלו לרצפה". השליטה בהוצאות התקשורת כאן מצד בעל העסק היא מוחלטת.
 
חוויית השימוש בשירותי הענן היא הטובה יותר ויש גם התאמה מלאה לכל השימושים החדשים ובראשם השימוש בסמארטפונים ואפליקציות סלולריות. גם השיפור וההתייעלות בשיטות העבודה היא ברמה אחת יותר טובה מ-2 סוגי המרכזיות הוותיקות יותר (המרכזיה הפיזית והמרכזיה הווירטואלית).  
 
מה יש לדרוש מספק השירות, אם מעוניינים בהתקנת תשתית תקשורת למחשבים וטלפוניה הנמצאת בענן?

• בטרם ניגשים לספק השירות יש להיכן "שיעורי בית". זה כולל הכנת "תכנית עסקית" המנתחת את צרכי העסק במבט של עד 5 שנים קדימה מול ההוצאות האפשריות מצד בעלי העסק וחישוב ROI לכל פתרון אפשרי.
• מוצע לשקול מעבר לשיטה של "רשת לפי דרישה", שירות המסופק כיום רק ע"י אלקטל-לוסנט-ארגונים (כרגע לא ע"י ספקי התקשורת). זאת, באמצעות רשת האינטגרטורים והמפיצים שלה בישראל: תדיראן טלקום, טלדור, יורוקום, TSG. בגישה זו משלמים רק עבור השימוש ברשת, לא על הציוד, ניהולו, שדרוגו ותחזוקתו.
• לבחון ולבחור את הטכנולוגיות המועדפות על העסק (גם מבחינת ROI) להתקנת תשתיות תקשורת למחשבים וטלפוניה. כיום, יש יתרונות מסוימים לתשתיות מסוג IPVPN. יש לבחון זאת בזהירות ובאופן ספציפי מול הצרכים של כל עסק. כ"כ, יש לבחון אם ה-IPVPN מסופק ללקוחות ברשת סגורה או ברשת פתוחה. לחלק מהעסקים הקטנים, חיבור 500 מגה בפס רחב בהוט, הוא כרגע ההצעה המשתלמת ביותר בשוק. עסקים גדולים יותר וכאלה, שיש חשיבות מיוחדת אצלם לרמת השרידות של החיבור, ייטו לקחת חיבורי מטרו אתרנט, במיוחד אם יש צורך בחיבורים של גיגות בהיקף ניכר.
• לקבל החלטה אם לתעדף ענן הנמצא בארץ, או לבחור בענן בינלאומי, הגם שהוא יותר זול. דוגמה להמחשה: הספקית המובילה בטלפוניה עסקית בישראל - תדיראן טלקום, מספקת את שירות הענן שלה (Aeonix) על גבי תשתית הענן הבינלאומי של אמזון. בקרוב תדיראן טלקום תקים  גם פתרון בענן בישראל. כך, שיש כאן צורך לשקול את היתרונות של ענן בינלאומי זול, לעומת ענן מקומי, שיכול להיות לעיתים יותר יקר. 
• לבצע תיחור מלא בין הספקים. יש כיום בשוק 17 ספקי תקשורת בעלי "רישיון אחוד". מדובר במהפכה של ממש, שהעבירה (בפעם הראשונה בהיסטוריה של עולם ספקי תשתיות תקשורת למחשבים וטלפוניה) את הכוח לידי הצרכנים העסקיים. נגמרו מזמן הימים בהם רק בזק הייתה ספק שירותי תשתיות תקשורת לעסקים וארגונים בישראל. אולם, מבחינת התשתיות העסקיות הפיזיות, אי ההצלחה של Unlimited לפרוס סיבים לבתים ולעסקים ברחבי הארץ, פגעה ביכולת התחרות במקטע של התשתיות הפיזיות. יש כרגע תכניות במשרדי התקשורת והאוצר להאיץ את התחרות גם בתחום זה באמצעות שימוש בתעלות ובצנרת של בזק. הנושא יעבור בקרוב חקיקה בכנסת.

מומלץ מאוד לדרוש SLA (ר"ת: Service Level Agreement) מספק השירות בכל תחום שייבחר. החלק החשוב ביותר ב"הסכם רמת שירות" כזה אינו היקף ההסכם ועלויותיו, אלא הקנסות \ החזרים \ זיכויים על אי עמידה בהסכם. אין לחתום הסכם עם ספק, שאינו מוכן להגדיר מול ההתחייבויות שלו את הקנסות \ זיכויים \ החזרים כספיים, שהוא חייב בהם עקב אי עמידה בהסכם. אין לקבל את טיוטת ההסכם כ"כזה ראה וקדש". כל חוזה הוא בסיס למו"מ. בנוסף לדברים הברורים, שיש להגדיר בהסכם עפ"י רמת השירות הנדרשת (זמני תגובה לתקלות, עלויות, כיסוי ועלויות של סעיפי תקלות ושירות, שאינם בהסכם, וכיו"ב), חובה לציין מול כל סעיף מה ההחזר \ זיכוי \ קנס, שהספק ישלם אם הוא אינו עומד בהתחייבויות שלו.

שורה תחתונה:
עולם התקשורת נע מהר קדימה, ופתרונות חכמים מוצעים ללקוחות בכל תחום. מומלץ קודם להחלטה על התקנת תשתיות תקשורת למחשבים וטלפוניה, לבצע ניתוח צרכים ובדיקת ROI בסיוע אנשי מקצוע, לרבות בדיקה האם המעבר ל"ענן" אכן יביא תועלת מיידית וגם ארוכת טווח לעסק. זאת, כדי להגיע להחלטה מושכלת בנושא ולתחר בין הפתרונות השונים הרבים הקיימים בשוק בתחום זה.

מאת: מיכאל פנחס, מהנדס תקשורת, נובמבר 2016.
מחבר המדריך לחיסכון בהוצאות התקשורת ולרכישת מרכזיות טלפון לעסקים