גם בראשון לציון סטארטאפים נכשלים. אולם, הכישלון הוא הנוסחה להצלחה

קהילת היזמים של ראשון לציון לומדת מהכישלונות של חבריה. 3 יזמים חושפים בפתיחות את הכישלונות שלהם, מספרים על ההתאוששות מהכישלון, מה למדו מהנפילה ואיך בכל זאת הגיעו להצלחה. בנוסף, חשיפת מיזם חדש, שיצא לדרך בראשל"צ.
מאת: אבי וייס, 4.10.16, 18:47

את קהילת היזמות של ראשון לציון, שהקימו רוני קום ודניאל שרעבי, חשפנו לראשונה כאן. כיום, זו קהילה המונה כבר מעל ל-370 חברים, והמפגש השישי של הקהילה התקיים ב"קיבוץ על הים" בחוף ראשל"צ, תחת הכותרת: "כישלון: הנוסחה להצלחה" בהשתתפות של מעל ל-100 יזמים. 

רוני קום, (בתמונה משמאל), מייסד משותף של קהילת RishonTech: "אנו ממשיכים במסורת של מפגשים חודשיים ובמפגש השישי ניתן את הבמה ל-3 יזמים, שיציגו את הכישלונות שלהם ואיך הם מינפו את הלקחים מהכישלונות למסלול המוביל להצלחה.

בנוסף, נחשוף כמדי מפגש מיזם חדש לגמרי: Picard".

עמית שין, (בתמונה משמאל), יזם Picard: "אנו באים לשנות את השיטה, שבה אנשים מעלים תמונות ומשתפים תמונות ומגינים על התמונות הללו. בשיטה שלנו אי אפשר להעתיק תמונה, אי אפשר להוריד את התמונה, או לבצע צילום מסך שלה. זה מה שמבדל אותנו מכל שיטה אחרת להגנת זכויות יוצרים, או להגנת הפרטיות בתמונות.

ב-2015 הוצאו כ-1 מיליארד דולרים על תחום ההגנה על תמונות, בעיקר ע"י 2,400 חברות, שמספקות, מפיצות ומוכרות תמונות של צלמים. הצורך הזה קיים בשווקים רבים, למשל אצל מעצבים גרפיים, בוני אתרים ועוד. למעשה, כל מי שמשתמש בתמונות לצרכי העבודה שלו.

הפתרונות הקיימים בשוק לא עובדים. קל להסיר הגנות וקל לצלם מסך. יש המון חקירות על תמונות גנובות, וזה לא נפסק. 

השיטה שלנו שונה לגמרי. אנו משתמשים באשליה אופטית כדי להגן על התמונות. מה שהמשתמשים רואים על המסך זה לא באמת התמונה המקורית ואי אפשר לצלם מסך בגלל זה. השבוע סיימנו סבב גיוס ראשון, רשמנו פטנט על הפיתוח הייחודי שלנו ואנו מחפשים כעת Co-Founder, שיחזק אותי מהצד העסקי". 

3 סיפורי כישלונות:

איתי מתיתיהו (בתמונה משמאל), מייסד HelpApp: "אני תושב ראשל"צ והייתי 3 שנים סגן יו"ר אגודת הסטודנטים במכללה למינהל ועסקתי רבות בהוצאת משלחות לעולם השלישי.ראיתי שם וגם כאן אצלנו המון נוער אבוד ולכן החלטתי להקים תנועה חדשה בשם 'מתעוררים', שמטרתה לשפר את חיי הצעירים בעיר בה אני גר ופועל. 

התמודדתי על מקום במועצת העיר והשקעתי המון כסף, כסף פרטי שלי. עבדנו סביב השעון ובסוף בבחירות קיבלנו רק 1,800 קולות שזה פחות ממנדט למועצה. המיזם שלי התרסק והוביל גם לפירוד בזוגיות שלי. כל הדלתות נסגרו בפני והרגשתי אבוד.

הכישלון שלי נבע להערכתי מכמה גורמים ביחד:

• חוסר ניסיון, בעיקר בארגון.
• לוחות זמנים צפופים מדי, שהצבתי לעצמי ולצוות סביבי.
• היעדר תקציב מסודר.
• הזנחת אוכלוסיות חשובות עבורנו, כמו חיילים.
• גיוס האנשים הלא נכונים לצוות.

אחרי הכישלון, חקרתי את תחום ההתנדבות בישראל ומצאתי, שבישראל אחוז המתנדבים מאוד נמוך מול העולם המערבי. יש רבים, שרוצים להתנדב, ולא עושים זאת, כי הם לא יודעים למי ואיך להתנדב. לכן, החלטתי להקים מיזם חדש, שעוסק בהתנדבות ומכווין אנשים להתנדבות המתאימה להם.

המיזם בפועל כבר שנתיים ותופס תאוצה. רתמנו כבר מעל ל-200 עמותות, שקיימות באפליקציה, בגרסאות לאייפון (בקרוב) ואנדרואיד. המטרה שלנו להשפיע על החיים בישראל ובמדינות נוספות, ע"י נתינה אישית. זה גם משפר את החיים של המתנדבים, לא רק את אלה שעוזרים להם. אנו בשלבי בניית המודל העסקי של המיזם הזה". 

רונן ענבר, (בתמונה משמאל), מנכ"ל ומייסד NTZ - New Time Zone: "כיום אני מנהל מיזם המאפשר למדוד בגדים בצורה ויזואלית על בסיס 4 תמונות (למשל מהסמארטפון), שהמשתמש שולח למערכת. התמונות הללו מייצרות אווטאר תלת-מימד של השולח וכך אפשר למדוד עליו באופן דינמי בגדים. אני מרגיש, שהפעם עלינו על הדרך הנכונה.

אולם, המיזמים הקודמים שלי לא בדיוק הצליחו. כבר בגיל 23 המיזם הראשון שלי היה של פיתוח תוכנה לבתי מלון. עשיתי כאן אקזיט קטן למדי שאחריו באו 2 כשלונות צורבים. אם אני מסתכל על ההגדרה של הצלחה, זה עניין סובייקטיבי לגמרי. זה יותר עניין של הרגשה אישית. אני מאמין, שיזמים מצליחים הם אלה שיש להם תכונות אופי של נופל וקם, נופל וקם.

הכישלון הראשון שלי היה סטארטאפ, שנסגר די מהר. ב-2008 הקמתי סטארטאפ בשם Email Number, שנועד לייצר זהות אחת בכל הרשתות ובכל תיבות הדואר. גייסנו כ-300 אלף דולרים ועלינו לאוויר. אחרי פיילוט של כ-10 אלף משתמשים, ראינו שאנו זקוקים לכסף כדי לצאת ולפרוץ לשוק המקומי והעולמי. זה לא הצליח.

מוניתי למנכ"ל ודחיתי את הגיוס, ובסוף מצאתי משקיע ,שהיה מוכן להשקיע 1 מיליון דולרים. בדיוק אז נפלו השווקים בארה"ב, המשקיע שלנו היה מושקע במיידוף והפסיד המון כסף ולכן ההשקעה הזו נעלמה. במשך חצי שנה לא הצלחנו למצוא שום משקיע, בזבזנו את כל הכסף עד שנסגרנו.

מה שלמדתי הוא: השאיפה לשלמות הובילה אותי לכישלון. זו שאיפה פנימית לשלמות, שלא תמיד עוזרת. גם לא ידעתי איך מגייסים כסף בצורה נכונה. כיום, אני מגיע למשקיע רק אחרי שהכל סגור מכל הצדדים. טעינו בתחילת הדרך שלנו, שלא בחרנו למנכ"ל מבין היזמים, את מי שיודע לגייס כסף. 

מה למדתי בדרך?

• לא לתת לאגו להוביל אותי.
• להגדיר היטב את המטרות שלי.
• לבצע תיאום ציפיות עם הסביבה שמקיפה אותי.
• לא הכל תלוי בי.
• לנתח כשלוות ולהפיק מזה תובנות.

הטיפים שלי ליזמים, טיפים, שיסייעו להם בדרך להצלחה:

• להגדיר במה אתה טוב ולהתרכז רק בזה.
• להציב מטרות ברורות וברות הישג.
• הרבה נחישות. להאמין בעצמך ובמה שאתה עושה ולא לתת לאף אחד להוריד לך את האמונה הזו.
• לחשוב תמיד צעד אחד קדימה.
• לא לנוח על זרי הדפנה.
• אל תשווה את עצמך לאחרים.
• כדי להצליח צריך להיכשל. לפעמים יותר מפעם אחת".

דוד רחמים, (בתמונה משמאל), מייסד PayBox: "הסיפור שלי הוא הסיפור של הקמת קהילת הסטארטאפים בראשון לציון. היינו אולי הסטארטאפ הראשון, שקם והחל לפעול באקסלרטור של ראשל"צ. התחלנו במיזם 4 סטודנטים במכללה למינהל בראשל"צ, שנפגשנו במסגרת קורס יזמות במכללה. נדרשנו ב-2013 למצוא רעיון ולפתח אותו. היה לנו רעיון, שנראה לנו מדליק, שקשור לעולם הטלוויזיה החכמה. אבל זה לא התרומם והחלטנו לשנות כיוון ולנסות לפתור בעיה, שנתקלנו בה בחיי הקמפוס. זו בעיה של איסוף כסף לפעילות חברתית או קבוצתית.

חשבנו על 'קופה וירטואלית' בה אוספים כסף ומשם מוציאים את הכסף למטרה או למטרות, שהקבוצה החליטה. הקמנו את המיזם ממש עם סיום הלימודים והוזמנו ל'ראשון-סטארטאפ', שקם אז ביוזמת העירייה. בשלב הזה נשארנו 3 יזמים, בלי שום רקע טכני. קיבלנו קצת סיוע מסטודנטים למדעי המחשב, אבל הם לא ממש עזרו לנו להתקדם. הבאנו חברים טכנולוגיים, אבל מהר מאוד הבנו, שהם לא מתאימים למיזם. כך, התפתחנו מכישלון לכישלון. חברות כרטיסי האשראי זרקו אותנו מכל המדרגות. 

היכשלונות היו בכל תחום, אפילו בהופעה הפומבית הראשונה שלנו, להציג את הרעיון במפגש של קהילת הפינטק, שנערך בסיטי-בנק בת"א. כשהצלחנו להגיע לאפליקציה עובדת, עלינו איתה לאוויר וזה היה כישלון מוחלט. איש לא השתמש באפליקציה.

אולם, למדנו לא להיבהל מכישלונות ולכן לא התפרקנו ולא סגרנו את המיזם. 

כך, אחרי שנה וחצי לא היו במערכת שלנו טרנזקציות ומעטים הורידו את האפליקציה. הבנו מהכשלון הזה, שלא מספיק שיש לך מוצר, אתה צריך לעסוק בשיווק ולהניע אנשים לפעולה. זה עולה כסף. לכן, לקראת סוף 2015 הצלחנו לגייס כמיליון דולרים, אחרי מאמץ קשה ביותר.

החלטנו להשתמש בכסף הזה ולצאת לארה"ב, ופשוט טעינו. לא הבנו את הרגולציה הקיימת בארה"ב וסתם זרקנו כסף, המון כסף, על סניף ועל אנשים ושיווק והיינו צריכים לסגור את הפעילות הזו. כיום, אנו יודעים, שיש שווקים לא פחות טובים מארה"ב, שאין בהן רגולציות מגבילות כמו שיש בארה"ב. בישראל, אין עדיין רגולציה לתחום בו אנו עוסקים. כך, שאין מגבלות להצלחה. הכל עניין של שיווק נכון. 

אני מאמין, שההתעקשות שלנו ולמידת הלקחים שלנו, תוך כדי הפקת לקחים מהכשלונות בדרך, היא סוד ההצלחה שלנו. 

לאחרונה, עברנו למקום חדש במרכז העיר ראשון, מקום, שהעירייה סיפקה לנו ונראה לנו, שעלינו על דרך המלך. יש לנו כיום כ-100 אלף משתמשים, 65 אלף פעילים, סדר גודל הכסף, שעובר כעת במערכת, הוא של 12 מיליון דולרים בחודש. לכן, גדלנו וכעת אנו צוות של 11 איש.

המודל העסקי שלנו עדיין לא מגובש עד הסוף. כרגע אנו משלמים את עמלות הסליקה של מי שמכניס כסף לקופה הווירטואלית. אנו רואים זאת כהשקעה בשיווק. אנו בפני סבב גיוס A ומחפשים שיתופי פעולה".