מאגר ביומטרי: נראה שרשות האוכלוסין רואה את ישראל כארץ שיושביה זייפנים

המאגר הביומטרי: נראה שרשות האוכלוסין רואה את ישראל כארץ שיושביה זייפנים
מאת: מערכת Telecom News, 13.2.17, 21:40 
 
תוקף הדרכון ותעודת הזהות יקוצר ל-5 שנים כעונש על אי מתן טביעות אצבע, למי שיבקש שלא להיכנס למאגר הביומטרי. התנועה לזכויות דיגיטליות: די עם המשחקים. יש למחוק את המאגר מיד.
 
הוועדה המשותפת לוועדות החוקה, הפנים והגנת הסביבה והמדע והטכנולוגיה המשיכה לדון היום בהצעת חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונותני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, לקריאות שנייה ושלישית.
 
ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) ממלא מקום יו"ר הוועדה: "ישבנו בשבוע האחרון שוב עם הממשלה והיא דבקה בעמדתה שבמערכת האיזונים הבטחת הזיהוי גוברת. גם בנושא תוקף המסמכים הממשלה נשארת בעמדתה, שמי שלא יעשה טביעות אצבע תוקף תעודותיו יעמוד על 5 שנים. התקדמנו בהסכמה, שראש רשות הסייבר ידווח מדי שנה לוועדה אם יש טכנולוגיה, שתאפשר תוקף ארוך יותר למסמכים. שר הפנים לקח אחריות ולהתרשמותי מאוד משוכנע, שאין חשש לפריצה למאגרים ולא נחסך שום אמצעי הגנה ונעשו הבדיקות המקסימליות.
 
יש להחריג את גילאי 70 ומעלה מהצורך לחדש מסמכים כל 5 שנים. לא חשבתי, שבפיילוט יהיו כל-כך הרבה. לדעתי תיעלו אותם לשם לא בשקיפות מלאה. אני מבקש החרגה של אנשים מבוגרים ושיתאפשר להם לחדש תעודות זהות אחת לעשור מבלי להכניס את טביעות האצבע למאגר. בעיני רוחי אני רואה את המבוגרים נשרכים כל 5 שנים ללשכות האוכלוסין. קשה לי לראות אנשים, שמעל גיל 70 נכנסים לתפקיד, ומנסים להונות את המערכת. אני מבקש לבדוק החרגה של אנשים מבוגרים.
 
גם הפעם הרבה אנשים ירצו תהליך מהיר ולא להתעכב וישכחו מהר מהאזהרות לכן הצעתי, שאם יהיו אחוזים גבוהים, שייתנו מרצון טביעות, יוארך תוקף המסמך ל-10 שנים, אך הממשלה מסרבת. העובדה, שנדרש מאגר רק בגלל אלה המאבדים תעודות הוא לא מאוזן. נראה, שרשות האוכלוסין רואה את זה כארץ, שיושביה זייפנים. אני לא רואה מכת מדינה כזו ולא רואה ארץ, שיושביה זייפנים".
 
ח"כ יואב קיש (הליכוד): "יש צורך לקבל נתונים על אחוז הטעות בנוגע לדליפות מהמאגר הביומטרי במהלך הדיווח השנתי. אם אנו עולים מ-5 ל-10 והיום מדברים על 97% דיוק, נצטרך לדבר גם על אחוז הטעות ואם לא, אזי השיח יהיה עקר".
 
עו"ד מרגלית לוי, הלשכה המשפטית במשרד הפנים: "כל מטרת התקנות היא לתת גמישות לשר הפנים כדי שיוכל לשנות דברים במידה ותהיינה התפתחויות טכנולוגיות, שתאפשרנה לשפר את השירות והאבטחה".
 
על דברים אלה, פרופ' קרין נהון תהתה מדוע ההליך נעשה בתקנות ולא בחקיקה.
 
עו"ד לוי: "אנו לא יכולים להביא את התיקון הזה בחוק, כי אנו רוצים להשאיר אפשרות של התקדמות טכנולוגית ושל רכישה של אמצעים תפעוליים אחרים. אנו רוצים להשאיר את הגמישות הזאת בידי השר".
 
במהלך הדיון עלתה שאלה בנוגע למצב, שבו אדם מסתובב ללא תעודה מזהה עליו.
 
ח"כ חיים ילין (יש עתיד): "אם מישהו איבד ואין לכם מנגנון תשאול, לעולם לא תוכלו לדעת מי הוא. כשיושמד המאגר תוכלו לדעת מי האדם בעזרת תשאול. זה אולי "לואו-טק" אבל זה אמיתי ונכון".
 
עו"ד יהונתן קלינגר, התנועה לזכויות דיגיטליות: "אנו מתנגדים להעברת טביעות האצבע של אנשים, שסירבו למאגר, ולכן נבקש, שטביעותיהם לא תועברנה למאגר, גם לא זמנית לצורך השוואה. מדינת ישראל רוצה להעניש את מי שלא יתן לה טביעות אצבע ולטרטר אותו ללשכות כל 5 שנים במקום כל 10, וזאת בניגוד להמלצת גורמי המקצוע במשרד ראש הממשלה. אנו קוראים לחברי הכנסת לא להפלות בין אזרחים, שרוצים לשמור על פרטיותם לבין אלה, שיתנו טביעות אצבע למדינה, ועל כן לתת לכל אזרחי ישראל תעודות זהות ודרכונים בעלי תוקף אחד".
 
ח"כ מקלב ויעל גרמן (יש עתיד) ביקשו לדעת בתוך כמה זמן יימחקו הפרטים מהמאגר.
 
מאיר גופשטיין, הרשות הביומטרית: "יש הפרדה בין 2 סוגי תיעוד. אלה מבקשים, שטביעותיהם לא תישמרנה - הבקשה מוגשת ורצה ההשוואה. במידה וההשוואה תקינה, הטביעות נמחקות. בכל הזמן הזה אין גישה לאף אחד, כולל רשויות החוק. תוך 48 שעות מסתיים התהליך".
 
לשאלת ח"כ מקלב על החשש מעומסים הצפויים בלשכות ומהעלויות הכרוכות בהנפקה כל 5 שנים, השיבה עו"ד עירית וייסבלום מהלשכה המשפטית במשרד הפנים, שב-5 השנים הקרובות לא צפוי להיות עומס. 
 
ח"כ מקלב הודיע, שמחר תימשך הקראת סעיפי החוק.