רעננה הפכה להיות בירת הסטארטאפים בישראל (יחסית לגודל העיר) ושנייה במספרים מוחלטים אחרי ת"א. גם בתחום האקסלרטורים וקרנות הון סיכון היא מתפתחת מהר מאד. הנתונים החדשים והחלטת חברת arm לפתוח מרכז מו"פ ענק ברעננה, מהווים פרק סיכום מזהיר לראש העיר זאב בילסקי, שמסיים את הקדנציה שלו כראש עיר ולא יתמודד יותר לתפקיד זה.
מאת:
אבי וייס, 30.11.17, 22:05
רואי דינוביץ, ראש מנהלת עסקים רעננה (בתמונה משמאל),
עיריית רעננה: "עברנו בתחילת החודש שחלף את הקו של 670 סטארטאפים, שבחרו למקם את עצמם ברעננה, ובכך, גם עפ"י סקר שהזמנו מ"
גיאוקטרוגרפיה", עברנו את הרצליה מבחינת היקף הסטארטאפים יחסית לגודל העיר.
מבחינת מספרים מוחלטים, אנו שניים רק לתל-אביב. גם בתחום האקסלרטורים וקרנות ההון סיכון אנו מתפתחים מהר מאוד: התחלנו אך בסוף 2013 עם
אקסלרטור אחד (Hubanana) ביוזמת העירייה וכעת יש לנו כמעט
10 אקסלרטורים מלהיבים, כולל תחומים, שאנו מובילים בהם עולמית דוגמת ה-MedTech.
התחלנו עם אפס קרנות הון סיכון בעיר וכעת יש אצלנו כבר 6 קרנות הון סיכון וזה מספר שהולך וגדל. גם חברות הייטק וותיקות, שאינן סטארטאפים, יש אצלנו בשפע והן גדלות בקצב מהיר. למשל, אמדוקס שגדלה ומגדילה את מצבת העובדים שלה במספרים מרשימים של אלפי עובדים. אנו נמשיך לגדול ואנו חושפים כעת, שחברת הענק הבינלאומית arm החליטה לפתוח מרכז מו"פ גדול אצלנו (פירוט בהמשך הידיעה).
הנתונים הללו הם הגשמת חלום, כי לפני 4 שנים צחקו ממני ומראש העיר, כשאמרנו, שסטארטאפים
יעבדו ויפתחו ברעננה וגם יצליחו ברעננה ויישארו ברעננה, גם כשהם צומחים והופכים לחברות ענק".
אין ספק, שנתונים אלה הם בבחינת "תעודת סיום" מרשימה ביותר לראש העיר
זאב 
בילסקי (בתמונה משמאל), שהודיע, שהוא לא יתמודד בבחירות הקרובות לראשות העיר.
הרוח הצעירה והנלהבת של
זאב בילסקי והדחיפה הבלתי נלאית שלו, ביחד עם כל המנגנון העירוני, שנרתם סביב השעון למשימה הזו, זה הסוד, שיצר את בירת הסטראטאפים והייטק השנייה בגודלה של ישראל (אחרי תל-אביב), גם במספרים מוחלטים, כמתואר למשל:
כאן,
כאן ו
כאן.
חברת arm תקים מרכז פיתוח ברעננה
החברה הבריטית המפתחת את המעבדים והתשתית הטכנולוגית עליהם נשענים כמעט כל המעבדים הסלולריים בעולם תקים מרכז פיתוח ענק (גם במושגים של החברה) בגודל של כ-6,000 מ"ר עם כ-200 עובדים (בשלב ראשון) בהייטק פארק, קריית האתגרים, ברחוב זרחין 13, רעננה.
עיריית רעננה בראשות ראש העירייה, זאב בילסקי, ומנכ"ל הנכסים של "תדהר", יורם קדם, סייעו לסגירת עסקת ענק, במסגרתה חברת arm,
מהחברות הגדולות בעולם לפיתוח מעבדים בכלל ומעבדים סלולריים בפרט, תעתיק את משכנה לרעננה. כך חשף בפורום נרחב של ועידת הנדל"ן של מרכז הבנייה הישראלי שהתקיים באילת, ראש מנהלת העסקים ברעננה, רואי דינוביץ.
חברת arm, שהוקמה בארה"ב, נרכשה ב- 2016 ע"י חברת התקשורת היפנית Softbank group בשווי של 32 מיליארד דולרים.
רואי דינוביץ ציין, בין היתר, שאזורי התעסוקה של רעננה נהנים מכל היתרונות הגלומים בהצלחה הזו: אזור קרוב ונגיש לכביש 4, בקרוב תיפתחנה ברעננה 2 תחנות רכבת, שתונגשנה ב"שאטלים" לכל איזורי ההייטק, ומהכביש בולטת הנוכחות של גופי הייטק בינלאומיים דוגמת: אמדוקס,SAP ועוד, לצד תאגידים מקומיים יוקרתיים. לדבריו, איכות הנכסים והיזמים הפעילים בעיר, לצד פעילות מנהלת העסקים, יוצרים תשתית איכותית ומותאמת לצרכים של יזמים צעירים מחד וחברות ענק מאידך. לטענתו, רמת המחירים תחרותית מאוד ביחס לתל אביב והרצליה, שם השכירות חצתה כבר את קו ה-100 ₪ למ"ר.
בהמשך הדיווח בכנס הנדל"ן באילת, חשף דינוביץ את פרטי הסקר לפיו רעננה נמצאת במקום הראשון ביחס בין חברות הייטק והזנק למספר התושבים וגודל העיר, ומקום שני בארץ בכמות האבסולוטית של חברות ההייטק.
ד"ר דינה דגני, מנכ"לית גיאוקטוגרפיה ציינה בכנס, שממצאי המנהלת אינם מפתיעים. לדבריה, ברעננה התפתחו כבר 9 מתחמים של שטחי תעסוקה משותפים. אולם, הנתון המרשים ביותר הוא היחס של חברות הזנק והייטק לנפש או לשטח.
לדברי ד"ר דינה דגני, היום יש ברעננה מספר מוערך של כ-700 חברות הייטק וחברות הזנק. מדובר על כ- 7.9 חברות לכל 1,000 תושבים בעיר. זה מספר גבוה משמעותית לעומת ערים אחרות הנמצאות במרוץ למשיכת חברות בתחום ההייטק והיזמות. לשם השוואה, אחרי רעננה מדורגות תל אביב והרצליה עם כ- 4 עד 4.5 חברות לכל 1,000 תושבים, אחריהן בפער משמעותי, ערים גדולות כמו: ירושלים, חיפה ובאר שבע עם פחות מחברה אחת לכל 1,000 תושבים.
ירון מגבר, מנהל מרכז הפיתוח של arm
בישראל: "אנו שמחים לעבור לרעננה ב-2018. המעבר נובע מגדילה משמעותית של החברה, שהובילה אותנו לחפש לה בית חדש, שיכול להכיל את גודלנו. בחרנו ברעננה כי היא מאפשרת לנו לשמר את העובדים שלנו מהצפון ונגישה מאד לכישרונות, שאנו רוצים, שיעבדו אצלנו בעתיד, שנמצאים באזור השרון והמרכז".
הנתונים הטריים המשווים בין הערים (של גיאוקרטוגרפיה, המסמך המלא
מצוי להורדה כאן, למתעניינים):
