מחקר: כ-50% מהארגונים הטמיעו מערכות טכנולוגיות חדשות בזמן הקורונה

מחקר: כ-50% מהארגונים הטמיעו מערכות טכנולוגיות חדשות בזמן הקורונה
מאת: מערכת Telecom News, 9.5.21, 13:40
 
המחקר על הטרנספורמציה הדיגיטלית חושף נתונים על התנהגות ארגונים במהלך תקופת הקורונה ולאחריה, ומנתח את המוכנות הארגונית הדיגיטלית לפיתוח יכולות הסתגלות חדשות ארגוניות בעת משברים. השפעת הקורונה על  8 תעשיות השונות חושפת את הצד האנושי בסדרי העדיפויות הדיגיטליים.
 
מחקר של מיקרוסופט העולמית ויחידת המודיעין של האקונומיסט (EIU), חושף נתונים חדשים על התנהגות ארגונים במהלך תקופת הקורונה ולאחריה, ומנתח את המוכנות הארגונית הדיגיטלית לפיתוח יכולות הסתגלות חדשות ארגוניות בעת משברים. המחקר, נערך באמצעות יחידת המודיעין של קבוצת האקונומיסט (EIU) ב-15 מדינות באמריקה, אסיה-האוקיאנוס השקט ובאירופה, וכלל 800 מנהלים בכירים מ-8 תעשיות - תעשיית הרכב, מוצרי צריכה וקמעונאות, חינוך, שירותים פיננסיים, ממשל, בריאות, ייצור ותקשורת.
 
תקופת הקורונה, שהביאה איתה מעבר המוני לעבודה מרחוק וסייעה לארגונים למקד את פעילותם במעורבות עובדים, עד כדי כך, שנושאים שונים כגון הטמעת מיומנויות, רווחת העובד ויצירת יתרונות מתמשכים, הפכו להיות הכלים החזקים בעולם העסקים של היום. מעבר לכך, מנהלים ציינו, שהמוכנות הדיגיטלית של הארגונים שימשה עבורם מפתח ליכולת ההסתגלות של הארגונים בתקופת המשבר.

• בעוד שיעילות תפעולית ופרודוקטיביות היו גורמים עיקריים המניעים טרנספורמציה דיגיטלית בשנה החולפת, המחקר הראה את החשיבות הגוברת במעורבות עובדים על רקע המגיפה. בזמן שעובדים ברחבי העולם עברו לעבודה מהבית, ארגונים נאלצו לשמור על דינמיקה של הצוות ועל יחסים אנושיים מרחוק, תוך שהם עוזרים לעובדים להישאר פרודוקטיביים, לפתח את הקריירה שלהם ובעיקר לדאוג לרווחתם.

 

• ממצאי המחקר, נרשמה עלייה במעורבות העובדים בטכנולוגיה, מ-24% לפני הקורונה ל-36% במהלך תקופת הקורונה ועלייה של כ-10% בענפי הייצור, הפיננסיים, הקמעונאות והחינוך לעומת יתר התעשיות במחקר.

 

• מרבית המנהלים העידו, שהמגיפה הדגישה את הצורך לשים דגש להיבטים החברתיים. 75% מהמשיבים השיבו, שטרנספורמציה דיגיטלית עונה על צורך מעמיק בהרבה, מעבר לתרומה העסקית-כלכלית, היא מהווה כלי תומך בהיבטים החברתיים השונים, ביניהם יצירת כוח עבודה נגיש וטיפול בפחמן ושינויי אקלים.

 

• במהלך תקופת הקורונה, ארגונים האיצו יוזמות חדשות והסתמכו, יותר מהעבר, על כלים דיגיטליים. דוגמא לכך היא המעבר לטכנולוגיות ענן, שהובילו להצלחות ושינויים מובהקים באסטרטגיה הארגונית. 50% מהארגונים העידו,  שטכנולוגיות הענן מילאו בתקופת הקורונה תפקיד קריטי בפעילות הארגון. כ"כ, המנהלים העידו, שטכנולוגיות חדשות אפשרו לארגונים להתייעל במספר רבדים, ביניהם עבודה מרחוק, בינה מלאכותית ולמידת מכונה, אינטרנט (40%, 33% ו-31% בהתאמה).

 

• ממצא נוסף, שהתגלה במחקר, היה נכונותם של ארגונים להתקדם ולהטמיע טכנולוגיות חדשות. ככל שהחברות היו ממוקדות בשינוי דיגיטלי, כך הן הצליחו לחזור בזמן קצר יותר לפעילות השוטפת, להעצים את העובדים ולאפשר לאנשים להתקדם. יתרה מכך, ארגונים, שהיו מוכנים לאפשר תשתית טכנולוגית רחבה, הצליחו להתגבר על אתגרי התחרות העסקית ולהכפיל את ההצלחה. לדוגמא, ענף הקמעונאות נדרש לעבור לפעילות מקוונת, וארגונים, שלא התאימו עצמם למציאות החדשה, לא הצליחו לשרוד כלכלית. מעבר למערכות דיגיטליות מאפשר לעסקים תמיכה והצורך במגע אנושי נחסך. זאת, לצד הצלחה בניטור מבוקר מרחוק, שמאפשר ייעול פעילותם של קווי יצור ותהליכים בשרשרת האספקה.

 
השפעת הקורונה על התעשיות השונות חושפת את הצד האנושי בסדרי העדיפויות הדיגיטליים
 
מכיוון שכל ענף פועל אחרת, הקורונה חשפה את הפערים הדיגיטליים בכל ענף בדרכים שונות. אנשי חינוך הביעו חששות מנגישות לטכנולוגיה ומעורבות התלמידים, בעוד שיצרניות הרכב התמקדו בשינויי אקלים. בכל הענפים, הצד האנושי של הטכנולוגיה ניכר באופן בולט מאוד, ובמקומות מסוימים אף עלה על היתרונות העסקיים. מדדי המחקר לפי ענף כלולים את הדברים הבאים:
 

• ענף הרכב - שינויי האקלים נתפס עבורם כיתרון העיקרי בתהליכי טרנספורמציה דיגיטלית. יתרונות נוספים בעיני המשיבים היו - אוטומציה, יעילות תהליכים ושיפור מיומנויות דיגיטליות בקרב כוח האדם.
• חינוך - בניית מיומנויות ומעורבות תלמידים מהווים עבורם יתרונות עיקריים של דיגיטליזציה. יחד עם זאת, המשיבים הביעו דאגה רבה מנושא היעדר כלים, שיוצר מחסום להתקדמות דיגיטלית, כמו גם מהיישום המשובש לעתים של הטכנולוגיה בשטח.
• פיננסיים - הענף בעל המוכנות הדיגיטלית הגבוהה ביותר להתמודד עם סגר חברתי ושיבוש בשרשרת האספקה. מרבית המשיבים בענף זה הסכימו, שהמגפה הדגישה את היתרון התחרותי של חברות במידת המוכנות הדיגיטלית.
• ארגונים ממשלתיים העידו, שהיה קל יותר עבורם להשיג תקציב להשקעה בטכנולוגיות לאחר פרוץ המגפה ובד"כ העדיפו כלים כדי לאפשר ולשפר שיתוף פעולה ועבודה מרחוק. עם זאת, פערי מיומנויות ותפיסות שליליות לגבי טכנולוגיות חדשות היוו חסמים בפני טרנספורמציה דיגיטלית.
• בריאות – הענף, שמתבסס רבות על אינטראקציה אישית, עשה את המהפך המשמעותי ביותר בפרוץ הקורונה, אימץ במהירות טכנולוגיות חדשות והתגבר על חסמים ביחסם של צוותים רפואיים ומטופלים לעבודה מרחוק.
• ייצור - כבר טרום-המגיפה פעל הענף לטפל בפערי המיומנויות, שקשורים בגיוון והכלה, בניית מיומנויות ושינויי אקלים. נושאים אלה המשיכו להעסיק אותם גם לאחר פרוץ המגיפה.
• תקשורת - המשיבים הביעו דאגה מפני עמידה בקצב השינוי הטכנולוגי. לתפיסתם, המאבק בפייק-ניוז ובדיסאינפורמציה יהווה יתרון עיקרי של טרנספורמציה דיגיטלית בענף.
• קמעונאות - המשיבים בענף זה הביעו אופטימיות בתהליכי הטרנספורמציה הדיגיטלית, לתחושתם טכנולוגיה משפרת את ההשפעות החברתיות החיוביות של המעבר לעבודה מרחוק.

רונית אטד, מנכ"לית מיקרוסופט ישראל: "נתוני המחקר מספקים תובנות מחקריות על התנהגות ארגונית לגבי האופן, שבו הם התמודדו ומתמודדים עם האתגרים, שהציבה מגפת הקורונה, והצורך בעבודה מרחוק ובריחוק חברתי. הממצאים מאשרים מגמות, שראינו גם בישראל, לגבי האצת השימוש בפלטפורמות עבודה הוליסטיות, שמאפשרות שולחן עבודה מרחוק, שיתוף קבצים, פלטפורמות שיח ועוד, תוך דגש על אבטחה מקסימלית".