חשיפת יכולות מרתקות בעולמות הבינה המלאכותית והמחשוב הקוונטי

חשיפת יכולות מרתקות בעולמות הבינה המלאכותית והמחשוב הקוונטי 
מאת: חיים חביב, 24.5.23, 07:00

על הדבר הבא בבינה מלאכותית לעסקים, בינה מלאכותית ויישומי אבטחה, יישומי AI בעולם התרופות, פוטנציאל ההצפנה בעידן הקוונטי והחידושים האחרונים במערכות המחשוב הקוונטי.

בימים אלה כאשר יישומי בינה מלאכותית (AI) מרתקים את תשומת הלב של התעשייה העולמית ושל הציבור בכלל, חשפה יבמ ישראל יכולות מרתקות במפגש מרתק של בכירי מרכז המחקר של יבמ בישראל עם עיתונאים טכנולוגיים.

ליקטתי עבורכם מקצת מעיקרי הדברים:

מהו הדבר הבא בבינה מלאכותית לעסקים? 

ד"ר איה סופר, סגנית נשיא לטכנולוגיות בינה מלאכותית ב-IBM Research ומנהלת מעבדת המחקר של IBM בישראל: "אנו עדים לשינוי מהותי בעולמות הבינה המלאכותית, בעקבות התפתחות יכולות הפיקוח העצמי (self-supervision) והיכולת ליצור מודלי-יסוד (foundation models) המהווים את התשתית לבינה המלאכותית היוצרת. 

אנו מספקים ללקוחותינו ולשותפינו כלים שימושיים לניהול עסקי אסטרטגי באמצעות בינה מלאכותית יוצרת לרבות פלטפורמת הבינה המלאכותית היוצרת החדשה של החברה, שפותחה במקורה ליישומים פנימיים, ומשקפת את פריצות הדרך, שחטיבת המחקר של החברה מביאה לפלטפורמה זו ולעולם המחשוב". 

עטרת ענבי תבור, STSM ומנהלת תחום שפה ושיחה במעבדת המחקר של יבמ בישראל, הדגימה את Watson Assistant עם יכולות בינה מלאכותית יוצרת חדשות ודיאלוג מקצה-לקצה.

על בינה מלאכותית ויישומי אבטחה

פרופ' ירון וולפסטל, מנהל מעבדת הסייבר של IBM בבאר שבע, והחוקר ד"ר יאיר אלוש, מנהל קבוצת  FOUNDATION MODELS FOR CYBER SECURITY  במעבדה זו, הדגימו כיצד טכולוגייתWATSONX , שהוכרזה לאחרונה, יכולה לסייע בפתרון האתגרים גדולים ביותר העומדים בפני ה Soc Analyst-- תיעדוף איומי סייבר ואוטומציה ופישוט תהליכי חקירת התקפות סייבר להן נחשף הארגון.

ד"ר אסף עדי, חוקר, מנהל בכיר Business Automation, במעבדת המחקר של יבמ בישראל, סקר את הדבר הבא באוטומציה מבוססת בינה מלאכותית לעסקים: התבססות התעשייה על אוטומציה כדי לשפר יעילות. שימוש בבינה מלאכותית בשילוב אוטומציה יביא לרמה חדשה ומוגברת של יעילות, כאשר עובדים אנושיים ו"עובדים דיגיטליים" מבוססי בינה מלאכותית יעבדו אלה לצד אלה. 

"העובדים הדיגיטליים", שמבוססים על בינה מלאכותית מתקדמת, ישתפו פעולה עם מומחי הידע (האנושיים) כדי להפוך משימות שגרתיות לאוטומטיות ולשפר את יכולת קבלת ההחלטות שלהם. פתיחת הזמנת רכש חדשה או יצירת ליד מכירה חדש – משימות, שנמשכו שעות בעבר, ניתן יהיה לבצע תוך דקות בעזרת "עובדים דיגיטליים". 

כדי לממש את חזון העבודה הדיגיטלית, מומחי ידע צריכים להיות מסוגלים ללמד ולהדריך את "העובדים הדיגיטליים", בדיוק כפי שהם מלמדים עובדים אנושיים, לבצע במקומם משימות מסוימות על מנת להתפנות ולהתמקד בחלקים החשובים בעבודתם. 

על יישומי  AI בעולם התרופות

פרופ' מיכל רוזן-צבי, מנהלת חטיבת מחקרי בינה מלאכותית לרפואה ומדעי החיים במעבדת המחקר של IBM בישראל, הציגה מחקר לגילוי תרופות חדשות מבוסס בינה מלאכותית. לפי דבריה, עולם הרפואה עובר בשנים האחרונות מהפך מהיר ודרמטי, המונע ע"י התקדמות טכנולוגית המאפשרת מדידות ברזולוציה גבוהה ותכנון של פלטפורמות סריקה בתפוקה גבוהה (HTS). 

יתרה מכך, בעשור השלישי של המאה ה-21 נרשמה התפתחות מהירה של טכנולוגיות בינה מלאכותית, שממלאות תפקיד, שהולך ותופס חלק חשוב בעולם גילוי התרופות. הפיתוח של מודלי-בסיס בקנה מידה גדול חולל כבר מהפכה בתחום עיבוד השפה הטבעית ((NLP ויושם גם בגילוי תרופות, דבר שאיפשר התקדמות משמעותית בגילוי תרופות באמצעות בינה מלאכותית.
 
חטיבת המחקר של IBM פיתחה את הטכנולוגיות המתקדמות הללו תוך שיתוף פעולה עם ארגונים מובילים, כדי למנף את הכלים הללו לגילויים מדעיים פורצי דרך. 

לדוגמה, שיתוף הפעולה של החברה עם פרופ' טים צ'אן מ-Cleveland Clinic. במחקר המשותף, השתמשה IBM בסימולציה משולבת של דינמיקה מולקולרית וגישה של בינה מלאכותית לחיזוי אימונוגניות של קומפלקס פפטידים מסוג HLA Class I. 

דוגמה נוספת היא שיתוף הפעולה שהוכרז לאחרונה של IBM עם חברת "מודרנה", לשימוש והתאמה של טכנולוגיית MoLFormer - מודל-בסיס AI שיוכל לעזור למדענים לחזות את תכונות של מולקולות ולהבין את המאפיינים של תרופות mRNA פוטנציאליות.

מחשוב קוונטי לאן?

ד"ר מיכה מופי, חוקר, מנהל קבוצת System Security and Data Synthesis במעבדת המחקר של יבמ בישראל, הציג את פוטנציאל ההצפנה בעידן הקוונטי. לדבריו, ככל שטכנולוגיית המחשוב הקוונטי מתקדמת, כך היא מקדמת את עולם הקריפטוגרפיה. סכימות קריפטוגרפיות קיימות עלולות בקרוב כבר להיות מיושנות, לא בטוחות ושבירות, וארגונים וממשלות ברחבי העולם מתחילים לנקוט בצעדים כדי להתמודד עם האתגר הזה. 

הצעד הראשון הוא לזהות היכן נעשה שימוש בקריפטוגרפיה ברחבי הארגון ולהעריך את סיכוני האבטחה וההשלכות האפשריות. בשלב הבא, יש לנקוט בצעדים כדי לצמצם איומים קוונטיים עתידיים אלה. לדוגמה, שימוש בפתרונות IBM Quantum Safe המבוססים על אלגוריתמי ההצפנה הפוסט-קוונטיים ש-IBM הגישה והתקבלו ע"י ה-NIST (המכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה בארה"ב) לבחינת תקנים.

"הסוכריה" של המפגש הייתה סיור וירטואלי מיוחד בשידור חי ממרכז המחשוב הקוונטי במעבדת המחקר של IBM ביורקטאון, ניו יורק. (בתמונה למטה).

אלי ארבל, מנהל מחשוב קוונטי, במעבדת המחקר של IBM בישראל, סקר  בקצרה את עקרונות מחשוב קוונטי וההבדלים בינו לבין מחשוב קלאסי, היתרונות והשימושים של מחשוב קוונטי, שפת Qiskit, רשת השותפים  IBM Quantum Networkועדכון מפת דרכים ותחזיות לשנים הקרובות.

ג'ורג' טולבסקי, מנהל Think Lab במעבדת המחקר של IBM ביורקטאון, ניו יורק, ומנהל ה-Research Frontiers Institute של IBM, לקח אותנו, בשידור חי,  אל החדר בו ממוקמת Quantum System One  - מערכת מחשוב קוונטי פעילה. הכיר לנו את הרכיבים השונים של המערכת והסביר כיצד מתבצעים ניסויים. קיבלנו טעימה מה-System Two - הדור הבא של מערכות מחשוב קוונטי.

לסיכום הודגמה הרצת תוכנית קוונטית של אחד מהאלגוריתמים הקוונטיים המוכרים על מעבד קוונטי אמיתי ונדון בפוטנציאל הערך של פתרון הבעיה במחשב קוונטי אל מול מחשב קלאסי.

הערה (אישית): נראה, שסוגיות אתיות ורגולטוריות מהותיות טרם באו על פתרונן, וכרגיל - מתעכבות בהמתנה למעורבות הרגולטורים בעולם הגדול.

כתבה בנושא: נחשף המחשב הקוונטי הראשון בעולם שיוקדש באופן ייחודי למחקר רפואי - כאן.