איך מסנכרנים את תחילת שירות ה- LTE בישראל ומונעים קדימות לסלקום?

הבעיה המרכזית, שוועדת המכרזים ל- LTE אמורה לפתור היא: סינכרון השוק כך, שלכל החברות תהיה הזדמנות שווה להתחרות ברשת LTE חדשה. הסיבה: מי שייצא ראשון - יוכל "לקטוף" את כל השוק. האם יש פתרונות מעשיים לבעיה?
מאת אבי וייס, 21.7.13, 23:30

בחלקים: מבוא, א' וב' של הסדרה הנוכחית, פרסתי את שלל הבעיות, שיש בישראל בתחום התדרים, שבגינן אין (ולא תהיה בקרוב) רשת דור רביעי - LTE. ישראל תהיה אולי המדינה האחרונה בעולם (לרבות הרבה אחרי רוב מדינות ערב), שיש בה רשת LTE מסחרית. מבקר המדינה כבר אישר מה שאנו כותבים מזה שנים: האחריות לפיגור הזה נמצאת במגרש של משרד התקשורת. רק שם. 

התוצאה: בגלל הרצון של מנכ"ל משרד התקשורת לספק את כולם (דהיינו: מכרז ל- 5 חברות במקום 3), נוצרו בו זמנית שתי בעיות חמורות של סנכרון לוחות זמנים בפריסת הרשתות:
א. מי שיזכה בתדרים בתחום ה- 2,500 מגהרץ, יהיה תלוי בלוחות הזמנים של פינוי התדרים הללו ע"י צה"ל. הלו"ז של צה"ל כמוגדר בחוק ההסדרים ובהסכם שנחתם בין האוצר למשרד הביטחון הוא ארוך מאוד (עד 2015). מי שיזכה במכרז בתדרים הללו, ייהיה "משועבד" ללו"ז של צה"ל.
ב. על פי כללי המכרז, פרטנר, סלקום ופלאפון אמורות להחזיק ב- 20 מגהרץ בסיום המכרז, עבור ה- LTE. בכללים אלו נכתב, שסלקום ופרטנר תקבלנה 10 מגהרץ כל אחת (כי יש להן כבר תדרים בתחום ה- 1,800 מגהרץ) ופלאפון תקבל 20 מגהרץ. אולם, יש כאן מוקש לא קטן. לסלקום יש כבר יותר תדרים בתחום הזה (1,800 מגהרץ). יש לה כבר בתחום זה 34 מגהרץ (מול 20 מגהרץ שיש לפרטנר ואפס לפלאפון). דהיינו: בתוספת ה- 10 מגהרץ ואחרי המכרז, לסלקום יהיו 44 מגהרץ, לפרטנר יהיו 30 מגהרץ ולפלאפון 20 מגהרץ (גם לגולן טלקום ולהוט מובייל יהיו 20 מגהרץ כל אחת), ל- LTE.

למה לסלקום יש יותר רצועות תדרים מאשר לשתי מתחרותיה הגדולות? הסבר סביר אחד: לסלקום יש יותר לקוחות. אולם, ההפרשים בהיקף הלקוחות אינם מסבירים את הפער העצום בהיקף התדרים שבידיה (בכל התחומים, לא רק ב- 1,800 מגהרץ). כבר ניתחתי זאת לא אחת בעבר ולא הצלחתי לקבל הסבר סביר (או בכלל) ממשרד התקשורת: למה לסלקום יש הרבה יותר תדרים, הרבה מעבר לפרופורציית היחס של כמות הלקוחות והרכבם (מבחינת דורות של מכשירי קצה) מול מתחרותיה. 

מה המשמעות של שני ה"חורים" הללו בסנכרון  לוחות הזמנים ל- LTE? מי שיצא ראשון, יוכל "לקטוף" את כל הקופה. יש לכך הסברים במחקרים, שניתן למצוא, בין היתר, בתפריט מחקרים  במגירת ה- LTE באתר, ובראיון המקיף שערכנו כאן. הסיבה די ברורה: מחזיקי מכשירי הסלולר עם יכולת של LTE, הם מחזיקי המכשירים החדשים ביותר והיקרים ביותר. אלו הם גם הלקוחות "המאמצים הראשונים" של כל טכנולוגיה חדשה. הם מייד יעברו לספק הראשון, שיספק להם יכולת של LTE המתאימה למכשירי הסמארטפון החכמים, שיש בידיים שלהם. יהיה קשה, אחרי כן, להעביר אותם לרשת אחרת. 

לכאורה, לפלאפון יש יכולת לצאת ראשונה לשוק, בתנאי שתקבל תדרים פנויים בתחום ה- 1,800 (בהם תפרוס רשת חדשה, שתוקם מאפס, מהיום הראשון שלאחר קבלת התדרים במכרז), ולא תקבל תדרים בתחומים התלויים בצה"ל ב- 2,500 מגהרץ. מולה, פרטנר וסלקום יכולות לעבור באופן די מהיר ל- LTE, אם הן תפנינה את הלקוחות הקיימים על ה- 1,800 מגהרץ שלהן. זו לא משימה פשוטה. אולם, אלו לקוחות, שחלקם הגדול בדור 2. נראה, שקל יהיה "לנפנף" אותם מהתחום, מול הלחץ לצאת ראשון עם LTE מסחרי לשוק. לכן, לסלקום יהיה כאן יתרון עצום. תהיה לה יכולת לספק LTE Advanced לפני מתחרותיה. פשוט: יש לה יותר תדרים, עוד לפני שהמכרז בכלל יוצא לדרך.

חלוקת התדרים היא בלתי הגיונית בעליל. לא נקבע שום מפתח של חלוקת תדרים לפי היקף הלקוחות הקיים או הצפוי על הרשת. כנראה, זה מסובך מדי לחשב חישובים עם אחוזים ויחסיות של הקצאה, עבור ועדת המכרזים הממשלתית ל- LTE במשרד התקשורת. אם היו מחשבים את החישוב הפשוט הזה, היו מגיעים למסקנה הגיונית שצריך לבצע מכרז ל- 3 רצועות של תדרים ל- LTE, לא ל- 5. 

היכולת לסנכרן את המהלכים לבניית רשת LTE, כדי למנוע קדימות של חברה אחת לפני מתחרותיה, הוא בלתי אפשרי. אי אפשר לנחש לפני המכרז מי תקבל איזה תדרים ובאיזה תחומים. גם אם קובעים כללים המכסים את כל קשת האפשרויות לזכייה בתדרים, אין סיכוי שזה יתממש בשטח. כל חברה תרצה להיותר ראשונה. זה ברור כשמש. לא נראה, שיש טכניקה חוקית היכולה למנוע זאת. 

כעת נעבור לסוגיה מקבילה ולא פחות מטרידה: האוצר נכנע, מחוסר הבנה בסיסית, למשרד התקשורת, והסתפק במושב אחד בוועדת התדרים, במקום להקים ועדה עצמאית, שתחפש תדרים פנויים בתחום שמתחת ל- 1 ג'יגהרץ. זה התחום שהיה נדרש מלכתחילה להקצות בו תדרים ל- LTE. במצב של היום, זה לא קורה ולא יקרה. 

כך, הנושא של חיפוש תדרים לטובת הציבור - נמחק מחוק ההסדרים במשק. בירוקרטיה חסרת הבנה ואטימות במיטבה. בארה"ב, משוחררים מאות מגהרצים לטובת הציבור. כך גם קורה באירופה ובכל שאר העולם הנאור. כמה מגהרצים שוחררו לציבור בקדנציה שעברה? אפס. כמה ישוחררו בקדנציה הנוכחית? גם כן אפס. אפס אחד עגול של עשייה לטובת הציבור, של האגף הגדול ביותר במשרד התקשורת. כך זה נמשך במשך שנים. בהיעדר מנגנונים לתכנון נכון של תדרים ותכנית לאומית להקצאת תדרים, הכאוס ימשיך באין מפריע  ומבקר המדינה והערותיו ייגנזו במגירה, בדיוק כמו כל הדוחות הקודמים של מבקר המדינה בנוגע לאגף הספקטרום של משרד התקשורת הישראלי. גם המאמר הזה, כמו קודמיו, ייגנז ויישכח. זה המצב לאשורו. אי אפשר ליפות אותו ולהעלים אותו. 

אחד מקוראינו הוותיקים והמקצועיים העביר אלי את טבלת הקצאת התדרים בתחומים שמתחת ל- 1 ג'יגהרץ באירופה (באירופה, התמקדו בתחום ה- 800 מגהרץ). זאת, עם שמות ספקי הסלולר, שזכו בתדרים וכמה רוחב פס הם קיבלו בתחומים הללו, עבור LTE:



מתוצאות המכרזים לתחום 800 מה"ץ באירופה, תחום הפריסה העיקרי לדור הרביעי, עולה, כי למרות שונות רבה בכללי המכרזים, התוצאות דומות. רוב המפעילים באירופה כבר רכשו 2X10 מגהרץ כמופיע בטבלה. הסיבה: לא ניתן לספק 20 מגהרץ רק בתחומים שמתחת ל- 1 ג'יגהרץ. זה ברור כשמש, שאין שם מספיק תדרים פנויים ולכן מספקים 10 מגהרץ למפעיל לכל ערוץ בתחומים הללו.

אז איך מגיעים בצורה כזו ל- LTE Advanced? המדובר בתוספת המופעלת בשיטת ה- Multi-Carrier. על פי מה שנמסר לי מהחברות המספקות את הציוד לרשתות הללו (אריקסון, אלקטל לוסנט ועוד), כל הספקים לציוד, כולל כמעט כל יצרני המכשירים ללקוחות, הולכים ל- Multi-Carrier. יש מקומות שזה כבר מופעל, למשל בדרום קוריאה (כמעט כל המפעילים), ארה"ב (ראשונים: MetroPCS) ובאירופה זה כעת ממש בשלבי כניסה בעשרות מפעילים.

כך, שאת ה- LTE Advanced משיגים ע"י שיטת ה- Multi-Carrier הלוקחת את התדרים מרצועות תדרים שונות ומאחדת אותם ל- 20 מגהרץ הנדרשים כדי לקבל את התקן המורחב של ה- LTE. יש כעת פיתוחים ההולכים לשיטות יותר מתקדמות מזה, של שילוב תדרים ברצועות שונות. זה הכיוון של מימוש תדרים ברצועות תדרים שונות יחד. 

פתרונות חדישים דוגמת Spectrum Sharing, Cognitive Radio  ו- TDTB נמצאים בכניסה לשוק העולמי. זה התחיל כבר בארה"ב ובדרום קוריאה. נראה פתרונות אלו בשנים הקרובות ברשתות הסלולר בעולם, אולם, לא בישראל. 

בנוסף, יש גם מעבר ל- Dual Mode, של שילוב TDD עם FDD ברצועות תדרים שונות, במערכת אחת ובמכשיר קצה אחד. בישראל, אין בכלל במכרז ה- LTE תדרים ל- TDD. על פי התחזיות, שכבר פרסמתי, 24% מהמכשירים הסלולריים ל- LTE  בשנת 2016 יהיו בגישת ה- Dual Mode. יש מחקר אחד די רציני הטוען, שבשנת 2016, 97% מכלל מכשירי הסלולר ל- LTE בעולם יהיו מסוג Dual Mode. אם זה נכון, זה מדהים.

דהיינו: הפיגור שלנו בישראל מול העולם יהיה בסדר גודל של עשור. לא 7 שנים, כמו שכתבתי במאמרים הקודמים. פשוט קשה לתפוס את היקף הפיגור הטכנולוגי שלנו, ומשרד האוצר עוד "ויתר" למשרד התקשורת על ההזדמנות לשנות מצב זה, בחוק ההסדרים המוגש כעת לאישור כנסת ישראל. פשוט: בכיה לדורות. 

שורה תחתונה: ועדת המכרזים, בגלל בחירה בטכנולוגיות הלא נכונות, בתדרים הלא נכונים ובשיטת המכרז הלא נכונה, נכנסה לפלונטר רציני. כל פתרון, שיוחלט על ידה להתרת הפלונטר, יהיה גרוע. כך, נקבל LTE נכה, מפגר, איטי ומאוחר מאוד (מול העולם הרחב) לתושבי ישראל. זאת, עם חוסר יכולת לפרוס אנטנות בהיקף הנדרש וחוסר יכולת לפרוס רשת של Small Cells משלימה לרשת ה- LTE, כמו שנעשה בכל העולם.בנוסף, לא ניתן יהיה להקים "רשת חרום לאומית" על ה- LTE הנכה שנקבל. כך, שר התקשורת "מכה" את השר להגנת העורף (בעצם זה אותו אדם: גלעד ארדן)...