הודו השיקה מערכת מעקב אחר 900 מיליון מנויי טלפוניה ו-120 מיליון משתמשי אינטרנט ורשתות חברתיות

הודו השיקה מערכת מעקב אחר 900 מיליון מנויי טלפוניה ו-120 מיליון משתמשי אינטרנט ורשתות חברתיות
מאת: מערכת Telecom News 21.6.13, 15:15
 
מערכת המעקב המקיפה תספק ל-9 סוכנויות בטחון כולל רשות המסים את האפשרות לחדור לדוא"ל ולשיחות קוויות וניידות ללא צווי בית משפט. האח הגדול בהתגלמותו.
 
היום פורסם (כתבה נרחבת באתר Arab Times ראו–כאן), שהודו השיקה סופית תכנית מעקב מקיפה CMS – Central Monitoring System, תכנית המעקב הגדולה ביותר בעולם במדינה דמוקרטית. התכנית תספק ל-9 סוכניות ורשויות ממשלתיות אפשרות האזנה וניטור ללא צו של בית משפט. ממשלת הודו טוענת, שהדבר יסייע לשיפור הביטחון הלאומי. ההפעלה עוררה כמובן הדים ומחלוקות, ונטען, שאם הודו לא רוצה להצטייר בעולם כבעלת משטר דיקטטורי, עליה להיות שקופה לגבי זהות הגורמים שיורשו לאסוף מידע, איזה מידע יאסף ואיזה שימוש יעשה בו, ובמיוחד, כיצד תישמר הזכות לפרטיות.
 
למעשה, התכנית הוכרזה כבר ב-2011. אולם, הדבר עבר בשתיקה, כי הממשלה לא  פירטה כיצד התכנית תעבוד. הממשלה ההודית החלה בשקט ובבטחה לבסס את המערכת מאזור לאזור בהודו עד תום הפריסה באפריל 2013. עתה, יכולה הממשלה לעקוב אחרי המספרים העצומים של מנויי הטלפוניה הקווית והניידת (900 מיליון בני אדם) והאינטרנט והרשתות החברתיות (120 מיליון בני אדם).
 
גורמים בממשל ההודי טוענים, שמערכת ה-CMS תימנע פעולות טרור ופשיעה ותגן על האזרחים. מערכת ה-CMS מאפשרת האזנה והקלטת שיחות, קריאת מיילים והודעות טקסט, בדיקת פוסטים בפייסבוק, טוויטר ולינקדאין, וגם מעקב אחר חיפושים בגוגל. יש לציין, שב-2012 בקשה משלת הודו מחברת גוגל מידע על 4,750 משתמשים, המספר הגבוה בעולם לאחר ארה"ב.
 
עתה, לא יהיה צורך בהודו בצווי בית משפט עבור מידע מספקי התקשורת. שרתי הממשלה ההודית ניבנו בתוך מתקני חברות התקשורת הפרטיות, והחדירה לקווי הטלפוניה, האינטרנט והרשתות החברתיות תיעשה ישירות וללא דיווח לספקי התקשורת הללו. במרבית מדינות אירופה ובארה"ב צריכים גורמי ביטחון לבקש אישורים מבתי משפט ולעבוד תחת פיקוח חוקי בעת האזנה והקלטה. זה לא המצב כרגע בהודו. לבן נטען שם, שמערכת ה-CMS רגישה לשימוש לרעה, למרות, שבאופן הגיוני, יופעל המעקב אחר חשודים פוטנציאלים.
 
משלת הודו טוענת, שקריאת המיילים או הקלטת השיחות תעשנה מסיבות טובות, ולא תפגענה בפרטיות, אלא תגנה על הפרט והמדינה. אולם, המתנגדים להפעלתה טוענים, שזו לא דרך טובה כי היא פרוצה לשימוש לרעה במידע הנאגר ולהשפעה על הפרט.
 
הבעיה המרכזית של המתנגדים למערכת המעקב היא, שבהודו הדמוקרטית אין חוק בדבר הזכות לפרטיות. תכנית המעקב החדשה תפעל תחת חוק הטלגרף שחוקקו הבריטים ב-1885, שנותן חופש לממשלה לנטר שיחות פרטיות.