Telecom News - גרסת קינקט מתקדמת בכנס בינלאומי לארכיטקטורת מחשבים בת"א

גרסת קינקט מתקדמת בכנס בינלאומי לארכיטקטורת מחשבים בת"א

דף הבית >> פיתוחים חדשים וצ'יפים >> גרסת קינקט מתקדמת בכנס בינלאומי לארכיטקטורת מחשבים בת"א
גרסת קינקט מתקדמת בכנס בינלאומי לארכיטקטורת מחשבים בת"א
מאת: חיים חביב, 27.6.13, 22:30אילן שפילינגר
 
סגן נשיא מיקרוסופט לתחום חומרה ו- Xbox, חשף בכנס ISCA בתל אביב יכולות חדשות במצלמת קינקט. זו הפעם השנייה לאחר 24 שנים שהכנס הבינלאומי היוקרתי מתקיים בישראל.
 
ד"ר אילן שפילינגר (בתמונה), סגן נשיא מיקרוסופט לחומרה ו- Xbox, הציג את ביצועי מצלמת הקינקט (Kinect) החדשה של מיקרוסופט בכנס ISCA לארכיטקטורת מחשבים. מקצת התכונות החדשות: מדידת דופק על סמך צילום תנועות פנים, זיהוי של 6 משתמשים במקביל, מעקב אחר תנועות עיניים, פעולה בתנאי תאורה משתנים וזיהוי פנים.
 
ד"ר שפילינגר סקר את יכולות מצלמת הקינקט  בגרסה החדשה: "זו בהחלט קפיצת מדרגה. לא המשך של טכנולוגיה קודמת אלא משהו חדש לגמרי, שבניגוד לפיתוחים קודמים הוא Microsoft inside - פיתוח פנימי של מיקרוסופט."
 
ד"ר שפילינגר  הציג בהרצאתו סרטונים, שהדגימו את החומרה והתוכנה בפיתוח החדש. מצלמת קינקט החדשה, באמצעות מערך הסנסורים Active IR, מאפשרת, בין היתר, זיהוי חיוכים וכיוון מבט; מעקב אחרי עד 6 אנשים במקביל, גם כשהם שונים זה מזה (ילדים ומבוגרים) וגם כשהם ממוקמים במרחקים שונים מהמצלמה; וזיהוי פנים ברזולוציה גבוהה (רבע מיליון פיקסלים).
 
ניתן היה להתרשם, כי בעוד הנטייה הכללית כיום הינה על מזעור והפחתת מחירים בחרה מיקרוסופט להשקיע בפיתוח דור חדש של קינקט, בעל ביצועים מרשימים ויכולות חדשות. הורדת עלויות והמזעור נותרו חשובים ולא נזנחו, אך ההתמקדות היא קהל היעד, המתמקד במשחקים, ומעוניין קודם לכל בביצועים חזקים ובשיפור יכולות.
 
אין זה פשוט לקלוע לטעמו של הצרכן, בעיקר בפיתוחים חדשניים, ומעניין יהיה מאד לראות אלו מבין התכונות החדשות ששולבו למצלמה 'ייתפשו' את הקהל. ללא ספק, דרושה אינטואיציה וגם לא מעט מזל. זו כנראה גם הסיבה, להתמקדות בשימושים הקשורים בשמירה ופיתוח כושר אישי (גם ריקודים), כמו שילוב חיישן לזיהוי קצב לב וגם שדרוג ניתוח הקול לרמות מפתיעות.
 
ד"ר שפילינגר החל את דרכו האקדמית כעתודאי בטכניון, השלים שלושה תארים רצופים וזכה בדוקטורט בגיל 26. בהמשך שימש מרצה בטכניון (הקורסים שלו, שצולמו בווידיאו, משמשים עד היום את הסטודנטים). בשנת 1993 זכה בפרס ביטחון ישראל על פיתוחיו בתקופת שירותו הצבאי. לאחר שחרורו עבד באינטל כמהנדס תכן ראשי ומאוחר יותר ב-IBM כמנהל תכן. הצטרף בסוף 2007, כשהחברה החלה לפתח את הקינקט הראשון ("פרויקט נטאל"). 
 
את דרכו מהאקדמיה אל התעשייה מתאר שפילינגר  כמעבר הדרגתי מהמחקר אל ההנדסה: "לא מפני שלא אהבתי את המחקר, אלא מפני שהבנתי את הקסם שביצירת מוצר שלם, שאפשר לראות את כולו. אם כחוקר יכולתי לפתח, לדוגמה, רכיב קטן במחשב-על כלשהו, כמהנדס אני בונה כיום מערכות שהילדים שלי יכולים לשחק בהן ולהתלהב מהן." 
 
מנהל הכנס, פרופ' אבי מנדלסון מהטכניון, אמר כי כנסי ISCA מפגישים את החוקרים המובילים בתחום ארכיטקטורת המחשבים בעולם, וחושפים את החידושים המחקריים המרכזיים בתחום תכנון מערכות מחשב בעולם: "ארכיטקטורת מחשבים פירושה תכנון של הרכיבים, והמחשב השלם, על פי ההגדרות הפונקציונליות. ממש כמו בארכיטקטורה, שם אתה מתכנן את הבניין ואת מרכיביו על פי הפונקציות שאתה מייעד להם."

טרם הכינוס נבחנו במסגרת סדנה מיוחדת, מגמות מרכזיות בתחום, האתגרים וכיווני ההתפתות המרכזיים האפשריים. מנדלסון, פרופ' אורח בטכניון (בפקולטות להנדסת חשמל, מדעי המחשב והמרכז להנדסת מחשבים): "קשה לדעת כיצד תיראה ארכיטקטורת המחשבים עוד עשר ועשרים שנה, אבל כאן אנחנו מנסים לשרטט את 'מפת הדרכים' של התחום הזה,  באמצעות הגורמים המובילים מהאקדמיה ומהתעשייה." 
 
פרופ' מנדלסון הוא בוגר הפקולטה למדעי המחשב בטכניון, שם עשה גם את התואר השני. את הדוקטורט שלו בהנדסת חשמל, עשה באוניברסיטת מסצ'וסטס באמהרסט ולאחר מכן עבד בטכניון, השתלב בתעשייה, ושב לטכניון בתום 15 שנים.
 
מנדלסון ציין בגאווה, כי זו הפעם השנייה שהכנס היוקרתי מתקיים בישראל (הפעם הראשונה הייתה לפני 24 שנים). הכנס הבינלאומי נערך בחסות האגודותIEEE  ו- ACM, והטכניון סייע רבות בקיומו השנה: "אני שמח על קיומו של הכנס בישראל, והעובדה שהקהילייה הסכימה לקיים את הכינוס בפעם השנייה בארץ היא אות לחוזקה של ישראל בתחום חשוב זה. התמודדנו מול קוריאה, ברזיל ואנגליה שרצו לקיים את הכנס אצלם, ולשמחתי הצלחנו."
 
תמונה: ד"ר אילן שפילינגר מרצה בכנס. צילום: יוסי שרם, דוברות הטכניון:
 אילן שפילינגר
Bookmark and Share