למה אין בישראל שום ספק תקשורת בענן?

לאחר הסקירות של ראשי אלקטל-לוסנט על מצב המעבר של ספקיות התקשורת בעולם ל- NFV (שירותי תקשורת בענן), נשאלת מיד השאלה: למה בישראל אין ולו ספק תקשורת אחד שהחל לעבור לענן? התשובה די ברורה: אין דוגמה אישית מלמעלה. 
מאת: אבי וייס, 1.10.13, 22:00

כשמשרד החינוך הגיע למסקנה, שיש לקדם את מערכות המחשוב לחינוך במדינת ישראל ולהצעיד את בתי הספר לקידמת הטכנולוגיה, הוא החל במתן דוגמה אישית: בהעברת כל מערכות המחשוב של המשרד עצמו לענן. זה נעשה במסגרת התכנית הלאומית להתאמת מערכת החינוך למאה ה- 21, תכנית שהוביל שר החינוך הקודם, גדעון סער. במסגרת זו מופעל "ענן תקשורת פרטי" למתן שירותי מחשוב מתקדמים ביותר לכל בתי הספר במערכת החינוך בארץ. מהלך זה החל לפני יותר מ- 3 שנים ולמעשה כיום כמעט כל מערכות המחשוב של משרד החינוך מצויות בענן. 

האם מישהו שמע על "תכנית לאומית" להעביר את שוק התקשורת הישראלי לענן? אין דבר כזה. אם במקום לזרוק מיליוני ש"ח על אין סוף נסיעות וטיולים של מנכ"ל משרד התקשורת בכל רחבי העולם, על שיפוצים של משרדים שלא לצורך, על שכירת יועצים וחברות ייעוץ זרות במאות אלפי ש"ח כל שנה לצרכים, שלא מביאים תועלת לאיש, שפיכת מאות אלפי ש"ח על ועדות ציבוריות, שלא מביאות שוםתועלת לציבור, היו במשרד התקשורת משקיעים את הכסף הזה ב"מתן דוגמה אישית", בקביעת תכנית לאומית למעבר לענן, שוק התקשורת בישראל היה נראה היום לגמרי אחרת.

נכון, שתמיד אפשר להאשים את בעלי חברות התקשורת, שרצו "לחלוב את החברות", ואת המנכ"לים של כמה חברות, שרצו רק להפוך למיליונרים בהיותם מנהלים שכירים ולשרת רק את "התיאבון לדיבידנדים" של הבעלים, אבל זו רק חצי התמונה. החצי השני הוא: מה עשה משרד התקשורת כדי לקדם את משק התקשורת למאה ה- 21, כמו שעשו משרדי ממשלה אחרים, דוגמת משרד החינוך.

התשובה: אפס עשייה. אפס אחד עגול. הדברים הכי בסיסיים בעבודת משרד התקשורת הם ארכאיים ובלתי נסבלים בכל היבט ציבורי. דוגמה אופיינית: לפני יותר משנתיים ועדת חייק פרסמה סקר שמצא, שאתר האינטרנט של משרד התקשורת הישראלי הוא הגרוע ביותר בעולם מבין אתרי משרדי התקשורת \ רגולטורים לתקשורת שיש בעולם, בכל היבט שנבדק. מאז, האתר הזה המשיך להדרדר למטה ולא נעשה בו שום שיפור. אין בו שום כלים מודרניים, אפס שקיפות ציבורית, אפס קשר לציבור, אפס כלים מודרניים. מערכות המיחשוב בתוך המשרד עצמו מבוססות על מערכות היסטוריות בנות עשרות שנים, שמזמן היו אמורות להיעלם מהעולם. אפליקציות סלולריות של משרד התקשורת לציבור? הצחקתם אותי. במשרד התקשורת עדיין מצויים בתקופת האבן. שירותי ענן? לא שמעו על זה. עצוב, אבל זו בדיוק המציאות. לכן, אין לצפות שחברות התקשורת בישראל תתנהגנה אחרת, אם מי שאמור להנהיג אותן עדיין מצוי בעולם ה- Dos... 

מה הציגה היום אלקטל-לוסנט?
תיארנו כאן (אמש, "ראשונים לדווח") את חנוכת המשרדים החדשים של אלקטל-לוסנט בכפר-סבא ואת ההכרזות הראשונות שנעשו במעמד החנוכה. היום, נמסרו סקירות מאוד מקיפות, ממנכ"ל אלקטל-לוסנט העולמי, מהמנכ"ל הישראלי ומדור סקולר (בתמונה משמאל), סגן נשיא ומנהל פעילות תחום ה- CloudBand באלקטל-לוסנט. 

מישל קומבס, מנכ"ל אלקטל-לוסנט (בתמונה למעלה):  "אנו אחד הספקים הראשיים של בזק לעולם ה- FTTx. בעולם ה- LTE אין עדיין בישראל שירות כזה, אבל אנו מקווים שיהיה ומקווים להיות שחקן משמעותי גם בתחום הזה. אני מקווה גם שחברות התקשורת בישראל ייענו לאתגר שאנו מציגים להם כאן בתחום שירותי הענן. אני משוחח עם כל מנהלי החברות, בביקור שלי כאן בישראל. 

העולם צועד מאוד מהר קדימה ויש התפוצצות של המידע. יש מקומות, למשל בפריז, שבהם קצב הגידול של ה- Data הוא 1% ליום. ברור שבמצב כזה, ספקי התקשורת אינם יכולים להיות תלויים ברשתות הישנות שלהם, רשתות שבהן שדרוג יכול לקחת חודשים ולעיתים שנים, בכל פעם שיש צורך להרחיב שירותים ורוחבי פס.

לכן, עלה מהכיוון של ספקיות התקשורת בכל העולם הצורך לנוע בכיוון של תשתיות מבוססות ציוד תקני וזול, שעליו נבנית שכבת ענן ומעליה אפליקציות. כך, שניתן להוסיף אפליקציות ושירותים בזמן אפסי.

זה תהליך המקביל למה שקרה בעולם ה- Data Centers. אנו עוברים למצב של Automated, הכל וירטואלי ומצוי בענן". 

דור סקולר: "52 מפעילי התקשורת הגדולים והמובילים בעולם התאחדו סביב פיתוח של מסגרת חדשה לרשתות שלהם, מסגרת הנקראת NFV, שעוברת להיות תקן תקשורת רשמי של ETSI. באירופה, DT - דויטש'ה טלקום הענקית, היא הספק המתקדם ביותר ביישום ארכיטקטורת ה- NFV. כל 52 הספקים בהתארגנות, התחייבו למהלך הזה וחלק ניכר מהם נמצא בשלבי יישום של שירותי ענן, חלק מתקדמים וחלק בתחילת הדרך ליישום. 

פתרונות ה- CloudBand, שפותחו כאן בישראל בתחילה עם 2 אנשים וכעת אנו יותר מ- 100 איש, הוצגו ונפתחו לכל התעשייה, גם למתחרים שלנו, כדי שיבחנו את היישומים שלהם על גבי הענן.

יש ספקי תקשורת חדשים המספקים שירותי OTT על רשת האינטרנט ורוכבים מעל לרשת של ספק תשתיות התקשורת. הבעיה: הם אינן יכולים להבטיח QoS, אינם יכולים להבטיח שרידות, גידול, חוויית צפיה אחידה ורציפה וכך הלאה. זה האופי של שירותי OTT. רק לספק התקשורת יש יכולת להבטיח QoS ושרידות ברשת. 

בנוסף, ספק התקשורת במודל הענן יכול לספק שירותים חדשים לארגונים, שירותים הנבנים עם מודלים עסקיים חדשים המבוססים על יכולות הענן. 

סטארטאפים רבים, כולל ישראלים, כבר הצטרפו ליוזמה שלנו לפתוח את הענן לכולם. הם בוחנים יישומים ופיתוחים חדשים על בסיס הענן שפותח אצלנו. אנו קוראים ליוזמה הזו: CloudBand Ecosystem Program. מידע נוסף על היוזמה הזו מצוי כאן. בנוסף, הקמנו בישראל יחידה עסקית - Business Unit ממוקדת בתחום הענן ומספקת שירות לארגונים ולחברות הרוצות להתנסות במערכות הענן שלנו ולהפעיל מערכות בבטא. יש לזה כבר ביקוש ואני מקווה, שנראה בשנה הקרובה התחלות של שירותי ענן גם בישראל". 

לסיום, חברת המחקר ARCchart פרסמה מחקר שלפיו פתרונות SDN (ר"ת: Software Defined Networks. ה- NFV הוא תקן על בסיס SDN), לספקיות תקשורת ובמיוחד לספקיות תקשורת סלולרית, יגיעו כבר ב- 2013 להיקף מכירות של 245 מיליון דולרים. הצפי לפתרונות SDN בעולם הנייד לחברות הסלולר יגדל בקצב מדהים של 120% לשנה (!), מידי שנה עד 2018. מה שיוביל לכך שב- 2018 יימכרו פתרונות SDN לחברות הסלולר בהיקף של 13 מיליארד דולרים. זאת, בכל רחבי העולם חוץ מישראל, שלא ברור מתי בישראל יגלו שיש דבר כזה שנקרא SDN.