איך תשפיע הפחתת תעריפי הקישוריות על התחרות בשוק התקשורת הקווי?

איך תשפיע הפחתת תעריפי הקישוריות על התחרות בשוק התקשורת הקווי העסקי?
מאת: מיכאל פנחס, 20.11.13, 21:30
 
התחרות בשוק הקווי למעשה רק בתחילת דרכה. כיצד מנהלים צריכים לקבל החלטות נכונות בבחירת ספק שירותי התקשורת הקווית לעסק?
 
שר התקשורת הפחית ביום 29.10.13 את דמי הקש"ג הקווי ל- 1 אג' לדקה (ליתר דיוק: 0.99 אג' לדקה, אך חוק עיגול המחירים דורש לעגל זאת ל- 1.00 אג'). זו ירידה מתעריף ממוצע של כ־3.5 אג' לדקה (כ- 4.5 אג' לדקה בשעות השיא וכ- 2.5 אג' לדקה בשעות השפל).  
 
בשלב זה, היחידים, שמרווחים מההפחתה של הקש"ג הקווי, אלו חברות התקשורת, במיוחד חברות התקשורת הסלולרית ולא הציבור הרחב. בהמשך, אם תתממש התכנית של מיזם הסיבים לכל בית ועסק  (מיזם חברת החשמל) ויתממש חזון "השוק הסיטונאי", גם הציבור הרחב (הפרטי והעסקי) ייהנה מהורדת המחירים עקב ירידת הקש"ג הקווי.
 
מי שמפסיד מהוזלה זו בדמי הקש"ג הקווי אלו בעיקר החברות בזק והוט, שתקבלנה פחות קש"ג מחברות הסלולר, כתוצאה מחיוג מהסלולר למספרים קוויים. אין צפי, שחברות התקשורת תורדנה מחירים לצרכנים (הפרטיים או העסקיים) בעקבות ירידת הקש"ג הקווי.
 
עסקים הנמצאים בחוזים ישנים מול חברות התקשורת, שבהם הקש"ג הקווי מחושב בחוזה בנפרד ממחיר הדקה, יכולים לנסות "לפתוח" את החוזים הללו לאור ירידת המחירים ולהחליף את החוזים הישנים בחוזים עדכניים וטובים יותר.
 
הורדת הקש"ג הקווי משתלבת במגמה, שהחלה זה מכבר בהורדת הקש"ג הסלולרי והיא: התקרבות למחיר של 0 (אפס) בדמי הקש"ג. דהיינו: לא יהיה פער בעלות השיחה (או המסרון) בין שיחה בתוך הרשת של מפעיל מסוים לשיחה לרשת של מפעיל אחר. זה מאפשר לספקי התקשורת להציע חבילות תקשורת של "הכול כלול" ו- Flat Rate, כי אין חשיבות לאן מתקשרים בתוך הרשת של ספק התקשורת או מחוצה לה, לכל יעד אחר בכל רשת אחרת בארץ.
 
באירופה, מגמה זו התפשטה גם לתחום השיחות בנדידה – Roaming. דהיינו: המחיר ברשת ספק התקשורת כשנמצאים בארץ יהיה בדיוק אותו תעריף גם כשנמצאים בחוץ לארץ. מגמה זו טרם הגיעה לישראל, אך סביר להניח, שהרגולטור הישראלי לא יוכל להתעלם ממנה, היות וחישובי הקש"ג (הקווי והסלולרי) נעשים במשרד התקשורת לפי מודל כלכלי אירופאי. 
 
משמעויות הפחתת תעריפי הקישוריות על התחרות בשוק
בטווח הזמן הנראה לעין לא תהיה כל השפעה להורדת הקש"ג על התחרות בשוק. אולם, בטווח הארוך תהיה לכך השפעה חשובה במתן הזדמנות לספקי שירותים קטנים להיכנס לתחרות בשוק מול הספקים הגדולים (בזק, הוט, חברות הסלולר). החסם של דמי קש"ג נמצא בירידה והתקרבות לאפס אג' לדקה תורמת לכך, שגם ספק קטן יכול להציע חבילות תקשורת של "הכול כלול" Flat Rate ללקוחותיו בטלפון קווי, בדומה לשוק התקשורת הסלולרית.
 
לאור ההתגבשות של מספר קבוצות תקשורת בשוק המציעות שירותים נייחים וניידים, עמדת שר התקשורת גלעד ארדן היא, כי יש לאפשר להן להציע לצרכן חבילות "הכול כלול" אטרקטיביות יותר. לכן, עמדתו היא, שיש להמשיך בתהליכים של הורדת הקש"ג הקווי והסלולרי. זה יקרה הלכה למעשה עם התפתחות התחרות בשוק הקווי, שתגיע מהכיוון של "מיזם הסיבים" ו"שוק סיטונאי".
 
עד התגבשות התחרות הזו נראה כניסה של שחקן תקשורת נוסף לתחום הקווי. זו תהיה חברת "גולן טלקום", שתציע ללקוחות הפרטיים "תקשורת מרובעת" באמצעות קופסת Golan Box, שתותקן בבית הלקוח ותספק שירותי תקשורת כוללים בקופסה אחת יחסית קטנה.
 
המודל של גולן טלקום מופעל בצרפת בחברת Free, שבעליה הוא גם הבעלים של גולן טלקום, ומנכ"ל גולן טלקום (מיכאל גולן) היה בעברו מנכ"ל Free בצרפת. כך, שמדובר כאן ב"ייבוא" של מודל תחרותי מוכר ומצליח מצרפת לישראל.
 
בצרפת, הקופסה הזו קרויה Freebox והיא מספקת ללקוחות הטריפל של Free גם סלולר בבית (עם תוספת מודול סלולרי), בנוסף לאינטרנט, טלפוניה וטלוויזיה, הכול דרך רשת האינטרנט. כידוע, Free הייתה הראשונה בצרפת, שהציעה סכום חודשי קבוע על כל שימושי הטריפל (כולל: אינטרנט, טלפוניה וטלוויזיה), ב- 30 יורו לחודש, וזעזעה את השוק בצרפת בסוף העשור הקודם. כיום, המחיר של חבילת סלולר בלבד של Free בצרפת, ללא הגבלה וללא התחייבות (די בדומה למה שגולן טלקום מציעה בישראל), חבילה הכוללת גלישה / קול /SMS  הוא: 20-16 יורו לחודש ואף פחות מכך ללקוחות מסוימים. החבילה של Free גרמה נזק לחברות הוותיקות שם, שנאלצות להוריד מחירים ולפטר עובדים. Free חזרה על המודל השיווקי הזה באותה צורה לגבי הקופסה הביתית החדשה שלה, בתוספת המודול הסלולרי החדש, שהוחל בהפצתו בשוק הצרפתי מסוף יוני 2013.

חברת Free חוסכת במהלך הזה לעצמה כסף רב, ששילמה על הזכות לחבר את לקוחות הסלולר שלה ל- France Telecom במקטע החיבור הביתי, מורידה עומסים מהאנטנות הסלולריות שלה ושל פרנס טלקום ומשפרת בהרבה את הכיסוי הסלולרי בתוך הבתים, מה שמגביר את נאמנות הלקוחות. Free מציעה מסוף יולי 2013 ל-2.5 מיליון מנויים בחבילות הטריפל (מתוך 5.3 מיליון מנויי הפס רחב שלה), מנויים שיש להם כבר ראוטר מסוג Freebox, את המודול הסלולרי החדש בשם: Femtocell Module Plug-in בחינם (יש דמי משלוח של 10 יורו), שיכול בקלות להיכנס לקופסא בלי צורך בטכנאי, ולספק מיידית כיסוי באיכות רשת 3G בבית, באותה דרך כמו WiFi ולמעשה במקביל ל- WiFi של קופסת ה- Freebox. התוספת של הסלולר לקופסה לא מוסיפה כל עלות לחבילה החודשית (למעט דמי המשלוח של המודול הסלולרי). כך שב- 30 יורו לחודש מקבלים הלקוחות של Free: סלולר, טלפוניה, אינטרנט וטלוויזיה, "הכל כלול" וללא הגבלה. בהחלט חבילה מאוד אטרקטיבית.
 
גולן טלקום מתכוונת ללכת (כאן בישראל) בדיוק באותו מסלול שבנתה Free בהצלחה בצרפת. אולם, בישראל יש בעיה חמורה עם הרגולציה של עולם הטלוויזיה. לכן, בשלב ראשון, גולן טלקום תוכל להציע ללקוחות Golan Box שלה שירותי VOD ובלי טלוויזיה על האינטרנט (OTT), אבל עם טלוויזיה מהאוויר (עידן +). אם תיווצר "חבילת טלוויזיה צרה" (כפי שמשרד התקשורת מתכנן לכפות על HOT ו- YES), שחובה למכור אותה למתחרים, תוכל גולן טלקום לצרף חבילה כזו בעתיד לקופסת Golan Box.
  
מה עסקים יכולים להרוויח מהפחתת תעריפי הקישוריות הקווית?
עסקים יכולים לנצל את המומנטום, שכבר החל להתרחש בשוק, ולעבור להסכמים משופרים עם ספקיות התקשורת.
 
השיפורים בהסכמים יכולים להגיע מכמה כיוונים:

א. חבילות תקשורת משולבות לעסקים. שילוב של כמה שירותים מספק אחד על רשת אחת תוזיל את הוצאות התקשורת לעסק. כמובן, שחובה להיזהר מנפילה ל"מלכודת דבש" המובילה ל"חתונה קתולית" עם ספק אחד. אסור, בכל מקרה, לחתום על הסכם סלולרי של יותר משנה. תוך שנה, התנאים בשוק ישתנו לגמרי והמחירים ימשיכו ליפול בתלילות. מי שחותם על הסכם של יותר משנה פשוט יפסיד כסף רב.
 
ב. תיקון ועדכון חוזים קיימים, במיוחד בהתייחס ל"סעיפי האותיות הקטנות" הכוללים סעיפים בהם אין הוזלה של מחירים לעסק, אם דמי הקש"ג יורדים. אסור להסכים לסעיפים הללו ויש להתמקח על ביטולם, עדכון החוזה ותיקון כל הסעיפים הבעייתיים הללו. זאת, במיוחד לגבי הסעיפים האומרים, שספק התקשורת יכול להעלות מחירים, אבל הורדת מחירים לא קיימת אצלו בחוזה. בנוסף, יש לחסל ולבטל את כל הסעיפים על מחירי Fix לדקה, במחירים הכוללים בתוכם את דמי הקש"ג הישנים והיקרים. יש לשים לב לסעיפים, שבהם הקש"ג "מסתתר בשקט". למשל, סעיפים של "תשלום חודשי מינימלי". גם כאן, יש להוריד את התשלום המינימלי בהתאם לירידת הקש"ג.
 
הסעיפים המפורטים לעיל הינם דוגמא בלבד והם רק חלק קטן ממכלול סעיפי ההסכם\החוזה, שמפעילי התקשורת באמצעות היועצים המשפטיים שלהם מחתימים את מנהלי הרכש בעסק. חשוב לקרוא היטב את כל סעיפי "האותיות הקטנות" בהסכם התקשורת לעסקים ולא רק להתמקד במו"מ מול הספקים במחירי הדקה ובדמי השימוש הקבועים.
 
ג. מעבר לטכנולוגיות, שאין בהן דקות שיחה. מדובר בעיקר במעבר לשירותי טלפוניה בענן. מומלץ להתחיל להעביר לפחות שירות תקשורת אחד לענן ולהתנסות במעבר הזה. החיסכון בהוצאות והיתרונות הטכנולוגיים והשיווקיים לעסק הם ברורים.
 
ד. לשקול החלפת ספק התקשורת. לפי הערכות, למרות שנתח השוק של מפעילי המפ"א המתחרים (הקבוצות: הוט, סלקום ופרטנר) חצה מזמן את 35% (כיום הם מעל 40% מהשוק הקווי, גם בפרטי וגם בעסקים), עדיין מעל 70% מהשיחות מסתיימות ברשת בזק, בגלל שלקוחות רבים הפעילו קווי טלפון אצל ספקים מתחרים רק לשיחות יוצאות והשאירו את קווי בזק לשיחות נכנסות למרכזיות הטלפון שלהם. כך, שחברת בזק מרוויחה בכל מקרה. זו העת לשקול האם זו מדיניות נבונה וחסכונית לעסק.
 
 
מאת: מיכאל פנחס, מהנדס תקשורת, נובמבר 2013.
מחבר המדריך לחיסכון  בהוצאות התקשורת ולרכישת מרכזיות טלפון לעסקים